Limud-Leshichno-B-29 – בית המקדש השלישי

לשכנו תדרשו חלק ב'

יחזקאל מז' פסוק ח'-יב'

המים ירפאו ויברכו

את העולם כולו

המים ירפאו ויברכו את העולם כולו

(יחזקאל מז' פסוק ח'-יב')

ח וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל-הַגְּלִילָה֙ הַקַּדְמוֹנָ֔ה וְיָרְד֖וּ עַל-הָֽעֲרָבָ֑ה וּבָ֣אוּ הַיָּ֔מָּה אֶל-הַיָּ֥מָּה הַמּֽוּצָאִ֖ים (ונרפאו) וְנִרְפּ֥וּ הַמָּֽיִם:

בֵּאוּר צַח: וַיֹּאמֶר הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל אֵלַי הַמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁיֵּצְאוּ [שְׁנֵי פְּעָמִים]; אֶל הַכִּנֶּרֶת בִּטְבֶרְיָה שֶׁבַּגָּלִיל, וְיֵרְדוּ אֶל יָם-הַמֶּלַח, וְיָבוֹאוּ אֶל הַיָּם הַתִּיכוֹן וּמִמֵּצַר גִּיבְּרַלְטָר לָאוֹקִיָּנוֹס שֶׁמַּקִּיף אֶת הָעוֹלָם לְמַתֵּק מְלִיחוּת הַמַּיִם וּמִדַּת הַדִּין בַּחֲסָדִים-שֶׁרָמוּז בַּמַּיִם.

ט וְהָיָ֣ה כָל-נֶ֣פֶשׁ חַיָּ֣ה | אֲֽשֶׁר-יִשְׁרֹ֡ץ אֶ֣ל כָּל-אֲשֶׁר֩ יָב֨וֹא שָׁ֤ם נַחֲלַ֙יִם֙ יִֽחְיֶ֔ה וְהָיָ֥ה הַדָּגָ֖ה רַבָּ֣ה מְאֹ֑ד כִּי֩ בָ֨אוּ שָׁ֜מָּה הַמַּ֣יִם הָאֵ֗לֶּה וְיֵרָֽפְאוּ֙ וָחָ֔י כֹּ֛ל אֲשֶׁר-יָ֥בוֹא שָׁ֖מָּה הַנָּֽחַל:

בֵּאוּר צַח: וְכָל סוּגֵי הַדָּגִים וּשְׁאָר סוּגֵי הַשֶּׁרֶץ הַחַיִּים בַּמַּיִם הַמְּלוּחִים שֶׁלֹּא יָכְלוּ בֶּעָבָר לִחְיוֹת בְּמַיִם מְתוּקִים, לֶעָתִיד, כָּל הַנְּחָלִים וְהַיַּמִּים שֶׁהַמַּיִם הַמְּתוּקִים יַגִּיעוּ אֲלֵיהֶם, יוּכְלוּ לִחְיוֹת בָּהֶם גַּם הַדָּגָה וְהַשֶּׁרֶץ שֶׁחָיוּ רַק בְּמַיִם מְלוּחִים, וְכֵן יִהְיוּ כָּל הַדָּגִים עַל כָּל סוּגֵיהֶם רַבִּים מְאֹד כִּי אֵלּוּ מַיִם קְדוֹשִׁים שֶׁיֵּצְאוּ מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְלָכֵן יְחַיּוּ וְיַמְתִּיקוּ טַעַם הַדָּגִים לְכָל מָקוֹם שֶׁיַּגִּיעוּ אֵלָיו מֵי הַקֹּדֶשׁ.

י וְהָיָה֩ (יעמדו) עָמְד֨וּ עָלָ֜יו דַּוָּגִ֗ים מֵעֵ֥ין גֶּ֙דִי֙ וְעַד-עֵ֣ין עֶגְלַ֔יִם מִשְׁט֥וֹחַ לַֽחֲרָמִ֖ים יִהְי֑וּ לְמִינָה֙ תִּהְיֶ֣ה דְגָתָ֔ם כִּדְגַ֛ת הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל רַבָּ֥ה מְאֹֽד:

בֵּאוּר צַח: וַאֲפִלּוּ בְּיָם הַמֶּלַח יַעַמְדוּ דַּיָּגִים לָרֹב בְּאֹפֶן קָבוּעַ לָדוּג מֵעֵין גֶּדִי וְעַד עֵין עֶגְלַיִם, וְיָצוּדוּ וְיִשְׁטְחוּ בַּיַּבָּשָׁה כָּל סוּגֵי הַדָּגִים לְמִינֵיהֶם שֶׁדָּגוּ, שֶׁכֵּן אֲפִלּוּ שָׁם תִּרְבֶּה הַדָּגָה כְּמוֹ שֶׁבַּנְּחָלִים שֶׁל הַמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים וּבְיָם הָאוֹקִיָּנוֹס הַדָּגָה שָׁם מְרֻבָּה מְאֹד.

יא (בצאתו) בִּצֹּאתָ֧יו וּגְבָאָ֛יו וְלֹ֥א יֵרָפְא֖וּ לְמֶ֥לַח נִתָּֽנוּ:

בֵּאוּר צַח: אֲבָל בַּפִּנּוֹת שֶׁבִּימוֹת הָעוֹלָם, בַּבִּצּוֹת וּבַבּוֹרוֹת הַמַּיִם לֹא יִתְמַתְּקוּ אֶלָּא יִשָּׁאֲרוּ הַמַּיִם מְלוּחִים כְּדֵי לְהוֹצִיא מֵהֶם מֶלַח [וְחַיּוּת קְטַנְטַנָּה לְמִדַּת הַדִּין לְקִיּוּם הַגַּשְׁמִיּוּת].

