בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי

העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד

לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)

ספר לשכנו תדרשו

חלק א'

הקדמה

~ הקדמה כללית ~

חשיבות לימוד עניני בית המקדש השלישי

מובא ביומא (בירושלמי פ"א מ"א):
"כל דור שאינו נבנה [בית המקדש] בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו" עכ"ל.
ומה יעשה מי שרוצה שיבנה הבית, והרי אנו בגלות ואיננו יכולים לבנותו?
את זאת שאל יחזקאל הנביא את הקב"ה, וענה לו: וכי לבנותו ציוויתי? 

אלא ללמוד את מידותיו וחוקיו, וכל העוסק בלימודו הרי שהוא עוסק בבנינו.
ומאידך עיני כל העם מייחלות לבנין בית המקדש. כדברי המדרש (בראשית רבה יג', ב'):
מרי יתבני בית מקדשא מרי מתי יתבני בית מקדשא.
וכן חז"ל בסוכה (מ"א ע"א) אמרו שיש לדרוש ולזכור את בית המקדש, ולמדו זאת מהפס' בירמיה (ל' י"ז): "כי נדחה קראו לך ציון היא דורש אין לה", מכלל דבעי דרישה ללמדנו שחובה מוטלת עלינו להשתוקק ולדרוש על בית המקדש ובניינו.

וכן מובא במדרש תנחומא (צו סימן י"ד): "…כשהקב"ה מראה ליחזקאל את צורת הבית, מה הוא אומר (יחזקאל מ"ג י'): "הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית". אמר יחזקאל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו, ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית" וכתוב לעיניהם. וישמרו את צורתו ואת כל חקתיו ועשו אותם" (שם פס' י"א), וכי יכולין הן לעשות? הנח להם עד שיעלו מן הגולה, ואחר כך אני הולך ואומר להם.

אמר לו הקב"ה ליחזקאל, ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל?
אמר לו הקב"ה גדול קריתה בתורה כבנינה. לך אמור להם, ויתעסקו בצורת הבית בתורה, ובשכר קריתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליכם כאילו הם עסוקים בבנין הבית.
ואשרי האיש העוסק בתורה, והנותן ממונו ללמד תורה לבנו.

(תנחומא צו סימן י"ד)

~ הלומד על בית שלישי יזכה לתחייה לעשותה לעתיד ~

הלומד על בית שלישי יזכה לתחייה לעשותה לעתיד

צווה הקב"ה את יחזקאל אל העם: "וישמרו את כל צורתו ואת כל חוקותיו ועשו אותם".

(שם מ"ג י"א)

ביארו המפרשים:

1) רש"י (שם):  ילמדו ענייני המדות מפיך שידעו לעשותם לעת קץ.

2) רד"ק (שם): ואם לא ישמרו אותם בלבם ולא יאמינו, לא יעשו אותם. כי כן מדת הקב"ה, ישלם לאדם מידה כנגד מידה, כל המאמין בביאת גואל יזכה לגאולה… וכן אם יאמין בתחיית המתים יזכה לתחייה… ואמר כן "ועשו אותם" ראיה גדולה לתחיית המתים.

3) מצודת דוד (שם) ואז יזכו לעמוד בתחיה ויעשו אותם לעתיד.

4) התו"ס יו"ט  בהקדמה לספרו צורת-הבית (סימן ב'): למדנו עוד כי הבטיח השם ב"ה שעל ידי הבנת תמונת צורת הבית יזכו לתחייה לעתיד, והנה הבטחה זו לא בלבד לדורו של יחזקאל נאמר, כי למה נגרע אנחנו הבאים אחריהם, אך היא הבטחה כללית אל כל שומר ומודד הצורה כנזכר, שיזכה לתחייה לעשותה לעתיד. עכ"ל.

5) המלבי"ם (שם) אז יעשו את הצורות, ויבנו את בית השלישי ברוח ה' עליהם. עכ"ל.

ואמר הקב"ה, ישתבח שמו לעד לנביא, שהעוסק בלימוד הבית כאילו עוסק בבניינה, ולפניו גלוי כשאמר לנביא, שגם אנו בדורנו זה עדיין אין הבית נבנה, ודבריו שהעוסק בלימוד הבית כאילו עוסק בבניינה בודאי נאמרו לכל הדורות וכן לדורינו עד שיבנה בב"א.

