העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
לשכנו תדרשו חלק ב'
יחזקאל מה' פסוק ו'-ט'
העיר ירושלים לעתיד
(יחזקאל מה' פסוק ו'-ט')
ו וַאֲחֻזַּ֨ת הָעִ֜יר תִּתְּנ֗וּ חֲמֵ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ רֹ֔חַב וְאֹ֗רֶךְ חֲמִשָּׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף לְעֻמַּ֖ת תְּרוּמַ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ לְכָל-בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל יִהְיֶֽה:
בֵּאוּר צַח: וְדָרוֹמָה לוֹ לַבָּתִּים וְלַשָּׂדוֹת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם תִּתְּנוּ תְּרוּמַת קֹדֶשׁ נוֹסֶפֶת 5.000 קָנִים=14.4 ק"מ רָחְבָּהּ מֵהַצָּפוֹן-לַדָּרוֹם, וְאָרְכָּהּ מֵהַמִּזְרָח-לַמַּעֲרָב 25.000 קָנִים שֶׁהֵם כְּ-72 ק"מ בְּהַקְבָּלָה לִרְצוּעַת נַחֲלַת הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים וְהַר הַבַּיִת. וְהָעִיר יְרוּשָׁלַיִם וּשְׂדוֹתֶיהָ לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְשַׁמְּשׁוּ.
ז וְלַנָּשִׂ֡יא מִזֶּ֣ה וּמִזֶּה֩ לִתְרוּמַ֨ת הַקֹּ֜דֶשׁ וְלַאֲחֻזַּ֣ת הָעִ֗יר אֶל-פְּנֵ֤י תְרֽוּמַת-הַקֹּ֙דֶשׁ֙ וְאֶל-פְּנֵי֙ אֲחֻזַּ֣ת הָעִ֔יר מִפְּאַת-יָ֣ם יָ֔מָּה וּמִפְּאַת-קֵ֖דְמָה קָדִ֑ימָה וְאֹ֗רֶךְ לְעֻמּוֹת֙ אַחַ֣ד הַחֲלָקִ֔ים מִגְּב֥וּל יָ֖ם אֶל-גְּב֥וּל קָדִֽימָה:
בֵּאוּר צַח: וּלְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוּא הַנָּשִׂיא וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו, תִּהְיֶה נַחֲלָה מִשְּׁנֵי צִדֵּי תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ [שֶׁבּוֹ חֵלֶק הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם] וְהָעִיר יְרוּשָׁלַיִם וּשְׂדוֹתֶיהָ [שֶׁהִיא קֹדֶשׁ וּבְחֵלֶק הַתְּרוּמָה, אֲבָל בְּיַחַס לְהַר הַבַּיִת וְחֵלֶק הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם נֶחְשֶׁבֶת חֻלִּין]. וְחוֹזֵר לְפָרֵשׁ שׁוּב כְּנֶגֶד תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וּכְנֶגֶד מְקוֹם הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם וּשְׂדוֹתֶיהָ כַּנַּ"ל מִצַּד מַעֲרָב הַיָּם הַגָּדוֹל, וּמִצַּד מִזְרָח מִזְרָחָהּ. וְאֹרֶךְ נַחֲלַת הַנָּשִׂיא כְּנֶגֶד חֵלֶק כָּל אֶחָד מֵהַשְּׁבָטִים שֶׁזֶּה מֵהַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב שֶׁהוּא 72 ק"מ.
ח לָאָ֛רֶץ יִֽהְיֶה-לּ֥וֹ לַֽאֲחֻזָּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא-יוֹנ֨וּ ע֤וֹד נְשִׂיאַי֙ אֶת-עַמִּ֔י וְהָאָ֛רֶץ יִתְּנ֥וּ לְבֵֽית-יִשְׂרָאֵ֖ל לְשִׁבְטֵיהֶֽם:
בֵּאוּר צַח: וְכַאֲשֶׁר תִּהְיֶה לוֹ נַחֲלָה גְּדוֹלָה וּמַסְפִּיקָה לְכָל צְרָכָיו בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָז לֹא יִגְזְלוּ עוֹד הַנְּשִׂיאִים שֶׁיִּמְלְכוּ אַחֲרֵי הַמָּשִׁיחַ אֶת נַחֲלַת יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל שְׁאָר אַדְמוֹת הָאָרֶץ יַנִּיחוּ לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְפִי חֲלֻקַּת הַשְּׁבָטִים בָּאָרֶץ.
