בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי

העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד

לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)

לשכנו תדרשו חלק א'

יחזקאל מב' פסוק ז'-ח'

הלשכות העליונות

(יחזקאל מב' פסוק ז'-ח')

ז וְגָדֵ֤ר אֲשֶׁר־לַחוּץ֙ לְעֻמַּ֣ת הַלְּשָׁכ֔וֹת דֶּ֛רֶךְ הֶחָצֵ֥ר הַחִצוֹנָ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַלְּשָׁכ֑וֹת אׇרְכּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃

ח כִּֽי־אֹ֣רֶךְ הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁ֛ר לֶחָצֵ֥ר הַחִצוֹנָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְהִנֵּ֛ה עַל־פְּנֵ֥י הַהֵיכָ֖ל מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃

– תרגום –

ז) וְכָתְלָא דִלְבָרָא לָקֳבַל לִשְׁכָּתָא אוֹרַח דַרְתָּא בָרַיְתָא דִקֳדָם לִשְׁכָּתָא אוּרְכֵּהּ חַמְשִׁין אַמִין: 

ח) אֲרֵי אוּרְכָּא דְלִשְׁכָּתָא דִלְדַרְתָּא בָרַיְתָא חַמְשִׁין אַמִין וְהַוְיָן עַל אַפֵּי הֵיכָלָא מְאָה אַמִין:

– רש"י

(ז) וגדר אשר לחוץ וגו'. המפסיק בין הלשכות והחצר החיצונה של צד מזרח: 

ארכו חמשים אמה. מן הצפון לדרום: 

(ח) כי אורך הלשכות. מן הצפון לדרום חמשים אמה: 

והנה על פני ההיכל. מן המזרח למערב כנגד האולם וההיכל ובית הכפרת והתאים ק' אמה:

– תרגום –

ז) וְכָתְלָא דִלְבָרָא לָקֳבַל לִשְׁכָּתָא אוֹרַח דַרְתָּא בָרַיְתָא דִקֳדָם לִשְׁכָּתָא אוּרְכֵּהּ חַמְשִׁין אַמִין: 

ח) אֲרֵי אוּרְכָּא דְלִשְׁכָּתָא דִלְדַרְתָּא בָרַיְתָא חַמְשִׁין אַמִין וְהַוְיָן עַל אַפֵּי הֵיכָלָא מְאָה אַמִין:

שרטוט בית המקדש שלישי

הלשכות העליונות

פסוקים ז’, ח’:  החומה [לח] המזרחית של הלשכות, שמפרידה בין הלשכות [לט] לחצר החיצונית – רחבה [מ] חמשים אמה (10), כי כן הוא [מא] רוחב הלשכות [מב] [לכל ארכם במזרח הלשכות, וכן במערבם] חמשים אמה. [ציור 408]

ועל כן החומה של הלשכות, שמפרידה בין הלשכות לחצר החיצונית היא ברוחב חמשים אמה, וארכם של הלשכות מאה אמה, מהמזרח למערב כנגד כל הבית. [ציור 409]

408  שרטוט הלשכות וצדדיו

[לח]  החומה

החומה המזרחית של הלשכות נקראת "גדר" (רש"י), וכן פירש בתרגום: "וכתלא". *ויתכן שנקראת גדר, כי תפקיד הגדר לשמור שלא יעברו לצד השני למי שאסור לעבור, ובתוך הלשכות יניחו ויאכלו קדשי קדשים, וכן יניחו בגדי הקדש, והמקום צריך שמירה, כמו שכתוב על הלשכות (בפס' י"ד): "בבאם הכהנים ולא יצאו מהקדש אל החצר החיצונה ושם יניחו בגדיהם אשר ישרתו בהן כי קדש הנה, ולבשו בגדים אחרים וקרבו אל אשר לעם".

וכן (בפס' י') החומה של החצר הפנימית נקראת בשם "גדר". וכן שנינו (בכלים פ"א מ"ח): עזרת ישראל [הקדש היא החצר הפנימית] מקודשת ממנה [מהחצר החיצונה] שאין מחוסר כפורים נכנס, וחייבין עליה חטאת, ע"כ. [לחצר הפנימית מותרים להכנס רק הטהורים, והמזיד חייב כרת, והשוגג קרבן חטאת].

