~ הקדמה כללית ~

על הרמח"ל וספרו "משכני עליון", הסביר הרה"ג מרדכי שריקי [ראש מכון הרמח"ל בספרו "סוד ביהמ"ק השלישי" בע"מ 9-23] וזה תמצית דבריו: כבר מר"ח סיון שנת תפ"ז בשנת העשרים בחייו חנן ה' את המקובל הצעיר במגיד מן השמים, ואחריו באו אליהו ונשמות קדושות, משה רבינו ומט"ט השר הגדול ועוד (עיין בתקונים החדשים לרמח"ל ע"מ 10) ועל פיהם חיבר ספרים רבים.

את הספר "משכני עליון" כתב לאחר שזכה "באורה חדשה" כמו שכתב לזקן המקובלים רבי בנימין הכהן: "ועתה ברצות ה' להטיב עמי, רצה לגלות עוד אורה חדשה… והוא בחסדו בחר בי" (באגרות עמ' ל"ט, ובענין "אורה חדשה" עיין בתקונים החדשים לרמח"ל תקון שמונה עשר ובעמ' 10) עכת"ד.

בשנת תפ"ט חיבר רמח"ל את המאמר "משכני עליון" והוא בן עשרים ושתיים. רמח"ל שלח לרבו, ר' ישעיהו בסאן את ספרו "משכני עליון", ובה' בחשוון תצ"א ביקש להשיבו אליו וז"ל: "נשתדלתי מאוד להשיב לי המאמר "משכני עליון", יען היותו חיבור, כי איני רוצה חיבורים החוצה… ועל משמרת נדרי עלי רוצה אני להוסיף משמרת למשמרת "עד עת לה' ", עכ"ל. כלומר שראה רבינו שלא הגיע הזמן לגילוי תורתו, אף שזה לא מפי מגיד, היות שזה חיבור סוד ה"הארה החדשה" גלויה בו, ולכן רצונו שהחיבורים יהיו נסתרים "עד עת לחננה".

ובכן, בחסדי ה', העת הזאת הגיעה והתגלה המאמר "משכני עליון" בשנת תשט"ז [1956] באנגליה מתוך קובץ של כתבי קבלה מגנזי רמח"ל שבכתב יד [ה"ה: הספר היה גנוז למעלה ממאתיים שנה ופוענח והועתק ע"י הרה"ג הרב יוסף משה ספינר שליט"א, והוציאם לאור בשנת תש"ם הרה"ג הרב פרידלנדר חיים זצוק"ל] … חיבור זה היחיד במינו בספרות הרבנית [על בית שלישי]. רמח"ל שזכה להיכנס מאחורי הפרגוד ראה מה שאלו עין לא ראתה – "משכני עליון". המאמר "משכני עליון" בכללותו הוא יחיד במינו בספרות ישראל,,, רוב הרעיונות הם ללא אח ורע באגדה או בקבלה או בהלכה, רמח"ל נועד בידי ההשגחה עצמה להביא לעם ישראל את בשורת הישועה – "הבית השלישי", עכת"ד.

וכן כתב הרה"ג הרב פרידלנדר חיים זצ"ל (בהקדמה לספר "משכני עליון" דף קמ"ה-קמ"ו): רבינו (רמח"ל), אשר שבילי הרקיע נהירין לו כשבילי פאדובה… נבחר ע"י ההשגחה העליונה לבאר עניני בית המקדש שלמעלה ושלמטה, וביחוד בית המקדש השלישי, הרי לו נאה ולו יאה, כי אמר עליו אחד מגדולי הדור שעברו "שהוא מדבר כאילו עמד ליד העולמות בהבראם", גם הוא התלונן בצל כנפי השכינה, שגילתה לו מסודות בריאת העולם והנהגתו… בסוף החיבור מביא רבינו את צורת הבית בה' פרקים קצרי לשון ובסדר כראוי כדוגמת חמשת פרקי משניות על מסכת מידות [הבית השני]. רבינו [הרמח"ל] נקט בדרך רש"י בפירושו לנבואת יחזקאל, עכ"ל.

לאור דברי רמח"ל על בית שלישי מדות הבית מפורטים וברורים, ובמספר דברים, הדברים מבוארים ומפורטים לא פחות מהמבואר על בית שני. (במס' מידות). דברי הגאון הרב חיים פרידלנדר זצ"ל, שהרמח"ל נקט בדרך רש"י היו נר לרגלי בלמוד רש"י והרמח"ל, ובחסדי ה' גם בדברים שלכאורה אינם הולכים בקנה אחד, וגם סותרים בפירושים אחד את השני, נמצא בסופו של דבר ראיות ברורות לכך שרש"י והרמח"ל מבארים באותה שיטה, וכל הקושיות על רש"י מסתדרות אחת לאחת עפ"י הסבר הרמח"ל (עיין בספר "לשכנו תדרשו" פרק מ"א פס' ח' עמ' 99 ובפרק מ"ב פס' ג' הערה יז בעמ' 178 ועוד), שכן אעפ"י שרש"י סָתַם דבריו וכתב בקצור נמרץ הרי דבריו פורשו גם עפ"י תורת הח"ן. ועל כן ברובו של פירוש הספר נקטנו עפ"י פירוש רש"י והסבר הרמח"ל, וכמובן עפ"י דברי חז"ל במקומות בהם אמרו דבריהם בענין בית שלישי. וכן עוד מפרשים כגון התוס" יו"ט ואחרים, במקום שרש"י והרמח"ל לא פירשו הדברים.