בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי

העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד

לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)

לשכנו תדרשו חלק א'

יחזקאל מ' פסוק ח'-ט'

~ אולם השער והאילים ~

(יחזקאל מ' פסוק ח' – ט')

ח וַיָּ֜מׇד אֶת־אֻלָ֥ם הַשַּׁ֛עַר מֵהַבַּ֖יִת קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃

ביאור: ומדד את עובי חומות האולם של השער מבפנים שיעור קנה אחד, שהוא שש אמות.

ט וַיָּ֜מׇד אֶת־אֻלָ֤ם הַשַּׁ֙עַר֙ שְׁמֹנֶ֣ה אַמּ֔וֹת וְאֵילָ֖ו שְׁתַּ֣יִם אַמּ֑וֹת וְאֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר מֵהַבָּֽיִת׃

ביאור:ומדד את אורך אולם השער הנמשך לתוך עזרת נשים שמונה אמות והעמודים העגולים העומדים במקום מזוזות עוביים שתי אמות ואולם השער של עזרת הנשים מבפנים.

– תרגום –

ח) וּמְשַׁח יַת אוּלַמָא דְתַרְעָא מִלְגָיו קַנְיָא חָד: ט) וּמְשַׁח יַת אוּלַמָא דְתַרְעָא תַּמְנֵי אַמִין וְאֵלוֹהִי תַּרְתֵּין אַמִין וְאוּלָמָא דְתַרְעָא מִלְגָיו:

– רש"י

(ח) וימד את אולם השער מהבית. לפנים מן השער: קנה אחד. עובי חומות הימין והשמאל שהאולם נכון עליהם: (ט) וימד את אולם השער שמונה אמות. משך בליטתו לתוך עזרת נשים: ואיליו. אשישלטינ"ץ כל אילים האמורים בענין הם כמין אילנות עגולין עשויין מאבני גזית ועומדין בפתח אחד מימין ואחד משמאל במקום ספים במקום מזוזות וכן ת"י (ישעיה ו) וינועו אמות הסיפי' אילנות ספיא וקרוין אילים על שם עגולין כאלה וכאלון: ואיליו שתים אמות. עובי עגולן ועומדין בסוף חלל האולם דבוקים זה לכותל ימין וזה לכותל שמאל נמצא בליטת האולם ואילים שלו י' אמות לתוך העזרה לפנים מן השער: ואולם השער מהבית. לפי שאולמי שער עזרת ישראל היו בולטים ומשוכים לצד החוץ כמו שמפורש בענין פי' באולמי שערי עזרת נשים שהם היו משוכין לצד פנים ושערי עזרת נשים מכוונים כנגד שערי עזרת ישראל נמצא אולם כנגד אולם ודבר נוי הוא זה:

– תרגום –

ח) וּמְשַׁח יַת אוּלַמָא דְתַרְעָא מִלְגָיו קַנְיָא חָד: ט) וּמְשַׁח יַת אוּלַמָא דְתַרְעָא תַּמְנֵי אַמִין וְאֵלוֹהִי תַּרְתֵּין אַמִין וְאוּלָמָא דְתַרְעָא מִלְגָיו:

פסוק ח':  עובי חומות האולם, שתקרת האולם עומדת עליהן, רחבן מהצפון לדרום שש אמות, [ובפס' ז' למדנו שהמזוזות של האולם גם הן שש אמות כעובי החומה] [ציור 35].

פסוק ט': חומות האולם ארכן שמונה אמות בולטים לחצר החיצונה, ושני אילים צמודים לסוף החומות, אחד לשמאל השער, ואחד לימין השער, והאיל עשוי מאבן גזית עגולה, באורך ורוחב של שתי אמות [ציור 35]. והם גם (8) מזוזות השער [לא], ודלתות השער נמצאות [לב] בין האלים [לג] [ציור 35].
נמצא האולם שמונה אמות, והאלים שתי אמות, סה"כ – עשר אמות רוחב האולם, בולט לחצר החיצונה [למערב]. ואולם השער של החצר החיצונית, נמצא בדיוק ממול לאולם השער של החצר הפנימית, שכן גם לחצר הפנימית יש אולם שנמצא בחצר החיצונה [לקמן פס' ל"א], ודבר נוי הוא זה [אולם מול אולם] [ציור 36].