יב וְעַל-הַנַּ֣חַל יַעֲלֶ֣ה עַל-שְׂפָת֣וֹ מִזֶּ֣ה | וּמִזֶּ֣ה | כָּל-עֵֽץ-מַ֠אֲכָל לֹא-יִבּ֨וֹל עָלֵ֜הוּ וְלֹֽא-יִתֹּ֣ם פִּרְי֗וֹ לָֽחֳדָשָׁיו֙ יְבַכֵּ֔ר כִּ֣י מֵימָ֔יו מִן-הַמִּקְדָּ֖שׁ הֵ֣מָּה יֽוֹצְאִ֑ים (והיו) וְהָיָ֤ה פִרְיוֹ֙ לְמַֽאֲכָ֔ל וְעָלֵ֖הוּ לִתְרוּפָֽה:

בֵּאוּר צַח: וְכָל הַנְּחָלִים שֶׁיֵּצְאוּ מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יַעֲלוּ מִשְּׁנֵי צִדֵּי שְׂפָתָם כָּל סוּגֵי עֲצֵי הַפֵּרוֹת לְמַאֲכָל, הֶעָלִים לֹא יִשְּׁרוּ וְהַפֵּרוֹת לֹא יִפְסְקוּ כִּי פֵּרוֹתָיו יִתְחַדְּשׁוּ וְיִתְבַּשְּׁלוּ בְּכָל חֹדֶשׁ שׁוּב, וְזֹאת בְּשֶׁל קְדֻשַּׁת וּמַעֲלַת הַמַּיִם שֶׁיּוֹצְאִים מֵאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה שֶׁבְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְיִהְיוּ כָּל פֵּרוֹתָיו לְמַאֲכָל וְעָלָיו לִרְפוּאַת כָּל הֶחֳלָיִים וַאֲפִלּוּ לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים וּפִי עֲקָרוֹת.

– תרגום –

ח) וַאֲמַר לִי מַיָא הָאִלֵין נַפְקִין בְּגָלִילָא מִמַדִינְחָא וְנָחֲתִין בְּמֵישְׁרָא וְעָלִין בְּיַמָא לְיַמָא רַבָּא מִתַּפְקִין וּמִתַּסָן מַיָא:

ט) וִיהֵי כָל נַפְשָׁא חַיְתָא דִי רִיחֲשָׁא לְכָל אֲתַר דִי עָלוּן לְתַמָן מֵי נַחֲלָא יְחוֹן וִיהוֹן נוּנַיָא סַגִי לַחֲדָא אֲרֵי עָלִין לְתַמָן מַיָא הָאִלֵין וּמִתַּסָן וּמִתְקַיְמִין לְכָל אֲתַר דִי יַעֲלוֹן לְתַמָן מֵי נַחֲלָא:

י) וִיהֵי אֲתַר לְמֵיקָם עֲלוֹהִי צְיָדִין מֵעֵין גֶדִי וְעַד עֵין עֶגְלַיִם מִשְׁטַח לְצַיָדִין יְהוֹן לְמִינְהוֹן יְהוֹן נוּנֵיהוֹן כְּנוּנֵי יַמָא רַבָּא סַגִי לַחֲדָא:

יא) בִּצוֹהִי וּפַצִידוֹהִי לָא יִתַּסוּן לְמַחֲפּוֹרִין דִמְלַח יְהוֹן:

יב) וְעַל נַחֲלָא יִסַק אִילָן עַל כֵּיפֵיהּ מִכָּא וּמִכָּא כָּל אִילָן דְמֵיכַל לָא יִתְרוּן טַרְפוֹהִי וְלָא יִפְסוֹק אִבֵּיהּ יְרַח בִּירַח יְהֵי עָבֵיד פֵּירִין אֲרֵי מוֹהִי מִן מַקְדְשָׁא אִינוּן נַפְקִין וִיהוֹן אִבֵּיהּ לְמֵיכַל וְטַרְפוֹהִי לְאַסוּתָא:

– רש"י –

ח) אל הגלילה. לאמרק"א בלע"ז: הקדמונה. המזרחית. שנו רבותינו בתוספתא של סוכה: להיכן יוצאין? לימה של טבריא ולימה של סדום ולים הגדול, לרפות את מימיהם המלוחים ולמתקן: וירדו על הערבה. זו ימה של טבריא; "ובאו הימה", זו ימה של סדום: אל הימה המוצאים. זו ימה של אוקינוס, שהוא מוצא מן הישוב להקיף את העולם: לרפאות המים. ממליחתן. ומדרש אגדה: למה קורא אותם "מוצאים"? על שם שני פעמים שיצאו: ט) אל כל אשר יבוא שם נחלים. הנחל הזה המתחלק לכמה נחלים ממתק את המים שמתערב בתוכם ודגתם הנשרצ' בם חיים ומתוקים: י) והיה עמדו עליו דוגים וגו' לחרמים". למכמורת: למינה תהיה דגתה. לא מפיק ה"א ופירושו למינים הרבה תהי' דגתם: למינה. לשון רוב מינים כמו (שמות ז) והדגה אשר ביאור (ישעיהו נא) כל אנחתה השבתי: יא) בצאתיו. של ים כמו (איוב ח) היגאה גומא בלא ביצה וגו' מרש"ק בלע"ז: וגבאיו. כמו (מלכים ב ג) עשה הנחל הזה גבים גבים הבצים הם הבצעים שסביבותיו והגבים הם נקעים שהמים נאספים בהם: ולא ירפאו. להפך למתיקה למה כי למלח נתנו: לא ירפאו. הוי"ו הזו טפילה ויתירה: יב) לחדשיו יבכר. מדי חדש בחדש יבשל פירותיו: לתרופה. פירשו רבותינו ז"ל להתיר פה אלמים ופה עקרות ומשמעו ל' רפואה כמו (ירמיהו י) וירפאו את שבר עמי על נקלה וכן חברו מנחם:

