בְּבַיִת שֵׁנִי לִשְׁכַּת הַחוֹתָמוֹת בַּחֹל

לִשְׁכַּת הַחוֹתָמוֹת, כָּךְ נִזְכֶּרֶת בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד (פ"ג מ"ג) הִיא הַלִּשְׁכָּה הַצְּפוֹנִית מִזְרָחִית שֶׁבְּבֵית הַמּוֹקֵד. בָּהּ גָּנְזוּ בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי יָוָן (מדות פ"א מ"ו). [ציור 39] [ציור 40]

וּבַיְּרוּשַׁלְמִי (שקלים דף י"ד ע"ב, פרק ה' הלכה ג') מוֹסִיף, שֶׁבְּלִשְׁכָּה זוֹ יָשַׁב הַמְמֻנֶּה עַל הַחוֹתָמוֹת, וּמִי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא נְסָכִים הַבָּאִים עִם הַקָּרְבָּנוֹת, הָיָה בָּא לְשָׁם וּמְשַׁלֵּם עַל הַנְּסָכִים שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא, וּמְקַבֵּל חוֹתָם וּבוֹ רְשׁוּמָה כַּמּוּת הַנְּסָכִים עָלֶיהָ שִׁלֵּם.

אֶת הַחוֹתָם מָסַר לַמְמֻנֶּה עַל הַנְּסָכִים לְקַבֵּל נְסָכָיו לִשְׁעַת הַנִּסּוּךְ. דְּהַיְנוּ: סֹלֶת, שֶׁמֶן זַיִת וְיַיִן. לְכָל קָרְבָּן מִדַּת נְסָכִים שׁוֹנָה.

וְכֵן פָּסַק הָרַמְבָּ"ם (הלכות כלי המקדש פרק ז' הלכה י'-יג'): 

הֲלָכָה י': זֶה שֶׁעַל הַחוֹתָמוֹת הוּא שֶׁמְּקַבֵּל דְּמֵי הַנְּסָכִים מִמְּחֻיְּבֵי נְסָכִים וְנוֹתֵן לָהֶן חוֹתָמוֹת. וְזֶה שֶׁעַל הַנְּסָכִים הוּא שֶׁמּוֹכֵר הַנְּסָכִים:

הֲלָכָה יא': כֵּיצַד. אַרְבַּע חוֹתָמוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. הָאֶחָד כָּתוּב עָלָיו עֵגֶל. וְהַשֵּׁנִי כָּתוּב עָלָיו זָכָר. וְהַשְּׁלִישִׁי כָּתוּב עָלָיו גְּדִי. וְהָרְבִיעִי כָּתוּב עָלָיו חוֹטֵא:

הֲלָכָה יב': כָּל מִי שֶׁיָּבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לַמִּקְדָּשׁ נוֹתֵן דְּמֵי הַנְּסָכִים לְזֶה הַמְמֻנֶּה עַל הַחוֹתָמוֹת וְנוֹתֵן לוֹ חוֹתָמוֹת כְּמִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלּוֹ. וְאִם הָיָה מְצֹרָע עָשִׁיר נוֹתֵן לוֹ חוֹתָם אֶחָד שֶׁכָּתוּב עָלָיו חוֹטֵא וְהַלָּה הוֹלֵךְ בַּחוֹתָמוֹת שֶׁבְּיָדוֹ לְזֶה הַמְמֻנֶּה עַל הַנְּסָכִים וְנוֹתֵן לוֹ נְסָכִים כְּמִנְיַן הַחוֹתָמוֹת וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בָּהֶן וְלָעֶרֶב בָּאִים זֶה אֵצֶל זֶה מוֹצִיא אֶת הַחוֹתָמוֹת וּמְקַבֵּל כְּנֶגְדָּן מָעוֹת אִם הוֹתִירוּ הַמָּעוֹת הוֹתִירוּ לַהֶקְדֵּשׁ וְאִם פָּחֲתוּ הַמָּעוֹת יְשַׁלֵּם זֶה שֶׁעַל הַחוֹתָמוֹת מִבֵּיתוֹ. מִי שֶׁאָבַד חוֹתָמוֹ מַמְתִּינִין לוֹ עַד הָעֶרֶב אִם מָצְאוּ בַּמָּעוֹת יָתֵר כְּדֵי חוֹתָם שֶׁטּוֹעֵן נוֹתְנִין לוֹ וְאִם לָאו אֵין נוֹתְנִין לוֹ. וְשֵׁם כָּל הַיּוֹם כָּתוּב עַל הַחוֹתָם מִפְּנֵי הָרַמָּאִים שֶׁלֹּא יַשְׁהֶא הַחוֹתָם אֶצְלוֹ עַד שֶׁיּוּקְרוּ הַנְּסָכִים:

הֲלָכָה יג': מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִשְׁלֹשִׁים יוֹם פּוֹסְקִין שַׁעַר הַיַּיִן וְהַסֹּלֶת עִם הַמְמֻנֶּה עַל הַנְּסָכִים. אִם הוּקְרוּ נְסָכִים מְסַפֵּק לָהֶן כְּמוֹ שֶׁפָּסְקוּ עִמּוֹ. וְאִם הוּזַלּוּ מְסַפֵּק לָהֶן כְּשַׁעַר הַזֹּל. וְהַשָּׂכָר שֶׁמִּשְׂתַּכֵּר הַהֶקְדֵּשׁ בִּשְׁעָרִים אֵלּוּ הוּא הַנִּקְרָא מוֹתַר נְסָכִים וְלוֹקְחִין בּוֹ עוֹלוֹת לְקַיִץ הַמִּזְבֵּחַ. וְאֵין מְקַיְּצִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ בְּעוֹלוֹת עוֹף שֶׁאֵין בְּקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר עוֹף: