העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מב' פסוק ט'
(יחזקאל מב' פסוק ט')
ט(ומתחתה לשכות) וּמִתַּ֖חַת הַלְּשָׁכ֣וֹת הָאֵ֑לֶּה (המבוא) הַמֵּבִיא֙ מֵֽהַקָּדִ֔ים בְּבֹא֣וֹ לָהֵ֔נָּה מֵהֶחָצֵ֖ר הַחִצֹנָֽה׃
– תרגום –
ט) וּמִלְרַע לְלִשְׁכָּתָא הָאִלֵין מַעֲלָנָא מִמַדִינְחָא דְעָלִין לְהֵין מִדַרְתָּא בָּרַיְתָא:
(ט) ומתחת הלשכות האלה. איני יודע אם בא ללמד שהיה להם מחילות מתחתיהם או בא ללמד שהיו לשכות במזרח החצר ולפי שההר הולך ומשפע לצד המזרח קורא לו ומתחת הלשכות האלה שאלו בגובהו ואלו בשפולו וכן הוא אומר ובשפולו של חצר אל המבוא אשר מהקדים בבואו להנה מהחצר החיצונה:
ט) וּמִלְרַע לְלִשְׁכָּתָא הָאִלֵין מַעֲלָנָא מִמַדִינְחָא דְעָלִין לְהֵין מִדַרְתָּא בָּרַיְתָא:
פסוק ט’: הר הבית הולך ומשפע למעלה למערב, כאשר המקום הגבוה ביותר הוא “הבית” [קדש הקדשים ההיכל והאולם] שנמצא בראש ההר, ואבן השתיה שבקדש הקדשים [מג] גבוה משאר הבית בשלושה אצבעות. [ציור 411 A] [ציור 412]
למטה ממנו “החצר הפנימית” [“העזרה” ו”עזרת הכהנים” עד עזרת ישראל], וכן “הלשכות העליונות” בצפון ובדרום שבצדי הבית, וכן “רוחב עשרים האמה” שביניהם [והם באותו מפלס גובה של החצר הפנימית] [מד]. [ציור 411 C]
למטה ממנו “עזרת ישראל” [מה] [שהיא בחצר הפנימית ברוחב שבע עשרה אמה על אורך מאה אמה]. [ציור 416]
למטה ממנו “מערב החצר החיצונה” [מו]. [ציור 411 F,G] [ציור 417] [ציור 418] [ציור 423]
למטה ממנו “מזרח החצר החיצונה”, שזה מהמדרגות של השער הצפוני והדרומי של החצר הפנימית, עד סוף החצר החיצונית [במזרחה]. [ציור 411 H]
למטה ממנו “הר הבית” [מז], הולך ומשפע כלפי מטה [מח] לארבעת הכיוונים, עפ”י דרגתם בקדש (11). [ציור 411 L,N] [ציור 424-426]
ובצפון-מזרח החצר החיצונית, ישנן לשכות ללא אתיקים, והן נקראות לשכות תחתונות, כי הן בתחתית ההר.
והלשכות המערביות שבצדי הבית נקראות הלשכות העליונות, כי הן בגובה ההר [מט]. [ציור 427]
[מג] "ואבן השתיה" שבקדש הקדשים – [חלוקת הר הבית לפי גבהים]
בבית [שזה האולם, ההיכל, וקדש הקדשים] [ציור 411 B], אבן השתיה שנמצאת בקדש הקדשים גבוהה משאר הבית בשלש אצבעות, כמו שכתב במשכני עליון (ד' ק"נ): באמצע יראה שם כמו אבן אחת… והיא הנקראת "אבן השתיה", וכן היתה אבן הזאת בעולם הזה למטה במקום קדש הקדשים, ע"כ. וכן איתא ביומא (נ"ג ע"ב): משניטל ארון, אבן היתה שם (בקדש הקדשים) מימות נביאים ראשונים, ושתיה היתה נקראת, גבוה מן הארץ שלש אצבעות. [ועיין בהשלמות הערה 11 בענין, וכן הובא בפרק מ"א הערה ט, סברא שאפשר שהוא ברוב קדש הקדשים ולכן גודלו ד"מ כשש אמה מהמרכז לכל צד, שזה כשתים עשרה אמה, על שתים עשרה אמה. [ציור 411] [ציור 412]
בית המקדש
האולם ההיכל וקדש הקדשים במקום הגבוה ביותר בהר. כן כתוב (פרק מ' פס' ב'): "ויניחני על הר גבוה מאוד". ופירש"י: שכן הוא עתיד להיות גבוה, שנאמר (ישעיה ב' ב'): "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות". ועיין עוד לעיל בענין (פרק מ' פס' ב', הערות א, ג). והוא גבוה מכל שאר ביהמ"ק כמו שלמדנו לעיל (פרק מ' פס' מ"ט) ברש"י שעולים מהחצר הפנימית [דהיינו מהעזרה] לאולם ולהיכל בשתים עשרה מדרגות, והן בגובה שש אמות. [ציור 411 C] [ציור 413]. וכן כתב במשכני עליון (דף ר"ב פ"ג מ"א).