וכן בפסיקתא דרב כהנא פרשה ו': שמואל אומר: "ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית" וכו', וכי יש צורת הבית? אלא אמר הקב"ה – הואיל ואתם מתעסקים בו כאילו שאתם בונים בו.

וכן הביא בילקוט שמעוני (יחזקאל שפ"ב): "אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית", בשעה שנגלה הקב"ה והראה ליחזקאל צורת-הבית ותכונתו ומוצאיו, אמר הקב"ה הגד את בית ישראל את הבית. אמר ליה: יחזקאל מרי וכי עכשיו הם בונים, שאמרת וישמרו את כל צורתו ועשו אותם. אמר ליה לאו אף על פי שאינם עושים אותו עכשיו, יהו קורין בצורת הבית ואני מעלה עליהם כאילו בבנינו עסוקים".

~ השמחה בלימוד צורת המקדש היא מבחן לצפייתינו לו ~

השמחה בלימוד צורת המקדש היא מבחן לצפייתינו לו

דברי רבינו יוסף חיים זצ"ל:

(בברכת חיים הפטרת תצוה)

"אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם" (יחזקאל מ"ג י')

כל דבר אשר יהיה ערב לאדם, ומרגיש בערכו וחשיבותו ומשתעשע בו, זה סימן ומבחן שיש לו רצון וחפץ בו, וחשק מלב ונפש. ואם אינו ערב לו ואין לו שעשוע בו זה סימן ומבחן, שאין לו חשק וחפץ ורצון בו. והנה כאן ישראל בזמן החורבן, אשר אבד מהם כלי חמדה של בית המקדש, ונשארו ערומים מכל היקר והכבוד של בית המקדש, הא ודאי כאשר יבוא הנביא להגיד להם תכונת בית המקדש אשר עתיד להיות להם, שהוא יקר ונחמד אלף פעמים יותר ממה שאבד מהם, צריך שישתעשעו בהגדתו זאת מאד מאד, ויערב להם הסיפור הזה כמה וכמה, וישישו וישמחו מאד בקריאתם פרשת הבית אשר מסר להם הנביא בדבר ה', יען כי ודאי יש להם רצון חזק וחפץ אמיץ בבניינו של בית המקדש מאד מאד, אחר [אשר] היה בידם ואיבדו אותו, וכל שכן אשר יהיה כבוד ויופי האחרון אלף פעמים על הראשון.

אך אם באמת גם אחר שמסר להם הנביא פרשת צורת הבית, ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורותיו, והם רואין וקורין בהם בלא שעשוע ושמחה ועריבות, זה מבחן וסימן (שנברר) [שגברה] טומאת העוונות שלהם כל כך, עד שדוחה מהם הרצון והחפץ הראוי להיות אתם על הבית הזה. וכל כך העוונות טמטמו לבותם, שאין להם רצון וחפץ בדבר שהוא יקרם וכבודם, ועל כן ודאי צריך שיכלמו מאד מן העוונות שלהם, שכל כך גברו עליהם לטמטם לבותם. ולזה אמר אתה בן אדם הגד את בית ישראל (ויכלמו) את הבית, ומן ההגדה הזו יוולד שיכלמו מעוונותיהם, כי מזו ההגדה יהיה מבחן וסימן כמה גברו העוונות.

והנה באמת זו היא תוכחת מוסר גדולה לנו, אנחנו היושבים בגלות המר הזה, שאם מצפים באמת וצדק לבנין הבית שיבנה במהרה בימינו אמן, וחפצים ומשתוקקים לו מלב ונפש, היה ראוי שיהיה לנו שעשוע גדול ועצום מקריאתנו בספר יחזקאל הנביא ע"ה [פרקים מ'- מ"ג], בפרשת צורת הבית שיבנה במהרה בימינו אמן. משל לאחד שבא מעיר המלוכה, ומספר לפני שני בני אדם, על ארמון אחד מפואר העומד שם להמכר, ואחד מן השניים, היה מטה אזנו ומניח דעתו היטב על סיפור שלו אשר הוא מספר בפרטי שבחים של ארמון ההוא ומשתעשע בדבריו, והשני היה מתנמנם. ובנו של המספר היה יושב ורואה, ויאמר לאביו, למה זה לקולך אבי, מתנמנם, וזה מתענג. אמר לו, בני [זה הוא] מן הקונים שהוא משתדל לקנות זה ארמון, ולכך הוא משתעשע בסיפור שלי, כי מצייר בדעתו עתה כאילו כבר קנה אותו והוא שלו. אבל זה אין לו חפץ בו לקנותו, לכך הוא מתנמנם ואינו שם לב על השבחים והפארות אשר אני מספר. וכן הנמשל. הנה תורת הבית אשר הגיד לנו הנביא ע"ה, עושה מבחן גדול לישראל בעת לימודם בדברי המראה הזאת, מצד השעשוע והעריבות שצריך להיות להם בקריאתם בה. ולכן מן ההגדה וסיפור הטוב הזה, של צורת בית המקדש ותכונותיו שתהיה לעתיד, יהיה סימן ומבחן על תוקף עוונותיהם, כמה גברו לטמטם לבם כל כך, ודו"ק.

