לשכנו תדרשו חלק ב'
יחזקאל מז' פסוק ג'-ז'
מים יוצאים להמתיק
מימות כל העולם
(יחזקאל מז' פסוק ג'-ז')
ג בְּצֵאת-הָאִ֥ישׁ קָדִ֖ים וְקָ֣ו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֤מָד אֶ֙לֶף֙ בָּֽאַמָּ֔ה וַיַּעֲבִרֵ֥נִי בַמַּ֖יִם מֵ֥י אָפְסָֽיִם:
בֵּאוּר צַח: בְּצֵאת הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל לְמִזְרַח הַר הַבַּיִת קְנֵה הַמִּדָּה וּפְתִיל הַפִּשְׁתִּים הָיוּ בְּיָדוֹ וַיִּמְדּוֹד מֵחוֹמַת עֶזְרַת נָשִׁים בִּפְתִיל הַפִּשְׁתִּים אֶלֶף אַמָּה [כְּ-500 מֶטֶר] וַיַּעֲבִירֵנִי הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל בְּאֹרֶךְ הַמַּיִם שֶׁהִגִּיעוּ רַק לְגֹבַהּ קַרְסֹל הָרֶגֶל.
ד וַיָּ֣מָד אֶ֔לֶף וַיַּעֲבִרֵ֥נִי בַמַּ֖יִם מַ֣יִם בִּרְכָּ֑יִם וַיָּ֣מָד אֶ֔לֶף וַיַּעֲבִרֵ֖נִי מֵ֥י מָתְנָֽיִם:
בֵּאוּר צַח: וַיִּמְדּוֹד הַמַּלְאָךְ שׁוּב בִּפְתִיל הַפִּשְׁתִּים אֶלֶף אַמָּה [כְּ-500 מֶטֶר] נוֹסָפִים וַיַּעֲבִירֵנִי דֶּרֶךְ כָּל הַמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים וְהַמַּיִם הֶעֱמִיקוּ וְהִגִּיעוּ עַד הַבִּרְכַּיִם, וַיִּמְדּוֹד בִּפְתִיל הַפִּשְׁתִּים אֶלֶף אַמָּה [כְּ-500 מֶטֶר] נוֹסָפִים וַיַּעֲבִירֵנִי הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל בָּהֶם וּכְבָר הִגִּיעוּ עַד הַמָּתְנַיִם.
ה וַיָּ֣מָד אֶ֔לֶף נַ֕חַל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-אוּכַ֖ל לַעֲבֹ֑ר כִּֽי-גָא֤וּ הַמַּ֙יִם֙ מֵ֣י שָׂ֔חוּ נַ֖חַל אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-יֵעָבֵֽר:
בֵּאוּר צַח: וַיִּמְדּוֹד הַמַּלְאָךְ אֶלֶף אַמָּה נוֹסָפִים וְהִנֵּה נַעֲשָׂה נַחַל עָמֹק אֲשֶׁר לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲבוֹר בָּהֶם וְנִתָּן לַעֲבוֹר רַק בִּשְׂחִיָּה, וְאַחַר כָּךְ גַּם בִּשְׂחִיָּה לֹא נִתָּן לַעֲבוֹר וְעָצְמַת נַחַל הַמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים גָּבְרָה בַּהֶמְשֵׁךְ וְרַק בִּסְפִינָה נִתָּן לָשׁוּט, וְאַחַר כָּךְ לֹא נִתָּן לַעֲבוֹר גַּם בָּאֳנִיָּה גְּדוֹלָה וְאַף לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת אָסוּר לַעֲבוֹר דַּרְכּוֹ לֶעָתִיד [שִׁנּוּי הַנְהָגַת הָעוֹלָם].