התאים
וכן משמע (בפרק מ"א הערה כ"ד, ל"ט) שהתאים, המסיבה ובית הורדת המים בגובה הבית. [ציור 411 C]
המונח
*וכן אפשר שמקום המונח בגובה הבית והתאים, ואפשר שגם אל המונח עולים מרוחב עשרים האמה דרך שתים עשרה מדרגות. [ציור 411 C] [ציור 414]
[מד] החצר הפנימית
מתחלקת לג' גבהים שונים: א- העזרה ועזרת כהנים [ציור 411 C]. ב- מקום הדוכן [ציור 411 D]. ג- עזרת ישראל [ציור 411 E].
"העזרה" ברוחב שלושים וארבע אמה על אורך מאה אמה. וכן "עזרת הכהנים" ברוחב שבע עשרה אמה על אורך מאה אמה, והם באותו מפלס גובה, שכן הכניסה לחצר הפנימית בשני שעריה הצפוני והדרומי דרך שמונה מדרגות שהן בגובה ארבע אמות (בנביא פרק מ' פס' ל"א, ל"ד, ל"ז), ובמזרח החצר הפנימית בין עזרת ישראל לעזרת כהנים נמצא הדוכן, ושם ישנה עליה של שתיים וחצי אמות (פרק מ"ב פס' י"ב ברש"י, ובמשכני עליון קצ"ח פ"ב מ"א). [ציור 411 D,E] [ציור 416]
גובה הלשכות העליונות: הלשכות העליונות שמשני צדי הבית נמצאות באותו מפלס גובה של העזרה ועזרת כהנים שבחצר הפנימית. כן כתב רש"י (פרק מ"א פס' י'): לשכות היו בחצר החיצונה בצפונה של החצר הפנימית "אצל קומתה", ע"כ. ["אצל קומתה" של החצר הפנימית]. [ציור 411 C]
וכן כתב במשכני עליון (דף קפ"ו): והלשכות האלה מכלל החצר הפנימית, ע"כ. ולכן מותר לאכול שם קדשי קדשים שנאכלים בקדש [בחצר הפנימית].
רוחב עשרים האמה: וברוחב עשרים האמה יבשלו בשר קדש הקדשים, שמקום בשולם בקדש בלבד [בחצר הפנימית], ע"כ גם רוחב עשרים האמה קדושתם כקדושת החצר הפנימית, כדברי רבי במנחות (צ"ו ע"א) [עיין לעיל בפסוק ג', הערות יב, 4].
