בית המקדש השני
מסכת מידות – פרק א'
משנה ג' – שערי הר הבית
חֲמִשָּׁה שְׁעָרִים הָיוּ לְהַר הַבַּיִת (א): שְׁנֵי שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה (ב) מִן הַדָּרוֹם [ציור 2א], מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה. קִיפוֹנוֹס (ג) מִן הַמַּעֲרָב [ציור 2ב], מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה. טָדִי (ד) מִן הַצָּפוֹן [ציור 2ג] לא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם. שַׁעַר הַמִּזְרָחִי (ה) [ציור 2ד] עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה, שֶׁבּוֹ (ו) כֹּהֵן גָּדוֹל הַשֹּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ יוֹצְאִים לְהַר הַמִּשְׁחָה.
רבי עובדיה מברטנורה
משמשים כניסה ויציאה. שבהן היו נכנסין ויוצאים להר הבית.
קיפונוס מן המערב. שער של הר הבית שבצד מערב קיפונוס שמו, ושל צפון טדי שמו.
עליו שושן הבירה צורה. כשעלו מן הגולה צוו להם מלכי פרס לצייר צורת שושן הבירה על שערי הבית, כדי שיהיה להם מורא מלכות, וציירוהו בשער המזרח.
כהן גדול השורף את הפרה. מתניתין רבי מאיר היא, דסבר אין פרה אדומה נשרפת אלא בכהן גדול. ואינה הלכה.
וכל מסעדיה. כל הכהנים המסייעים וסועדים לכהן השורף אותה.
להר המשחה. להר הזיתים שהוא במזרחו של ירושלים, שם היו שורפין את הפרה.
א) חמשה שערים היו להר הבית. לחומת עזרת נשים המקפת כל ההר לפנים מן החיל:
ב) שני שערי חולדה. כך שמם:
ג) וקיפונוס. שם השער:
ד) טדי. בדל"ת והוא שער לא היה משמש כלום שום יציאה וביאה אלא בעל קרי היה יוצא בו לרבי אליעזר בן יעקב כדמפרש בשילהי פרקין:
ה) שער המזרחי. שבחומת עזרת נשים שהכל נכנסין דרך שם לכל העזרות ועל אותו השער שושן הבירה צורה צא ולמד במס' יומא:
ו) שבו. בשער המזרח זה כהן השורף הפרה וכל מסעדיה העוסקים יוצאין דרך שם להר הזיתים שבמזרח שהוא כנגד אותו שער וכבש היו עושין מהשער להר מפני קבר התהום: