לשכנו תדרשו חלק ג'
פרק א' – נושא יג'-טו'
המקוואות לכהנים
נוֹשֵׂא יג' – מִקְוֶה לְכֹהֵן גָּדוֹל לִימוֹת הַשָּׁנָה
נוֹשֵׂא יד' – מִקְוֶה לַכֹּהֲנִים לַיּוֹם יוֹם
נוֹשֵׂא טו' – מִקְוֶה לְכֹהֲנִים בַּעֲלֵי קֶרִי
נוֹשֵׂא יג'
מִקְוֶה לְכֹהֵן גָּדוֹל לִימוֹת הַשָּׁנָה
בְּבַיִת שֵׁנִי
מְקוֹמוֹ בְּבַיִת שֵׁנִי הָיָה בַּחֹל בְּעֶזְרַת נָשִׁים. מְקוֹמוֹ לֹא פֹּרַשׁ, וְיִתָּכֵן מְאֹד שֶׁהָיָה בְּלִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל, וְכֵן צִיַּנּוּ לְשֵׁם הַמְחָשָׁה שֶׁמְּקוֹמוֹ הָיָה בַּחֹל. [ציור 72 א]
וְכֵן שָׁנִינוּ בְּיוֹמָא (ל' ע"א) אֵין אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לַעֲבוֹדָה אֲפִלּוּ טָהוֹר עַד שֶׁיִּטְבֹּל.
וְכֵן פָּסַק הָרַמְבָּ"ם (הלכות ביאת המקדש פ"ה ה"ד): "…זֶה הַכְּלָל הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ: אֵין אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לַעֲבוֹדָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָהוֹר עַד שֶׁהוּא טוֹבֵל" עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּמִכָּאן שֶׁמְּקוֹמוֹ בַּחֹל, לִפְנֵי כְּנִיסָתוֹ לַקֹּדֶשׁ.
וְהוֹסִיף עוֹד הָרַמְבָּ"ם (הלכות עבודת יום הכפורים פ"ב ה"ג) גַּבֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל: "…חוּץ מִטְּבִילָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא רַשַּׁאי לִטְבֹּל אוֹתָהּ בַּחֹל…" עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
מִקְוֶה לְכֹהֵן גָּדוֹל לִימוֹת הַשָּׁנָה
בְּבַיִת שְׁלִישִׁי
מְקוֹמוֹ לֶעָתִיד יִהְיֶה בַּחֹל בְּעֶזְרַת נָשִׁים.
*וְאֶפְשָׁר שֶׁלֶּעָתִיד מְקוֹם הַמִּקְוֶה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל צָמוּד לְלִשְׁכָּתוֹ, בַּלְּשָׁכוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁבְּעֶזְרַת נָשִׁים. וְהוּא לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּנִפְרָד [ציור 73 א], וְלִשְׁאָר הַכֹּהֲנִים בְּנִפְרָד [ציור 73 ב].
וְצָרִיךְ מִקְוֶה בְּנִפְרָד לְכֹהֵן גָּדוֹל כַּמּוּבָא בָּרַמְבָּ"ם (בהלכות כלי המקדש פ"ה ה"ג): "וְחַיָּב כֹּהֵן גָּדוֹל לִנְהֹג כָּבוֹד בְּעַצְמוֹ. וְלֹא יָקֵל בְּעַצְמוֹ עִם שְׁאָר הָעָם וְלֹא יִרְאוּ אוֹתוֹ עָרֹם לֹא בְּבֵית הַמֶּרְחָץ וְלֹא בְּבֵית הַכִּסֵּא וְלֹא כְּשֶׁמִּסְתַּפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא י) "הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו" מְלַמֵּד שֶׁנּוֹהֲגִין בּוֹ גְּדֻלָּה יְתֵרָה. רָצָה הוּא שֶׁיִּרְחֲצוּ אֲחֵרִים עִמּוֹ, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְעָשִׂינוּ מְקוֹמוֹ בְּסִפְרֵנוּ בִּצְפוֹן הַלְּשָׁכוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת בְּקוֹמָה ב', וְאֶפְשָׁר שֶׁגַּם שָׁם טוֹבֵל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל טְבִילָה רִאשׁוֹנָה בְּיוֹם כִּפּוּר. [ציור 74-75]
נוֹשֵׂא יד'
מִקְוֶה לַכֹּהֲנִים לַיּוֹם יוֹם
בְּבַיִת שֵׁנִי
מִקְוֵה טְבִילָה הָיָה לַכֹּהֲנִים הַמְשָׁרְתִים, בּוֹ טָבְלוּ כָּל יוֹם קֹדֶם הַשֵּׁרוּת. הֵיכָן הָיָה מְקוֹם טְבִילַת הַכֹּהֲנִים הַמְשָׁרְתִים כָּל יוֹם לִפְנֵי תְּחִלַּת הָעֲבוֹדָה? לֹא פֹּרַשׁ. וְלוֹמַר שֶׁטָּבְלוּ בַּמִּקְוֶה שֶׁל בַּעֲלֵי הַקֶּרִי לֹא מִסְתַּבֵּר, כִּי הָיוּ יְכוֹלִים בְּקַלּוּת לָבוֹא לִידֵי מַגָּע וְיִטַּמְּאוּ. וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁהוּא בַּקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ בְּבַיִת רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה "הַיָּם שֶׁל שְׁלֹמֹה" מִנְּחֹשֶׁת וְהֵכִיל חֲמִשִּׁים מ"ק מַיִם וְעָמַד עַל שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים שֶׁהָיוּ מְחֻבָּרִים בְּרַגְלָם לְאַמַּת הַמַּיִם שֶׁבָּעֲזָרָה, וּבוֹ טָבְלוּ כָּל יוֹם כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁמֶרֶת לִפְנֵי תְּחִלַּת עֲבוֹדָתָם.
