בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי

העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד

לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)

לשכנו תדרשו חלק א'

יחזקאל מ' פסוק כט'-ל'

~ שש תאים בחומת העזרה ~

(יחזקאל מ' פסוק כט'-ל')

כט  וְתָאָ֞ו וְאֵילָ֤ו וְאֵֽלַמָּו֙ כַּמִּדּ֣וֹת הָאֵ֔לֶּה וְחַלּוֹנ֥וֹת ל֛וֹ וּלְאֵלַמָּ֖ו סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב חֲמִשִּׁ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְרֹ֕חַב עֶשְׂרִ֥ים וְחָמֵ֖שׁ אַמּֽוֹת׃

ביאור:  ומידות תאי החצר הפנימית ועמודי אולם השער ואולמו של השער כמו מדות החצר החיצונית וחלונות לכל תא וכן לאולם השער חלונות לכל התאים ולאולם חמשים אמה גבה השער ורוחב השער מתא לתא עשרים וחמש אמה.

ל  וְאֵלַמּ֖וֹת סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב אֹ֗רֶךְ חָמֵ֤שׁ וְעֶשְׂרִים֙ אַמָּ֔ה וְרֹ֖חַב חָמֵ֥שׁ אַמּֽוֹת׃

ביאור:  ואולמות בתוך עובי חומת החצר הפנימית בדרום מזרח וצפון אורך כל אולם עשרים וחמש אמה ורוחב כל אולם חמש אמות.

– תרגום –

כט) וְתָווֹהִי וְאֵילוֹהִי וְאוּלַמוֹהִי כִּמְשַׁחְתָּא הָאִלֵין וְכַוִין לֵיהּ וּלְאוּלַמוֹהִי סְחוֹר סְחוֹר חַמְשִׁין אַמִין אוּרְכָּא וּפוּתְיָא עַסְרִין וַחֲמֵשׁ אַמִין: ל) וְאוּלַמַיָא סְחוֹר סְחוֹר אוּרְכָּא עַסְרִין וַחֲמֵשׁ אַמִין וּפוּתְיָא חֲמֵשׁ אַמִין:

– רש"י

(ל) ואלמות. ארבו"ץ בלע"ז: סביב סביב. הכותל היה עשוי אולמים אולמים נכנסי' בעוביו ואלמות הללו היו בפנים (ס"א למעלה מהתאים כי התאים היו מבפני' בחצר הפנימי שהרי אולם השער היה בולט אל החיצונה כמו שאמור בענין וא"א שהיו התאים והאולם פונים למקום אחד להיות פתחי התאים נפתחים לתוך האולם שהרי השוה העניין כל מדות השערים החיצונים והפנימים ולא חלק ביניהם אלא בליטת האולמות) (כי התאים היו מבחוץ וששה תאים וכותליהם וט"ו אמות של רוחב השער עולים לשמוני' ואחת (לתשעים ואחת כצ"ל צ"ה) אמה וכל החצר הפנימי אינו אלא מאה על מאה כמו שמפורש בענין סא"א):

– תרגום –

כט) וְתָווֹהִי וְאֵילוֹהִי וְאוּלַמוֹהִי כִּמְשַׁחְתָּא הָאִלֵין וְכַוִין לֵיהּ וּלְאוּלַמוֹהִי סְחוֹר סְחוֹר חַמְשִׁין אַמִין אוּרְכָּא וּפוּתְיָא עַסְרִין וַחֲמֵשׁ אַמִין: ל) וְאוּלַמַיָא סְחוֹר סְחוֹר אוּרְכָּא עַסְרִין וַחֲמֵשׁ אַמִין וּפוּתְיָא חֲמֵשׁ אַמִין:

פסוק כ"ט:  וכן ישנם ששה תאים, ושני אלים, ואולם, כמדות שערי חצר החיצונה. וכן יש חלונות אטומות: א) לתאים. ב) ולאולם השער. וגובה השער חמשים אמה, ורוחב השער מתא לתא עשרים וחמש אמה [ציור 100].

פסוק ל':  בחצר הפנימית ישנם ששה אולמות [סא] ברוחב חמש אמות, ובאורך עשרים וחמש אמה, וגובה ששת האולמות (19) לא מוזכר, והם נמצאים בתוך עוביה של חומה [סב], ועובי חומתם חצי אמה מכל צד [סג] [ציור 102]. ולאולמות יש: א) חלונות אטומות שפונות לכוון החצר החיצונה מעל התאים [ציור 100]. ב) עמודים לחזוק. ג) מזוזות לפתח [ספים] [סד] [ציור 103].

