מאמר משכני עליון
חלק ד' – סדר ההקרבה
"משכני עליון"
חלק ד' – סדר ההקרבה
שחיטה וזריקה
וְעַתָּה אֲפָרֵשׁ סֵדֶר הִקָּרְבָם. כִּי בַּתְּחִלָּה נִשְׁחָט הַזֶּבַח, וְזֶה כָשֵׁר אֲפִלּוּ … [בְּזָר]. וְתֵדַע, כִּי עִנְיַן הַשְּׁחִיטָה הוּא לְהוֹצִיא אֶת הַדָּם, כִּי בִּהְיוֹתוֹ לַשְּׂמֹאל נִתְחַזַּק יוֹתֵר, וְגַם מִמֶּנּוּ מִתְאַחֲזִים (מִ)שָׂרֵי הַמַּשְׁחִית. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהוֹצִיאוֹ עַל יְדֵי הַ"סַּכִּין", וְהוּא מָאוֹר קָדוֹשׁ וְנוֹרָא יוֹצֵא מִן הַבִּינָה. וְנִקְרָא שְׁמוֹ ל"ף י' ו"ד י', הוּא מִלּוּי שֵׁם הַקָּדוֹשׁ אקי"ק הַמִּתְמַלֵּא בְּיודי"ן. מִכֹּחַ הַמָּאוֹר הַזֶּה יוֹצֵא הַדָּם הֶחָזָק, אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ רָאוּי לָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְעַד כָּאן אֵינוֹ קָדוֹשׁ, אֶלָּא טָהוֹר. אַחַר כָּךְ נִקָּח מִן הַדָּם מַה שֶּׁרָאוּי לָקַחַת, וְנִזְרָק עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְהוּא הָעוֹלֶה מִן הַחֵלֶק הַזֶּה.
בית החליפות
וְעַתָּה אוֹדִיעַ לְךָ סוֹד גָּדוֹל וְעָצוּם לָמָּה נִקְרְאוּ ב' הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר זָכַרְתִּי לְמַעְלָה (82) "בֵּית הַחֲלִיפוֹת". כִּי גּוֹנְזִים שָׁם אֶת הַסַּכִּינִים, וְתִרְאֶה חָכְמָה גְּדוֹלָה. דַּע, כִּי כָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר תִּרְאֶה עוֹד לִפְנִים, הַנִּמְצְאִים בְּתוֹךְ הַחֲצֵרוֹת, אוֹ בַּאֲשֶׁר הֵם, וְלָהֶם שִׁמּוּשׁ שׁוֹנֶה, הוּא, כִּי שָׁם הֵאִירוּ מְאוֹרוֹת נוֹתְנִים כֹּחַ לִפְעֹל הַפְּעֻלָּה הַהִיא. וְנִמְצָא, שֶׁבְּכָאן גּוֹנְזִים הַסַּכִּינִים, כִּי מִכָּאן יִקְחוּ כוֹחָם הַסַּכִּינִים הָאֵלֶּה לִפְעֹל פְּעֻלָּתָם כָּרָאוּי. וְהָעִנְיָן הַזֶּה הוּא, כִּי בִּהְיוֹת שַׁעַר הַהֵיכָל לַנְּשָׁמוֹת, לֹא קִבְּלוּ מִשָּׁם הַמַּלְאָכִים, וּמִן הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל לֹא קִבְּלוּ כְּלוּם. רַק זֶה קִבְּלוּ, מִמַּה שֶּׁיּוֹצֵא מִן הַפִּשְׁפָּשִׁים שֶׁהֵם "בֵּית הַחֲלִיפוֹת", מִשָּׁם קִבְּלוּ מְעַט וְקִבְּלוּ זֶה הַכֹּחַ לְהָכִין אֶת קָרְבָּנָם, לְגָרֵשׁ כָּל טוּמְאָה, וּלְטַהֲרוֹ וּלְתַקְּנוֹ בְּכֹחַ הַסַּכִּין הַזֶּה. וְאוֹמַר לְךָ אֵיךְ הֵם מְקַבְּלִים זֶה הַכֹּחַ מִכָּאן, כִּי כָּאן נִמְצְאוּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת אקי"ק פְּשׁוּטִים שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאוּ בְּיודי"ן כָּאֶמְצָעִי(83), וְהַמִּלּוּי שֶׁלָּהֶם נִמְשָׁךְ לְמַטָּה לַעֲשׂוֹת הַסַּכִּינִים הָאֵלֶּה. וְעַל כֵּן שָׁם יִגְנְזוּם לְחַבְּרָם עִם הַשֹּׁרֶשׁ אֲשֶׁר שָׁם, שֶׁהוּא הַפָּשׁוּט, וְשָׁם מִתְגַּבְּרִים וּמְקַבְּלִים כֹּחַ וִיכֹלֶת. וּכְשֶׁיִּהְיוּ צְרִיכִים לָהֶם, יֵלְכוּ וִיקַבְּלוּם מִשָּׁם, לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂיהֶם אֶל נָכוֹן. וְשָׁם יַנִּיחוּ בַּצַּד הָא' הַמְתֻקָּנִים, וּבָאַחֵר – הַצְּרִיכִים תִּקּוּן לְתַקְּנָם.
