כִּדְאִיתָא בְּיוֹמָא (ע"ז ע"ב): אָמַר רַבִּי פִּנְחָס מִשּׁוּם רַב הוּנָא צִפּוֹרָאָה, מַעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, בַּתְּחִלָּה דּוֹמֶה לְקַרְנֵי חֲגָבִים [הַמְּשׁוֹשִׁים כְּעֵין קַרְנַיִם שֶׁעַל רֹאשׁ הֶחָגָב, שֶׁהֵם דַּקִּים בְּיוֹתֵר]. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַח הַהֵיכָל, נַעֲשָׂה כְּחוּט שֶׁל שְׁתִי [חוּט הָאֹרֶךְ שֶׁל הָאֲרִיגָה שֶׁהוּא רָחָב יוֹתֵר]. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לָאוּלָם [לְפֶתַח הָאוּלָם] נַעֲשָׂה כְּחוּט שֶׁל עֵרֶב [כְּחוּט הָרֹחַב שֶׁל הָאֲרִיגָה שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתוֹ בֵּין חוּטֵי הָאֹרֶךְ, שֶׁהוּא עָבֶה יוֹתֵר מִחוּט הַשְּׁתִי]. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶל פֶּתַח הָעֲזָרָה, נַעֲשָׂה כְּפִי פַּךְ קָטָן [ציור 260]. 

וְהַיְנוּ דִּתְנַן (מדות פ"ב מ"ו) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: (יומא ע"ח ע"א) מַיִם מְפַכִּין עֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת, מִכָּאן וְאֵילָךְ הָיָה מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפֶתַח בֵּית דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ לְפֶתַח בֵּית דָּוִד, נַעֲשֶׂה כְּנַחַל שׁוֹטֵף שֶׁבּוֹ רוֹחֲצִין זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה" (זכריה י"ג א').

וּבְפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פרק נ"א) כָּתַב: רַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר, מֵי הַבְּאֵר עֲתִידִין לַעֲלוֹת מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת, וְנוֹבְעִין וּמַפְרִין וְיוֹצְאִין וְנַעֲשִׂין לִשְׁנֵים עָשָׂר נְחָלִים, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְשִׁבֵנִי אֶל פֶּתַח הַבַּיִת וְהִנֵּה מַיִם יֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת וְגוֹ' הַיְמָנִית מִנֶּגֶב לַמִּזְבֵּחַ".

וּבִשְׁקָלִים (ירושלמי פרק שישי הלכה ב' עמ' ט"ז ע"ב): כָּתוּב בְּמִדּוֹת (פ"ב מ"ו) שְׁעָרִים דְּרוֹמִיִּים [בָּעֲזָרָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ] וְכוּ' שַׁעַר הַמַּיִם [ציור 262]. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר הַמַּיִם, (דף י"ז א') וְכוּ' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, בּוֹ הַמַּיִם מְפַכִּים וַעֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִים מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת … כְּתִיב (זכריה י"ד ח'): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַיִם" וְגוֹ'. תָּנֵי, בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים עַד הַפָּרֹכֶת כְּקַרְנֵי סִילֵי וְכוּ'" [מִינֵי שַׁבְּלוּלִים וְקַרְנֵיהֶם דַּקִּים מְאֹד], מִן הַפָּרֹכֶת [שֶׁל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים] עַד מִזְבַּח הַזָּהָב – כְּקַרְנֵי חֲגָבִים [הֶעָבִים יוֹתֵר מִקַּרְנֵי שַׁבְּלוּלִים], מִמִּזְבַּח הַזָּהָב עַד לְמִפְתַּן הַבַּיִת – כְּחוּט שֶׁל שְׁתִי, מִמִּפְתַּן הַבַּיִת לָעֲזָרָה – כְּחוּט שֶׁל עֵרֶב [לְפִי גִּרְסַת הַגְּרָ"א], מִכָּאן וְהֵילָךְ – כְּמִפִּי הַפַּךְ, דִּכְתִיב (יחזקאל מ"ז ב'): "וְהִנֵּה מַיִם מְפַכִּים מִן הַכָּתֵף הַיְמָנִית".