לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מא' פסוק ו'
(יחזקאל מא' פסוק ו')
ווְהַצְּלָעוֹת֩ צֵלָ֨ע אֶל־צֵלָ֜ע שָׁל֧וֹשׁ וּשְׁלֹשִׁ֣ים פְּעָמִ֗ים וּ֠בָא֠וֹת בַּקִּ֨יר אֲשֶׁר־לַבַּ֧יִת לַצְּלָע֛וֹת סָבִ֥יב ׀ סָבִ֖יב לִהְי֣וֹת אֲחוּזִ֑ים וְלֹֽא־יִהְי֥וּ אֲחוּזִ֖ים בְּקִ֥יר הַבָּֽיִת׃
ביאור: והתאים הצמודים לכתלי ההיכל תא צמוד לתא, ותא מעל תא שלוש ושלשים מספר פעמים ונכנסות הקורות בנקבים בתוך הכותל החיצון של התאים בצד הפנימי של התאים משלוש רוחות כדי להיות קבועים בחוזקה בנקבים אך לא יהיו הקורות נכנסות בנקבים בכותל של צד ההיכל (אלא מונחות על מדרגה).
– תרגום –
ו) וּמְחִיצַיָא מְחִיצָא עַל מְחִיצָא תְּלָתִין וּתְלַת חֲדָא עַסְרֵי בְּסִידְרָא קְבִיעִין בְּכָתְלָא דְמִגָיו לִמְחִיצָא סְחוֹר סְחוֹר לְמֶהֱוֵי רֵישֵׁי שַׁרְיָתָא נָיְחִין עַל זִיזָא וְלָא יֶהֶוְיָן שַׁרְיָתָא מְעַבְּרָן בְּכָתְלֵי בֵּיתָא:
(ו) צלע אל צלע. תא אל תא ותא על תא: שלוש ושלשים פעמים. ובבית שני היו ל"ח ט"ו בצפון וט"ו בדרום חמשה על חמשה וחמשה על גביהם ושמונה במערב הוא צלע הוא יציע הוא תא, ואומר אני שהתאים שבצפון ובדרום כך סדרן שכל א' וא' ארכו י"ב אמה הרי ס' אמה לחמש תאים וה' כתלים של ה' ה' אמה הרי פ"ה ורחב ה' אמות של המונח פירנסת צ' אמה של אורך הכותל וכן לדרום ושבמערב א' ע"ג א' ושלישי על גביהן ואורכן על גביהם כ' אמה כנגד רחב בית קדשי הקדשים הרי י"א בכל סדר וכת"י חד עסרי בסידרא, (ס"א ל"ג פעמים ג"פ י"א ע"ג אחת עשר על גביהן וכן ת"י חד עסרי בסידור' ובבית שני וכו' עד הוא תא, ותו לא): ובאות בקיר אשר לבית לצלעות. קורות עליות היציעים היו ראשיהם שלצד מחיצת התאים החיצונה באות ונוקבות בקיר בצדו הפנימי וזהו אשר לבית לצלעות בצדו אשר לתוך התאים וזהו להיות אחוזים בקיר הבית קבועים בחזקה פופרי"ש בלע"ז: ולא יהיו אחוזים בקיר הבית. ראשיהם של צד קיר ההיכל היו באות ונוקבות על כניסות שהיה קיר ההיכל בולט לתוך התאים כמו שאמור בבנין שלמה (מלכים א ב) כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה היציע התחתונה חמש באמה רוחב חללה ועלייתה שש שהיה כותל ההיכל כנוס מלמעלה אמה לפיכך חלל התיכונה ו' אמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה והיא היתה עלייה של תיכונה שהיה כותל ההיכל כנוס לתוכה אמה מלמעלה ואף אלו היו כמותן וזהו שאמר ולא יהיו אחוזים בקיר הבית לא היו נוקבים בקיר ההיכל כשאר ראשי הקורות נמוכי' הקבועים בכותל גבוה שנוקבים הכותל ותוקעים ראשי הקורות בנקבי':
ו) וּמְחִיצַיָא מְחִיצָא עַל מְחִיצָא תְּלָתִין וּתְלַת חֲדָא עַסְרֵי בְּסִידְרָא קְבִיעִין בְּכָתְלָא דְמִגָיו לִמְחִיצָא סְחוֹר סְחוֹר לְמֶהֱוֵי רֵישֵׁי שַׁרְיָתָא נָיְחִין עַל זִיזָא וְלָא יֶהֶוְיָן שַׁרְיָתָא מְעַבְּרָן בְּכָתְלֵי בֵּיתָא:
פסוק ו': סה"כ מסביב לקדש הקדשים ולהיכל, שלושים ושלושה תאים (11), חמשה עשר בצפון, חמשה עשר בדרום, ושלושה תאים במערב.