ודווקא החומה המזרחית של הלשכות נקראת "גדר", (ולא החומה המערבית של הלשכות), כי לצד מזרח הלשכות בעיקר יעברו רבים בשבתות, ראשי חדשים, ובג' הרגלים, וצריכות הלשכות שמירה, אבל החומה המערבית לא, כי צד מערב אינו מקום מעבר לעם, ואין צורך שם לשמירה כמו במזרח.

וכן החומה המזרחית של הלשכות היא לשמירה ולגדר, כדי שלא יעברו לרוחב עשרים האמה, ששם יבשלו קודשי הקדשים.

ומאותה סיבה רוחב הכניסה לרוחב עשרים האמה, הוא דרך פתח קטן של רוחב אמה אחת בלבד.
ופירש רש"י שרוחב חמשים האמה המוזכר (פס' ז') מדבר על מזרח הלשכות ולא הזכיר גם את המערב, והסיבה לכך, כי כן כתוב בפס': "אל פני הלשכות ארכו חמשים אמה", ע"כ. ופני הלשכות זה במזרח ["פני" – לשון פנים, הצד הקדמי ולא האחורי]. *ואפשר שרש"י בא רק לפרש הפס' שרוחב הלשכות במזרח חמשים אמה, ולא בא לומר שרוחב החמשים הוא רק במזרח ולא במערב. [ציור 408] [ציור 409]

[לט]  בין הלשכות

מדידת רוחב חמשים האמה של חומת [גדר] הלשכות, היא ללא בליטת עמוד האתיקים. וכן (בפס' ח') מדידת הלשכות שהן ברוחב חמשים אמה כוללת את חלל הלשכות עם הקיר הצפוני והדרומי של הלשכות, וללא בליטת האתיק, כי האתיקים כאן הם תוספת שאין אותה בשאר הבנינים, והם דבר בפני עצמו, בתוך הלשכות כמובא בהערה 10. *ואפשר שלכן חזר ושַנה אותן כאן (בפס' ז', וח') בנפרד. בפס' ח' כתב: על רוחב "הלשכות" עצמן שאינן כוללות האתיקים, ובפס' ז' כתב: על "חומת [גדר]" הלשכות, והלשכות אינן כוללות בחשוב חמשים האמה את בליטת האתיקים, שכן האתיקים לא מוזכרים בפסוקים אלה. [ציור 408] [ציור 409]

[מ]  רחבה

בנביא כתוב (פס' ז'): "ארכו חמשים אמה"… וכן (בפס' ח'): "כי אורך הלשכות אשר לחצר החיצונה חמשים אמה". וכבר פירש רש"י שמדובר ברוחב הלשכות שזה מהצפון לדרום, אבל אורך הלשכות הוא מאה אמה. ורש"י לא פירש מדוע קרא לרוחב הלשכות בשם אורך, [ראה לעיל פס' ד' הערה כה שרש"י פירש כן דבר דומה].

* ואפשר שהחמשים אמה הם אורך ביחס לחצר החיצונה מן הצפון לדרום שרחבה מאה אמה, והלשכות וכן החומה [היא הגדר] תופסות ממנה חמשים אמה. ועיין עוד בעניין בהערה 10 בהשלמות. [ציור 408] [ציור 409]

409  רוחב החצר החיצונה והלשכות

[מא]  כי כן הוא

כתוב (בפס' ז') שרוחב חומת הלשכות חמשים אמה. ולקמן (בפס' ח') מסביר מדוע רוחב החומה חמשים אמה ולא יותר, "כי" כן הוא רוחב הלשכות חמשים אמה, והחומה היא כרוחב הלשכות, כי כמו שרוחב הלשכות חמשים אמה, כן רוחב החומה חמשים אמה.

וכדומה לו כתב רש"י (בפס' ג'): "וטעם שהוא נותן לדבר, כי משולשות הנה, ע"כ. כלומר המלה "כי" באה להסביר מדוע הדבר כך ולא אחרת. [ציור 408] [ציור 409] [ציור 410]

[מב]  רוחב הלשכות

כן כתב רש"י (בפס' ב') על הלשכות: ורחבו מן הצפון לדרום חמשים אמה כמו שאמור למטה, ע"כ. ו"למטה" זה בפס' ז', ח'.