ולפי רש"י שכתב שגובה הלשכות בגובה החצר הפנימית, וכן לפי משכני עליון (דף קצ"ב), הדבר העולה שהגבהים הם בהתאם לדרגת הקדושה, וככל שקדושתה גדולה יותר, כן היא גבוהה יותר. *וע"כ מסתבר שגובה רוחב עשרים האמה, באותו גובה של החצר הפנימית והלשכות העליונות [ציור 411 C]. ועיין בהערה 11. וכן ישנה כניסה לרוחב עשרים האמה מהחצר החיצונה ע"י שיפוע שגובהו יותר משתיים וחצי אמה. [ציור 417] [לקמן הערה מו]
[מה] עזרת ישראל
למטה מהעזרה ועזרת הכהנים [ורוחב עשרים האמה והלשכות העליונות] – עזרת ישראל שנמצאת במזרח החצר הפנימית שהיא ברוחב שבע עשרה אמה על אורך מאה אמה. ובין עזרת ישראל לעזרת הכהנים ישנה מדרגה בגובה אמה, ועליה הדוכן. ובדוכן ג' מדרגות, כל מדרגה בגובה וברוחב של חצי אמה, סה"כ עזרת הכהנים גבוה בשתיים וחצי אמה מעזרת ישראל. (רש"י פס' י"ב, מדות פ"ב מ"ו, משכני עליון קצ"ח פ"ב מ"א). [ציור 416]
[מו] החצר החיצונה
למטה ממנה – החצר החיצונית, ויש בה כמין חמש חלוקות:
1) מערב החצר החיצונה, שנכנסים משם בשפוע לרוחב עשרים האמה. והיא נמוכה יותר מהחצר הפנימית לפחות בשתיים וחצי אמות, ומשפעת למטה עד סוף התאים שרוחבם אחת עשרה אמה. זאת על פי דברי רש"י ומשכני עליון (דף קצ"ב, קצ"ג) שכתב שלפי המדריגות נמצאו המעלות, והמעלות לפני הפתחים. ועשינו בציור ד"מ כשלוש אמות. [ציור 411 F] [ציור 417]
2) ומשם ירידה של אמה וחצי למזרח עד הכניסה לחצר הפנימית בשעריה: הצפוני, והדרומי. וכן ירידה של אמה וחצי [לפחות] עד הכניסה לחצר החיצונה בשעריה: הצפוני והדרומי [ציור 411 G] [ציור 418 A]. וביחד ישנה ירידה של ארבע אמות במערב החצר החיצונה. והן ארבע אמות שהחצר החיצונה נמוכה יותר מהחצר הפנימית, שכן הכניסה לחצר הפנימית דרך שמונה מדרגות בגובה ארבע אמות בשער הצפוני והדרומי שלה. [ציור 415]
3) ומשם [לפני אולם השער] ירידה של שתיים וחצי אמה עד סוף החצר החיצונית במזרח [ציור 418 B], שכן גם במזרח שער החצר הפנימית ישנן שמונה מדרגות בגובה ארבע אמות, אלא שנכנסים משם לעזרת ישראל שהיא נמוכה בשתיים וחצי אמות משאר החצר הפנימית, ולכן ישנה ירידה של שתיים וחצי אמות הנ"ל משני צדי הלשכות התחתונות עד סוף החצר החיצונה דהיינו עד הכניסה ללשכות [ציור 411 H] [ציור 418 B].
ובסה"כ ישנה ירידה של שש וחצי אמות מגובה החצר הפנימית. ואפשר שבין שער החצר הפנימי לשער החצר החיצוני המקום ישר וללא ירידה, וכמו שכתב רש"י (מ' ט'): שערי עזרת נשים מכוונים כנגד שערי עזרת ישראל, נמצא אולם כנגד אולם ודבר נוי הוא זה. [ציור 411 I] [ציור 418 C]
4) שער מזרח החצר החיצונה שבין הלשכות התחתונות [כולל הלשכות], נמוך בשש וחצי אמה מהחצר הפנימית כמו שכתב רש"י (פס' ט') שהן בשפולו של הר [אך המקום שבין הלשכות התחתונות אפשר שאינו משופע אלא באותו מפלס גובה]. וכן גובה פתח הלשכות נמוך בשש וחצי אמה מגובה החצר הפנימית כנ"ל, ולכן אפשר שבמזרח החצר הכניסה ללשכות התחתונות ללא מדרגות, כי היא באותו מפלס גובה של החצר החיצונית [ציור 411 J] [ציור 421]. וכן מהצפון והדרום הכניסה ללשכות התחתונות ללא מדרגות וגובה רצפת הלשכות כגובה רצפת החצר החיצונית שם [ציור 422]. [וכן בבית שני מזרח עזרת נשים שהוא כנגד החצר החיצונית בבית שלישי. היה באותו מפלס גובה כמובא ביומא (ט"ז ע"ב). ומעזרת ישראל ללשכות התחתונות ישנו מעבר וירידה בגובה ארבע אמות ובו שמונה מדרגות כמובא לקמן פס' י"ב. [ציור 411 R] [ציור 422 B]
5) וכן במערב החצר החיצונה, יש שיפוע קל למטה למערב מצידי הלשכות העליונות והלאה [ציור 411 K] [ציור 423 A]. ולכן הכניסה ללשכות העליונות הצפוניות מצדם הצפוני, דרך המדרגות, ואפשר שהן בגובה כשלוש וחצי אמות בערך. וכן הכניסה ללשכות העליוניות הדרומיות מצדם הדרומי דרך מדרגות בגובה כשלוש וחצי אמות בערך [ציור 423]. אבל הכניסה ללשכות מרוחב עשרים האמה ללא מדרגות [ציור 423 B]. וכן היציאה ממערב רוחב עשרים האמה לרוחב אחת עשרה האמה שאחורי בית הכפורת דרך ירידה, ואפשר ששם ישנם כשמונה מדרגות בגובה כארבע אמות. [ציור 411 P] [ציור 423 C]
[מז] הר הבית
למטה ממנה הר הבית בצפון ובדרום, שכן נכנסים מהר הבית בצפון ובדרום לחצר החיצונית דרך שבע מדרגות שהן בגובה שלוש וחצי אמות סה"כ [לעיל בנביא מ' כ"ב, משכני עליון דף קצ"ו פ"א מ"ג]. [ציור 411 L] [ציור 424]
למטה ממנו הר הבית במזרח, שנכנסים אליו דרך שתים עשרה מדרגות שהן ביחד בגובה שש אמות לחצר החיצונית (רש"י מ' ט', משכני עליון דף קצ"ו פ"א מ"ג). ועיין עוד בהשלמות הערה 11. [ציור 411 M] [ציור 425]
[מח] כלפי מטה
ההר משפע ויורד לדרום. שכן לעתיד, הבית בצפון ההר והעיר ירושלים בדרום ההר. [ציור 411 L] [ציור 426]
ועיין לעיל [פרק מ' פס' ב', הערה יד] שלעתיד העיר ירושלים בשפולו של ההר למטה מבית המקדש.
ולפי הלמוד שההר משפע למטה ממקום בית המקדש לג' הכוונים, מסתבר שכן הוא ממשיך לשפע לכוון הרביעי, לכוון מערב אחורי הבית, אף שלא פורש בענין. [ציור 411 N] [ציור 426]
[מט] בגובה ההר
כן כתב רש"י (בפס' ט') על הלשכות שבמערב: שאלו בגובהו. וכן סברת הרד"ק, ומצודת דוד ועוד. [ציור 411] [ציור 427]
(11) דרגתם בקדש
וכן הסביר הרמח"ל במשכני עליון (ד' קצ"ב) בעניני הגבהים בבית המקדש: ועתה עדיין נשאר לי לפרש לך ענין המעלות הנמצאות בין מקום למקום… כי הם מעלות ממש שבם עולים העולמות ויושביהם מעולם לעולם, ונמצאו לכל השערים המעלות האלה [שונות] לפי סודותיהם… וכיצד הם עולים, מתחילים כל המאורות מלמטה למעלה, ונכללים התחתון בעליון… ועל כן לפי המדרגות נמצאו המעלות, להעלותם מעלה אחר מעלה עד למעלה. (ד' קצ"ג): והבן איך המעלות הם לפני הפתחים וכו', (ובדף קנ"ג כתב): "ושלשה מקומות נמצאו בבית וכו' והם מקומות לג' מיני בריות הנמצאים בעולם. והמין הראשון הוא כלל כל הבריות החיצונות וכו'. והמין השני הוא כלל כל המלאכים וכו'. והמין השלישי הוא נשמות בני ישראל" וכו', עכ"ל.