– מוסף רש"י –

יא) ולא. הוי"ו נופל (הושע ח ו):

– תרגום –

יא) בִּצוֹהִי וּפַצִידוֹהִי לָא יִתַּסוּן לְמַחֲפּוֹרִין דִמְלַח יְהוֹן:

(פסוקים ח' – יב') וְהַמַּיִם יֵצְאוּ לִשְׁלֹשָׁה כִּוּוּנִים [ח] [ציור 267]:

א) לַדָּרוֹם – לְרַפֵּא אֶת מֵימֵי יָם הַמֶּלַח וּלְהַמְתִּיקָם לִשְׁתִיָּה וּלְכָל דָּבָר, וּלְהַרְבּוֹת דְּגָתָם כְּמוֹ בַּיָּם. [ציור 265]

ב) לַמַּעֲרָב – לַיָּם הַתִּיכוֹן, וּמִשָּׁם לָאוֹקִיָּנוֹס שֶׁמַּקִּיף כָּל הָעוֹלָם, לְהַמְתִּיק כָּל מֵימוֹת הָעוֹלָם לִשְׁתִיָּה. [ציור 266]

ג) לַצָּפוֹן – לַיָּם שֶׁל טְבֶרְיָה, לַכִּנֶּרֶת [ט], להמתיקה עוד יותר, ולהרבות מיני דגיו כמו בים. [ציור 265] וְכָל מֵימוֹת הָעוֹלָם לְבַסּוֹף יִתְמַתְּקוּ, מִלְּבַד פִּנּוֹת וְצִדֵּי הַיָּם וּמְקוֹמוֹת מְסֻיָּמִים [מְעַט מְאֹד] שֶׁהַמַּיִם לֹא יִתְרַפְּאוּ [י], כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר מֶלַח [יא] לְקָרְבָּנוֹת וְלַאֲכִילָה וּשְׁאָר צְרָכִים [ציור 268]. וּמִשְּׁנֵי צִדֵּי הַנְּחָלִים יִגְדְּלוּ כָּל סוּגֵי הַפֵּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְטַעֲמָם יִהְיֶה עָרֵב מְאֹד לַאֲכִילָה. [ציור 269]

וְכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ יֵצְאוּ פֵּרוֹת חֲדָשִׁים מִיָּד [יב], וַעֲלֵי הָעֵצִים שֶׁשָּׁם לֹא יִתְיַבְּשׁוּ, וְיִהְיוּ לִרְפוּאַת כָּל סוּגֵי הַמַּחֲלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְאַף לִרְפוּאַת הַמַּחֲלוֹת הַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר לְרִפּוּי, כְּמוֹ שֶׁל עֲקָרוּת וְאִלְּמוּת [יג], וּמַיִם אֵלּוּ יִהְיוּ כִּפְשׁוּטָם בַּמְּצִיאוּת (1).

וְכֵן יֵשׁ בָּהֶם רֶמֶז לְמֵי הַדַּעַת וְהַתּוֹרָה (2) וְהָאֱמוּנָה אֲשֶׁר יֵצְאוּ לֶעָתִיד מִבֵּית ה' כְּדִכְתִיב "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָיִם".

265 מֵי הַיָּם בְּכָל הָעוֹלָם יִהְיוּ מְתֻקִּים עִם שְׁלַל דָּגִים מִכָּל הַסּוּגִים, וּבְיָם כִּנֶּרֶת יִמְתְּקוּ הַמַּיִם בְּיוֹתֵר וְהַדָּגִים יִרְבּוּ כְּמוֹ בַּיָּם.

266 כְּמוֹ כֵן הַמַּיִם יֵצְאוּ לַמַּעֲרָב – לַיָּם הַתִּיכוֹן, וּמִשָּׁם לָאוֹקִיָּנוֹס שֶׁמַּקִּיף כָּל הָעוֹלָם, לְהַמְתִּיק כָּל מֵימוֹת הָעוֹלָם לִשְׁתִיָּה.

267 הַמַּיִם הַיּוֹצְאִים מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוֹלְכִים לְיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא, וּלְיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם, וְלַיָּם הַגָּדוֹל, לְרַפּוֹת אֶת מֵימֵיהֶם וּלְמַתְּקָן.

[ח] לִשְׁלֹשָׁה כִּוּוּנִים

רַשִּׁ"י פֵּרַשׁ (בפס' ח') שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּתּוֹסֶפְתָּא שֶׁל סֻכָּה (פ"ג ה"ג) לְהֵיכָן יוֹצְאִין, לְיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא וּלְיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם וְלַיָּם הַגָּדוֹל, לְרַפּוֹת אֶת מֵימֵיהֶם וּלְמַתְּקָן. [ציור 267]

וְאִלּוּ בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פרק כ"א) כָּתַב: וְיוֹצְאִין וְנַעֲשִׂין לִשְׁנֵים עָשָׂר נְחָלִים, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים: שְׁלֹשָׁה לַדָּרוֹם, שְׁלֹשָׁה לַמַּעֲרָב, שְׁלֹשָׁה לַצָּפוֹן וּשְׁלֹשָׁה לַמִּזְרָח. [ציור 264]

וּבִשְׁקָלִים (פ"ו ה"ב דף י"ז ע"א) דָּרְשׁוּ: "וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה – זֶה יָם שֶׁל סַמְכוּ [יָם הַקָּרוֹב לַגָּלִיל], "וְיָרְדוּ אֶל הָעֲרָבָה"- זֶה יָם שֶׁל טְבֶרְיָא, "וּבָאוּ הַיָּמָּה"- זֶה יָם הַמֶּלַח, "אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים" – זֶה הַיָּם הַגָּדוֹל.