[וסדרן הוא כך: בצד צפון ודרום – ג' קומות, כשבכל קומה חמשה תאים. במערב – שלוש קומות, כשבכל קומה תא אחד. נמצא, בכל קומה אחת עשרה תאים, ובסה"כ שלושים ושלושה תאים]. [ציור 215]
התאים שבצפון ובדרום באורך אחת עשרה אמה, וברוחב ארבע אמות, והתאים צמודים לבית [יג]. [ציור 214] [ציור 215]
חומות כל התאים חמש אמות, וכן בין תא לתא [ציור 214] [ציור 215]. וגובה התאים (12) אינו מוזכר.
חומות ביהמ"ק מדורגות [יד], כאשר למטה רחב, ולמעלה צרות יותר (13) [ציור 216-217] [ציור 219], כדי שתקרות התאים שהם מעץ ארז [טו], תהיינה מונחות על הבליטות [הדרוג] שבחומת הבית [ציור 216-217].
ואלו בצדם השני, הקורות תקועות בנקב שבכותל של התאים. [טז] [ציור 220] [ציור 221]
[יג] והתאים צמודים לבית
עפ"י פירוש א' ברש"י לקמן (בפס' ט') על מקום המונח, שהתאים הם מסביב לבית, וכן כתב במשכני עליון (דף ק"פ): סביב ההיכל והדביר נמצא כמו חדרים סביב סביב, וכן כתב בדף ר"ד פרק ה' משנה א'. [ציור 214] [ציור 215]
[יד] מדורגות
קיר הבית מדורג, דהיינו למטה רחבו שש אמות, ומשעלה הקיר כנס ברחבו אמה אחת, והוא ברוחב חמש אמות כדי שעליו יונחו קורות התא התחתון. ושוב משעלה הקיר כנס אמה נוספת מרוחב הקיר, והוא ברוחב ארבע אמות כדי שיונחו עליו תקרת קורות התא בקומה ב'. ושוב עלה וכנס הקיר אמה מרחבו, ונשאר קיר הבית ברוחב שלוש אמות בלבד, ועליו מונחות קורות תקרת התא השלישי. וכן היה בבית ראשון (מלכים א', ו' ו'). ורש"י פירש שם שלא עשה שלמה המלך חורים בקיר, שקלקול הקיר הוא ואינו דרך נוי. וכן בבית שני היה קיר הבית מדורג (מדות פ"ד מ"ד). [ציור 216-217] [ציור 219]
וכתוב כאן (פס' ו') בנביא: "ולא יהיו אחוזים בקיר הבית". ופירש רש"י שקיר הבית מדורג, למטה רחב ועולה ונעשה צר כל פעם אמה פחות, ועצי ארז מונחים עליהם, וכמו שנאמר בבנין שלמה (מלכים א', ו' ו'): "היציע התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה שש באמה… כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחוז בקירות הבית". ועיין בהערה 13.
[טו] מעץ ארז
רש"י כתב (בפס' ו') שעליות [תקרות] התאים הם מקורות עץ ארז, ע"כ. וכן היה בבית ראשון (מלכים א', ו' י'), שכתוב: "ויבן את היציע על כל הבית חמש אמות קומתו ויאחז את הבית בעצי ארזים". וכן היה בבית שני (מידות פ"ד מ"ד) לפי פירוש ר' עובדיה מברטנורא והמפרשים.
ובמשכני עליון (ד' קפ"א) הסביר: ואתה כבר ידעת כי הקורות הם ממשיכות האור אל הבית, אך הקורות האלה לא יכנסו בחומת ההיכל אלא מחוץ, כי מחוץ הם מקבלים ולא מבפנים.
* ומסתבר לומר שעצי הארז מצופים זהב במקום שהם גלויים בתאים, דהיינו בתקרה וברצפה, שכן אסור [מצד חומרא] שיהיה עץ גלוי בעזרות [החצר הפנימית] (הרמב"ם בית הבחירה פ"א ה"ט). [ועיין לקמן פס' כ"ה הערה 37 בעניין]. [ציור 220]
[טז] בנקב שבכותל של התאים
מצדו השני של הבית נמצאת חומת התאים ברוחב חמש אמות, ובחומה יש נקבים [ציור 221] שהעץ תפוס בו, כדי שהעץ מארז יהיה תפוס חזק ולא יזוז, ובקצהו השני מספיק שהעץ יהיה מונח על המדרגה שבחומת הבית. וזהו שכתוב: "ובאות בקיר אשר לבית לצלעות", כלומר שקורות עצי הארז שמונחות על המדרגה שבבית, נכנסות לתוך הקיר של הצלעות [קירות התאים], ואחוזים שם חזק שלא יזוזו. [ציור 220]
(11) שלושים ושלושה תאים:
והשמוש בתאים לדעת "תבנית הבית", לשמירת הזהב, הכסף, וכלים יקרים. ולדעת תפארת ישראל (מדות פ"א מ"א אות י'), בחלק מהתאים ארגו את הפרוכות. ובספר "בית המקדש השלישי" (בדף קצ"ו) כתב שהיו לאוצרות ביהמ"ק ולצרכיו.
ובמשכני עליון (ד' ק"פ) כתב: ואומר לך למה הם אלה החדרים, כי מלבד השפע שמקבלים הצבאות, השפע הזה לא יגיעם רק מן החצר הפנימית והלאה, ועוד יקחו חלק מאחר כתלי ההיכל במקומו. ובהערה 96 כתב: במקומו – שפע המלאכים הוא מן החצירות, וע"י התאים האלו הסובבים את הבית, מגיע להם שפע גם מהבית השייך לנשמות.
(12) גובה התאים:
גובה חלל התא, וכן עובי תקרת התא לא מוזכר, ובבית ראשון גובה חלל התא ללא תקרה היה חמש אמות (רש"י מלכים א', ו' י'). ובספר "בית המקדש הראשון" (של הרב שלום שטיינברג) כתב: שלכל הג' תאים ביחד, התקרות היו חמש אמות, סה"כ עשרים אמה – ג' תאים עם תקרותיהם.
ובבית שני לא פורש במס' מדות מה מדתם של חלל התא והתקרה. ותפארת ישראל (במדות פ"ד מ"ז) כתב שהתאים התחתונים היו כנגד האוטם שהוא היה שש אמות [ציור 218]. ובצורת הבית לתוס' יו"ט כתב (בדף כ"א): גובה כל צלע לא אתפרש, לפי שמתחלקין עד שכל א' עם תקרתו הוא שליש מגובה הבית ע"כ.
ובגמרא (בבא בתרא ס"א ע"א) מובא: מהו יציע? אפתא [רש"י פירש בנין נמוך אצל הבית]. תאני רב יוסף, שלש שמות לו: יציע, צלע, תא, ע"כ. *ואפשר שהתאים ביחד כשליש מגובה הבית כדי להבליט יופי וגובה הבית [ציור 215]. ולפי משכני עליון שכתב (בדף קפ"א) על התאים: כי מחבור הו'-ה' המתחבר בתוך קדש הקדשים יצא בית החדרים [עיין הערה 10], ע"כ לשם למוד בלבד "להגדיל תורה ולהאדיר", וכדברי הנביא [מ"ג, י"א]: "ומדדו את תכנית". * ואפשר שגובה חלל התא ו' אמות כארכו ורחבו, ותקרתו ה' אמות [כמו כל חומות התאים שהם חמש אמות], ביחד אחת עשרה אמה. וגובה ג' התאים ביחד שלושים ושלוש אמות, שזה כשליש הבית שגבהו מאה אמה, [וכן התא הוא באורך אחת עשרה אמה, ובכל קומה אחד עשר תאים, וביחד בג' קומות ישנם שלשים ושלושה תאים], והתא התחתון ברוחב ד' אמות, ובקומה ב' ברוחב ה' אמות, ובקומה ג' ברוחב ו' אמות [ציור 214] [ציור 215] [ציור 216]. וה' יזכנו לכוון לאמת.
(13) ולמעלה צרות יותר:
כאשר בנה שלמה המלך את הבית הראשון, למרות שמותר לעשות באבני הבית חורין מחוץ להר-הבית, לא עשה כן, כדברי רש"י (מלכים א', ו' ו') "שקלקול החומה הוא ואינו דרך נוי". וכן כתוב (מלכים א', ו' ז'): "והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה, ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו". והסבירה הגמרא (סוטה מ"ח ע"א) שהיה מתקין מבחוץ ומכניס ובפנים. וכן פסק הרמב"ם (בהלכות בית הבחירה פ"א ה"ח) שכתב: כשבונין ההיכל והעזרה, בונין באבנין גדולות… ואין מפצלין את אבני הבניין בהר הבית, אלא מפצלין אותן ומסתתין אותן מבחוץ, ואח"כ מכניסין לבנין, ע"כ. וכן כתב בכסף משנה (שם הלכה ט"ז): אבני העזרה וההיכל מותר להניף עליהם ברזל מחוץ, אבל בבית אסור לתקן אותם בברזל. [ציור 216-217] [ציור 219]
אבל אבני מזבח העולה אסור להניף עליהם ברזל, שנאמר (שמות כ' כ"ב): "ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית, כי חרבך הנפת עליה ותחללה". וכן פסק הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פ"א הט"ו): כל אבן שנגע בה הברזל… פסול לבנין המזבח ולבנין הכבש.