העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מב' פסוק יא'
(יחזקאל מב' פסוק יא')
יא וְדֶ֙רֶךְ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם כְּמַרְאֵ֣ה הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן כְּאׇרְכָּ֖ן כֵּ֣ן רׇחְבָּ֑ן וְכֹל֙ מוֹצָ֣אֵיהֶ֔ן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶ֖ן וּכְפִתְחֵיהֶֽן׃
– תרגום –
יא) וְאוֹרַח קֳדָמֵיהוֹן כְּחֵיזוּ לִשְׁכְּתָא דִפְתִיחָן לְאוֹרַח צִפּוּנָא כְּאוּרְכֵּיהֶן כֵּן פּוּתְהֶן וְכָל מַפְקָנֵיהֶן וְכִדְחֲזֵי לְהֶן וּכְתַרְעֵיהֶן:
(יא) ודרך לפניהם. לפני לשכות הללו יש דרך רחב אויר בחצר (החיצונה) חמשים אמה כמראה דרך הלשכות אשר בצד הצפון הכתובות למעלה:
כארכן. של לשכות הצפון ארכן של אלו וכן רחבן:
וכל מוצאיהן. כמוצא לשכות הצפון: וכמשפטיהן וכפתחיהן. של לשכות הצפון:
יא) וְאוֹרַח קֳדָמֵיהוֹן כְּחֵיזוּ לִשְׁכְּתָא דִפְתִיחָן לְאוֹרַח צִפּוּנָא כְּאוּרְכֵּיהֶן כֵּן פּוּתְהֶן וְכָל מַפְקָנֵיהֶן וְכִדְחֲזֵי לְהֶן וּכְתַרְעֵיהֶן:
הלשכות העליונות
פסוק י”א: מהפתח הצפוני של הלשכות התחתונות עד החומה הצפונית, ישנו דרך אויר ברוחב חמשים אמה [נב] כמו בלשכות העליונות [A צ’ יא’1].
וכן ארכן של הלשכות מאה אמה על רוחב חמשים אמה [נג] [E צ’ יא’1] כמו הלשכות העליונות.
ויציאה להן בצפון הלשכות [נד] [ Fצ’ יא’1].
וגובהן [נה] של הלשכות התחתונות (14), כמו הלשכות העליונות והן ללא אתיקים [צ’ יא’2-3].
[נב] אויר ברוחב חמשים אמה
לפני הלשכות יש דרך רחב אויר חמשים אמה [A בציור 435], מהלשכות עד חומת החצר החיצונה, כמו הלשכות העליונות שמוזכר לעיל (בפס' ב'), כן כתב רש"י (בפס' י"א) [B בציור 435]. ורש"י לא הזכיר שיש גם אורך מאה אמה כנגד הלשכות, כמו שכתב (בפס' ב') על הלשכות העליונות [ראה בפס' ב' הערה י"ב] [C בציור 435]. וכן מצודת דוד הזכיר רק רוחב חמשים אמה. אבל במשכני עליון כן הזכירם, וכך כתב (דף קצ"ז פ"א מ"ז): ולשכות אורך מאה אמה, על רוחב חמשים אמה יוצאות מלמטן לצפון ולדרום, מסופן של תאים… נמצא מן הלשכות לכותל – רוחב חמשים אמה, על אורך מאה אמה. [D בציור 435]
[נג] לשכות מאה על חמשים אמה
רוחב הלשכות התחתונות חמשים אמה, ובאורך מאה אמה [E בציור 435], כמו הלשכות העליונות [ללא האתיקים], כמו שכתוב (בפס' י"א): "כארכן כן רחבן", ורש"י פירש: כארכן של לשכות הצפון ארכן של אלו, וכן רחבן. ולעיל למדנו בלשכות העליונות שבצפון, שארכן מאה אמה על רוחב חמשים אמה בדיוק, עפ"י: הנביא, רש"י, ומשכני עליון [עיין בפס' ח' הערה מב]. וסברת צורת הבית שונה [עיין בפס' ד' בהשלמות הערה 7]. וללשכות התחתונות אין אתיקים כמו שיש ללשכות העליונות, והדמיון ביניהם הוא רק בלשכות עצמן ולא באתיקים, שהם תוספת בפני עצמה רק בלשכות העליונות. [ציור 436]