[פ"ג מ"א; פ"ה מ"א. אות מא]
פעולת הקרבן למלאכים ולנשמות
[עמוד קע"ז] וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כִּי עִנְיַן הַקָּרְבָּן אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמַּלְאָכִים, נִצְטַוָּה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי לָהֶם מָסוּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכָל הַמַּדְרֵגוֹת, שֶׁכֻּלָּם בִּשְׁבִילָם נִבְרְאוּ, וּבְתִקּוּנָם זוֹכִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְנִמְצָא, שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְתַקְּנִים לְמַטָּה אֶת הַקָּרְבָּן, וּבוֹ נִתְקָנִים הַמַּלְאָכִים, וְאַחַר כָּךְ מַקְטִירִים אֶת הַקְּטֹרֶת, וְהֵם נִתְקָנִים בְּעַצְמָם.
וּבַתְּחִלָּה, זוֹרְקִים דַּם הַתָּמִיד לְהַתְחִיל מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, וְהוּא תִּקּוּן לְחִיצוֹנִיּוּת הָעוֹלָמוֹת וְהֵם עַצְמָם (84) נִתְקָנִים בָּזֶה, כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הֵם עוֹשִׂים. וְאַחַר כָּךְ מִיָּד מַקְטִירִים הַקְּטֹרֶת שֶׁהוּא תִּקּוּן הַפְּנִימִיּוּת, וְחוֹזְרִים וּמַשְׁלִימִים אֶת הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר בַּחוּץ. כִּי הָאֱמֶת הוּא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת לַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה עַד שֶׁיַּתְחִיל בַּתַּחְתּוֹנָה; אַךְ אֵין הַתַּחְתּוֹנִים יְכוֹלִים גַּם כֵּן לְהִשְׁתַּלֵּם רַק בְּתִקּוּן הָעֶלְיוֹנִים, וְהָבֵן הֵיטֵב.
שחיטת קדשי קדשים בצפון
וּשְׁחִיטַת קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים בַּצָּפוֹן. כִּי כָּל עִנְיְנֵי הַקָּרְבָּן בַּגְּבוּרָה הֵם נִמְשָׁכִים, שֶׁהִיא הָעוֹלָה וְלֹא יוֹרֶדֶת. וְגַם בָּזֶה(85) נִשְׁבָּר כֹּחַ שֹׁרֶשׁ הַקֶּצֶף וְהַמַּשְׁחִית.
*מקום השחיטה (86)
וְהִנֵּה בְּ"אוּלָם הַשַּׁעַר" אֲשֶׁר לַצָּפוֹן, שָׁם נִמְצָא מָקוֹם מוּכָן לִשְׁחִיטָה. וְאַתָּה תִּזְכֹּר מַה שֶּׁהִקְדַּמְתִּי לְךָ, כִּי כָּל הַמְּקוֹמוֹת כְּפִי קַבָּלָתָם, כָּךְ יֵרָאוּ בָהֶם פְּעֻלּוֹת שׁוֹנוֹת. וְד' מְאוֹרוֹת יוֹצְאִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה וְעוֹמְדִים בָּאוּלָם, שְׁנַיִם לַמִּזְרָח וּשְׁנַיִם לַמַּעֲרָב; וְנִתְפַּשְּׁטוּ שָׁם כְּמוֹ ד' שׁוּלְחָנוֹת. וְתֵדַע, כִּי כָּל הֲכָנוֹת הַדְּבָרִים מִן הַמַּלְכוּת הֵם בָּאִים. וְאֵלֶּה ד' הַמְּאוֹרוֹת הֵם ד' אוֹתִיּוֹת שֶׁל אדנ"י. וְד' אֲחֵרִים כָּהֶם מַמָּשׁ עוֹמְדִים לְמַעְלָה לְכִתְפוֹת הַשַּׁעַר, וְהֵם יוֹצְאִים מִן הַשְּׁכִינָה עֶלְיוֹנָה.