ט כֹּֽה-אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה רַב-לָכֶם֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל חָמָ֤ס וָשֹׁד֙ הָסִ֔ירוּ וּמִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה עֲשׂ֑וּ הָרִ֤ימוּ גְרֻשֹֽׁתֵיכֶם֙ מֵעַ֣ל עַמִּ֔י נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה:
בֵּאוּר צַח: כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים דַּי עֲשִׂיתֶם בֶּעָבָר מַנְהִיגֵי וְשׁוֹלְטֵי יִשְׂרָאֵל, בְּחָמָס וְעֹשֶׁק הַפְסִיקוּ, אֶלָּא מִשְׁפָּט וָצֶדֶק עֲשׂוּ, וְחִדְלוּ מִגֵּרוּשׁ בָּנַי מִנַּחֲלָתָם כְּבֶעָבָר, מַאֲמַר ה' אֱלֹקִים.
– תרגום –
ו) וְאַחֲסָנַת קַרְתָּא תִּתְּנוּן חַמְשָׁא אַלְפִין פּוּתְיָא וְאוּרְכָּא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין לָקֳבֵיל אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יְהֵי:
ז) וּלְרַבָּא מִכָּא וּמִכָּא לְאַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא וּלְאַחְסָנַת קַרְתָּא לָקֳבֵיל אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא וְלִקֳבֵיל אַחְסָנַת קַרְתָּא מֵרוּחַ מַעַרְבָא מַעַרְבָא וּמֵרוּחַ מַדִינְחָא מַדִינְחָא וְאוּרְכָּא לָקֳבֵיל חַד מִן חוּלְקַיָא מִתְּחוּם מֵעַרְבָא עַד תְּחוּם מַדִינְחָא:
ח) דָא אַרְעָא תְּהֵי לְרַבָּא לְאַחְסַנְתָּא בְּיִשְׂרָאֵל וְלָא יֵנִיסוּן עוֹד רַבְרְבֵי יַת עַמִי וְאַרְעָא יִתְּנוּן לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְשִׁבְטֵיהוֹן:
ט) כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים סַגִי לְכוֹן רַבְרְבֵי יִשְׂרָאֵל דַטְפָא וּבִזָא אַעְדוּ וְדִין דִקְשׁוֹט וּזְכוּ עֲבִידוּ סְלִיקוּ תִקְלַתְכוֹן מִגוֹ עַמִי אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:
ו) ואחוזת העיר. בהיקף העיר אחוזת מושב חול שלה לבנות בה ישראל בתים: תתנו חמשת אלפים רחב. בדרומה של שנייה ואורך כמדת שתי הרצועות נמצאת כל התרומה מרובעת כ"ה על כ"ה אלפים: לעומת תרומת הקודש. כלומר במדת אורך רצועות תרומת הקודש: לכל בית ישראל יהיה. אותה רצועה שלישית תהיה מושב לזרים: ז) ולנשיא מזה ומזה לתרומת הקודש ולאחוזת העיר. בסוף הפרשה הוא חולק את ארץ ישראל ממזרחה למערבה לי"ג רצועות י"ב למנין השבטים וכל אחת עשרים וחמש אלף קנים רחב וארכן כאורך כל ארץ ישראל ורצועה אחת לתרומה ארכה מן הגבול מזרח ועד גבול מערב ורחבה כ"ה אלפים קנים כשאר כל חלק וחלק ומאותה רצועה הוא תורם באמצעיתה ג' רצועות הללו האמורות למעל' שהם כ"ה אלפים על כ"ה אלפים והעודף עליהם למזרח עד סוף הגבול הארץ וכן למערב יהיה לנשיא מזה ומזה למזרח ולמערב: אל פני תרומת הקדש ואל פני אחוזת העיר. כנגד כל רחב שלשה הרצועות המובדלות לתרומת הקודש של רצועת הכהנים והלוים ואחוזת העיר: מפאת ים ימה. ממערב תרומת הקודש והעיר עד מערב הגבול: ומפאת קדמה קדימה. וממזרח התרומה למצר ממזרח לעומת אחד החלקים של שבטים המפורשין בסוף הספר שהם מגבול ים של ארץ ישראל עד גבול קדים: ח) לארץ יהיה לו לאחוזה. ת"י דא ארעא תהא רבא לאחסנתא: ולא יונו. לשון אונאת ממון שגוזלין את נחלתם: ט) הרימו גרושותיכם. סלקו את שאתם מגרשים את עמי מנחלתם:
ו) וְאַחֲסָנַת קַרְתָּא תִּתְּנוּן חַמְשָׁא אַלְפִין פּוּתְיָא וְאוּרְכָּא עַסְרִין וְחַמְשָׁא אַלְפִין לָקֳבֵיל אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יְהֵי:
