העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מב' פסוק יב'
(יחזקאל מב' פסוק יב')
יב וּכְפִתְחֵ֣י הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם פֶּ֖תַח בְּרֹ֣אשׁ דָּ֑רֶךְ דֶּ֗רֶךְ בִּפְנֵי֙ הַגְּדֶ֣רֶת הֲגִינָ֔ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִ֖ים בְּבוֹאָֽן׃
– תרגום –
יב) וּכְתַרְעֵי לִשְׁכָּתָא דִפְתִיחַ לְאוֹרַח דָרוֹמָא תְּרַע בְּרֵישׁ אוֹרַח אוֹרַח קֳדָם דוּכַן לֵיוָאַי אוֹרַח מַדִינְחָא בְּמַעֲלָנְהָן:
(יב) וכפתחי הלשכות אשר דרך הדרום. פתחי לשכות הקדים שאף בדרו' היו לשכות מובדלות מן התאים הדרומיים עשרים אמה כמו שאמור למעלה ובין הלשכות רוחב כ' אמה מבית לבית סביב סביב:
פתח בראש דרך. פתח היה להם ללשכות הקדים בראש דרך והדרך היה בפני הגדרת הגינה ת"י דוכן ליואי ולשון גדרת הגינה בנין גדר אבנים עשוי במעלות שהיו נוגנים ושרים עליו:
דרך הקדים. שהדוכן היה במזרח כדכתיב בדברי הימים בפרשת ותשלם והלוים המשוררים לכולם לאסף להימן לידותון וגו' עומדים מזרח למזבח:
יב) וּכְתַרְעֵי לִשְׁכָּתָא דִפְתִיחַ לְאוֹרַח דָרוֹמָא תְּרַע בְּרֵישׁ אוֹרַח אוֹרַח קֳדָם דוּכַן לֵיוָאַי אוֹרַח מַדִינְחָא בְּמַעֲלָנְהָן:
הלשכות העליונות והתחתונות
פסוק י”ב: וכן ישנן לשכות עליונות עם אתיקים במערב, לצד הבית בדרום [נו] [A בציור 438], במרחק עשרים אמה מהתאים, כמו הלשכות העליונות שבצפון הבית בדיוק [D ציור 439].
ללשכות התחתונות שבצפון יש פתח לכיוון דרום [B בציור 438], כמו הלשכות העליונות הדרומיות [נז] (15) [C בציור 438].
וכן ישנן לשכות תחתונות ללא אתיקים בדרום-מזרח [נח] [I בציור 438] החצר החיצונה, כמו הלשכות התחתונות שבצפון – מזרח החצר החיצונה [J בציור 438].
ותפקידן של שתי הלשכות התחתונות לא פורש (16). סה”כ ישנן: שתי לשכות עליונות עם אתיקים, ושתי לשכות תחתונות ללא אתיקים [ציור 439].
וכן ישנו מעבר [נט] לעם בימי החול מהלשכות התחתונות לחצר הפנימית [ציור 441-442] דרך הדוכן [ס] של הלויים, שעליו עומדים הלויים, שרים ומנגנים (17), בעת נסוך היין של הקרבת קרבן התמיד (18) בכל בוקר וערב. וכן בעת נסוך היין של כל עולות הצבור, ושל שלמי עצרת [סא] [ציור 445].
והדוכן ובו ג’ מדרגות נמצא בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים (19), על מדרגה בגובה אמה למזרח המזבח, ופני הדוכן למזרח (20) [ציור 443-444].
[נו] לצד הבית בדרום
במערב, בצד הדרומי של הבית ישנן לשכות עליונות במרחק עשרים אמה מהבית כמו בצפון, כמו שפירש"י וז"ל: "כמו שאמור למעלה (פרק מ"א פס' י'): "ובין הלשכות רוחב עשרים אמה מבית [*צ"ל סביב] לבית סביב סביב", ע"כ. וכנראה שלמד מהכתוב "סביב סביב", "סביב" אחד על הצפון, ו"סביב" שני על הדרום.
