העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מ' פסוק טו'
(יחזקאל מ' פסוק טו')
טו וְעַ֗ל פְּנֵי֙ הַשַּׁ֣עַר היאתון הָאִית֔וֹן עַל־לִפְנֵ֕י אֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר הַפְּנִימִ֑י חֲמִשִּׁ֖ים אַמָּֽה׃
ביאור: וגובה פתח השער הכניסה המרכזי [במזרח] עם גובה של אולם השער לכיוון פנים לצד מערב היה חמישים אמה
– תרגום –
טו) וְקָדָם תַּרְעָא מְצִיעָאָה דִי קֳדָם אוּלַמָא דְתַרְעָא גַוָאָה חַמְשִׁין אַמִין:
(טו) ועל פני השער האיתון. גובהו של השער הזה והוא קרוי שער האיתון לפי שהוא משמש כניסה ויציאה לכל באי העזרה: איתון. תרגום של ביאה: על לפני אולם השער הפנימי. עם גובהו של אולם השער שהוא לפנים מן השער נ' אמה, ומגובה שאר השערים שבענין שהם נ' אמה אני למד שעל פני האמור כאן הוא גובה (כלומר משער החיצון גובהו נ' אמה על פני כל האולם ששער הפנימי של אולם שאף בסופו של אולם הוא שער כמו שמפורש כבר בפסוק ז' סא"א):
טו) וְקָדָם תַּרְעָא מְצִיעָאָה דִי קֳדָם אוּלַמָא דְתַרְעָא גַוָאָה חַמְשִׁין אַמִין:
[מא] שער האיתון
כתוב בישעיה (ס"ו, כ"ג): "והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו, יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'". וברמב"ם (בהלכות בית הבחירה פרק ז' הלכה ב') כתב: איזהו יראתו? … ולא יעשה הר הבית קפנדריא, דרך ומעבר מפתח זה, ויצא מפתח כנגדה, כדי לקצר הדרך, אלא יכנס ויצא מאותו פתח ע"כ. ושער המזרח הוא שער הביאה, שדרכו יבואו ויצאו כל ישראל כל השנה מלבד ג' רגלים, אבל הגויים שאסור להם להכנס לחצר החיצונה ומקומם בהר הבית (כלים פ"א מ"ח, הרמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז הט"ז), ישתחוו דרך שער האיתון ודרך שער מזרחי של החצר הפנימי בהפתחו בר"ח ובשבתות [שכן שער מזרחי של החצר הפנימי יפתח רק בר"ח ובשבתות לקמן פרק מ"ו].
[מב] פתח השער
רש"י למד שגובה חלל השער וכן גובה חלל האולם חמשים אמה, מהמלה "ועל פני השער" [מהפס' כאן], וכן מפס' כ"ה ופס' ל"ו שכתוב: חמשים אמה ארכו. ורש"י פירש שארכו של השער זה גבהו, משום שהוא הארוך בשער ביחס לרוחב השער שהוא רק עשר אמות. ואצלנו שלא מוזכר אורך, למד רש"י משאר השערים את גבהו. ועובי תקרת השער והאולם עיין לקמן הערה 14 [ציור 55] [ציור 52].
[מג] פתחי השערים חמשים אמה
וכן כתב במשכני עליון (ד' ק"ע): וצריך שתדע, שגובה כל הפתחים, לבד מפתח הפנימי הם גבוהים מאד, כי כפי המקבלים כך יהיו הפתחים. וחמשים אמה הוא גובה הפתח, כי כן נחלקו כל המערכות לנשמות ולצבאות חמשה, מלבד הפתח הפנימי [של קדש הקדשים].
(ובדף קע"ב) וכל פתח רחבו עשר אמות, כי עשרה כתות מלאכים צריכים לקבל מהם וגבהם חמשים.
(13) ג' רגלים:
בג' רגלים: בחג הפסח, שבועות וסוכות, מצווה להראות בחצר הפנימית, ולהשתחוות לפני ה', ולהביא קרבן לה' ולעשות החצר קפנדריא [מעבר] מהצפון לדרום, או מהדרום לצפון, כמו שנאמר בדברים (ט"ז פס' ט"ז): "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך, את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר". וכן כתוב בנביא יחזקאל (פרק מ"ו פס' ט"ו): "ובבוא עם הארץ לפני ה' במועדים, הבא דרך שער צפון להשתחוות, יצא דרך נגב [דרום], והבא דרך שער נגב, יצא דרך שער צפונה". ועיין שם בעניין מעבר העם במקום העזרה [ציור 56].
(14) עובי תקרתם:
עובי תקרת השער והאולם לא הוזכר. * ואפשר שעובי התקרה הוא עשר אמות [ציור 55], כמו שלעתיד עובי תקרת פתח השערים של ירושלים יהיה עשר אמות, כמובא בסנהדרין (ד' ק' עמ' א', בבא בתרא ע"ה ע"א), וכן יסתדר לדברי המשכני עליון בענין המדות שהן לפי חכמת הח"ן. וכן ביחד יהיו ששים אמה כגובה האלים שהן ששים אמה [ציור 52]. * ואפשר שגם גובה החומות הוא ששים אמה. ובמשכני עליון (דף קע"ב) כתב: לחצירות האלה נראו חומות נשגבות, המעמידים את כל האורות בגבולם ולא יעבורו. ועיין במה שכתב בדף קנ"א, קנ"ב [ציור 55].