וְכֵן נֶאֱמַר בִּמְלָכִים א' (פרק ז'):
פס' כ"ג: "וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַיָּ֖ם מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּ֠אַמָּ֠ה מִשְּׂפָת֨וֹ עַד־שְׂפָת֜וֹ עָגֹ֣ל ׀ סָבִ֗יב וְחָמֵ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ קוֹמָת֔וֹ {וקוה} [וְקָו֙] שְׁלֹשִׁ֣ים בָּאַמָּ֔ה יָסֹ֥ב אֹת֖וֹ סָבִֽיב׃
פס' כ"ד: וּפְקָעִים֩ מִתַּ֨חַת לִשְׂפָת֤וֹ ׀ סָבִיב֙ סֹבְבִ֣ים אֹת֔וֹ עֶ֚שֶׂר בָּאַמָּ֔ה מַקִּפִ֥ים אֶת־הַיָּ֖ם סָבִ֑יב שְׁנֵ֤י טוּרִים֙ הַפְּקָעִ֔ים יְצֻקִ֖ים בִּיצֻֽקָתֽוֹ׃
פס' כ"ה: עֹמֵ֞ד עַל־שְׁנֵ֧י עָשָׂ֣ר בָּקָ֗ר שְׁלֹשָׁ֣ה פֹנִ֣ים ׀ צָפ֡וֹנָה וּשְׁלֹשָׁה֩ פֹנִ֨ים ׀ יָ֜מָּה וּשְׁלֹשָׁ֣ה ׀ פֹּנִ֣ים נֶ֗גְבָּה וּשְׁלֹשָׁה֙ פֹּנִ֣ים מִזְרָ֔חָה וְהַיָּ֥ם עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָ֑עְלָה וְכׇל־אֲחֹרֵיהֶ֖ם בָּֽיְתָה". ע"כ.
ופירש רש"י (בפס' כ"ג): "קוֹמָתוֹ – עָמְקוֹ", וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים הוּא אוֹמֵר, שֶׁעֲשָׂאוֹ לִרְחִיצַת הַכֹּהֲנִים לִטְבֹּל בְּתוֹכוֹ. ע"כ.
והגמרא מסבירה (ירושלמי עירובין פרק א׳ משנה ה׳): "אֱמוֹר מֵעַתָּה שְׁתֵּי אַמּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עֲגוּלוֹת הָיוּ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְרוּבָּעוֹת הָיוּ. ע"כ.
וְכֵן שָׁנִינוּ בְּתָמִיד (פ"א מ"ב): "מִי שֶׁרוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים, וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבוֹא הַמְמֻנֶּה". עַד כָּאן. וּפֵרַשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטֶנוּרָא ד"ה מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל: "שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לַעֲבֹד עֲבוֹדָה אֲפִלּוּ טָהוֹר, עַד שֶׁהוּא טוֹבֵל", עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְלָאו דַּוְקָא לִפְנֵי הָעֲבוֹדָה אֶלָּא לִפְנֵי הַכְּנִיסָה לָעֲזָרָה כָּל כֹּהֵן הַמְשָׁרֵת בְּאוֹתוֹ יוֹם הָיָה טוֹבֵל בָּעֲזָרָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן.
וְכֵן פָּסַק הָרַמְבָּ"ם (הלכות עבודת יום הכפורים פ"ב ה"ג) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וְזֶה הַכְּלָל הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ – אֵין אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לַעֲבוֹדָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָהוֹר עַד שֶׁהוּא טוֹבֵל".
מְקוֹם הַמִּקְוֶה יָכוֹל לִהְיוֹת בַּקֹּדֶשׁ, דְּהַיְנוּ בָּעֲזָרָה, שֶׁכֵּן מְדֻבָּר עַל הַכֹּהֵן הַמְשָׁרֵת לְאַחַר שֶׁהִזּוּ עָלָיו אֵפֶר פָּרָה וְכוּ' וְטָבַל וּמֻתָּר לוֹ כְּבָר לְהִכָּנֵס לָעֲזָרָה, אֶלָּא רַק שֶׁהַכֹּהֵן צָרִיךְ לִטְבֹּל שׁוּב כָּל יוֹם לִפְנֵי עֲבוֹדָתוֹ. וְלֹא פֹּרַשׁ מָקוֹם לִטְבִילָה זוֹ בְּבַיִת שֵׁנִי.