וכן כתב במשכני עליון (דף קפ"ו): מסוף חומת החצר הפנימית בתוך החיצונה, נמצאו כדמות לשכות נפלאות הולכות נגד כל הבנין, מאה אמה לצפון וכן לדרום. ורוחב הלשכות חמשים אמה, ע"כ. ובענין צורתם, חשיבותם, ואם יש להם אתיקים, הרי שהשווה (בדף קפ"ו, קפ"ז) את הלשכות העליונות שבדרום, ללשכות העליונות שבצפון בכל, כולל לענין האתיקים. [ציור 438]
וכן לקמן כתוב (בפס' י"ג): "ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום אשר אל פני הגזרה הנה לשכות הקדש אשר יאכלו שם הכהנים אשר קרובים לה' קדשי הקדשים". ובמשכני עליון (דף קצ"ח פ"א מ"ט) כתב על הלשכות העליונות: וקדושתם כלפנים, ששם אוכלים קדשי הקדשים וכו'.
[נז] הדרומיות
רש"י פירש שללשכות התחתונות שבצפון, יש פתח בדרום [B בציור 438] כמו הלשכות העליונות "הדרומיות", שיש להן פתח בדרום [C בציור 438]. ואִלו בתרגום פירש שללשכות התחתונות פתח בדרום, כמו הלשכות העליונות "הצפוניות" שיש להן פתח בדרום [E בציור 438] [רש"י למד מהדרומיות והתרגום מהצפוניות]. ובבאור בנין העתיד (פס' ט' דף תשמ"ג בסוף העמוד) כתב בשם צורת הבית: שרש"י דימה התחתונות ללשכות העליונות שבדרום כי ללשכות התחתונות יש מרווח גדול בדרום לחצר [F בציור 438]. [ובזה הן דומות יותר לעליונות הדרומיות ששם יש מרווח גדול לחצר [G בציור 438] מאשר הצפוניות העליונות ששם המרווח קטן] [H בציור 438]. [ועיין עוד בעניין בהערה 15].
[נח] בדרום מזרח
בנביא לא מוזכר שישנן לשכות תחתונות גם בדרום מזרח החצר החיצונה, וכן רש"י לא הזכיר.
ובמשכני עליון (דף קפ"ז) כתב: ולקצה החדר הג' מחדרי השער הצפוני, וכן לדרומי, נמצאו לשכות אחרות כראשונות, ארכן מאה ורחבן חמשים. וכן (בדף קצ"ז פ"א מ"ז) כתב: ולשכות אורך מאה אמה על רוחב חמשים אמה, יוצאות מלמטן לצפון ולדרום, מסופן של תאים. [I,J בציור 438]
וכן כתבו שיש לשכות בדרום מזרח החצר החיצונית: צורת הבית (לתוס' יו"ט בסימן ע"ג), מצודת דוד, צורת בית המקדש (לשיטת בעל "שחיף עץ"), צורת בית המקדש (לשיטת בעל בית הבחירה לר' משה אוויער). [I בציור 438]
ולפי משכני עליון [כמובא לעיל הערה נג] בלשכות התחתונות אין אתיקים [I,J בציור 438] [ציור 440], והן דומות לעליונות בלשכות לבדם, ללא האתיקים.
[נט] מעבר
ללשכות המזרחיות בדרום וכן בצפון, יש מעבר וכניסה מהחצר הפנימית, דרך הדוכן של הלויים שנמצא בין עזרת הכהנים לעזרת ישראל, ואח"כ מעזרת ישראל יש דרך וכניסה אל הלשכות התחתונות. [A ציור 441] [ציור 442]
וכמו שפירש רש"י (בפס' י"ב) שדרך היה אל הלשכות בפני גדרת הגינה, שזה דוכן הלויים לשירה, והוא עומד מזרחית למזבח. [B ציור 441] [ציור 442]
ומעבר זה ישמש את העם הבאים למקדש בימי החול, וכן לנציגי העם שצריכים להיות במקדש כשליחי כל עם ישראל בעת הקרבת קורבנות הצבור בכל יום, ונקראים "ישראל במעמדם" [כמבואר לקמן פרק מ"ו הערה 13]. שכן שער המזרח של החצר הפנימית יהיה סגור כל ימות השבוע,ורק בשבתות ובראשי חודשים יפַתָחַ, כמבואר בנביא לקמן פרק מ"ו פס' א' [ועיין שם בעניין בהערה א ובהערה 13]. [ציור 442]
[ס] הדוכן
הדוכן הוא כמין אצטבא, בגובה אמה וחצי, ובו ג' מדרגות [ציור 443], ובמדרגות עולים הלויים, ועליו עומדים ואומרים שירה בעת נסוך היין בסוף הקרבת קרבן התמיד של בוקר וערב, ופני הדוכן למזרח [ציור 444].
וכן הזכיר רש"י את הדוכן כמו שכתב בפרושו (בפס' י"ב): שדרך היה אל הלשכות בפני גדרת הגינה, שזה דוכן הלויים לשירה, והוא עומד מזרחית למזבח כמו שהיה בבית ראשון, כדכתיב בדברי הימים (ב', ה' י"ב): "והלויים המשוררים לכולם לאסף להימן לידותון ולבניהם ולאחיהם מלובשים בוץ במצלתיים ובנבלים וכנורות עומדים מזרח למזבח" [ועדיין יש ללמוד מדוע רש"י לא הזכיר את בית שני, כמו שתמיד הסביר לפי מס' מדות, שבו מתואר בית שני, אלא הזכיר רק את בית ראשון].
ובמשכני עליון (דף קפ"ד) כתב: בחצר הזה נמצא עוד למקום הלויים מעלה אחת, ובה שלש מעלות אחרות עולות אל מקום הכהנים, ע"כ. וכן כתב (בדף קצ"ח פ"ב מ"א): עזרת ישראל אורך מאה אמה על רוחב שבע עשרה. וכן עזרת הכהנים אורך ק' אמה על רוחב י"ז אמה. וביניהם מעלה גבוה אמה, והדוכן נתון עליה, ובו ג' מעלות, רום מעלה חצי אמה, ושלחה [רחבה קדימה] חצי אמה. נמצאת עזרת כהנים גבוה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה. [ציור 444]
וכתב דבריו עפ"י מס' מדות (פ"ב מ"ו) כמו שהיה בבית שני.
הדוכן בבית שני: וכן שנינו שם במדות: עזרת ישראל היתה ארך מאה אמה ושלשים וחמש, על רוחב אחת עשרה. וכן עזרת כהנים היתה ארך מאה ושלשים וחמש, על רוחב אחת עשרה. וראשי פספסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים. רבי אליעזר בן יעקב אומר: מעלה היתה, וגבוהה אמה, והדוכן נתון עליה, ובה [ויש גורסים ובו] שלש מעלות של חצי חצי אמה. נמצאת עזרת הכהנים גבוה מעזרת ישראל, שתי אמות ומחצה, ע"כ.
וכתבו המפרשים: שמדרגה בגובה אמה היתה בעזרת ישראל [בסופה ליד עזרת כהנים]. ודוכן הלויים עליו, שבו עומדים ושרים שירה בעת נסוך היין של קרבן התמיד בבוקר ובערב, וגובה הדוכן אמה וחצי וכן רוחב הדוכן אמה וחצי, ובו ג' מדרגות שעולין עליו לומר שירה ולנגן. ור' עובדיה מברטנורא פירש: ודוכן של לויים בנוי עליה, ועשוי כמין אצטבא, וגובה הדוכן אמה וחצי, ובו ג' מעלות של חצי חצי אמה שעולין בהן לדוכן, ע"כ. ומזה שכתב: ובו ג' מעלות שעולין בהן לדוכן, משמע שעיקר הדוכן נקרא על שם המדרגה העליונה [השלישית], ומהראשונה והשניה עולין אליה, אלא כשצריך עומדים לנגן ולשיר גם על הראשונה והשניה, וכל ג' המדרגות ביחד נקראות גם דוכן.