וכן כתב רש"י (בפס' ד') שרוחב הלשכות חמשים אמה.

וכן כתב במשכני עליון (דף קצ"ח פ"א מ"ח) שרוחב הלשכות חמשים אמה. וכן כתב (בדף קפ"ו): ורוחב הלשכות חמשים אמה… ושיעור החמשים כבר פירשתי לך בשערים. ובענין השערים [של הבית וההיכל] הסביר (דף ק"ע): וחמשים אמה הוא גובה הפתח, כי כן נחלקו כל המערכות לנשמות ולצבאות – חמשה.

וכן כתוב בנביא (פס' ח'): "כי אורך הלשכות אשר לחצר החיצונית חמשים אמה", ע"כ. הרי שמפורש הוא על רוחב הלשכות שהן חמשים אמה ולא יותר. [ציור 410]

410  בליטת אתיק 1 אמה

(10)   חמשים אמה

רוחב הלשכות שהן חמשים אמה נקראות (בפס' ז' ח'): "אורך חמשים אמה". *ואפשר שהן נקראות "אורך" חמשים אמה ולא "רוחב" ביחס לחצר החיצונה. כמו שכתוב (בפס' ז'): "דרך החצר החיצונה … ארכו חמשים אמה". וכן (בפס' ח'): "כי אורך הלשכות אשר לחצר החיצונה חמשים אמה", ע"כ. כלומר מדידת החמשים אמה נקראת אורך, ביחס לחצר החיצונה. ועדיין יש להבין שכן, רוחב הלשכות הוא חמשים אמה, ושאר החצר מהצפון לדרום חמשים אמה, ומאחר והיא אותה מדה מדוע קרא ללשכות אורך חמשים אמה?

* ואפשר בשל בליטת האתיק, שהוא ברוחב אמה, כבר רוחב הלשכות הוא יותר מאמה אחת מרוחב החצר מהצפון לדרום, ורוחב החצר מתמעט מחמשים אמה, לארבעים ותשע, ולכן רוחב הלשכות נקרא בפס' בשם אורך. [ציור 408]

סכום:

רוחב הלשכות חמשים אמה ואינם כוללים בליטת האתיק בעובי האמה, אבל ביחס לרוחב החצר, הרי בליטת עמוד האתיק נחשב כחלק מהלשכות [כי הוא חלק ממנה]. והלשכות נקראות בשם אורך, כי הם חמשים ואחת אמה עם האתיק, ואלו רוחב החצר עד החומה הצפונית ארבעים ותשע אמה, כי בליטת האתיק ממעט מחלל החצר, ולענין זה נקראת החצר החיצונה "רוחב", כי בליטת האתיק היא חלק מהלשכות, ע"כ מחשבים אותה, וממילא נשאר בחצר החיצונה רוחב של ארבעים ותשע אמה. והלשכות עצמן לבד חמשים אמה. ועם בליטת האתיק מצד החצר, הלשכה ברוחב חמשים ואחת אמה, ועם האתיק מצידה השני, הלשכה ברוחב חמשים ושתיים אמה. [ציור 408]

הסבר ברש"י: ולפי זה גם מובן מדוע רש"י לא הסביר (בפס' ז', ח') מדוע רוחב הלשכות שהן חמשים האמה נקראות בשם "אורך" ולא נקראות בשם רוחב, רק כתב: "מן הצפון לדרום". כי רש"י לא פירש בכל הדברים הקשורים לאתיקים. וכן כתב רש"י (בפס' ג') על האתיקים: לא ידעתי מהו, ובסוף הפס' כתב: ואני לא יכולתי להבין בשלשת המקראות הללו כלל מהו כי יוכלו אתיקים, מה הם אותם אתיקים וכו'. ורש"י לשיטתו לא הסביר בפרוט הענין של האתיקים, למרות שכתב שהן רחבות למעלה בבנינם [חומתם], וקצרות למטה בחומתם.