~ הגלות ~

על שמאסו: במלכות שמים, במלכות בית דוד ובבית המקדש

מובא בילקוט שמעוני (שמואל רמ"ז סימן ק"ו א'): תני (במדרש) ר' שמעון בר יוחאי וכו' בשלושה דברים מאסו בני ישראל: 1) במלכות שמים. 2) במלכות בית דוד. 3) ובבנין בית המקדש. אימתי מאסו שלושתם? בימי ירבעם. הדא הוא דכתיב (שמואל ב', כ' א'): "ויען איש ישראל ויאמר אין לנו חלק בדוד" – זו מלכות שמים. "ולא נחלה בבן-ישי" – זו מלכות בית-דוד. "איש לאהליו ישראל" – ולא לבית המקדש. אל תקרי לאהליו אלא לאלהיו.

~ התיקון ~

לבקש על בית המקדש

אמר ר' סימון בן מנסיא: אין ישראל רואין סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקשו שלושתם. הדא הוא דכתיב (הושע ג' ה'): "אחר ישובו בני ישראל וביקשו את ה' אלוקיהם" – זו מלכות שמים. "ואת דוד מלכם" – זו מלכות בית דוד. "ופחדו אל ה' ואל טובו"- זה בית-המקדש. רש"י: ההר הטוב הזה – זו ירושלים, והלבנון-זה בית המקדש [יומא ל"ט ע"א שמלבן אדם מעוונותיו].

ובהושע (שם) פירש רש"י  שזה יהיה אחר ימי הגלות .

רד"ק פירש (שם): זה יהיה באחרית הימים קרוב לעת הישועה שישובו בני ישראל בתשובה. "ופחדו אל ה' "- שיפחדו ויראו ממנו בשובם אליו, ויקוו עם התשובה [שתבוא] הטובה הגדולה שהבטיח, וזה יהיה באחרית הימים.

אבן-עזרא (שם): שישובו במהרה בבוא הקץ אל ארצם פתע פתאום שנאמר: "באחרית הימים".

המלבי"ם (שם): שיפחדו אז שישיב להם טובו ושכינתו בציון שהוא בית-המקדש שאז ישכון ביניהם והיא תהיה באחרונה.

~ תרשים מידות בית שלישי ~

תרשים מידות בית שלישי

~ פירוש הרמח"ל ~

(רבי משה חיים לוצאטו)

על הרמח"ל וספרו "משכני עליון", הסביר הרה"ג מרדכי שריקי [ראש מכון הרמח"ל בספרו "סוד ביהמ"ק השלישי" בע"מ 9-23] וזה תמצית דבריו: כבר מר"ח סיון שנת תפ"ז בשנת העשרים בחייו חנן ה' את המקובל הצעיר במגיד מן השמים, ואחריו באו אליהו ונשמות קדושות, משה רבינו ומט"ט השר הגדול ועוד (עיין בתקונים החדשים לרמח"ל ע"מ 10) ועל פיהם חיבר ספרים רבים.

את הספר "משכני עליון" כתב לאחר שזכה "באורה חדשה" כמו שכתב לזקן המקובלים רבי בנימין הכהן: "ועתה ברצות ה' להטיב עמי, רצה לגלות עוד אורה חדשה… והוא בחסדו בחר בי" (באגרות עמ' ל"ט, ובענין "אורה חדשה" עיין בתקונים החדשים לרמח"ל תקון שמונה עשר ובעמ' 10) עכת"ד.