264 לְשִׁטַּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יֵצְאוּ 12 נְחָלִים מִבֵּית הַשֵּׁם לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָאָרֶץ.

[ט] לְיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָה לַכִּנֶּרֶת

וּבִשְׁקָלִים (פ"ו ה"ב, י"ז ע"א): נִיחָא יַמָּא רַבָּא וְיַמָּא דְּמִלְחָא, בִּשְׁבִיל לְמַתְּקָן [לְתַקֵּן הַמַּיִם הַמְּלוּחִים שֶׁיִּהְיוּ מְתֻקִּים וּרְאוּיִים לִשְׁתִיָּה, אֲבָל לְיָם הַכִּנֶּרֶת שֶׁל טְבֶרְיָה, וְכֵן לְיַמָּהּ שֶׁל סַמְכוּ לָמָּה צָרִיךְ תִּקּוּן, וַהֲרֵי מֵימֵיהֶם מְתֻקִּים?], יַמָּהּ דִּטְבֶרְיָה יַמָּהּ דְּסַמְכוּ, לְרַבּוֹת דְּגָתָם [עַל יְדֵי מֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים יִרְבּוּ סוּגֵי דְּגָתָם כִּדְגֵי הַיָּם], "לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם" [כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, עַל כֵּן הַמַּיִם יַרְבּוּ אֶת דְּגָתָם וְאֶת סוּגֶיהָ] לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם, לְמִינֵי מִינִים תִּהְיֶה דְגָתָם [יִתְרַבּוּ בָּהֶם הַרְבֵּה מִינֵי דָּגִים] עַד כָּאן. [ציור 265]

*וּמִזֶּה שֶׁהַגְּמָרָא דּוֹרֶשֶׁת שֶׁעַל יְדֵי מֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים יִתְרַבּוּ מִינֵי הַדָּגִים, הֲרֵי שֶׁמַּיִם אֵלּוּ אֵינָם כַּמַּיִם שֶׁבְּיָמֵינוּ, אֶלָּא מַיִם רוּחָנִיִּים וּבְדַרְגָּה גְּדוֹלָה מְאֹד, שֶׁכֵּן עַל יָדָם אַף דְּגֵי הַיָּם יִתְרַבּוּ בְּכַמּוּתָם וּבְסוּגֵי הַדָּגִים. *וְאֶפְשָׁר שֶׁאַף טַעֲמָם וְאֵיכוּתָם שֶׁל הַדָּגִים יִגְדְּלוּ, כְּמוֹ הַפֵּרוֹת שֶׁיִּתְחַדְּשׁוּ כָּל חֹדֶשׁ בְּצִדֵּי הַנַּחַל, וְעָלָיו יִהְיוּ לִתְרוּפָה. וְכָל אָדָם שֶׁהוּא חוֹלֶה רוֹחֵץ בְּאוֹתָן הַמַּיִם וּמִתְרַפֵּא (כמובא בפר' ר' אליעזר נ"א). וְכֵן כָּתַב בְּמִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן (ד' קצ"ה) עַל מַיִם אֵלֶּה: אַךְ אוֹר יָקָר וְנִכְבָּד מְאֹד הַבָּא מִמְּקוֹם קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וּבְהַגָּהָ"ה (127 שם האיר): בְּסִפְרוֹ רָזִין גְּנִיזִין כָּתַב "אִלֵּין מַיִם דְּיִפְּקוּן מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, דִּמְקוֹרָא דִּלְהוֹן בְּחָכְמָה סְתִימָאָה וְכוּ' אֵלָיו נַחֲלִין דְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן דְּמִתַּמָּן אַפָּקִין מַיִין דִּלְהוֹן, וּכְדֵין לָא יָכְלִין סִטְרָא אָחֲרָא לְאִתְתַּקָּפָא. [מַיִם אֵלֶּה שֶׁיֵּצְאוּ מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, שֶׁמְּקוֹרָם מֵחָכְמָה הַסְּתוּמָה וְכוּ'. אֵלּוּ הֵם נַחֲלֵי גַּן עֵדֶן שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִים מֵימֵיהֶם, וְאָז לֹא יוּכַל הַסִּטְרָא אָחֲרָא לְקַטְרֵג.]

[י] לֹא יִתְרַפְּאוּ

בַּפִּנּוֹת, בַּבּוֹרוֹת וּבַנְּקָעִים שֶׁבַּיָּם יִשָּׁאֲרוּ הַמַּיִם מְלוּחִים
לְמֶלַח לְקָרְבָּנוֹת וְלַאֲכִילָה וְלִשְׁאָר צְרָכִים.

וּבִשְׁקָלִים (ירושלמי פ"ו ה"ב, י"ז ע"א) [מַקְשָׁה הַגְּמָרָא, נֶאֱמַר בְּפָסוּק ח' שֶׁהֻזְכַּר לְעֵיל]: "וְנִרְפּאוּ הַמָּיִם" [כְּלוֹמַר שֶׁהַמַּיִם יִתְרַפְּאוּ וְלֹא יִהְיוּ מְלוּחִים, וּבְפָסוּק י"א נֶאֱמַר]: "בִּצֹּאתָיו וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִתָּנוּ" [וְקָשֶׁה] כְּתִיב "וְנִרְפּאוּ הַמָּיִם" וְאַתְּ אָמְרַת "וְלֹא יֵרָפְאוּ הַמַּיִם"? [מְתָרֶצֶת הַגְּמָרָא] מָקוֹם הוּא וּשְׁמוֹ "וְלֹא יֵרָפְאוּ" [יֵשׁ מָקוֹם בַּיָּם שֶׁשְּׁמוֹ לֹא יֵרָפְאוּ, שֶׁלְּשָׁם לֹא יַגִּיעַ הַמַּעְיָן וְלֹא יִתְרַפְּאוּ מֵימָיו]. [ציור 268]