וכן בענין האמה היתרה בין הלשכות לבית במקום הרוחב של עשרים האמה, רש"י לא הזכיר קושיה זו ולא הסבירה, למרות שבפס' ד' כאשר חישב רוחב החצר, ברור שידע על האמה היתרה ולא פירשה. [שכן היא חלק מהאתיקים שבעניינם לא האריך].

וכן כאן (בפס' ז', ח') הלשכות וחומתם נקראות בנביא אורך חמשים אמה, בזמן שהן רוחב ולא אורך הלשכות [ציור ז'1], ורש"י לא הסביר כהרגלו במקומות אחרים מדוע הן נקראות אורך ולא רוחב, משום שגם כאן האתיק ממעט מהחצר, ובאתיקים רש"י לא האריך לפרש. [בפס' ד' רש"י כן הסביר, מדוע נקרא אורך עשר אמות, ולא רוחב, במובא לעיל הערה כה].

והסבר לדבר אפשר להבין עפ"י משכני עליון שכתב שהאתיק בולט מעט לחוץ, כמו שכתב (בדף קצ"ח פ"א מ"ח): "וג' עמודים נכנסים בתוך עביו של כותל – א' מכאן וא' מכאן וא' באמצע, ובולטים לשני הצדדים, וג' בכותל שכנגדם", ע"כ. וכן כתב רש"י (בפס' ג' בסופו בא"ד על כן נאצל): כתרגומו – "דחיק", לפי שהם בעובי החומה בולטים לחוץ ולפנים מחזקים הלשכות, ע"כ. אלא שבבאור בנין העתיד (דף תש"מ פס' ג') כתב: שדברים אלו הם דברי התוס' ולא רש"י. בכל אופן, בעניין העמודים פירש משכני עליון כפירוש זה שהובא ברש"י. והרי חייב שיש לעמודים אלו שבולטים לחוץ, עובי מסויים שהוא תופס מקום, *וע"כ אפשר שעוביו אמה אחת ובליטת האתיק באמה מתרץ מס' דברים: א. אמה היתרה ברוחב עשרים האמה, למה לא מוזכרת ולהיכן היא שייכת. ב. מדוע הלשכות נקראות אורך חמשים אמה ולא רוחב חמשים אמה. [ציור 408] [ציור 409] [ציור 410]

וכן יובן מדוע רש"י לא התייחס לשתי שאלות אלו, כי הם חלק מהאתיקים, ובכל הקשור לאתיקים, רש"י לא רצה לפרש ולהאריך יותר, מהסיבות שלו, וכתב שלא הבין, למרות שהראוהו הבנין מן השמים. *ואפשר שרש"י פירש דברים שניתן לו רשות והראוהו מן השמים, ובענין זה של האתיקים הבין שאינו צריך להאריך ולהסביר, כגון מסיבה שלא הגיע הזמן, ועוד. [שכן במס' מקומות כתב רש"י: "ואומר אני", או: "ליבי אומר לי". וכן באתיקי הבית (ובפרק מא' פס' טו') רש"י הסביר הדבר למרות שכתב שאינו יודע מהו האתיק שמוזכר בפס טו', טז'].

וכמו שכתב הרמח"ל לרבו על ספרו משכני עליון שרצונו חזרה את הספר למשמרת "עד עת לה' ". והרה"ג הרב מרדכי שריקי כתב (בהקדמה לספרו על משכני עליון עמ' 19): כלומר שראה הרמח"ל שלא הגיע הזמן לגילוי תורתו אף שזה לא מפי מגיד היות שזה חיבור סוד "הארה החדשה" גלויה בו, ולכן רצונו שהחיבורים יהיו "נסתרים עד עת לחננה", וכן בחסדי ה' העת הזה הגיע והתגלה המאמר משכני עליון בשנת תשט"ז [1956] באנגליה וכו', עכ"ל. ועיין לעיל בענין. *ואפשר שמסיבה זאת גם רש"י לא רצה לפרש יותר, כי הבין שלא הגיע הזמן. אבל בחסדי ה' זכינו בדורנו שספר הרמח"ל משכני עליון יצא לאור לפני כעשרים שנה, ע"י הרה"ג הר' חיים פרידלנדר זצוק"ל.

דילוג לתוכן