ו וַיֹּ֥אמֶר אֵלַ֖י הֲרָאִ֣יתָ בֶן-אָדָ֑ם וַיּוֹלִכֵ֥נִי וַיְשִׁבֵ֖נִי שְׂפַ֥ת הַנָּֽחַל:
בֵּאוּר צַח: וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל הַהֵבַנְתָּ חֲשִׁיבוּת וּקְדֻשַּׁת הַמַּיִם וְאֶת תַּפְקִידָם בֶּן אָדָם הָרִאשׁוֹן? וַיּוֹלֵךְ אוֹתִי וַיּוֹשִׁיב אוֹתִי עַל שְׂפַת הַנַּחַל.
ז בְּשׁוּבֵ֕נִי וְהִנֵּה֙ אֶל-שְׂפַ֣ת הַנַּ֔חַל עֵ֖ץ רַ֣ב מְאֹ֑ד מִזֶּ֖ה וּמִזֶּֽה:
בֵּאוּר צַח: וּבִזְמַן שֶׁהוֹלִיךְ אוֹתִי הַמַּלְאָךְ לִשְׂפַת הַנַּחַל רָאִיתִי שֶׁגָּדְלוּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל עֵצִים רַבִּים מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַנַּחַל.
– תרגום –
ג) בְּמִפַּק גַבְרָא מִמַדִינְחָא וְחוּט דִמְשַׁחְתָּא בִידֵיהּ וּמְשַׁח אֶלֶף אַמִין בְּאַמְתָא וְאַעְבִּירַנִי בְמַיָא מֵי קַרְסוּלִין:
ד) וּמְשַׁח אַלְפָא וְאַעְבִירֵנִי בְמַיָא מֵי רְכוּבִין וּמְשַׁח אַלְפָא וְאַעְבִירַנִי מֵי חַרְצִין:
ה) וּמְשַׁח אַלְפָא נַחֲלָא דְלָא יְכֵילֵית לְמֶעְבַּר אֲרֵי תַקִיפוּ מַיָא מֵי סַחֲוָא נַחֲלָא דְלָא אֶפְשַׁר לְאִתְעֲבָּרָא:
ו) וַאֲמַר לִי הַחֲזֵיתָא בַּר אָדָם וְאוֹבִלַנִי וַאֲתִיבַנִי עַל כֵּיף נַחֲלָא:
ז) בְּמֵתְבִי וְהָא עַל כֵּיף נַחֲלָא אִילָן סַגִי לַחֲדָא מִכָּא וּמִכָּא:
ג) וימד אלף באמה. חוץ לחומה וכל אותן אלף אמות לא גבר הנחל להיות עמוק אלא עד אפסים הם הקרסולים שקורין קביליי"ש בלע"ז: ד) וימד אלף. אחרות והעמיקו עד ברכים ועוד אלף והעמיקו עד מתנים מכאן ואילך נחל אשר לא יוכל לעבור מכאן שאסור ליכנס במים מן המתנים ולמעלה שלא ישטפוהו המים משבא למי מתנים יצא על שפת הנהר ומדד עוד אלף לפניו נחל אשר לא יעבר ורגליו ביבשה עומדין היינו דכתיב וישיבני על שפת הנחל כלומר אצל שפת הנחל ששם היה עומד: ה) גאו. כמו גדלו: מי שחו. נואירינ"ט בלע"ז מים שצריך לשוט בהן ולא לעברם ברגל שלא ישטפוהו שחו שייט כמו (ישעיהו כ"ה) כאשר יפרש השוחה לשחות: ו) הראית בן אדם. כמה מתגבר הנחל הזה: ז) בשובני והנה אל שפת הנחל וגו'. בתוך שהוליכני והשיבני צמחו על שפת הנחל עץ רב מאוד מזה ומזה: עץ. אאביר"ץ בלע"ז:
– מוסף רש"י –
ד) וימד אלף. שניות: ויעבירני במים מי ברכים. העמיקו עד ברכים (שם): והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים וגו'. הוא הנחל שניבא יחזקאל וימד אלף ויעבירני במים (זכריה יד ח): ה) מי שחו. לשון שטייה (ישעיה כה יא):
ג) בְּמִפַּק גַבְרָא מִמַדִינְחָא וְחוּט דִמְשַׁחְתָּא בִידֵיהּ וּמְשַׁח אֶלֶף אַמִין בְּאַמְתָא וְאַעְבִּירַנִי בְמַיָא מֵי קַרְסוּלִין:
ד) וּמְשַׁח אַלְפָא וְאַעְבִירֵנִי בְמַיָא מֵי רְכוּבִין וּמְשַׁח אַלְפָא וְאַעְבִירַנִי מֵי חַרְצִין:
ה) וּמְשַׁח אַלְפָא נַחֲלָא דְלָא יְכֵילֵית לְמֶעְבַּר אֲרֵי תַקִיפוּ מַיָא מֵי סַחֲוָא נַחֲלָא דְלָא אֶפְשַׁר לְאִתְעֲבָּרָא:
ו) וַאֲמַר לִי הַחֲזֵיתָא בַּר אָדָם וְאוֹבִלַנִי וַאֲתִיבַנִי עַל כֵּיף נַחֲלָא:
ז) בְּמֵתְבִי וְהָא עַל כֵּיף נַחֲלָא אִילָן סַגִי לַחֲדָא מִכָּא וּמִכָּא:
(פסוקים ג' – ז') לְאַחַר אֶלֶף אַמָּה [כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים מֶטֶר בְּעֵרֶךְ], הַמַּיִם יִהְיוּ בְּגֹבַהּ הַקַּרְסֹל בִּלְבַד. [ציור 263 א]
לְאַחַר עוֹד אֶלֶף אַמָּה [כִּתְשַׁע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים מֶטֶר בְּעֵרֶךְ מִשַּׁעַר הַחִיצוֹן], הַמַּיִם יַעֲמִיקוּ עַד גֹּבַהּ הַבִּרְכַּיִם. [ציור 263 ב]
וּלְאַחַר עוֹד כְּאֶלֶף אַמָּה [כְּק"מ וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים מֶטֶר בְּעֵרֶךְ מִשַּׁעַר הַחִיצוֹן], הַמַּיִם יַגִּיעוּ עַד גֹּבַהּ הַמָּתְנַיִם [ציור 263 ג]. מִכָּאן וְאֵילָךְ יַהַפְכוּ לְנַחַל שֶׁאָסוּר לְהִכָּנֵס בּוֹ בְּשֶׁל עָצְמַת זְרִימַת הַמַּיִם, וְלֹא יִהְיֶה נִתָּן לַעֲבֹר בּוֹ גַּם בִּשְׂחִיָּה [ה]. [ציור 263 ד]
וְהַנָּהָר הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר מֵעָצְמַת הַזֶּרֶם שֶׁבּוֹ, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה אֶפְשָׁרִי לַעֲבֹר בּוֹ לֹא בְּסִירָה קְטַנָּה, וְאַף לֹא בִּסְפִינָה גְּדוֹלָה [ו]. וְאַף לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת אֵין רְשׁוּת לֶעָתִיד לַעֲבֹר בּוֹ [ז].