268 כָּל מֵימוֹת הָעוֹלָם לְבַסּוֹף יִתְמַתְּקוּ, מִלְּבַד פִּנּוֹת וְצִדֵּי הַיָּם וּמְקוֹמוֹת מְסֻיָּמִים, מְעַט מְאֹד. שָׁם הַמַּיִם לֹא יִתְרַפְּאוּ, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר מֶלַח לְקָרְבָּנוֹת וְלַאֲכִילָה וּשְׁאָר צְרָכִים.

[יא] שֶׁיִּשָּׁאֵר מֶלַח

וְכֵן כָּתַב בְּמִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן (ד' קצ"ה): "בִּצֹּאתָיו וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִתָּנוּ" כִּי כֵן צָרִיךְ לְהַשְׁאִיר מִמֶּנָּה בָּעוֹלָם, וְהוּא סוֹד הַמֶּלַח עַל כָּל קָרְבָּנוֹת, עַל כֵּן: "לְמֶלַח נִתָּנוּ" וּמִפְּנֵי זֶה נִשְׁאֲרָה, כִּי לוּלֵי כֵן הָיוּ הָרַחֲמִים מִתְפַּשְּׁטִים לְכָל הַצְּדָדִים, וְהָיוּ כֹּחוֹת הַגְּבוּרָה מִתְבַּטְּלוֹת. [ציור 268]

[יב] פֵּרוֹת חֲדָשִׁים מִיָּד

וְכֵן כָּתַב בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פרק נ"א): וְשָׁם יִהְיוּ נִצְמָחִים עַל שְׂפַת הַנַּחַל כָּל מִין עֵץ אִילָן עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ". וְכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ יִהְיוּ מְבַכְּרִין פֵּרוֹתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר "לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר" (שם), אֵלּוּ נֶאֱכָלִין וְאֵלּוּ עוֹלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים, וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה" … וְכָל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַכָּה, לוֹקֵחַ מֵעֲלֵיהֶן וּמִתְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה". "וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל", אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, תַּרְפֵּיהּ מֵצִיץ עֲלֵיהּ וְתָרֵף מְזוֹנָה.

וּבַבֵּאוּר שָׁם פֵּרַשׁ: כְּלוֹמַר שֶׁמּוֹצִיא פִּרְיוֹ מִיָּד וְלֹא כִּשְׁאָר אִילָנוֹת שֶׁשּׁוֹהִין לְהוֹצִיא הַפְּרִי אַחַר נִצַּת הֶעָלִין. וְכֵן הוּבָא בְּסַנְהֶדְרִין (ק' ע"א): יָתִיב רַבִּי יִרְמְיָה קַמֵּהּ דְּרַבִּי זֵירָא וְיָתִיב וְקָאָמַר, עָתִיד הקב"ה לְהוֹצִיא נַחַל מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְעָלָיו כָּל מִינֵי מְגָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל" וְכוּ'. [ציור 269]

וּבִשְׁקָלִים (ירושלמי פ"ו ה"ב, י"ז ע"א): כְּתִיב "וְעַל הַנַּחַל יַעֲלֶה עַל שְׂפָתוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה כָּל עֵץ מַאֲכָל לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר", תָּנֵי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה תְּבוּאָה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וְאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא תְּבוּאָה עוֹשָׂה לְחֹדֶשׁ אֶחָד וְאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵי חֳדָשִׁים, מָה טַעְמָא?, [נֶאֱמַר בַּפָּסוּק]: "לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר". אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְהָאִילָן עוֹשֶׂה לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא הַתְּבוּאָה עוֹשָׂה לַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם וְאִילָן עוֹשֶׂה לְחֹדֶשׁ אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ שֶׁעָשְׂתָה הַתְּבוּאָה בִּימֵי יוֹאֵל לַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה יוֹם וְקָרַב מִמֶּנָּה הָעֹמֶר… וּמָה מְקַיֵּם רַבִּי יוֹסֵי "לָחֳדָשָׁיו יְבַכֵּר" [מַשְׁמַע מִעוּט רַבִּים שְׁנַיִם, שֶׁהַבִּכּוּר נַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי חֳדָשִׁים, וְכֵיצַד יַסְבִּיר הַפָּסוּק רַבִּי יוֹסֵי, מְתָרֶצֶת הַגְּמָרָא] בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ יְהֵא מְבַכֵּר [הָרַבִּים שֶׁנֶּאֱמַר עַל הֶחֳדָשִׁים נֶאֱמַר, שֶׁבְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ יִהְיֶה בִּכּוּר פֵּרוֹת].