ציור 35  שרטוט אולם השער ואיליו
ציור 35  ציור אולם השער ואיליו

[לא]  מזוזות השער

בפס' ז' כתב רש"י: וסף השער קנה אחד. שהמזוזה [היא הסף] ברוחב שש אמות, כסתה את כל עובי החומה שגם היא שש אמות, ואלו אצלנו בפס' ט' כתוב שהאלים משמשים למזוזות השער, יוצא לפי זה שמזוזה אחת ברוחב שש אמות [והוא סף השער], ומזוזה שניה היא האלים, וכן פרש רש"י (פס' י') לאלים העשויין לספי האולם מבפנים. וכן פירש במצו"ד (פס' יד'). וכן פירש רש"י במלאכים א' (ו' ל"א) וז"ל: וכן בכל בנין יחזקאל ספות הפתחים קרוים אילים [ציור 35].

[לב] ודלתות השער נמצאות

רש"י כתב (בפס' ז') שהאולם עשר אמות ובראשו דלתות ומזוזות, וכאן (בפסוק ט') כתוב שחומות האולם שמונה אמות, והאלים שתי אמות עומדין בסוף חלל האולם. והשאלה היכן הדלתות נמצאות? אם הן בסוף שמונה האמות במרכז של החומה, הרי שהאולם רק שמונה אמות, ולא עשר אמות.

וכן מדוע יש צורך בשתי מזוזות כמו שלמדנו?

* ויתכן שהדלתות נמצאות בין האלים, והאלים מזוזות לדלתות, ואז האלים יהיו חלק מהאולם באורך עשר אמות [ואולי מסבה זאת, רש"י האריך לפרש שהאלים עומדים במקום ספים במקום מזוזות, והביא דברי התרגום]. ורש"י בא להסביר שהאלים עומדים ליד המזוזה, ובאותו מקום הם גם מזוזת הפתח, והאלים צמודים לזוית החומה לצד פנים כדי שהם ישמשו המשך האולם בעוד שתי אמות כמו שכתב: ועומדין בסוף חלל האולם דבוקים וכו' ולא באמצע רוחב חומת האולם. * ולפי זה אפשר שהדקלים הם התקרה של האולם, ברוחב שתי האמות של בליטת האלים, וביחד האולם עשר אמות ותקרתו עשר אמה, שזה שמונה אמות תקרה ועוד שתי אמות תקרה של צורת הדקלים [וה' יזכנו לכוון לאמת] [ציור 35].

וגם מובן למה צריך שני סוגי מזוזות, אחת לכסות עובי החומה שהיא שש אמות [מהצפון לדרום], והשניה – האלים – הם מזוזות לדלתות השער [מהמזרח למערב, והדלתות עוביין צר כגון אמה אחת בלבד].

[לג] בין האלים [צורת פתיחת הדלתות]

אפשרות ראשונה: שהדלתות נפתחות לכוון פנים האולם עצמו וצמודות לצדדי השער.

אלא שרש"י פרש ששער עומד מול שער, וכל שער דומה לצורת השער השני [וזה נויו]. ובחצר הפנימי בשער הצפון ישנם השולחנות לשחיטה, ואם יפתחו השערים לפנים הרי יקחו ממקום השולחנות (לקמן פס' ל"ט) ושם מסתבר שהדלתות נפתחות לחוץ.

אפשרות שניה: * שהן נפתחות כלפי חוץ השער, לחצר החיצונה, בקו ישר למערב, וכן בשער האולם של החצר הפנימית דלתותיו נפתחות לחצר – החיצונה, שער מול שער. [הדלתות נפתחות בזוית של 90 מעלות] [ציור 36].

אפשרות שלישית: שנפתחות לחוץ האולם, לצדיו של האולם, מכסות עובי חומת האולם שהיא 6 אמות. [הדלתות נפתחות בזויות של 180 מעלות].

ציור 36  אולם מול אולם
שרטוט 36  אולם מול אולם

(8)  והם גם – הסף הוא המזוזה:

אנו רגילים שלתחתית השער קוראים סף השער, אבל רש"י פירש שהם מזוזות השער והביא ראיה מישעיה ו' שנאמר: "וינועו אמות הספים". ורש"י בא להסביר שהאלים הם ליד המזוזה, ובאותו מקום הם גם מזוזות השער. דהיינו שהספים הם בנוסף לבנין, ולא הבנין עצמו. וכן שנינו במנחות (ל"ג, א'): א"ר נחמן לריש גלותא, העמד הסיפין [מזוזות] הפתחים בבנין, ואח"כ אקבע לך המזוזות [שזה הקלף ובו ק"ש] בסיפין [רש"י].

דילוג לתוכן