[ה] לֹא נִתָּן לַעֲבֹר בִּשְׂחִיָּה
בְּיוֹמָא (ע"ז ע"ב): וְהָכְּתִיב (יחזקאל מ"ז ג') "וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם" [עַד הַקַּרְסֻלַּיִם] – מִכָּאן שֶׁמֻּתָּר לַעֲבֹר עַד אָפְסַיִם [בְּמַיִם שֶׁמַּגִּיעִים עַד הַקַּרְסֻלַּיִם], "וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מַיִם בִּרְכָּיִם"- מִכָּאן שֶׁמֻּתָּר לַעֲבֹר עַד בִּרְכַּיִם, "וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי מֵי מָתְנָיִם"- מִכָּאן שֶׁמֻּתָּר לַעֲבֹר עַד מָתְנַיִם, מִכָּאן וְאֵילָךְ "וַיָּמָד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבֹר" [מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּן וְלַעֲבֹר בְּנַחַל שֶׁמֵּימָיו מַגִּיעִים לְמַעְלָה מִן הַמָּתְנַיִם]. אָמַר אַבַּיֵּי שָׁאנֵי נַחַל דִּרְדִיפֵי מַיָּא [שׁוֹנֶה הַנַּחַל שֶׁיֵּצֵא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שֶׁמֵּימָיו רוֹדְפִים, כְּלוֹמַר זוֹרְמִים מַהֵר וְשׁוֹטְפִים וְסַכָּנָה לַעֲבֹר בּוֹ]. יָכוֹל יַעֲבִירֶנּוּ בְּסִחוּי [בִּשְׂחִיָּה], תַּלְמוּד לוֹמַר: "נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבֹר כִּי גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ", וּמַאי מֵי שָׂחוּ? שִׁיּוּטָא [שְׂחִיָּה], שֶׁכֵּן קוֹרִין לְשַׁיָּטָא [שַׂחְיָן] סַיָּחָא [בַּאֲרָמִית קוֹרִין לָשׁוּט בַּמַּיִם לִשְׂחוֹת, מִכָּאן שֶׁגַּם בִּשְׂחִיָּה לֹא].
וְכֵן בִּשְׁקָלִים (ירושלמי פ"ו ה"ב, י"ז ע"א): "מֵי אָפְסָיִם – עַד קַרְסֻלַּיָּה, מֵי בִּרְכַּיִם – עַד בִּרְכַּיָּה, מֵי מָתְנָיִם – עַד מָתְנַיָּא, מִכָּאן וְהֵילָךְ "וַיָּמָד אֶלֶף, נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבֹר" [לֹא נִתָּן לַעֲבֹר כְּלָל]. [ציור 263]
וּבְפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (פרק נ"א) כָּתַב: וְהִנֵּה מַיִם יֹצְאִים וְכוּ' שְׁלֹשָׁה כְּלַפֵּי דָּרוֹם, לַעֲבֹר בָּהֶם עַד הַשּׁוֹקַיִם, וּשְׁלֹשָׁה כְּלַפֵּי הַמַּעֲרָב לַעֲבֹר בָּהֶם עַד הַבִּרְכַּיִם וְכוּ' וּשְׁלֹשָׁה כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן לַעֲבֹר בָּהֶם עַד הַמָּתְנַיִם וְכוּ' וּשְׁלֹשָׁה כְּלַפֵּי הַמִּזְרָח לַעֲבֹר בָּהֶם עַד צַוָּאר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּמָד אֶלֶף בָּאַמָּה וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם מֵי אָפְסָיִם", שֶׁהַצַּוָּאר אָפֵס לַגּוּף [סוֹף הַגּוּף], וּמִתְגָּאִין לְמַעְלָה מֵהַנַּחַל עַד שֶׁלֹּא יָכוֹל אָדָם לַעֲבוֹר "כִּי גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ". [ציור 264]
[ו] וְלֹא בִּסְפִינָה גְּדוֹלָה
שָׁנִינוּ בְּיוֹמָא (ע"ז ע"ב): יָכוֹל יַעֲבִירֶנּוּ בְּבֻרְנִי קְטַנָּה [אוּלַי יִהְיֶה נִתָּן לַעֲבוֹר בְּנָהָר זֶה עַל יְדֵי סְפִינָה קְטַנָּה]? תַּלְמוּד לוֹמַר (ישעיה ל"ג כ"א): "בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט". יָכוֹל יַעֲבִירֶנּוּ בְּבֻרְנִי גְּדוֹלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר [בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק שָׁם]: "וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ".
וְהַמַּהַרְשָׁ"א שָׁם פֵּרַשׁ: וְעֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת סְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת הָעוֹבְרוֹת בַּיָּם אַלְפֵי פַּרְסָאוֹת, אֶפְשָׁר שֶׁבְּנַחַל זֶה יִהְיֶה הַזֶּרֶם כָּל כָּךְ חָזָק שֶׁאֲפִלּוּ סְפִינָה גְּדוֹלָה לֹא תּוּכַל לַעֲבוֹר בּוֹ. עַד כָּאן.