ז) וּלְרַבָּא מִכָּא וּמִכָּא לְאַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא וּלְאַחְסָנַת קַרְתָּא לָקֳבֵיל אַפְרָשׁוּת קוּדְשָׁא וְלִקֳבֵיל אַחְסָנַת קַרְתָּא מֵרוּחַ מַעַרְבָא מַעַרְבָא וּמֵרוּחַ מַדִינְחָא מַדִינְחָא וְאוּרְכָּא לָקֳבֵיל חַד מִן חוּלְקַיָא מִתְּחוּם מֵעַרְבָא עַד תְּחוּם מַדִינְחָא:
ח) דָא אַרְעָא תְּהֵי לְרַבָּא לְאַחְסַנְתָּא בְּיִשְׂרָאֵל וְלָא יֵנִיסוּן עוֹד רַבְרְבֵי יַת עַמִי וְאַרְעָא יִתְּנוּן לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְשִׁבְטֵיהוֹן:
ט) כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים סַגִי לְכוֹן רַבְרְבֵי יִשְׂרָאֵל דַטְפָא וּבִזָא אַעְדוּ וְדִין דִקְשׁוֹט וּזְכוּ עֲבִידוּ סְלִיקוּ תִקְלַתְכוֹן מִגוֹ עַמִי אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:
(פסוקים ו' – ט') חֵלֶק שְׁלִישִׁי: לִדְרוֹמָם הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם בְּאֹרֶךְ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף קָנִים מֵהַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, עַל רֹחַב חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים קָנִים [אַרְבָּעָה עָשָׂר ק"מ וְאַרְבַּע מֵאוֹת מֶטֶר] מֵהַצָּפוֹן לַדָּרוֹם, וְהִיא בִּתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל הֶעָרָה (3), וּבוֹ יָגוּרוּ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל [יג]. [ציור 217]
סַךְ הַכֹּל תְּרוּמַת הַקֹּדֶשׁ: בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּסְבִיבוֹתָיו הַכֹּהֲנִים, סָמוּךְ לָהֶם הַלְוִיִּם, וְהָעִיר יְרוּשָׁלַיִם, עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף קָנִים עַל עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף קָנִים [מְרֻבָּע].
וְלַנָּשִׂיא, מֵהַנּוֹתָר מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַתְּרוּמָה [הַקֹּדֶשׁ] כַּנַּ"ל בְּהֶעָרָה (3) בַּמִּזְרָח וּבַמַּעֲרָב. וְכַאֲשֶׁר יִהְיֶה חֵלֶק הַנָּשִׂיא (6) שֶׁבְּכָל צַד גָּדוֹל דַּי וְהוֹתֵר, לֹא יִקְחוּ מֵחֵלֶק הָעָם. [ציור 218]
וּשְׁאָר חֲלֻקַּת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם (7) ) וְהָאָרֶץ בְּפֵרוּט, לְקַמָּן פֶּרֶק מ"ח.
[יג] יָגוּרוּ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם אֵין חֵלֶק וְנַחֲלָה בָּאָרֶץ אֶלָּא יְקַבְּלוּ מָקוֹם בְּחֵלֶק הַתְּרוּמָה, וְאִלּוּ לְשֵׁבֶט יוֹסֵף יֵשׁ שְׁנֵי חֲלָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מ"ז י"ג): "יוֹסֵף חֲבָלִים", וְרַשִּׁ"י פֵּרַשׁ: יוֹסֵף יִטֹּל שְׁנֵי חֲלָקִים לִמְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם. אֲבָל עַל הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם כָּתוּב לְקַמָּן (מ"ח ל"א): "וְשַׁעֲרֵי הָעִיר עַל שְׁמוֹת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל… שַׁעַר לֵוִי אֶחָד" וְכוּ'. וּמְצוּדַת דָּוִד שָׁם פֵּרַשׁ, רָצָה לוֹמַר יִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים. וְזֶהוּ לְאוֹת שֶׁיְּהֵא לְכָל הַשְּׁבָטִים חֵלֶק בָּעִיר זֶה כָּזֶה, עַד כָּאן. וּמַשְׁמַע שֶׁבָּעִיר יְרוּשָׁלַיִם יִהְיֶה גַּם לַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם חֵלֶק, וְהַכֹּהֲנִים נִקְרָאִים גַּם לְוִיִּם כִּי הֵם יָצְאוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי. [ציור 219] [ציור 220]
(6) חֵלֶק הַנָּשִׂיא
הַנָּשִׂיא הוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עַל פִּי הַגְּמָרָא (ב"ב קכ"ב ע"א), וְהָרַמְבָּ"ם (מלכים פ"ד ה"ח), וּמְצוּדַת דָּוִד (יחז' מ"ה ז').
