העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מא' פסוק כד'
(יחזקאל מא' פסוק כד')
כד וּשְׁתַּ֥יִם דְּלָת֖וֹת לַדְּלָת֑וֹת שְׁ֚תַּיִם מֽוּסַבּ֣וֹת דְּלָת֔וֹת שְׁ֚תַּיִם לְדֶ֣לֶת אֶחָ֔ת וּשְׁתֵּ֥י דְלָת֖וֹת לָאַחֶֽרֶת׃
ביאור: ושתי דלתות נוספות לסיפי הפתח שתי דלתות נפתחות לתוך סיפי הפתח שתים לסף הפתח החיצון האחד ושתי דלתות לסף הפנימי של הפתח.
– תרגום –
כד) וְתַרְתֵּין דָשִׁין אִימְהֵן לְדָשַׁיָא תַּרְתֵּין מַקְפָן דָשִׁין תַּרְתֵּין לְדָשָׁא חַד וְתַרְתֵּין דָשִׁין לְאוֹחֲרַנְתָּא:
(כד) ושתים דלתות לדלתות. לפתח ההיכל היו שתי זוגות דלתות כמו ששנינו במסכת מדות ד' דלתות היו לו ב' מבפנים וב' מבחוץ החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עוביו של כותל שהיה שש אמה והדלת רחבו חמש כשיעור חצי רוחב הפתח וכנוס אמה לפנים מן המזוזה נמצא עובי הכותל ה' אמות מגולה וכשהדלת החיצון בפתח לפנים היה מכסה אותה והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות שכל הבית היה טוח בזהב חוץ מאחר הדלתות רבי יהודה אומר אף הפנימיות היו עומדות בתוך הפתח וכמין איסטרמיטא היו נקפלות לאחוריהן אלו ב' אמות ומחצה ואלו ב' אמות ומחצה וחצי אמה מזוזה מכאן וחצי אמה מזוזה מכאן שנאמר ושתים דלתות לדלתות שתים מוסבות דלתות וגו' וזהו פירושו בין פנימיות בין חיצונות עומדות בתוך עובי הכותל ואלו ואלו כנוסות חצי אמה לפנים מן המזוזה הפנימיות נפתחות לצד החיצוניו' וחיצוניות לצד הפנימיות וכיצד ב' דלתות של חמש חמש אמות נפתחות זו כנגד זו בתוך ה"א רחב של עובי הכותל של חוליו' היו וכנגד חציין היו נקפלות לאחוריהן כשפותחין אותן כמין פנקסאות של עץ שכותבין עליהם בעט ברזל שנקפלות זו אחורי זו נמצא כשנקפלות עמדו על שתי אמות ומחצ' וכשנפתחו' זו לעומת זו מכסות חמש אמות של עובי הכותל:
כד) וְתַרְתֵּין דָשִׁין אִימְהֵן לְדָשַׁיָא תַּרְתֵּין מַקְפָן דָשִׁין תַּרְתֵּין לְדָשָׁא חַד וְתַרְתֵּין דָשִׁין לְאוֹחֲרַנְתָּא:
ההיכל וקדש הקדשים
פסוק כ"ד: עובי חומת פתח ההיכל [שמפרידה בין האולם להיכל] – שש אמות. לפתח ההיכל ארבע דלתות [שני זוגות [צו], זוג דלתות ראשון – בחוץ, באותן שש אמות של עובי החומה, ורוחב כל דלת חמש אמות [ובגובה חמישים אמה] [ציור 351]. והן נפתחות לפנים לצדי החומה [צז], ונשארת בחומה אמה אחת [צח] יתרה, והיא לעובי הדלתות שעומדות שם כשהדלתות סגורות, ומכסות את המזוזות השער, ואמה זו נראית אחרי פתיחת הדלתות [צט], וכשהדלתות נפתחות הן מכסות חמש אמות מעובי החומה. [ציור 353]
וזוג שני של דלתות ברוחב חמש אמות כל דלת, נמצאות בסוף שש האמות, בפתח הכניסה להיכל עצמו [ציור 351], והן נפתחות לצדי ההיכל, שהן כתפי ההיכל [ק], שרחבן חמש אמות כל כתף [קא]. [ציור 352]
והדלתות ננעלות כל ערב ונפתחות כל בוקר [קב]. [ציור 351-352]
[צו] לפתח ההיכל ארבע דלתות [שני זוגות]