[פ"ב מ"ה]
לשכת המדיחים *היא בית המטבחיים (87)
וְשָׁם מִבַּיִת לֶחָצֵר, נִמְצָא מָקוֹם אֶחָד שֶׁשָּׁם נִתְקָן הַקָּרְבָּן הַנִּשְׁחָט תִּקּוּן גָּדוֹל. כִּי שָׁם מִתְפַּשְּׁטִים מֵימֵי הָרַחֲמִים וִיטַהֲרוּ אוֹתוֹ מִכָּל זוּהֲמָה וְטוּמְאָה; וְלָכֵן נִקְרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה בְּדֶרֶךְ הַמָּשָׁל "לִשְׁכַּת [עמוד קע"ח] הַמְּדִיחִים". וְשָׁם נִמְצְאוּ ד' מְאוֹרוֹת אֲחֵרִים כְּמוֹ ד' שׁוּלְחָנוֹת, מִדָּתָם לְפִי סוֹדָם, גֹּבַהּ כָּל אֶחָד אַמָּה, וְאֹרֶךְ אַמָּה וָחֵצִי, וְרֹחַב – כְּמוֹ כֵן. נִמְצָא, כָּל אֶחָד מֵהֶם גָּבְהוֹ אַמָּה, וְהָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב ג', וְהֵם ד' אוֹתִיּוֹת שֶׁל אדנ"י אֲשֶׁר בְּהִתְמַלְּאָם נִמְצָא לְכָל אוֹת ג' אוֹתִיּוֹת (88). וְשָׁם מַנִּיחִים כְּלֵי הַשְּׁחִיטָה, כִּי יִהְיוּ מוּכָנִים לְמַעֲשֵׂיהֶם, וְשָׁם יִקְחוּ כוֹחָם.
אונקליות של ברזל להפשטת הקרבן *בלשכת המדיחין היא בית המטבחיים
בַּלִּשְׁכָּה הַזֹּאת נִמְצְאוּ שֵׁמוֹת מֻבְחָרִים וְהֵם כֻּלָּם הויו"ת מְלֵאִים אוֹרָה וְעָצְמָה. וּבַעֲלוֹת קָרְבַּן הַצְּבָאוֹת שָׁם הוּא מִתְאַחֵז בַּהויו"ת הָהֵם, וּמֵהֶם מְקַבֵּל אוֹרָה גְדוֹלָה וְנִתְקָן מְאֹד, עַד שֶׁיְּהֵא רָאוּי לַעֲלוֹת עַל מִזְבַּח הַמֶּלֶךְ. וּכְנֶגְדָּם נִמְצָאִים לְמַטָּה בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם (89) "שְׁפַתַּיִם טֹפַח" – לִתְלוֹת. וְהָבֵן, כִּי טֹפַח הוּא ד' אֶצְבָּעוֹת, וְהוּא ה', וּשְׁנֵי הַדְּבָרִים אֱמֶת; כִּי סוֹדוֹ ד' אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם ב"ה, וּבְחִשּׁוּב הַקּוֹץ עִמָּהֶם הֵם ה' (90).
וּפֶתַח הַלִּשְׁכָּה הַזֹּאת לְצַד הַשַּׁעַר אֲשֶׁר לֶחָצֵר(91). וְתֵדַע, כִּי כָּל פֶּתַח לִשְׁכָּה אֲשֶׁר אוֹמַר לְךָ, הוּא הַמָּקוֹם שֶׁמִּשָּׁם נִכְנָס בּוֹ הַמָּאוֹר לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ. וּבְהִתְפַּשֵּׁט הָאוֹר לָצֵאת דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר אֲשֶׁר לֶחָצֵר, נִכְנָס בַּלִּשְׁכָּה הַהִיא וְשָׁם נִתְיַשָּׁב.