[נד] ויציאה להן בצפון הלשכות
וכן כתוב (בפס' יא): "וכל מוצאיהן", ורש"י פירש: כמוצא לשכות הצפון, ע"כ. ובפס' ב' למדנו על לשכות הצפון העליונות שיש להן פתח בצפון. וכן כתב במשכני עליון (דף קצ"ז פ"א מ"ז) שיש ללשכות התחתונות פתח לצפון. *ויתכן שהפתח הצפוני [של הלשכות העליונות והתחתונות שנמצאות בצפון] משמש בעיקר ליציאה מהלשכות. [F בציור 435] [ציור 436]
[נה] וכן גבהן
בפס' י"א כתוב: "וכמשפטיהן", כלומר הלשכות התחתונות כמשפטי הלשכות העליונות, וכן כתב רש"י: "של לשכות הצפון". ולא הסביר מה זה משפטיהן, ומה בא ללמד. ובמצודת דוד פירש: כמשפט גבהן ותמונתן של עליונות, כן היו משפט אלו, ע"כ.
והלשכות עצמן לבדן דומות למשפט העליונות, אבל בלשכות התחתונות אין להן אתיקים, ע"כ גובה הלשכות התחתונות כגובה הלשכות העליונות, ולא כגובה האתיקים של העליונות.
ולעיל [בהשלמות הערה 9 בפס' ו'] כתבנו סברא שאפשר שהאתיקים כגובה הרצפה [העליה] שבצדי השער, שהיא בגובה חמשים אמה, אבל גובה הלשכות עצמן ללא האתיקים נמוך יותר, ולא ידוע גבהן.
ולשם למוד והמחשה בלבד העמדנו הלשכות *שהן ד"מ בגובה ארבעים וחמש אמה, ולא שכך גובה הלשכות, כי גובה הלשכות לא פורש בנביא או במפרשים. [וה' יזכנו לדעת האמת]. [ציור 436]
(14) הלשכות התחתונות
הלשכות התחתונות מידתן כמו העליונות כמו שכתוב (בפס' י"א). ולעיל (פס' ד' בהשלמות הערה 7) חלקנו בין הלשכות עצמן, לאתיקים.
וכן יש ללמוד עדיין האם הלשכות התחתונות דומות לעליונות גם באתיקים, או רק בלשכות עצמן, ואז אין ללשכות התחתונות גם אתיקים. ברש"י וברד"ק לא פורש, [ושאר המפרשים לא הבאנו כי הם פרשו צורת האתיקים ההיפך מפירוש רש"י].
הלשכות העליונות
ובמשכני עליון (דף קפ"ו) כתב על הלשכות העליונות: והם ג' עליות זה על זה… אך הלשכות העליונות קצרות מן התחתונות, כי ממקום גבוה מאד הם מקבלים … ועל כן היו התחתונות רחבות מן העליונות, וזה הענין נתבאר בפסוק (מ"ב ה'): "והלשכות העליונות קצרות כי יוכלו אתיקים מהנה". ובדף קצ"ח (פ"א מ"ח) כתב: ושלושה דיוטות זו למעלה מזו, וג' עמודים נכנסים בתוך עביו של כותל, א' מכאן וא' מכאן וא' באמצע, ובולטים לשני הצדדים, וג' בכותל שכנגדם שנאמר: "אתיק אל פני אתיק בשלישים".