בבית שני עשו צורת דלתות ההיכל ופיתחתן כפי שעתיד להיות בבית שלישי, כמו שכתוב ביחזקאל (פרק מ"א פס' כ"ג כ"ד). ובמס' מדות (פ"ד מ"א) נחלקו ת"ק ור"י לגבי צורת הדלתות ופתיחתן כיצד היו וכיצד עתידים להיות. ורש"י כאן בנביא הביא את שתי הסברות. והרמב"ם (הלכות בית הבחירה פ"ד ה"ז) פסק כת"ק, וכן הרמח"ל הסביר לפי שיטת ת"ק וז"ל במשכני עליון (דף קס"ט): ולשער ההיכל נראה לו מזוזה רבועה שממנה יוצאים שתי דלתות לימין, ולשמאל כמו כן. ועוד כתב (בדף ר"ב פרק ג' משנה ב'): כתלו של היכל – שש… ומזוזתו רבועה, ולו ארבע דלתות, ב' בפנים ושתים בחוץ [ציור 351], החיצוניות נפתחות לתוך הפתח, והפנימיות לתוך הבית [ציור 352], ע"כ, וכסברת ת"ק במדות (פ"ד מ"א) שאמר החיצוניות נפתחות לתוך הפתח לכסות עביו של כתל, והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות, ע"כ. לכן עשינו הדלתות עפ"י שיטת ת"ק, וסברת ר' יהודה שהן נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות, ראה ברש"י ובמס' מדות (פ"ד מ"א). [ציור 351-352]
[צז] לצדי החומה
בבית שלישי כל קירות ההיכל מצופים בזהב טהור, ובהם צורות גם אחרי הדלתות. ואלו בבית שני (מדות פ"ד מ"א) אחרי הדלתות לא צפו זהב כי הקב"ה חס על ממונם של ישראל מס' מנחות (פ"ח ע"ב) אבל לעתיד העושר ירבה והכל יהיה בשלמות (לעיל הערה עב). ובדומה לזה שנינו במדות (פ"ב מ"ג): כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב, ובמפרשים: כשהעשירו ישראל.
[צט] אחרי פתיחת הדלתות
רש"י כתב על הדלת: וכנוס אמה לפנים מן המזוזה, נמצא עובי הכותל ה' אמות מגולה, וכשהדלת החיצון נפתח לפנים, היה מכסה אותה, ע"כ. וכן צריך לקחת בחשבון את עובי הדלת, שכן גבהה חמשים אמה [עשרים וחמש מטר בערך] וצריך שיהיה לה עובי כדי שתהיה חזקה כי היא מעץ חקוק בצורות ומצופה בזהב. וכאשר הדלת סגורה, עובי הדלת נמצא באותה אמה, ועביה לא מוזכר. *ואפשר שעביה ברוחב אמה, כדי שתהיה הדלת מספיק חזקה, וכאשר הדלת נפתחת עביה נכנס פנימה לכוון השער ואז נגלים מזוזות הפתח בעובי אמה כדברי רש"י. ומה שכתב רש"י וכנוס אמה לפנים מן המזוזה, מדובר כאשר הדלת נפתחת לפנים ברוחב חמש אמות, ומכסה הקיר שמאחוריו חמש אמות. [ציור 353]
[ק] כתפי ההיכל
וכן בקירות כתפי ההיכל שלשם נפתחות הדלתות, צורות דקלים וכרובים מצופים זהב טהור, ולא כמו בבית שני [ועיין בהערה צז]. [ציור 351] [ציור 354]
[קא] כל כתף
מדות ההיכל למדנו לעיל (פרק מ"א פס' ב'): אורך ההיכל ארבעים אמה ברוחב עשרים אמה, פתח ההיכל ברוחב עשר אמות. נותרו חמש אמות לצד הפתח בצפון, וכן בדרום, והן נקראים כתפי הפתח. וכשפותחים הדלתות הן צמודות לחומה דהיינו לכתפות פתח ההיכל. [ציור 351-352]
[קב] נפתחות כל בקר
כנ"ל (בהערה צ), הכניסה מהאולם לפשפש הצפוני, למונח, לתא, ולהיכל, ופותחים תחילה שתי דלתות ההיכל שבמערב, ואח"כ שתי הדלתות המזרחיות. [ציור 347]