וְכֵן פֵּרַשׁ אֶצְלֵנוּ רַשִּׁ"י (פס' י"ב). כָּתוּב: "פִּרְיוֹ לְמַאֲכָל". עַד כָּאן. וּוַדַּאי שֶׁהַפְּרִי לְמַאֲכָל וּמָה בָּא לְלַמְּדֵנוּ? *וְאוּלַי בְּנוֹסָף לְהֶסְבֵּר רַבִּי יוֹחָנָן בָּא לְלַמֵּד שֶׁאֵיכוּת הַפֵּרוֹת תִּהְיֶה כֹּה גְּדוֹלָה עַד שֶׁאָדָם יוּכַל לֶאֱכוֹל מֵהַפֵּרוֹת וְלִקְבּוֹעַ סְעוּדָה לִשְׂבּוֹעַ, וְלֹא יִצְטָרֵךְ רַק לְבָשָׂר וְלֶחֶם כְּמוֹ הַיּוֹם שֶׁעִקַּר קְבִיעַת הַסְּעוּדָה שֶׁאָדָם שָׂבֵעַ זֶה עַל בָּשָׂר וְלֶחֶם, מִלְּבַד שַׁבָּתוֹת וְיוֹם טוֹב שֶׁחוֹבָה לֶאֱכוֹל לֶחֶם לְשֵׁם מִצְוָה, וּלְהִתְעַנֵּג בְּבָשָׂר וְדָגִים. [ציור 269]

269 מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַנְּחָלִים יִגְדְּלוּ כָּל סוּגֵי הַפֵּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְטַעֲמָם יִהְיֶה עָרֵב מְאֹד לַאֲכִילָה, וְכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ יֵצְאוּ פֵּרוֹת חֲדָשִׁים מִיָּד, וַעֲלֵי הָעֵצִים שֶׁשָּׁם לֹא יִתְיַבְּשׁוּ וְיִהְיוּ לִרְפוּאַת כָּל סוּגֵי הַמַּחֲלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְאַף לִרְפוּאַת הַמַּחֲלוֹת הַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר לְרִפּוּי, כְּמוֹ שֶׁל עֲקָרוּת וְאִלְּמוּת.

[יג] לְרִפּוּי עֲקָרוֹת וְאִלְּמִים

וּבְפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פרק נ"א) כָּתַב: וְכָל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַכָּה לוֹקֵחַ מֵעֲלֵיהֶן וּמִתְרַפֵּא. וּבִשְׁקָלִים (פ"ו ה"ב): "וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה", אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּרְפֵּיהּ מֵצִיץ עֲלֵיהּ, וְתָרֵף מְזוֹנָה [מְפָרֵשׁ שֶׁהַתַּרְפֵּיהּ הַיְנוּ לְשׁוֹן תְּרוּפָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן, הוּא מָזוֹן].

רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה שֶׁלְּמַעְלָן [שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם תֵּאָבוֹן לֶאֱכוֹל, וְכֵן פֶּה שֶׁל אִלְּמִים], וְחוֹרָנָה אָמַר לְהַתִּיר פֶּה שֶׁלְּמַטָּן [שֶׁלֹּא יֵעָצְרוּ מִלְּהוֹצִיא פְּסֹלֶת].

רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, חַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת, וְחוֹרָנָה אָמַר לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים [שֶׁיּוּכְלוּ לְדַבֵּר].

(1) כִּפְשׁוּטָם בַּמְּצִיאוּת

לַמְרוֹת שֶׁהַמַּיִם הַנַּ"ל מְרַמְּזִים עַל דָּבָר רוּחָנִי [לְקַמָּן הֶעָרָה הַבָּאָה],
הֲרֵי הֵם יִהְיוּ כִּפְשׁוּטָם.

וּבְסֵפֶר אוֹצְרוֹת חַיִּים (דף צ"ז, צ"ח, הביא מהספר בן יהודע לרי"ח הטוב רבנו יוסף חיים) מוּבָא: כְּשֶׁהִבְדִּיל הקב"ה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי דִּימֵי בְרֵאשִׁית בֵּין מַיִם לְמַיִם, וְגָזַר עַל מַיִם הַתַּחְתּוֹנִים שֶׁיִּהְיוּ יוֹרְדִים וְנִקְוִים בְּתוֹךְ הַיָּם, דְּעַל זֶה קָאָמַר הַכָּתוּב (תהלים ל"ג ז): "כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם", נִתְרַעֲמוּ מַיִם הַתַּחְתּוֹנִים עַל אֲשֶׁר נִתְרַחֲקוּ מֵאוֹר הַשְּׁכִינָה שֶׁלְּמַעְלָה, וְגָזַר הקב"ה שֶׁיִּהְיֶה חֵלֶק מֵאוֹר הַשְּׁכִינָה שׁוֹכֵן לְמַטָּה בְּהַר הַמּוֹרִיָּה בִּמְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבָזֶה יִהְיוּ מַיִם הַתַּחְתּוֹנִים קְרוֹבִים, וְלָכֵן כְּשֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ ע"ה לְהַקְרִיב אֶת יִצְחָק, רָאָה הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק, כִּי נִגְלָה לְעֵינָיו אוֹר הַשְּׁכִינָה הַשּׁוֹכֵן שָׁם, וְיָדַע שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם מְקֻדָּשׁ לְהַקְרִיב בּוֹ. עַד כָּאן.

וְיֵשׁ לִלְמוֹד מַדּוּעַ לֶעָתִיד דַּוְקָא הַמַּיִם יִתְמַתְּקוּ בְּכָל מֵימוֹת הָעוֹלָם וְלֹא עַכְשָׁו?