הלשכות התחתונות
ובענין הלשכות התחתונות כתב (בדף קפ"ז): ולקצה החדר הג' מחדרי השער הצפוני, וכן לדרומי, נמצאו לשכות אחרות כראשונות, ארכן מאה אמה ורחבן חמשים, ופתחיהן לכאן ולכאן. ואומר לך מה משמשות אלה הלשכות, כי העליונות הם לחצר הפנימי, שבהם מקבלים שרי הבריאה מאחורי הבית, ואלה לחצר החיצונה שבהם מקבלים צבאות היצירה מן החצר הפנימית… ונמצא, שהשפע העיקרי יוצא דרך הפתחים ואלה הארות הם שלוקחים, כך יותר למעלה … ונמצאו כל אלה פתחי שפע אל מלאכי היצירה, ולשכות הפנימיות רחוקות מן הבנין, ואלה סמוכות יותר אל החצר: כי אין כח האור בכאן ככחו שם, על כן יעמדו בו יותר.
ובדף קצ"ז (פ"א מ"ז) כתב: ולשכות אורך מאה אמה על רוחב חמשים אמה, יוצאות מלמטן לצפון ולדרום, מסופן של תאים, ושני פתחים יש להם, א' לצפון וא' לדרום, ופתח א' לעזרת ישראל [H ציור י"א1], נמצא מן הלשכות לכותל רוחב חמשים אמה על אורך מאה אמה. [ציור 435]
ההבדלים בין העליונות לתחתונות
א. הרי שבלשכות העליונות משכני עליון הזכיר בשני מקומות (דף קפ"ו, קצ"ח) שיש ללשכות אתיקים, ואת הלשכות התחתונות הזכיר (בדף קפ"ז קצ"ז), וכתב שהם דומות לעליונות באורך וברוחב, חמשים על מאה אמה, ובפתחים. ולא כתב שיש להם גם אתיקים כמו בעליונות.
ב. וכן עוד הזכיר בלשכות העליונות (ד' קפ"ו) שהן קצרות למעלה מן התחתונות [כי יוכלו אתיקים מהנה], כי ממקום גבוה מאוד הם מקבלים. ובלשכות התחתונות לא כתב שהן קצרות למעלה מן התחתונות [כי אין בלשכות התחתונות אתיקים]. וכן (בדף קפ"ז) כתב: שהלשכות העליונות הם לחצר הפנימית שבהם מקבלים שרי הבריאה וכו'. ואלו הלשכות התחתונות לחצר החיצונה שבהם מקבלים צבאות היצירה עכ"ל. וכן כתב שאין כח האור בכאן [בתחתונות] ככחו שם [בעליונות], על כן יעמדו בו יותר [הלשכות התחתונות קרובות לחצר פנימי, והלשכות עליונות רחוקות מהבית עשרים אמה] ע"כ.
סיכום
משמע מדבריו שדווקא בלשכות העליונות ישנם אתיקים, כי ממקום גבוה הם מקבלים, וכן זה לשרי הבריאה ולחצר הפנימית [ציור 437]. ואלו בלשכות התחתונות לא הזכיר האתיקים כלל, והם לחצר החיצונה ולצבאות היצירה, כי אין כחו בכאן ככחו שם, ע"כ.
ולכן התחתונות דומות לעליונות: באורך וברוחב, בפתחים, ובמרחק חמשים אמה עד חומת הצפון וכן גם בג' קומות ובגובה הלשכות לבד. והן מתחילות מסוף חומת החצר הפנימית בקו ישר מהמערב למזרח. [ציור 436]
אבל אתיקים אין ללשכות התחתונות: *ואפשר שהאתיקים גבוהים בקומה ג' על כן הלשכות העליונות יותר גבוהות מהלשכות התחתונות ששם אין אתיקים. והאתיקים בלשכות העליונות הן במקום החומה של הלשכות בקומה ג', לכן רואים שם את האתיקים ולא את החומה, אבל בלשכות התחתונות אין אתיקים ולכן רואים שם את חומת הלשכות.
תפקידם: ובלשכות העליונות יאכלו הכהנים את קדשי הקדשים [ציור 437] (לקמן פס' י"ג, י"ד), אבל תפקיד הלשכות התחתונות לא פורש, [ועיין לקמן בהשלמות בהערה 15 מס' סברות בענין].