לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מא' פסוק יג'
(יחזקאל מא' פסוק יג')
יג וּמָדַ֣ד אֶת־הַבַּ֔יִת אֹ֖רֶךְ מֵאָ֣ה אַמָּ֑ה וְהַגִּזְרָ֤ה וְהַבִּנְיָה֙ וְקִ֣ירוֹתֶ֔יהָ אֹ֖רֶךְ מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃
ביאור: והמלאך מדד את אורך כל בית המקדש, שזה כולל: קדש הקדשים, ההיכל, האולם עם בית החליפות ונמצא אורכו מאה אמה שזה בנין הבית? ואורך התאים ועובי קירותיהם סה"כ ארך מאה אמה.
– תרגום –
יג) וּמְשַׁח יַת בֵּיתָא אוּרְכָּא מְאָה אַמִין וּבְצוּרְתָא וּבִנְיָנָא וְכָתְלַיָא אוּרְכָּא מְאָה אַמִין:
(יג) ומדד את הבית אורך מאה אמה. סך הכל עם משך בית החליפות וכן שנינו במסכת מדות ההיכל ק' על ק' ברום ק' מן המזרח למערב ק' כותל אולם חמש ורחבו י"א כותל ההיכל שש וארכו מ' ואמה טרקסין וכ' אמה בית קדשי הקדשים וכותל שש והתא שש וכותל התא חמש ואף למעלה בענין כך מפורשת מדת כולם חוץ מאמה טרקסין שכתוב בו בענין זה שתים אמות וכנגדן הוא ממעט את רוחב התא אמה שהתא שבמשנה רחבו שש וכותלו חמש וכאן רחבו ארבע וכותלו שש שנאמר (כאן) ומוסדות הצלעות מלא הקנה ולמעלה הוא מצר וכונס אמה שנאמר וקיר הצלע חמש אמות: והגזרה והבניה וקירותיה. סוף המקרא מפרש את ראשו לומר סך הכל מאה אמה:
פסוק י"ג: בית החליפות שנמצא משני צדי האולם רוחבו עשר אמות, סך הכל אורך הבית [הגזרה והתא שמאחריו] מאה אמה [מא]. וגם במקום התאים שהם ברוחב שבעים האמה (21) עם בית החליפות שבצדי האולם (22) האורך מאה אמה מהמזרח למערב. [ציור 260]
[מא] [אורך הבית] מאה אמה
פס' י"ג המשך של פס' י"ב שבא ללמד שבנוסף לאורך התשעים אמה הנ"ל, נמצא בית החליפות במזרח בזוית צפונית, ובזוית דרומית, ברוחב עשר אמות [מהמזרח למערב], ע"כ אורך הבית מאה אמה מהמזרח למערב. גם באורך הגזרה וגם בצדיה עד בית החליפות, יש אורך מאה אמה על רוחב שבעים אמה.
והרי החשבון: חומת האולם – חמש אמות במזרח, האולם – אחת עשרה אמה, חומת ההיכל [בין ההיכל לאולם] – שש אמות, אורך ההיכל – ארבעים אמה, בין ההיכל לקדש הקדשים – חומה בעובי שתי אמות, קדש הקדשים – עשרים אמה, חומתו המערבית – שש אמות, התא המערבי – ארבע אמות, ויסוד חומת התא המערבי – שש אמות [והיא כלולה בחשבון], סה"כ מאה אמה אורך הבית מהמזרח למערב. [ציור 260]
גם צדי הבית באורך הבית מאה: וגם משני צדי הגזרה [שזה: התאים, המסיבה, ובית הורדת המים, שהם ברוחב שבעים אמה], גם שם יש אורך מאה אמה מהמזרח למערב, כי משני צדי האולם נמצא בית החליפות שרחבו עשר אמות מהמזרח למערב, [והוא באורך חמש עשרה אמה מהצפון לדרום]. וכן בין בית החליפות עד האולם – הרוחב עשר אמה [מהמזרח למערב]. וכשם שבמזרח הבית המדידה היא מהאוטם [היסוד], כן המדידה במערב כוללת את היסוד של התא המערבי. [שכן האוטם בולט מעל החצר הפנימית בגובה שש אמות, והוא נראה משני צדי המדרגות לפני האולם]. [ציור 260] [ציור 261-263]
(21) שבעים אמה:
וכן כתב במשכני עליון (דף קע"א): ו-ג' מדות הזכיר הנביא לבית, והם: מאה ושבעים, והם מנינים כלם נמשכים מן המאורות, כי כן עולים כולם למאה. ומאור אחד נעלם מאוד, על כן יצא המנין צ' [תשעים]. ומאורות התחתונים מנהיגי העולם הם שבעים. וגם תדע כי זה הוא סוד: "אך בצלם יתהלך איש", ועל כן נמצאו צ' [תשעים] מאורות בבחינה אחת, ושבעים בבחינה אחרת, והם ל"מ ומאה בסוד הכתר העליון, ע"כ.
(22) צדי האולם:
בין האולם לבית החליפות יש מעבר באורך עשרים אמה, ושמו אינו מוגדר בדיוק [לא בשם אולם, וגם לא בית החליפות], וכן לא מוגדר תפקידו כי הוא אינו חלק מהאולם, וכן אינו חלק מבית החליפות (ועיין בתוס' יו"ט מדות פ"ד מ"ז), ונקרא לו בשם "המקום שבין האולם לבית החליפות". והוא באורך עשרים אמה וברוחב עשר אמות, כאשר הקיר המזרחי שלו חמש אמות, ונותרו חמש אמות לחללו עם הקיר המערבי שלו. וכנראה שרש"י (בפס' ג') קרא למקום זה "משך בית החליפות".
*וסברא היא שחללו ארבע אמות וחומתו המערבית בעובי אמה אחת מספיקה [עיין בהערה פד], כאשר ישנן קורות מהקיר המזרחי למערבי לחזק הקיר המערבי שלא יפול. וראה במידות (פ"ג מ"ח) שכתוב: וכלונסאות של ארז קבועים מכותלו של היכל לכותלו של אולם, כדי שלא יבעט, ע"כ. וכן בבית שלישי ישנן קורות לחיזוק, כמובא לקמן [בפרק מ"א פס' כ"ה]. [ציור 264]