דרגה א'
קדש הקדשים – כנגד עולם האצילות – למלך לבדו: וכן כתב הרמח"ל במשכני עליון (ד' קנ"ט): "והמקום הראשון המתפשט מן האבן השתיה הוא מקום האורה העצומה והברכה הרבה. כי בצאתה מלפני המלך, שם עמדה,,, ונמצא זה ההיכל [קדש הקדשים] עומד למלך לבדו ואין אחר, רק פעם אחת בשנה בבוא הכהן גדול למטה בבית קדשי הקדשים עם הקטורת ינתן רשות לבא שם למי שינתן. וזה מגודל אהבת הקב"ה את עמו, שהם חביבים עליו יותר ממלאכי השרת", עכ"ל. ובקדש הקדשים נמצאת אבן השתיה (וכנ"ל הערה מג) גבוהה מהארץ שלש אצבעות, וכהסבר משכני עליון (דף קמ"ט): כשרצה המאציל לברוא את העולם הזה, כלל הכל בעשר מאורות גדולים… והמאור האחרון שבהם הוא הנקרא שכינה. ובהערות שם (להרב משה ספינר) כתב: ובזוהר (ח"א ע"א ע"ב): האי אבן שתיה ואיהי נקודה חדא דכל עלמא, וקיימי עלה קדש קדשים ומאי היא כרסייא קדישא עלאה, ע"כ. ועוד כתב במשכני עליון (דף קנ"ג): והמקומות בבית הם: ההיכל והדביר ואולמו לפניו… ההיכל והפנימי א'… וההיכל עצמו עוד נחלק ל-ב', כי לפנים מההיכל הדביר והוא קוצו של יו"ד המתחבר עם היו"ד תמיד ולא יזוז ממנה. (ד' ק"ס): וההיכל הראשון הוא קדש הקדשים. (ד' קצ"ד): י"ב מעלות עולות אל האולם אשר להיכל, והם י"ב מפני ההיכלות שבכסא, שהם ששה בהיכל הרצון, ועוד ו' אחרים הרי י"ב. והעליון שהוא קדש קדשים הוא העולה באצילות. [ציור 429 A]
דרגה ב'
נשמות ישראל מקבלות מההיכל: (דף קס' – קס"א) : והשני הוא קדש [ההיכל] וזהו המקום שמשם מקבלות הנשמות של ישראל, ושם נמצא המזבח הפנימי [מזבח הזהב לקטורת], שבו נקרב קרבן הנשמות בהעלותם את מנחתם לפני המלך. (ובדף קע"ד) הסביר: ענין הקרבן הוא להקריב המלאכים, והקטורת להקריב הנשמות כי זה סוד "אדם ובהמה", והפנימים נקראים אדם. (ד' קנ"ג): ושלשה מקומות נמצאו בבית… והמין השלישי הוא נשמות בני ישראל זרע קודש גוי אחד בארץ. (ד' קע"ו): כי בהיות שער ההיכל לנשמות. (ד' קע"ט): "והנשמות עולות מבפנים" [בהיכל],,, (ד' ק"פ): ומקום צאת השפע בראשונה הוא אל ההיכל, ומשם מקבלות הנשמות וכו' והנה בהיות נכללות הנשמות זו בזו תהיינה כל הנשמות נכללות בי"ב שבטי י"ה שהם השרשים לכלם, והשבטים באבות, וכולם באברהם, עכ"ל. [ציור 429 B]
לאור כל הנ"ל, אבן השתיה בקדש הקדשים גבוהה מההיכל, ומקומה לא פורש בדיוק, ויש כמה שיטות בזה:
הרמב"ם כתב (הלכות בית הבחירה פ"ד מ"א): שאבן השתיה במערב קדש הקדשים. והתוס' יו"ט פירש (יומא פ"ה מ"ב) שהאבן במרכז קדש הקדשים. ובמדרש תנחומא פרשת קדושים (י') כתוב: "ההיכל [קדש הקדשים] באמצע בית המקדש, והארון באמצע ההיכל [קדש הקדשים], ואבן שתיה לפני הארון שממנה נשתת העולם", עכ"ל. [משמע שבא להסביר שהיתה האבן נראית מלפני הארון בנוסף לכך שהיתה במקום שארון הברית עמד, דהיינו שבלטה למזרח]. ובמשכני עליון כתב (ד' ק"נ): "וכן היתה האבן הזאת בעולם הזה למטה "במקום" קדש הקדשים… כי זאת האבן בלב העולם עומדת, (ד' קס"ז) ארון העדות וכו' והוא עומד על אבן השתיה", עכ"ל.
וכן לעתיד קדש הקדשים מקומו ירחק למערב בשלוש עשרה אמה (לעיל פרק מ"א הערה ט). לפיכך יתכן שאבן השתיה אינה מצומצמת במקום אחד, אלא מתפשט מהמרכז סביב לרוב קדש הקדשים כמ"ש הרמח"ל האבן וכו' "במקום" ק"ק, ע"כ. ואפשר שסובר שהוא ברוב קדש הקדשים, וכן משמע מהזוהר (פרשת נוח דפו"י דף ע"א ע"ב) וז"ל: האי היא אבן שתיה, דאיהי נקודה חדה דכל עלמא, "וקיימא עלה קדש הקדשים" ומאי היא, כרסייא קדישא, עכ"ל. וכן שם (דפו"י דף ע"ב ע"ב): "ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותכון מלכותו מאוד", מאי שבחא דא. אלא דאתקין אבן שתיה, ושוי עלה קדש קדשים, ע"כ.
