ובהמשך להערה הקודמת [לט], כתוב בנביא: "וימד את השער מגג התא לגגו", והרי התאים נמוכים [בערך אחת עשרה אמה גבהם], וגובה פתח השער חמשים אמה. ואם בא למדוד מגג לתא שבעבר השער הימני לגג התא שבעבר השני השמאלי, מדוע קורא לזה וימד את השער, הרי השער בנפרד והתאים בנפרד, והרי כ"ה אמה אינם רוחב השער. * ואפשר שלמרות שהתאים נמוכים, חומת התא שרחבה חמש אמות שנמדדת בדרום [לבדה], וכן חומת התא בצפון [לבדה], גבהן כגובה השער, שחללו חמשים אמה. וכן בין חומת התאים הנ"ל ישנה תקרה, וגובה חללה חמשים אמה. ועל כן מובן יהיה מדוע נקרא שמודד את השער מגג התא לגג התא, כי זה המבוי כחלק מהשער, וכדברי רש"י (בפס' ט"ז): הבא למקום האויר שבין התאים נראה כנכנס לשער [ציור 46]. ולקמן (בפס' ל"ב הערה סז) ישנה סברא נוספת למה יש תקרה בין התאים, וכן מובן יותר הקשר שבין חומות האולם לחומת התאים, שכן האולם חללו בגובה חמשים אמה ותקרה לו מעל (רש"י פס' ט"ו), וכן המבוא שבין התאים חללו בגובה חמשים אמה ותקרה לו מעל, כגובה תקרת השער והאולם. [לקמן נלמד שיתכן שעביה של התקרה עשר אמות, שכן בנביא, ברש"י, ומ. עליון לא הזכירו עובי התקרה. וסברה היא שהחומות בגובה ששים אמה בגובה האלים].

ובמשכני עליון (דף קע"ב) כתב: לחצירות האלה נראו חומות נשגבות. וכן כתב (בדף קע"ד): אלה הכ"ה מאורות, נתפשטו מכאן ומכאן מגג החדר החיצון הימני, עד גג החדר החיצון השמאלי… רק נתפשטו לרוחב הנה והנה, למעלה מגגות החדרים, ולא למטה… ואז נכנס בתוך החדרים שפע הימין לשמאל, ושפע השמאל לימין, עד שנתקן שם. וכיון שנתקן יוצא דרך שני הפתחים, ומתחבר באמצע כאחד. ואור אחר מאיר בו ומוציאו לחוץ, וניתן למי שניתן. ועל זה הענין הוזכר בנביא (מ', י"ג) "וימד את השער מגג התא לגגו" ע"כ. ולפי מה שכתב "שנתפשטו האורות מכאן ומכאן מעל גגות התאים", הרי שצריך שיהיה באותו מקום פתח ולא חומה.

*ואפשר שחומת התא שרחבה חמש אמות, היא גבוהה עד למעלה, מלבד שש אמות אחרונות בגובה למעלה, ששם יש פתח מהמזרח למערב באורך שש אמות כאורך התא, וברוחב חמש אמות של חומת התא ששם פתוח, וכדברי משכני עליון "מקום התפשטות האורות מעל התאים" [ציור 47].

תקרה מעל המבוי בין התאים: וכן כתב מצודת דוד: והיה עשוי כעין תקרה מגג לגג והיה נראה כעין שער.

וכן כתב בבנין הבית [הרה"ג יחיאל הלל, מזרעו של בעל מצודת דוד בסעיף ו' באמצע]: וכדמות קרוי יעשו מכותל התא שאצל השער מזה, לכותל התא שאצל השער מזה, ויהיה כדמות שער.

וכן זיכני ה' לראות עתה סברת "זבד טוב" על בית שלישי [שהובא בספר עניני המשכן והמקדש דף ס' של הרה"ג שאול שפר], שכתב שמדד את השער עם עובי הכפה שבין שני הגגות רחב עשרים וחמש אמות ע"כ. אלא שלשיטת מצודת דוד וזבד טוב אין הכרח שגובה השער שבין הגגות הוא כגובה פתח השער שהוא חמישים אמה. וראה לקמן פס' ל"ב הערה [סז] סברה נוספת שהתקרה שבין תא לתא היא חלק מהשער וכמבוא לשער. והוא כגובה חלל השער ותקרתו [וה' יזכני לכוון לאמת] [ציור 46].

וכדומה לזה כתב בלבושי שרד (פס' י"ב), באמרו "וימד את השער", כולל כל משך אשר מתחלת התא למזרח עד סוף בליטת כותל האולם למערב, שהכל נקרא שער.