לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מא' פסוק ז'
(יחזקאל מא' פסוק ז')
זוְֽרָחֲבָ֡ה וְֽנָסְבָה֩ לְמַ֨עְלָה לְמַ֜עְלָה לַצְּלָע֗וֹת כִּ֣י מֽוּסַב־הַ֠בַּ֠יִת לְמַ֨עְלָה לְמַ֜עְלָה סָבִ֤יב ׀ סָבִיב֙ לַבַּ֔יִת עַל־כֵּ֥ן רֹחַב־לַבַּ֖יִת לְמָ֑עְלָה וְכֵ֧ן הַתַּחְתּוֹנָ֛ה יַעֲלֶ֥ה עַל־הָעֶלְיוֹנָ֖ה לַתִּיכוֹנָֽה׃
ביאור: וחלל התא היה הולך ומתרחב ובנין מדרגות כמין עמוד היה עד למעלה לקומות התאים כי התאים סובבים את הבית בשלוש קומות ומסביב לקדש הקדשים במערב ומסביב להיכל בצפון ודרום כיון שנפחו קירות החדרים פעמיים אמה לכן החדרים העליונים רחבים יותר מאלו שתחתיהם ומהחדר התחתון עולים במדרגות אל החדר העליון דרך החדר האמצעי.
– תרגום –
ז) וּפּוּתְיָא מְסִבָּתָא וְסַלְקָא לְעֵלָא לְעֵלָא מִן מְחִיצַיָא אֲרֵי מַקְפָא בֵיתָא לְסַלָקָא לְעֵלָא לְעֵלָא סְחוֹר סְחוֹר לְגָיו עַל כֵּן פָּתֵי בֵיתָא מִלְעֵלָא וְכֵן בִּמְסִבָּתָא סַלְקִין מִן אַרְעִיתָא לְעֵלַיתָא בְּאוֹרַח מְצִיעֲתָא:
(ז) ורחבה. והצלעות היו הולכין ומרחיבין למעלה כמו שפירשתי האמצעית רחבה מן התחתונה אמה וכן העליונה מן האמצעית אמה: ונסבה למעלה למעלה. ומוסבה מסיבה שקורין וי"ץ בלע"ז של בנין אבנים הוא כמין עמוד ומעלות עולות בו והעולה בהם דומה לו כהולך ומקיף סביבות עמוד אבנים ובלשון אשכנז קרוי שווינד"ל שטיין הוא שאמו' בבנין שלמה ובלולי' יעלו אל התיכונה אף הוא מתורגם ובמסיבת' כמו ונסבה למעל' למעל' וכן מסיבה עולה למעלה עד גג התא העליון כמו שהוא מפרש והולך שהמסיבה עולה מן התחתון לאמצעי ומן האמצעי לעליון: כי מוסב הבית. לצלעות: למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רוחב לבית למעל'. ע"כ שאמרנו ורחבה למעלה למעלה רחב בית תוך הצלעות למעלה העליונה רחבה מכולן: וכן התחתונה. תרגם יונתן וכן במסיבתא סלקין מן ארעיתא לעיליתא באורך מציעתא וכן יעלו ע"י מסיבה מן התחתונה אל העליונה דרך התיכונה:
ז) וּפּוּתְיָא מְסִבָּתָא וְסַלְקָא לְעֵלָא לְעֵלָא מִן מְחִיצַיָא אֲרֵי מַקְפָא בֵיתָא לְסַלָקָא לְעֵלָא לְעֵלָא סְחוֹר סְחוֹר לְגָיו עַל כֵּן פָּתֵי בֵיתָא מִלְעֵלָא וְכֵן בִּמְסִבָּתָא סַלְקִין מִן אַרְעִיתָא לְעֵלַיתָא בְּאוֹרַח מְצִיעֲתָא:
פסוק ז': והתאים עולים ומתרחבים מקומה לקומה, דהיינו התאים שבקומה א' הם ברוחב ארבע אמות (14), ושבקומה ב' ברוחב חמש אמות, ובקומה ג' ברוחב שש אמות. [ציור 222]
והעלייה מקומה לקומה בתוך התאים ע"י מסיבה [יז], שהיא בנין אבן כמו עמוד עגול, וסביבו מדרגות [ציור 224] שעולות מקומה א' לקומה ב', ולקומה ג' [יח]. והעולה בו דומה כהולך ומקיף סביב עמוד האבן. [ציור 224]
[יז] מסיבה
וכדברי רש"י שפירש שזה כמו בבית ראשון שכתוב (מלכים א', ו' ח'): "ובלולים יעלו על התיכונה ומן התיכונה אל השלישים" [ציור 224], ובבית שני לא מוזכרת המסיבה שמתא לתא, רק כתוב במשנה (מדות פ"ד מ"ג) ושלושה פתחים היו לכל אחד ואחד, אחד לתא מן הימין ואחד לתא מן השמאל, ואחד לתא שעל גביו.