*ואפשר שגודלה ד"מ שש אמות לכל צד מהמרכז, שזה כשתים עשרה אמה על שתים עשרה אמה שזה רוב קדש הקדשים. [וכל המדות ללמוד בלבד]. [ציור 428]
מדרגות במונח: מאחר ורוחב עשרים האמה שמצדי הבית בגובה החצר הפנימית, ע"כ מסתבר שבמקום המונח ישנן מדרגות בגובה שש אמות שעולות עד מקום התאים. [ציור 414]
המסיבה ובית הורדת המים: וכן משמע שהמסיבה ובית הורדת המים במפלס גובה של התאים [כמובואר בפרק מ"א פס יב' הערה לט].
דרגה ג'
מתחלקת גם היא לשניים: ובאר הרמח"ל חלוקת החצר החיצונה והפנימית לפי דרגותיהם (דף קנ"ג): "וחוצה לו [לבית] שתי העזרות, התחתונה והעליונה וכו'. וצריך שתדע כי למלאכים צריך ב' מיני שפע, הראשון לקיום עצמם, והשני הוא שפע הניתן להם לפי עבודתם לעשות, לתת אל הבריות שנפקדו עליהם, כי אם לא יקבלוהו מאין יתנו להם, ואם רגיל אתה בדרכי החכמה תראה, כי אף על פי שחלקתי אותם לשלושה, הנה ארבעה הם: ההיכל והפנימי א', העזרה העליונה ב' [היא החצר הפנימית] [ציור 429 C] והתחתונה ג' " [החצר החיצונה דרגה ג' בחשיבות]. [ציור 429 D]
דרגה ג' – החצר הפנימית כנגד עולם הבריאה לשרפים העומדים לכסא: ובאר הרמח"ל (דף קע"ב): "שתי חצרות גדולות העומדות לפני הבית, והראשון נקרא חצר הפנימית וכו', ושניהם הם לכל צבא המלך משרתיו, העומדים אל עבודתו ואל משאו, ונמצא להם ראשים והם עומדים על שאר הצבא ויש להם דירה לעצמם, הם השרפים בעלי היכלות העומדים לכסא… והשרים מקבלים מן החצר הפנימית. (ד' קע"ד): בזה החצר נמצא המזבח החיצון הנקרא "מזבח העולה", הוא מקום הקרבן שמקריבים דבר יום ביומו… ונמצאים המלאכים נקשרים בשרשם… אמנם הקרבן הוא להקריב המלאכים, והקטורת להקריב הנשמות, כי הסוד זה הוא: "אדם ובהמה" וכו', והפנימים נקראים אדם, והחיצונים מהם בהמה. (ד' קע"ט): כי כל התחתונים נכללים בעליונים מהם, על כן האופנים נכללים בחיות, והחיות בשרפים, ומקומם למעלה הוא החצר הזה [החצר הפנימי], ועל כן כאן נמצא המזבח [העולה], כי מכאן עולים למקום שעולים. (דף ק"פ): "ותדע כי כל המקבלים מן השערים הם מקבלים וכו', בחצר הפנימית יצא האור הראוי לשרי הבריאה , ובפתחיה יקבלוה", ע"כ. [ציור 429 C]
הלשכות העליונות ורוחב עשרים האמה: הלשכות העליונות ורוחב עשרים האמה הם חלק מהחצר הפנימית, וכן הסביר הרמח"ל עניינם (דף קפ"ו): "מסוף חומת החצר הפנימית בתוך החיצונה נמצאו כדמות לשכות… ותדע כי אלה הם המקומות ששם מקבלים המלאכים אותו השפע שאמרתי שהם מקבלים מחוץ סביבות ההיכל, כי השפע יוצא מן המונח אל החדרים, ומן החדרים נכלל במסיבה ומשם רחוק עשרים אמה יגיע אל הלשכות, ושם יקבלו אותו המלאכים… והלשכות האלה מכלל החצר הפנימית נחשבים. (ד' קפ"ז): כי העליונות הם לחצר הפנימית, שבהם מקבלים שרי הבריאה מאחורי הבית [הם השרפים ד' קע"ב, קע"ט]… ולשכות הפנימית רחוקות מן הבנין.. כי אין כח האור בכאן ככחו שם". ["שם" זה בבית, ולכן יקבלו לאחר מרחק עשרים אמה, שכן אורו גדול וצריך שיהיו מרוחקות כדי שיוכלו לקבל]. [ציור 429 C]