מִקְוֶה לַכֹּהֲנִים לַיּוֹם יוֹם
בְּבַיִת שְׁלִישִׁי
*וְאֶפְשָׁר שֶׁלֶּעָתִיד הַמִּקְוֶה שֶׁבּוֹ יִטְבְּלוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם קֹדֶם הָעֲבוֹדָה, וּסְמוּכָה לוֹ לְחִמּוּם אַחַר הַטְּבִילָה, הַמְּדוּרָה אוֹ כָּל אֶמְצָעִי אַחֵר לְחִמּוּם בְּיָמֵינוּ [וְכַנַּ"ל בְּפֶרֶק ה' הָעוֹסֵק בְּבֵית הַמּוֹקֵד], יִהְיֶה בְּעֶזְרַת נָשִׁים לְיַד בֵּית הַמּוֹקֵד [ציור 73 ב] בַּלְּשָׁכוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁבַּצָּפוֹן, [כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִקּוּמוֹ שֶׁל בֵּית הַמּוֹקֵד בְּבַיִת שֵׁנִי] וְעָשִׂינוּ אוֹתוֹ בְּסִפְרֵנוּ בְּקוֹמָה ב'. [ציור 74] [ציור 76]
נוֹשֵׂא טו'
מִקְוֶה לְכֹהֲנִים בַּעֲלֵי קֶרִי
בְּבַיִת שֵׁנִי
לְכֹהֵן שֶׁרָאָה קֶרִי בִּשְׁנָתוֹ בִּהְיוֹתוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, יִעֲדוּ מִקְוֶה מְיֻחָד בַּחֹל, בְּשֶׁטַח הַר הַבַּיִת [ציור 77א].
כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּתָמִיד (פ"א מ"א): "בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבְדִים שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם. וּפִרְחֵי כְהֻנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ. לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, אֶלָּא פוֹשְׁטִין וּמְקַפְּלִין וּמַנִּיחִים אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן, וּמִתְכַּסִּין בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵרַע קֶרִי לְאַחַד מֵהֶן, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה. וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית כִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ שָׁם אָדָם. פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג וְנִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹֹ". עַד כָּאן.
וְהִסְבִּיר שָׁם רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה מִבַּרְטֶנוּרָא שֶׁבַּעַל הַקֶּרִי אָסוּר לָבוֹא בָּעֲזָרָה, וְלָכֵן הָלַךְ בַּמְּחִלּוֹת שֶׁלֹּא הִתְקַדְּשׁוּ [וְהֵן חֻלִּין] [ציור 77ב], וּמִכָּאן מוּבָן שֶׁהַמִּקְוֶה בַּחֹל. וְכֵן, גַּם מִזֶּה שֶׁהָיָה לְיָדוֹ בֵּית כִּסֵּא מוּבָן שֶׁהֵם בַּחֹל, שֶׁכֵּן כָּל בֵּית כִּסֵּא הָיָה רַק בְּחֵלֶק הַחֹל שֶׁל הַר הַבַּיִת שֶׁדַּרְגַּת קְדֻשָּׁתוֹ קְטַנָּה מִדַּרְגַּת קְדֻשַּׁת עֶזְרַת נָשִׁים.
וְכֵן פָּסַק הָרַמְבָּ"ם (הל' בית הבחירה פרק ה'):
הֲלָכָה י': וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בּוֹ… צְפוֹנִית מַעֲרָבִית בָּהּ יוֹרְדִין לְבֵית הַטְּבִילָה:
הֲלָכָה יא': הַיּוֹרֵד לְבֵית הַטְּבִילָה מִלִּשְׁכָּה זוֹ הָיָה הוֹלֵךְ בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַמִּקְדָּשׁ כֻּלּוֹ וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת מִכָּאן וּמִכָּאן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה. וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם. וּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶהוּ כְּבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם:
מִקְוֶה לְכֹהֲנִים בַּעֲלֵי קֶרִי
בְּבַיִת שְׁלִישִׁי
מֵאַחַר וְאָסוּר לִהְיוֹת בְּטֻמְאָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, לָכֵן הַנִּטְמָא בְּקֶרִי וְהוּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, צָרִיךְ לָצֵאת מַהֵר לְחֵלֶק הַחֹל וּלְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְטַמֵּא אֲחֵרִים. עַל כֵּן *אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה מִקּוּם בֵּית הַטְּבִילָה בְּבַיִת שְׁלִישִׁי כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר עַל בַּיִת שֵׁנִי, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּהֵן הַנִּטְמָא הוֹלֵךְ לוֹ מִבֵּית הַמּוֹקֵד תַּחַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּמְּחִלּוֹת שֶׁלֹּא הִתְקַדְּשׁוּ [ציור 78א] וְהֵן חֻלִּין כְּדֵי לָצֵאת מַהֵר מִן הַקֹּדֶשׁ לִטְבֹּל בְּמִקְוֶה תַּת קַרְקָעִי שֶׁבְּחֵלֶק הַחֹל [ציור 78ב]. וְגַם שָׁם מִן הַסְּתָם יִהְיֶה חִמּוּם לַטּוֹבְלִים בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה מְקֻבָּל לְחִמּוּם עַל פִּי רַבּוֹתֵינוּ.