בשנת תפ"ט חיבר רמח"ל את המאמר "משכני עליון" והוא בן עשרים ושתיים. רמח"ל שלח לרבו, ר' ישעיהו בסאן את ספרו "משכני עליון", ובה' בחשוון תצ"א ביקש להשיבו אליו וז"ל: "נשתדלתי מאוד להשיב לי המאמר "משכני עליון", יען היותו חיבור, כי איני רוצה חיבורים החוצה… ועל משמרת נדרי עלי רוצה אני להוסיף משמרת למשמרת "עד עת לה' ", עכ"ל. כלומר שראה רבינו שלא הגיע הזמן לגילוי תורתו, אף שזה לא מפי מגיד, היות שזה חיבור סוד ה"הארה החדשה" גלויה בו, ולכן רצונו שהחיבורים יהיו נסתרים "עד עת לחננה".

ובכן, בחסדי ה', העת הזאת הגיעה והתגלה המאמר "משכני עליון" בשנת תשט"ז [1956] באנגליה מתוך קובץ של כתבי קבלה מגנזי רמח"ל שבכתב יד [ה"ה: הספר היה גנוז למעלה ממאתיים שנה ופוענח והועתק ע"י הרה"ג הרב יוסף משה ספינר שליט"א, והוציאם לאור בשנת תש"ם הרה"ג הרב פרידלנדר חיים זצוק"ל] … חיבור זה היחיד במינו בספרות הרבנית [על בית שלישי]. רמח"ל שזכה להיכנס מאחורי הפרגוד ראה מה שאלו עין לא ראתה – "משכני עליון". המאמר "משכני עליון" בכללותו הוא יחיד במינו בספרות ישראל,,, רוב הרעיונות הם ללא אח ורע באגדה או בקבלה או בהלכה, רמח"ל נועד בידי ההשגחה עצמה להביא לעם ישראל את בשורת הישועה – "הבית השלישי", עכת"ד.

וכן כתב הרה"ג הרב פרידלנדר חיים זצ"ל (בהקדמה לספר "משכני עליון" דף קמ"ה-קמ"ו): רבינו (רמח"ל), אשר שבילי הרקיע נהירין לו כשבילי פאדובה… נבחר ע"י ההשגחה העליונה לבאר עניני בית המקדש שלמעלה ושלמטה, וביחוד בית המקדש השלישי, הרי לו נאה ולו יאה, כי אמר עליו אחד מגדולי הדור שעברו "שהוא מדבר כאילו עמד ליד העולמות בהבראם", גם הוא התלונן בצל כנפי השכינה, שגילתה לו מסודות בריאת העולם והנהגתו… בסוף החיבור מביא רבינו את צורת הבית בה' פרקים קצרי לשון ובסדר כראוי כדוגמת חמשת פרקי משניות על מסכת מידות [הבית השני]. רבינו [הרמח"ל] נקט בדרך רש"י בפירושו לנבואת יחזקאל, עכ"ל.

לאור דברי רמח"ל על בית שלישי מדות הבית מפורטים וברורים, ובמספר דברים, הדברים מבוארים ומפורטים לא פחות מהמבואר על בית שני. (במס' מידות). דברי הגאון הרב חיים פרידלנדר זצ"ל, שהרמח"ל נקט בדרך רש"י היו נר לרגלי בלמוד רש"י והרמח"ל, ובחסדי ה' גם בדברים שלכאורה אינם הולכים בקנה אחד, וגם סותרים בפירושים אחד את השני, נמצא בסופו של דבר ראיות ברורות לכך שרש"י והרמח"ל מבארים באותה שיטה, וכל הקושיות על רש"י מסתדרות אחת לאחת עפ"י הסבר הרמח"ל (עיין בספר "לשכנו תדרשו" פרק מ"א פס' ח' עמ' 99 ובפרק מ"ב פס' ג' הערה יז בעמ' 178 ועוד), שכן אעפ"י שרש"י סָתַם דבריו וכתב בקצור נמרץ הרי דבריו פורשו גם עפ"י תורת הח"ן. ועל כן ברובו של פירוש הספר נקטנו עפ"י פירוש רש"י והסבר הרמח"ל, וכמובן עפ"י דברי חז"ל במקומות בהם אמרו דבריהם בענין בית שלישי. וכן עוד מפרשים כגון התוס" יו"ט ואחרים, במקום שרש"י והרמח"ל לא פירשו הדברים.

דילוג לתוכן