דרגה ד'
החצר החיצונית כנגד עולם יצירה – לחיות: כבר הבאנו לעיל דברי הרמח"ל בעניין שתי החצרות. ולגבי החצר החיצונה כתב (ד' קע"א – קע"ב): "שתי חצירות גדולות העומדות לפני הבית, והראשון נקרא חצר הפנימית, והשני חצר החיצונה… והמלאכים ושאר בני הצבא [מקבלים] מן החצר החיצונה. (דף קע"ט): כל התחתונים נכללים בעליונים מהם, על כן האופנים נכללים בחיות והחיות בשרפים. (ד' ק"פ): ובחצר החיצונה יצא [האור] הראוי למלאכי היצירה. (דף קפ"ד): ועתה אבוא לפרש ענייני החצר החיצונה, והוא מקום קבלת החיות מלאכי היצירה [ציור 429 D]. (ד' קצ"ג): ומעלות החצר החיצונה העולות אל הפנימית הם שמונה לכל, וכו' כשצריכים העולמות לעלות אז יצא מן העליון שפע וכוח אל התחתונים, ובכוח הזה הם מתחזקים ועולים, וכשרצו לעלות החיות אל הכסא, יצאו ב' מאורות עצומים מן הכסא אליהם, ובם נתחזקו ועלו", ע"כ. [פירוש: החיות שבעזרת נשים עולות לקבל את השפע מהשרפים דרך השערים של החצר הפנימית הוא הכסא].
הלשכות התחתונות בחצר החיצונה: ובדף קפ"ז כתב: "נמצאו לשכות אחרות כראשונות: ארכן מאה אמה ורחבן חמישים ופתחיהם לכאן ולכאן… ואלה לחצר החיצונה שבהם מקבלים צבאות היצירה מן החצר הפנימית. ונמצא, שהשפע העיקרי יוצא דרך הפתחים… ואלה הלשכות נפתחות גם כן בתוך החצר הפנימית עצמו, ונמצאו כל אלה פתחי שפע אל מלאכי היצירה… ואלה [הלשכות התחתונות] סמוכות יותר אל החצר, כי אין כח האור בכאן [בחצר הפנימית] ככחו שם [בבית], על כן יעמדו בו [הלשכות התחתונות] יותר [קרוב]" [ציור 429 D]
דרגה ה'
הר הבית כנגד עולם עשיה – לאופנים – ושאר הבריות: וכן הסביר הרמח"ל (ד' קנ"ג): "ושלשה מקומות נמצאו בבית וכו': והמין הראשון הוא כלל כל הבריות החיצונות, בריות העולם הזה למגדול ועד קטון, לא נפקד מהם איש… וחוץ לעזרות – הר הבית [עולם עשיה]. (ד' קע"ט): כל התחתונים נכללים בעליונים מהם, על כן האופנים נכללים בחיות. (ד' ק"פ): ובהר הבית [יצא השפע] הראוי לפקידי העשיה ולכל הבריות". [ציור 429 E]
ובענין המדרגות כתב במשכני עליון (ד' קצ"ב): "מלכות שבחיות נשארה באופנים" וכו', וכתב שם (בהערה 124): "וכן אופנים בעשיה". ועוד כתב במשכני עליון (ד' קפ"ח): "ההר הבית והוא המקום שממנו מקבלים פקידי העשיה, ונמצא שיעור כל חומתו וכו' ת"ק קנים על ת"ק קנים וכו, והוא העץ החיים שמהלכו ת"ק שנה… כי הראשון היה ת"ק אמה, וזה ת"ק קנים, להיות השיעור בקנה המדה מפני גילוי הראשית הנעלם וכו' עיין שם.