*וְאֶפְשָׁר אוּלַי לְהַסְבִּיר [עַל דֶּרֶךְ הַדְּרָשׁ] שֶׁהַמֶּלַח מָצוּי בְּיַמֵּי הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר נִקַּח הַמֶּלַח מֵהַיָּם וְנִמְלַח אֶת בְּשַׂר הַקָּרְבָּנוֹת וְנַקְרִיב לַה', הֲרֵי קֵרַבְנוּ אֶת הַמַּיִם לַשְּׁכִינָה, עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁהַמֶּלַח שֶׁהָיָה בְּיַמֵּי הָעוֹלָם קָרַב לַה' בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה וּכְהֶסְבֵּר הָרֵיחַ הַטּוֹב רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה כָּל זְמַן שֶׁאֵין הַכִּסֵּא שָׁלֵם וְשֵׁם ה' אֵינוֹ שָׁלֵם, אֲבָל לֶעָתִיד שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מ"ג ז'): "אֶת מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי אֲשֶׁר אֶשְׁכָּן שָׁם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם", שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה הַשֵּׁם שָׁלֵם וְהַכִּסֵּא שָׁלֵם, וְהִתְגַּלּוּת ה' בִּשְׁלֵמוּת גַּם בְּכָל הָעוֹלָם וּכְדִבְרֵי מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן (ד' קנ"ז) וְכוּ' הַבַּיִת הָעֶלְיוֹן יִתְפַּשֵּׁט וְיַגִּיעַ לְמַטָּה וְכוּ' כִּי לֹא יֵעָקֵר הַבַּיִת הָעֶלְיוֹן מִמְּקוֹמוֹ, רַק יִתְפַּשֵּׁט וְיַגִּיעַ לְמַטָּה וְכוּ' וְהַכָּבוֹד יִהְיֶה שׁוֹרֶה בּוֹ בְּגִלּוּי גָּמוּר. עַד כָּאן.

הֲרֵי שֶׁהִתְרַעֲמוּת הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים עַל שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מֵאוֹר הַשְּׁכִינָה מִלְמַעְלָה לֹא תִּהְיֶה, כִּי מַלְכוּת ה' תִּתְגַּלֶּה בִּמְלֹאָהּ גַּם בְּכָל הָאָרֶץ, וּכְבָר אֵין הֶכְרֵחַ לָקַחַת הַמֶּלַח מֵהַיָּם כְּדֵי לְקָרְבָם לַשְּׁכִינָה, עַל כֵּן יִתְמַתְּקוּ הַמַּיִם, וְהַמֶּלַח שֶׁיִּלָּקַח אֵינוֹ מִיַּמֵּי הָעוֹלָם, אֶלָּא רַק מֵהַבּוֹרוֹת וְהַמְּקוֹמוֹת שֶׁלֹּא יִתְרַפְּאוּ, וְהַמֶּלַח תָּמִיד יֻקְרַב עַל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁכֵּן הַתּוֹרָה לֹא תִּשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם, וְהַתּוֹרָה צִוְּתָה: "עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח" (ויקרא ב', י"ג).

(2) רֶמֶז לְמֵי הַדַּעַת וְהַתּוֹרָה [לֶעָתִיד]

וּבְנוֹסָף לְכָךְ שֶׁהַמַּיִם שֶׁיֵּצְאוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים יִהְיוּ כִּפְשׁוּטָם וּבְפֹעַל,
הֲרֵי שֶׁיֵּשׁ בְּכָךְ גַּם רְמָזִים.

וְכֵן כָּתַב בְּמִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן (ד' קצ"ד) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִפֶּתַח הַבַּיִת הַפְּנִימִי נִמְצָא שְׁבִיל קָטָן, שֶׁבָּהּ מְהַלְּכִים מַיִם מְתוּקִים מְאֹד. וְאוֹמַר לְךָ מֵהֵיכָן יוֹצְאִים אֵלֶּה הַמַּיִם וְאָנָה הֵם הוֹלְכִים, כִּי אֵלּוּ יוֹצְאִים מִמְּקוֹם הַחֶמְדָּה הַפְּנִימִי, מִמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נִתְגַּבְּרוּ הָרַחֲמִים מְאֹד וְכוּ' כִּי לְרַפֹּאות כָּל מִקְוֵה מַיִם מִמְּלִיחָתוֹ הֵם הוֹלְכִים, מִפְּנֵי הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם. וְנִמְצָא שֶׁאֵין זֶה כְּמוֹ הַשֶּׁפַע הַבָּא לְקִיּוּם הַדְּבָרִים, אַךְ אוֹר יָקָר נִכְבָּד מְאֹד הַבָּא מִמְּקוֹם קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, לִמְסוֹךְ תֹּקֶף הַגְּבוּרָה בָּהֶם בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּתְגַּבְּרָה שָׁם וְכוּ'.

וְהִנֵּה נִמְצָא שֶׁכֹּחוֹת הָרַחֲמִים יִתְפַּשְּׁטוּ מְאֹד בָּעוֹלָם בִּזְמַן הַמָּשִׁיחַ, וְכָל הַדְּבָרִים יִהְיוּ עוֹמְדִים בְּתִקּוּן גָּדוֹל מְאֹד, וְכָל הַמְּאוֹרוֹת יִהְיוּ מְאִירִים בְּאוֹרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא נִהְיָתָה, וְתִתְפַּשֵּׁט הַקְּדֻשָּׁה בְּלִי מְצָרִים, וְאָז תִּתְרַבֶּה הַמְּנוּחָה וְהַשִּׂמְחָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת עַל כֵּן נֶאֱמַר: "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ". וּבְהֶעָרָה 127 שָׁם כָּתַב: בְּסִפְרוֹ [שֶׁל הָרַמְחַ"ל] "רָזִין גְּנִיזִין" (דף ל'): כְּדֵין מַיִם רַבִּים וְגוֹ' אִלֵּין מַיִם דְּיִפְּקוּן מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, דִּמְקוֹרָא דִּלְהוֹן מֵחָכְמָה סְתִימָאָה, וְקָיְמִין לָקֳבֵל קִטְרוּגָא דְּסִטְרָא אָחֲרָא, וּנְהָרוֹת וְגוֹ' אִלֵּין נַחֲלִין דְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן דְּמִתַּמָּן אַסְּקִין מַיִין דִּלְהוֹן, וּכְדֵין לָא יָכְלִין סִטְרָא אָחֲרָא לְאִתְתַּקָּפָא. [כְּמוֹ מַיִם רַבִּים וְגוֹ' אֵלֶּה מַיִם שֶׁיֵּצְאוּ מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, שֶׁמְּקוֹרָם מֵהַחָכְמָה הַסְּתוּמָה, וּמַטְּרָתָם לְבַטֵּל אֶת קִטְרוּג הַסִּטְרָא אָחֲרָא, וּנְהָרוֹת וְגוֹ' אֵלֶּה נַחֲלֵי גַּן עֵדֶן שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִים מֵימֵיהֶם, [ואז לא יוכל הס"א לקטרג]] עַד כָּאן.