*וְאוּלַי יֵשׁ לְהוֹסִיף בְּשֶׁל כָּךְ שֶׁרֹחַב הַנַּחַל לֹא יִהְיֶה גָּדוֹל, וְכַאֲשֶׁר יֵשׁ עָצְמָה גְּדוֹלָה שֶׁל זֶרֶם, אָז הָאֳנִיָּה בְּקַלּוּת תְּקַבֵּל מַכָּה בְּצִדֵּי הַנַּחַל, וְלָכֵן לֹא יִהְיֶה נִתָּן לַעֲבוֹר בּוֹ. *אוֹ אֶפְשָׁר בְּשֶׁל קְדֻשַּׁת הַמַּיִם, לֹא יִהְיֶה נִתָּן לַעֲבוֹר בּוֹ שָׁם כְּמוֹ שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת אֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲבוֹר בּוֹ, כְּדִלְקַמָּן הֶעָרָה הַבָּאָה.
וְכֵן בִּשְׁקָלִים (ירושלמי פ"ו ה"ב, י"ז ע"א): מִכָּאן וְהֵילָךְ "וַיָּמָד אֶלֶף נַחַל אֲשֶׁר לֹא אוּכַל לַעֲבֹר", אֲפִלּוּ לְבִירָנִין גְּדוֹלָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲבוֹר בּוֹ, מַאי טַעְמָא? (ישעיה ל"ה כ"א): "וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ", מִפְּנֵי מָה: "כִּי גָאוּ הַמַּיִם מֵי שָׂחוּ", מַאי "מֵי שָׂחוּ" מִלָּשׁוּט, אָמַר רַבִּי חוּנָא בְּאַתְרִין קָרֵי לְשַׁיָּטָא שַׂחְוָנָא [גַּם בִּשְׂחִיָּה לֹא נִתָּן וְכֵן בִּסְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת לֹא נִתָּן יִהְיֶה לַעֲבוֹר בּוֹ]. (ישעיה כ"ה י"א): "וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׂ הַשֹּׂחֶה לִשְׂחוֹת [הַיְנוּ לָשׁוּט], מַהוּ לִשְׂחוֹת? אָמַר רַבִּי יוֹסֵא בֵּי רַבִּי בְּנָן: מַיִין דְּמִתְמַלְּלִין בְּעָלְמָא מַיִם שֶׁיְּדַבְּרוּ עֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם, וְהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ מַיִם מְפֻרְסָמִים לְרֹב חָזְקָם, וְהוּא מִלְּשׁוֹן "שִׂיחָה" כְּמוֹ שִׂיחוּ בְּכׇל נִפְלְאוֹתָיו.
[ז] וְאַף לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת אֵין רְשׁוּת לַעֲבוֹר בּוֹ
שָׁנִינוּ בְּיוֹמָא (ע"ז ע"ב): אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי, אַף לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת אֵין לוֹ רְשׁוּת [לֶעָתִיד לָבֹא] לַעֲבוֹר בְּתוֹכוֹ. כְּתִיב הָכָא: "בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט", וּכְתִיב הָתָם (איוב א' ז'): "מִשּׁוּט בָּאָרֶץ" [נֶאֱמַר עַל הַשָּׂטָן, וְדוֹרְשִׁים מִגְּזֵרָה שָׁוָה שֶׁאַף הַשָּׂטָן אֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲבוֹר בַּנַּחַל, וּבַגְּמָרָא בָּבָא בַּתְרָא (ט"ז ע"א) לָמַדְנוּ הוּא הַשָּׂטָן הוּא יֵצֶר הָרָע הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת]. וְהַמַּהַרְשָׁ"א פֵּרַשׁ: שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲבוֹר, רַק לֹא יִנָּתֵן לוֹ רְשׁוּת לַעֲבוֹר בַּנָּהָר.