[יח] לקומה ג'
ויש עדיין להבין ברש"י שכתב (בפס' ז'): "וכן מסיבה עולה למעלה עד גג התא העליון", האם כוונתו לגגות התאים שמעל קומה ג', או לגג קומה ב' שזה תחתית קומה ג'?. שכן לעלות לגגות שמעל התאים שנינו (מדות פ"ד מ"ה): ומסיבה היתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית, שבה עולים לגגות התאים (לקמן בפס' י"ב). ובמשכני עליון (ד' קפ"א) כתב שכן יהיה בבית שלישי [וכן הזכיר מסיבה בדף ר"ד פרק ה' משנה א']. [ציור 223]
הסבר א': כפשט לשון רש"י שעולים במסיבה עד לגג קומה ג', ואז יש שתי דרכים לעלות לגג: 1) דרך מסיבה זאת שבתאים. 2) דרך המסיבה מהקרן צפונית מערבית כמובא במדות (פ"ד מ"ה) ובמשכני עליון הנ"ל. [ציור 223]
הסבר ב': מהתאים עולים לקומה ב' וג' בלבד, וכוונת רש"י בכותבו "גג התא העליון", על גג קומה ב', והכי מסתברא. ולגגות התאים עולים במסיבה כדברי משכני עליון, ולכן הציור הצגנו עפ"י הסבר ב' וכמו שמובא במשכני עליון ובמפרשים. [ציור 224]
(14) ברוחב ארבע אמות:
רש"י (בפס' ה') על הכתוב: "ורוחב הצלע ארבע אמות", פירש: התא של אחריו ד' אמות חללו. וכן (בפס' י"ב) כתב רש"י: רוחב הבניין מצפון לדרום שבעים אמה. והא לך החשבון התא הצפוני ארבע וכו', ע"כ. ורש"י חישב את התא התחתון, שהוא נמצא כנגד ההיכל, ולא כמו בבית שני שהיה כנגד האוטם [היסוד] [ציור 224]. וכן במשכני עליון (ד' קפ"א) כתב על התאים: וגם לא האירה רק בד' אותיות אשר לשמה א-ד-נ-י. ובהמשך כתב: …החדרים האלה מדי עלותם מתרחבים, כי תתמעט חומת ההיכל. וכן כתב (בדף ר"ג פ"ד מ"ב): ל"ג תאים יהיו שם … נמצאו ג' דיוטאות [קומות] על י"א י"א, כותל התא – ה', ויסודו – שש, והתא – ארבע, עכ"ל, הרי שסובר כרש"י שהתאים בגובה ההיכל. ולכאורה קשה על מה שכתב במשכני עליון (דף ר"ג פ"ד מ"ג): התחתונה – ה', ורובד – ו', האמצעית – שש, ורובד – ז', העליונה – שבע. הרי שכתב שהתאים בגודל חמש, שש, ושבע אמות, כמו בבית שני, ולא כמו שמובא בנביא שהתאים בגודל ארבע, חמש, ושש אמה וכו'.
* ויש ליישב שזה ציטוט של מס' מדות (פ"ד מ"ד) על בית שני, שכן כתוב שם: התחתונה – חמש, ורובד – שש, האמצעית – שש, ורובד -שבע, העליונה – שבע. והרמח"ל במשכני עליון כשחיבר חמישה פרקים בלשון קצרה על בית שלישי, חיברו כסדר וכלשון מסכת מדות, וברוחב התאים כתב מדת רוחב התאים של בית שני כמובא במדות (פ"ד מ"ד), אבל כבר כתב לפני כן (פ"ד מ"ב) שמדתו של התא התחתון ארבע אמות, ע"כ. ולכן צ"ל קומה א'; התא – ארבע אמות, קומה ב'; התא – חמש אמות, ובקומה ג' – שש אמות. וכן כתב במשכני עליון (דף ר"ד פ"ה מ"א) במידות הבית מהמזרח למערב: והתא – ארבע, וכותל התא – שש. מן הצפון לדרום: והתא – ארבע, כותל ההיכל – שש, ע"כ הרי במפורש כתב שרוחב התא ארבע, ולכן אם התחתונה ארבע אמות, אז האמצעית חמש, והעליונה שש אמות, וכמו שכתוב בנביא (פס' ה'): "ורחב הצלע ארבע אמות", וכפשוטו וכפירוש רש"י. [ציור 222]