ובבית שני לא פורש ממה היה הדוכן, אבל לעתיד בבית שלישי הדוכן הוא מאבנים. וכן פירש הרא"ש (על משניות מדות פ"ב מ"ו): מקום המיוחד לשיר כתוב ביחזקאל (מ"ב י"ב): "הגדרת הגינה", ומתורגם: דוכן ליואי. גדרת (כל) בנין גדר אבנים שעליו נוגנים ומשוררים, ע"כ. וכן פירש"י (אצלנו): "בנין גדר אבנים עשוי במעלות שהיו נוגנים ושרים עליו", עכ"ל. [כמו ציור 443-444]
וכן פסק הרמב"ם (בהלכות בית הבחירה פ"ו ה"ג, ה"ה) כמו ר' אליעזר בן יעקב (במדות שם).
[סא] ושל שלמי עצרת
הרמב"ם בהלכות כלי המקדש (פ"ג ה"ב), עפ"י הגמרא בערכין (דף י"א ע"א וע"ב).
(16) ותפקידם של שתי הלשכות התחתונות לא פורש
עיין בהרחבה בקונטרס "מקום לשכות בית המקדש השלישי" שם דננו לגבי מיקום הלשכות שהיו בבית שני, היכן עתידות ב"ה להיות בבית שלישי.
(17) שרים ומנגנים
וכן פסק הרמב"ם (בהל' כלי המקדש פרק ג', על פי מסכת ערכין דף ט'-י')
(18) קרבן התמיד
וכן שנינו במסכת תמיד (פרק ז', משנה ג' ד'), והובא בס"ד לקמן פרק מ"ג הערה 21 עיין שם. [ציור 445]
(20) ופני הדוכן למזרח
וכן פירשו הראשונים- שעזרת הכהנים גבוהה בשתיים וחצי אמה מעזרת ישראל ושפני הדוכן למזרח: רבינו חננאל, הרמב"ם [בפרוש המשניות מידות פ"ב מ"ו, ובהלכות בית הבחירה פ"ו ה"ה, שכתב: ועל הדוכן העולה מעזרת ישראל לעזרת הכהנים היו הלויים עומדים. וכן בציור הרמב"ם על בית שני בגמרא מדות] המאירי, תוס' ישנים (במידות פ"ב מ"ו), הרא"ש במדות (פ"ב מ"ו), רבינו ברוך, הר"ש [רבי שמעיה תלמיד רש"י במדות פ"ב מ"ו. וכתוב בהקדמה לפירושו בגמרא על מדות: כמו שפתר (ר' שמעיה) לפני רבינו (רש"י הקדוש) מנוחתו כבוד, ע"כ. כלומר שרש"י הסכים לפרושו], רש"י לפי פירוש התוספות ישנים.
וכן פירשו רבותינו האחרונים: ר' עובדיה מברטנורא, התוס' יו"ט, תפארת ישראל (ביכין ובועז), וקהתי. וכן בציור צורת בית שני (לרה"ג יונתן בן הרה"ג יוסף מראזי מליטא) שמובא בציורו בסוף הגמרא על משניות מס' מדות, ועוד מפרשים.
וכולם פירשו כפשט המשנה אליבא דר"א בן יעקב שעזרת כהנים גבוהה מעזרת ישראל שתיים וחצי אמה, ופני הדוכן למזרח [ציור 444]. ועיין לקמן בעניין בפרק מ"ג הערה 23.