וְכֵן בְּיוֹמָא (ע"ז ע"ב): אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי אַף מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲבוֹר בְּתוֹכוֹ [שֶׁל הַנַּחַל שֶׁיּוֹצֵא מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים].

וְהַמַּלְבִּי"ם הֶאֱרִיךְ לְהַסְבִּיר הַדָּבָר עַל דֶּרֶךְ הָרֶמֶז, וְכֵן כָּתַב (בפס' ה'): וְהִנֵּה מִלְּבַד שֶׁיִּהְיֶה הַנֵּס כִּפְשׁוּטוֹ וְשֶׁיֵּצֵא מָקוֹר נִפְתָּח מִבֵּית ה'… וְאָז תִּתְרַבֶּה הַבְּרָכָה מִמְּקוֹר מַיִם חַיִּים. חוּץ מִזֶּה בָּא לְרַמֵּז גַּם כֵּן עַל מֵי הַדַּעַת וְהַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִבֵּית ה', "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה", וּבֵאֵר שֶׁהַמַּיִם יוֹצְאִים מִיָּמִין [מֵהַדָּרוֹם] וְלֹא מֵהַצָּפוֹן שֶׁמְּיֻחָד לִשְׁחִיטַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁרֻבָּם בָּא לְכַפֵּר פֶּשַׁע… וּמִצַּד זֶה לֹא יִזְּלוּ מֵי הַדַּעַת מִדָּלְיָם, כִּי לֹא יֵדְעוּ אֶת ה' מִצַּד יִרְאַת עֹנֶשׁ וְסוּר מֵרָע, רַק מִצַּד הַיָּמִין שֶׁשָּׁם מַקְרִיבִים זִבְחֵי רָצוֹן שֶׁמּוֹרֶה עַל עֲבוֹדַת ה' מִצַּד הַכָּרַת הַטּוֹב, וְחַסְדּוֹ וַאֲמִתָּתוֹ, וְאוּלָם מַה יּוֹרוּ אַרְבָּעָה הַמְּדָדוֹת אֲשֶׁר מָדַד בַּנַּחַל?, פֵּרַשׁ הָרי"א [הָרַב יִצְחָק אַבַּרְבָּנֵאל] שֶׁרוֹמֵז עַל אַרְבָּעָה מִינֵי הַשָּׂגוֹת, שֶׁיַּשִּׂיגוּ אֶת ה' עַל יְדֵי מֵי הַדַּעַת הַנּוֹבְעִים מִן הַקֹּדֶשׁ.

א. מֵי אָפְסַיִם – הוּא הַשָּׂגַת עוֹלַם הַהֲוָיָה וְהַהֶפְסֵד הַהֶבֶל וְהָאֶפֶס.

ב. מֵי בִּרְכַּיִם – הַשָּׂגַת עוֹלַם הַגַּלְגַּלִּים בַּעֲלֵי תְּנוּעָה.

ג. מֵי מָתְנַיִם – הַשָּׂגַת עוֹלַם הַמַּלְאָכִים.

ד. מִי שָׂחוּ – הַשָּׂגַת הָאֱלֹהוּת … מִבְּלִי יְכֹלֶת אִישׁ עֲבוֹר בּוֹ.

וּלְדַעְתִּי רָמַז כִּי הֲגַם שֶׁבָּעֵת הַהִיא תִּתְמַלֵּא הָאָרֶץ דַּעַת אֶת ה' כַּמַּיִם יְכַסּוּ עַל הַיָּם, בְּכָל זֹאת יִהְיוּ דּוֹמִים כַּמַּיִם הַמְכַסִּים אֶת הַיָּם, שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת עֲמֻקִּים וּמְקוֹמוֹת בִּלְתִּי עֲמֻקִּים, כִּי הֲגַם שֶׁכֻּלָּם יַכִּירוּ אֶת ה' וְכוּ' שֶׁכָּל אֶחָד יַשִּׂיג כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ.

א. אֻמּוֹת שֶׁעָבְדוּ לַמַּזָּלוֹת כְּמוֹ הֹדּוּ יְקַבְּלוּ מְעַט מִידִיעַת הָאֵל – מֵי אָפְסַיִם.

ב. אֻמּוֹת שֶׁאֵינָם עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה וְיֵשׁ לָהֶם דָּת – יְקַבְּלוּ יוֹתֵר מֵי בִּרְכַּיִם.

ג. אֻמּוֹת שֶׁקִּבְּלוּ דֵּעוֹת אֲמִתִּיּוֹת יוֹתֵר – מֵי מָתְנַיִם.

ד. הָאֻמָּה שֶׁקִּבְּלָה תּוֹרַת ה' וְחֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו – הֵם יַשִּׂיגוּ הַהַשָּׂגוֹת הַגְּדוֹלוֹת, וְיִהְיֶה לָהֶם נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה (משלי יח' ד') – מֵי שָׂחוּ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם שְׁאָר דְּבָרָיו, וְכֵן בְּפֵרוּשׁ הָאַבַּרְבָּנֵאל.