[פ"ב מ"ג]
לשכת השיר
כְּמוֹ הַלִּשְׁכָּה הַזֹּאת, כָּךְ נִמְצְאוּ לְשָׁכוֹת אֲחֵרוֹת בְּזֶה הֶחָצֵר, שְׁתַּיִם לַשַּׁעַר הַצְּפוֹנִי הַזֶּה וּפְנֵיהֶם לַדָּרוֹם. וְהָאֱמֶת, כִּי אַחַת הֵם מִבַּחוּץ, וּמִבִּפְנִים נִפְסָקִים לִשְׁתָּיִם. וְשָׁם נִמְצְאוּ כְּלֵ[י] הַנִּגּוּן וְהַזֶּמֶר לְזַמֵּר בָּם חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ. וַאֲפָרֵשׁ לְךָ הָעִנְיָן עַתָּה בְּקֹצֶר גָּדוֹל, וְהָבֵן מְאֹד. הַנִּגּוּן מִן הַמַּלְכוּת הוּא יוֹצֵא, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי", וְהוּא מִן הַגְּבוּרָה… [מְמֻשָּׁךְ] בְּרַחֲמִים, שֶׁהִיא חוֹמֶדֶת לַעֲלוֹת וְלִדָּבֵק בַּיָּמִין, וְסוֹד הָעִנְיָן: "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ". וְכָל הָעוֹלִים – עַל יְדֵי הַגְּבוּרָה הֵם עוֹלִים, עַל כֵּן אֵינָם עוֹלִים אֶלָּא בְּשִׁירָה. וְהָאֱמֶת, כִּי הַשִּׁירָה מְעוֹרֶרֶת הָאַהֲבָה וְהַחֶמְדָּה מְאֹד, וְהַקּוֹלוֹת נוֹדָעִים בְּמִסְפָּרָם שִׁבְעָה; רַק הֲבָלִים הֵם הַמִּתְחַלְּפִים, כִּי כַּמָּה פָּנִים לַפָּנִים. וְהַמְּאוֹרוֹת נִרְאִים בִּדְרָכִים הַרְבֵּה, וּכְפִי הַשֹּׁרֶשׁ הַמֵּאִיר כָּךְ יֵצֵא הַכֶּלִי, וְלֹא יִהְיֶה הַתַּשְׁמִישׁ [עמוד קע"ט] בּוֹ רַק לְעוֹרֵר אוֹתָהּ הַשִּׁירָה כְּפִי הַסֵּדֶר הַנִּתָּן מִן הַמַּדְרֵגָה אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ. וְנִמְצָא, שֶׁמִּן אֵלֶּה שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת מְקַבְּלִים כֹּחַ הַשִּׁירָה וְהַנִּגּוּן, וְהֵם שְׁתַּיִם בְּסוֹד הַשְּׁכִינָה עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה. וּפְנֵיהֶם לַדָּרוֹם(92), כִּי כְּבָר שָׁמַעְתָּ שֶׁאֵין הַנִּגּוּן יוֹצֵא רַק מִן הַגְּבוּרָה שֶׁנִּמְשְׁכָה בְרַחֲמִים.
[פ"ג מ"ג. אות כג]
לשכת המלבוש
וְאֶל שַׁעַר הַמִּזְרָחִי נִמְצֵאת לִשְׁכָּה אַחֶרֶת, פָּנֶיהָ כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן, מִשָּׁם לוֹבְשִׁים הַכֹּהֲנִים אֶת בִּגְדֵיהֶם. וְאוֹדִיעֲךָ בָזֶה סוֹד גָּדוֹל [בְּ]עִנְיַן בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה. כִּי כֻלָּם פִּשְׁתִּים, וְהוּא גְבוּרָה, אֲבָל הֵם לְבָנִים, וְזֶה מוֹרֶה עַל הָרַחֲמִים, וְאָז יִשָּׂאֵם עָלָיו הַכֹּהֵן שֶׁהוּא אִישׁ הַחֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמָעְתָּ. וְעַתָּה אֲפָרֵשׁ לְךָ זֶה הָעִנְיָן הֵיטֵב. דַּע, כִּי חֶסֶד וּגְבוּרָה הֵם חֲלוּקִים זֶה מִזֶּה, וְכָל אֶחָד פּוֹנֶה לְעֶבְרוֹ וְלֹא נִתְחַבָּרוּ, רַק בְּבוֹא הַג' שֶׁהוּא הַמַּכְרִיעַ וְעָשָׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם; כִּי לָקַח מְאוֹרוֹת הַגְּבוּרָה וְחִבְּרָם אֵלָיו, וְאָז כָּבָה מְעַט רֹב שַׁלְהֲבוֹתֶיהָ הַחֲזָקוֹת, וּכְבָר נִמְסְכָה בְרַחֲמִים. וְאָז חָזַר הַחֶסֶד וַאֲסָפָהּ אֵלָיו, וְאָז נִשְׁאַר הַכֹּל בְּיִחוּד גָּדוֹל וְעָצוּם וְחִבּוּר שֶׁלֹּא נִפְרָד. וְהָעִנְיָן הַזֶּה נַעֲשָׂה לַבְּגָדִים הָאֵלֶּה בְּזֹאת הַלִּשְׁכָּה, כִּי מְאוֹרוֹת הַגְּבוּרָה מִן הַצָּפוֹן יִסָּעוּ (93), וּבָאוּ אֶל הַלִּשְׁכָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר בַּמִּזְרָח, וְשָׁם נִמְסְכוּ בְרַחֲמִים, וְעָשׂוּ בְּגָדִים נָאִים וּלְבָנִים לְהַלְבִּישׁ אֶת הַכֹּהֵן, וְהָבֵן הֵיטֵב.
[פ"ב מ"ג. אות כ]