העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מא' פסוק כו'
(יחזקאל מא' פסוק כו')
כו וְחַלּוֹנִ֨ים אֲטֻמ֤וֹת וְתִֽמֹרִים֙ מִפּ֣וֹ וּמִפּ֔וֹ אֶל־כִּתְפ֖וֹת הָאוּלָ֑ם וְצַלְע֥וֹת הַבַּ֖יִת וְהָעֻבִּֽים׃
ביאור: ובאולם היו חלונים שפתחן צר מבפנים ורחב מבחוץ וצורות דקל מימין ומשמאל משני עברי הפתח מעל המזוזות של האולם וכן הראני קורות שמעל הכתלים שעליהן מונחות קורות עץ המחזיקות את תקרת האולם.
– תרגום –
כו) וְכַוִין סְתִימָן וְכוֹתַרְתָּא מִכָּא וּמִכָּא עַל כִּתְפֵי אוּלַמָא וּמְחִיצַת בֵּיתָא וּסְקוּפָתָא:
(כו) אל כתפות האולם. לשתי עברי הפתח: וצלעות הבית והעובים. והראני צלעות ואת העובים ואמרו רז"ל צלעות הבית אלו המלטסין והעובים אלו המרישו' ומה הן מרישות קורות ומה הן מלטסין ארזים שנותנין בראש הכתלים להניח עליהן ראשי הקורות:
– מוסף רש"י –
[כו] הָעֻבִּים. לשון קורות כבדות (חבקוק ב' ו').
כו) וְכַוִין סְתִימָן וְכוֹתַרְתָּא מִכָּא וּמִכָּא עַל כִּתְפֵי אוּלַמָא וּמְחִיצַת בֵּיתָא וּסְקוּפָתָא:
ההיכל וקדש הקדשים
פסוק כ"ו: משני צדי פתח האולם ישנם חלונים אטומות [קו] [ציור 360], ועל מזוזות פתח האולם משני צידיו ישנן צורות דקלים [קז] חקוקות על עץ, מצופות זהב טהור [קח]. [ציור 361]
על הקירות למעלה ישנן צלעות, שהם עצי ארז שוכבים [קט] [ציור 363], ועליהם העֻבים הן הקורות לתקרת הבית [קי] [ציור 364]. ובתקרה צורות וכיורים [קיא] על קורות עצים.
וכל התקרה שבה הציורים – מצופה זהב טהור, ואין עץ גלוי בבית ובחצר הפנימי כלל, אלא כל העצים מצופים זהב [קיב] [ציור 366] לכבוד קודשא בריך הוא ושכינתה.
[קו] חלונים אטומות
חלון אטום הוא פתח צר וקטן מבפנים שהולך ומתרחב בחוץ [לעיל הערה נב], ועובי כתפות האולם – חמש אמות, ושם החלונות.
*ואפשר שהחלונות שלכתפות האולם הן לכל האורך עד בית החליפות, שמשני צדי פתח האולם.
ומס' החלונים לא מוזכר. *ואפשר שהם שנים עשר כנגד שנים עשר שבטי' י-ה, וכנ"ל בהערה 24. [ציור 360]
[קז] צורות דקלים
בהיכל ובקדש הקדשים ישנן צורות דקלים וכרובים. אך כאן במזוזות פתח האולם ישנן רק צורות דקלים, ולא מוזכר צורות כרובים. ובאולם לא מוזכר לא צורות דקלים ולא צורות כרובים. [ציור 361]
ובנביא וכן ברש"י ומשכני עליון מוזכר רק הפתח של האולם ואלו הדלתות לא מוזכרות. ובבית שני לפתח האולם היתה פרוכת בלבד ללא דלתות כמובא במדות (פ"ב מ"ג) [ציור 362]. *ואפשר שבבית שלישי ישנם דלתות לפתח האולם, שכן בכל הר הבית והמקדש ישנם דלתות למרות שלא כולם הוזכרו. *וכן אפשר שישנם צורות דקלים בלבד ללא כרובים מעץ מצופים זהב בדלתות כמו במזוזות פתח האולם [ציור 361]
[קח] מצופות זהב טהור
כן כתב רש"י (בפס' ט"ז) שלא ניתן לטוח זהב על האבנים, לכן חוקקים צורות על עצים ומחברים אותם לקירות, ומצפים אותם זהב טהור. ועיין בדברי משכני עליון (דף קס"ח) שכתב בעניין, וכן הובא לעיל בפס' כ"ה.
