105) כֹּתֶל ב' אַמּוֹת מַפְסִיק בֵּין הַהֵיכָל וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים:

שֶׁנֶּאֱמַר (מ"א ג'): "וּבָא לִפְנִימָה וַיָּמָד אֵיל הַפֶּתַח שְׁתַּיִם אַמּוֹת". וּפֵרַשׁ רַשִּׁ"י "אֶל הַמְּחִצָּה הַמַּפְסֶקֶת בֵּין הַהֵיכָל לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. עָבְיוֹ שְׁתַּיִם אַמּוֹת אֵין זֶה שָׁוֶה לְאַמָּה טְרַקְסִין". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. [ציור 208, 209]

וְרַבֵּנוּ נָקַט כִּלְשׁוֹן רַשִּׁ"י שֶׁטָּרַח לְהַסְבִּיר לָנוּ שֶׁבְּבַיִת שֵׁנִי לֹא בָּנוּ עַל פִּי הַמְבֹאָר בִּיחֶזְקֵאל. וְאַמָּה טְרַקְסִין הָיְתָה בְּבַיִת שֵׁנִי (מדות פ"ד מ"ז) שֶׁנִּבְנָה בְּדוֹמֶה לְבַיִת רִאשׁוֹן. וְאַמָּה טְרַקְסִין הִיא חוֹמָה בָּעֳבִי אַמָּה (יומא נ"א ע"ב), וּשְׁמָהּ "טְרַקְסִין, מֵעִיד עָלֶיהָ: פְּנִים וְחוּץ. אֶלָּא שֶׁבְּבַיִת שֵׁנִי לֹא הָיְתָה חוֹמַת קִיר מַמָּשׁ עִם דְּלָתוֹת בֵּין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לַהֵיכָל, אֶלָּא הָיוּ שְׁתֵּי פָּרוֹכוֹת וּבֵינֵיהֶן אֲוִיר אַמָּה מִשּׁוּם שֶׁהִסְתַּפְּקוּ אִם קְדֻשַּׁת רֹחַב הָאַמָּה כְּלִפְנִים, הַיְנוּ כִּקְדֻשַּׁת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אוֹ כְּלַחוּץ כִּקְדֻשַּׁת הַהֵיכָל (ר' עובדיה מברטנורא). אָמְנָם רַשִּׁ"י נָתַן טַעַם אַחֵר וְהוּא שֶׁכֹּתֶל בְּרֹחַב אַמָּה אַחַת לֹא יַחֲזִיק מַעֲמָד בְּגֹבַהּ אַרְבָּעִים אַמָּה [וְכָל שֶׁכֵּן לְגִרְסַת מֵאָה אַמָּה] מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבַיִת רִאשׁוֹן שֶׁגֹּבַהּ הַכֹּתֶל הָיָה שְׁלֹשִׁים אַמָּה. וְרַשִּׁ"י טָרַח לְהַסְבִּיר שֶׁבְּבַיִת שֵׁנִי לֹא בָּנוּ עַל פִּי הַמְבֹאָר בִּיחֶזְקֵאל.

וּמֵאַחַר וְהִסְתַּפְּקוּ בִּקְדֻשַּׁת אַמָּה טְרַקְסִין אִם קְדֻשָּׁתָהּ כְּלִפְנִים אוֹ לַחוּץ, מַדּוּעַ לֹא בָּנוּ כַּמְבֹאָר בִּיחֶזְקֵאל שֶׁעָבְיָהּ שְׁתֵּי אַמּוֹת? וְאִם גַּם עַל בַּיִת שְׁלִישִׁי הִסְתַּפְּקוּ, הָיוּ עוֹשִׂים שְׁתֵּי פָּרוֹכוֹת עַל צַד הַסָּפֵק, כִּי בְּלָאו הָכִי יֶשְׁנוֹ סָפֵק? וְנִרְאֶה שֶׁמִּכָּאן רְאָיָה נוֹסֶפֶת שֶׁעֶזְרָא וּבֵית דִּינוֹ לֹא הוֹרוּ לִבְנוֹת כַּמְתֹאָר בִּיחֶזְקֵאל, לֹא בִּגְלַל שֶׁלֹּא הֵבִינוּ פֵּרוּשֵׁי הַנְּבוּאָה, אֶלָּא כְּהֶסְבֵּר רַבֵּנוּ בִּפְנִים מַאֲמָר זֶה (ע"מ קנ"ז) שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הַזְּמַן לְכָךְ, בְּשֶׁל דַּרְגַּת קְדֻשַּׁת בַּיִת שְׁלִישִׁי לְעֻמַּת הַקּוֹדְמִים לוֹ.

וּלְבַיִת רִאשׁוֹן הָיוּ שְׁתֵּי דְּלָתוֹת שֶׁהָיוּ פְּתוּחוֹת תָּמִיד (מלכים א' ו' יט'-ל"ב) וְגַם פָּרֹכֶת לִצְנִיעוּת. וְנַעֲשָׂה נֵס שֶׁבַּדֵּי הָאָרוֹן [שְׁנֵי הַקְּרָשִׁים הַמְצֻפִּים זָהָב שֶׁנָּתְנוּ לְצִדֵּי הָאָרוֹן בְּטַבְּעוֹתָיו] הֶאֱרִיכוּ וְדָחֲקוּ הַפָּרֹכֶת וְנִרְאוּ כִּשְׁתֵּי בְּלִיטוֹת (יומא נ"ד ע"א), וְכֵן מִסְתַּבֵּר שֶׁכָּךְ יִהְיֶה בְּבַיִת שְׁלִישִׁי.

וּלְדַעַת רַבֵּנוּ בִּפְנִים הַמַּאֲמָר (ע"מ קנ"ט, קס"ו) לִפְנֵי פֶּתַח קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים יֶשְׁנָהּ פָּרֹכֶת מִלְּבַד הַדְּלָתוֹת שֶׁהִזְכִּיר לְעֵיל (פ"ג מ"ד). וּמִסְתַּבֵּר שֶׁהַדְּלָתוֹת פְּתוּחוֹת לְצַד פְּנִים לְכִוּוּן קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וְהַפָּרֹכֶת מִדְּאוֹרַיְתָא כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ"ו ל"א-ל"ג): "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים". וְאִלּוּ בַּמִּשְׁכָּן לֹא הָיוּ דְּלָתוֹת לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶלָּא פָּרֹכֶת בִּלְבַד, כַּמְבֹאָר בִּשְׁמוֹת (שם).

עַיֵּן "לְשִׁכְנוֹ תִּדְרְשׁוּ" חֵלֶק א פֶּרֶק מא פס' ג.