וּמִפָּסוּק ט' וָהַלְאָה יֶשְׁנָהּ תּוֹכֵחָה לַנְּשִׂיאִים שֶׁלֹּא יוֹנוּ אֶת הָעָם. וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר קָשֶׁה לַהֲבָנָה, שֶׁכֵּן מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וַדַּאי צַדִּיק מֻשְׁלָם יִהְיֶה בְּדַרְגַּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ?
*וְאֶפְשָׁר שֶׁלָּכֵן כָּתוּב בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְלֹא מְדֻבָּר עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק מֻשְׁלָם, אֶלָּא עַל הַבָּאִים אַחֲרָיו.
תְּחִיַּת הַמֵּתִים מָתַי?
*וְכֵן אֶפְשָׁר גַּם לְפִי זֶה שֶׁתְּחִלָּה נִזְכֶּה לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַחַר כָּךְ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים הָרִאשׁוֹנָה, לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַחֲלֻקַּת הָאָרֶץ, וּבִכְלָלָם לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְאִלּוּ תְּחִיַּת הַמֵּתִים הַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה לְאַחַר מִכֵּן בָּאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי [כְּשִׁטַּת הָרַמְחַ"ל וְרַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים לְאַחַר הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי] וְעַיֵּן בְּהַשְׁלָמַת שָׁרַת הֶעָרָה 26. וְלָכֵן חֵלֶק הַמָּשִׁיחַ בִּירֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תַּעֲבוֹר בִּירֻשָּׁה לְבָנָיו אַחֲרֵי מוֹתוֹ כְּפֵרוּשׁ מְצוּדַת דָּוִד וְהָרַדַּ"ק, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל הֶעָרָה [ו] "בְּאֵר לַחַי".
(7) שְׁאָר חֲלֻקַּת יְרוּשָׁלַיִם [וְהָאָרֶץ]
הֶמְשֵׁךְ חֲלֻקַּת הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם הוּא לְקַמָּן פֶּרֶק מ"ח פְּסוּקִים ט"ו-י"ט. וְנָבִיא כָּאן בִּקְצָרָה שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁמֻּזְכָּרִים לְקַמָּן.
הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם בְּגֹדֶל אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים עַל אַרְבַּעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים מְרֻבַּעַת, וּסְבִיבָהּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים קָנִים לְכָל רוּחַ מִגְרָשׁ רֵיק. סַךְ כָּל הָעִיר עִם הַמִּגְרָשׁ – חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים עַל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים קָנִים. [ציור 218] [ציור 219]
נוֹתְרוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים עַל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים קָנִים בַּמַּעֲרָב לְשָׂדוֹת לְמִחְיָה, וְהַתְּבוּאָה שֶׁגְּדֵלָה בְּחֵלֶק זֶה תִּהְיֶה לְמִחְיָה לְעוֹבְדֵי הָעִיר, הֵם הַגִּבְעוֹנִים לְפִי רַשִּׁ"י (בימינו הם העובדים זרים). וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׁעָרִים לָעִיר עַל שְׁמוֹת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כּוֹלֵל הַלְוִיִּם, וּלְשֵׁבֶט יוֹסֵף שַׁעַר אֶחָד בִּלְבַד, שְׁלֹשָׁה שְׁעָרִים בְּכָל צַד [ציור 219]. וּבַגְּמָרָא בָּבָא בַּתְרָא (ע"ה ע"א) וּבְסַנְהֶדְרִין (ק' ע"א) מוּבָא: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל שַׁעַר עָשׂוּי מֵאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, בְּגֹבַהּ שְׁלֹשִׁים אַמָּה עַל רֹחַב שְׁלֹשִׁים אַמָּה, וְהקב"ה חוֹקֵק בָּהֶן שְׁעָרִים בְּגֹבַהּ עֶשְׂרִים עַל עֶשֶׂר אַמָּה רֹחַב. וּשְׁאָר הַדְּבָרִים עַיֵּן לְקַמָּן פֶּרֶק מ"ח. [ציור 220]