ציור 100   השער הדרומי  של החצר הפנימית

[סא]  ששה אולמות

בנביא לא מוזכר מס' האולמות וכן לא ברש"י, רק כתוב שהן סביב סביב. וברש"י כתב: הכותל היה עשוי אולמים אולמים נכנסים בעוביו ע"כ. * ומסתבר לומר שהם משני צדי כל שער, אחד משמאל השער, ואחד לימין השער בתוך החומה. ובחצר הפנימית יש ג' שערים, נמצא שהם ביחד ששה אולמות, שכן לכל שער יש בחומה לצדו כארבעים וחמש אמות, ואורך כל אולם עשרים וחמש אמה, א"כ בצד כל שער יכול להיות רק אולם אחד וביחד הם ששה אולמות. [ציור 101]

ציור 101  ששה אולמות בכותל
שרטוט 101  ששה אולמות בכותל

[סב]  בעוביה של חומה

ברש"י ישנן שתי גרסאות. הגרסא ברש"י לפי מה שכתוב בסוגריים השניות: כי התאים היו מבחוץ וכו', לא כגירסא בסוגריים הראשונות שכתוב: ס"א למעלה מהתאים וכו'. ובסוגריים השניות יש לגרוס: תשעים ואחת, וכן כתב בביאור בנין העתיד (דף תשל"ה) שזאת הגרסה ברש"י.

וכן כתב במשכני עליון (ד' קפ"ח): בחומת החצר נראו כמו אולמות, והוא בית קבול אל האור המתפשט מבית לחצר. כי בהגיעו אל החומה עשה לו שם משכנות לשבת, אך לא עצר כח לבקוע החומה ע"כ. ורש"י בא להסביר בסוגריים השניות מדוע האולמות לא יכולים להיות בחוץ, בחצר החיצונה, כי התאים ורוחב השער מתא לתא הם תשעים ואחת אמה, ורוחב השער וחומותיו מאה אמה, א"כ אין מקום שיהיו שם האולמות שהם באורך עשרים וחמש אמה, ובהכרח שהן בתוך החומה בחצר הפנימית. [שרטוט 101]

ציור 102   שרטוט האולמות

[סג]  חצי אמה מכל צד

לקמן (בפרק מ"א פס' ט"ו, ט"ז) נלמד, שלאולמות אלו יש סיפים שהן מזוזות לפתח (רש"י שם). נמצא שאורך האולם שהוא עשרים וחמש אמה בעובי החומה, סגור ולא פרוץ לכל אורכו, והכניסה דרך פתח שנמצא באורך האולם. ועובי החומה שש אמות, והאולם רוחבו חמש אמות, ע"כ נשאר לכל צד, משני צדי האולם, חומה בעובי חצי אמה [ציור 102] [ציור 103] [סברת הרב עודד]. וגובה חלל האולם בהערה 19.

ציור 103   מזוזות הפתח ואתיקים

[סד]  מזוזות לפתח, עמודים לחזוק, וחלון אטום

לקמן (בפרק מ"א פס' ט"ו, ט"ז) כתוב: "…וההיכל הפנימי ואולמי החצר הספים והחלונים האטומות והאתיקים סביב לשלשתם נגד הסף שחיף עץ" וכו'. ופירש רש"י: שלקדש הקדשים, להיכל, ולששת אולמי החצר המפורשין למעלה "ואולמות סביב סביב" [אצלנו בפס' ל'], לשלשתם היו הסיפים מזוזות לפיתחיהן, וכן חלונות אטומות, וכן עמודים מרובעים לחזוק בולטים בחומה, והספים הן המזוזות ע"כ [ציור 102] [ציור 103] [ממה הסף עשוי לא ברור וה' יזכני לדעת]. 

ומאחר וכבר למדנו שלתאים חלונות אטומות, וכאן כתב שנית שיש לאולמות האלו חלונות אטומות, נמצא שהחלונות האטומות של האולמות הן מעל התאים, מלבד החלונות האטומות של התאים. [ציור 100]

ולגבי גובה עמודי החזוק, כתבו התוס' בפרוש רש"י (בפר' מ"ב פס' ג'): שכן דרך הבנאים לחזק מלאכת בניינם, לעשות עמודים עד שני שלישי החומה [ציור 101]. ועשינו בציור שש חלונות בכל אולם, סה"כ שתים עשרה חלונות בצפון וכן בדרום וכן במזרח, וכנ"ל פרק מ"א הערה 24 [ציור 100].

(19)  גובה ששת האולמות:

גובה חלל ששת האולמות לא מוזכר, ומאחר ולקמן (פרק מ"א פס' ט"ו, ט"ז) כתוב שיש לו אתיקים, וכתב רש"י שהם עמודים לחזוק, ע"כ. משמע שהאולמות אינם נמוכים, שאם לא כן, מדוע להם עמודים לחזוק, ע"כ. מספיק גם רוחב של חצי אמה לאולם נמוך ולא צריך עמוד לחזוק. ע"כ מסתבר שהם גבוהים. ובמשכני עליון (דף קפ"ח) כתב: ונמצאו האולמות האלה בסוד ההין. כי כן כל מקום דירה הוא כך. ע"כ רחבם חמש אמות [ציור 102] ובהתחזקם נתרבה האור, ועשה ארכם ה' פעמים ה' שהם כ"ה.

* וע"כ אפשר שגם גבהם עשרים וחמש אמות. [וה' יזכני לדעת האמת, וכל המדות שכתבנו מסברא, הוא לצורך הלמוד בלבד, להגדיל תורה ולהאדירה]. [ציור 101]

דילוג לתוכן