[קט] עצי ארזים שוכבים
כן פירש רש"י בשם חז"ל ש"צלעות הבית" הם המלטסין, שהם ארזים שנותנים בראשי הכתלים סביב לבית, להניח עליהם ראשי הקורות, שהם תקרת הבית. וכן פירשו הרד"ק ומצודת דוד, וכן כתב במצו"ד: שהקורות מושכבות על הכתלים, עכ"ל. ו"צלעות הבית" כנראה הם אמתיים בית דלפה שהיו בבית שני (מדות כ"ד מ"ו), וראה בהערה הבאה. [ציור 363]
[קי] תקרת הבית
כן פירש רש"י בשם חז"ל ש"העֻבים" הם מרשיות שהם קורות, וראשי הקורות מונחים על עצי ארז [הצלעות], וכן פירשו ברד"ק ובמצודת דוד. והם אמה תקרה שמוזכר בבית שני. [ציור 364]
תקרת בית שני וכן שנינו במדות (פ"ד מ"ו): [ההיכל מאה על מאה על רום מאה. האטם שש אמות, וגבהו ארבעים אמה]. אמה כיור – ציורים ליופי חקוקים בעץ מצופים זהב בכל התקרה [ר' עובדיה מברטנורא, ותפארת ישראל בבועז והמפרשים], אמתיים בית דלפה – [ונקראות צלעות בבית שלישי] הקורות העליונות המחברות את הכתלים עם התקרה בכל שטח התקרה מצפון לדרום, וממזרח למערב, לחבר הבניין ביחד [בועז בתפארת ישראל], ואמה תקרה – נסרים שעל הקורות [ר' עובדיה מברטנורא] [והם נקראים בבית שלישי עבים], ואמה מעזיבה – טיח שעל גבי התקרה [מפרשים]. סה"כ גובה התקרה חמש אמות [במפרשים, ועיין בר' עובדיה מברטנורא והמאירי].
*ומסתבר שה"צלעות" – הם אמתיים בית דלפה, ו"העֻבים" – הם התקרה שמוזכרת בבית שני (מדות פ"ד מ"ו).
וכאמור הנביא לא הזכיר את כל הבית ומה שבו, אלא רק הדברים שרצה הקב"ה שילמד הנביא את העם, וכגון דברים שיהיו שונים מבית א' וב'. ובבית ב' (מדות פ"ד מ"י) היו בתקרה ארבעה דברים, וביחד הם היו בעובי חמש אמות, ושני דברים הוזכרו בנביא. נשאר המעזיבה שהיא על התקרה שמסתבר שגם היא תהיה [ציור 365], וכן אמה כיור ומסתבר מאוד שיהיה בבית שלישי, והובא בהערה הבאה [ציור 366], וביחד התקרה בגובה חמש אמות כמו בבית שני [ציור 368] [וה' יזכנו לכוון לאמת].
[קיא] ובתקרה צורות וכיורים
אף שלא מוזכר צורות וכיורים על התקרה, מסתבר מאוד שכן הוא בבית שלישי, שאם בבית שני היה, אז ודאי שיהיה בשלישי, כדברי הנביא (חגי ב' ט'): "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון". וכן כתוב בתקוני הזהר (תקון כ"א דף ס', ע"ב): ובניינא דבי מקדשא תהא מרקמא מכל ציורא דעובדא דבראשית. והציורים כנגד אמה כיור המוזכר בבית שני (מדות פ"ד מ"ו). [ציור 366]
[קיב] כל העצים מצופים זהב
והכיורים והציורים מצופים זהב טהור, כך שלא נראה עץ גלוי כלל, כדברי משכני עליון (דף קס"ח). [ועיין בהערה 38 בפס' כ"ה על החיוב בצפוי הזהב על העץ] [ציור 366]. והכל לכבוד לנוי ולתפארת לכבוד יקוק.