העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מא' פסוק יב'
(יחזקאל מא' פסוק יב')
יב וְהַבִּנְיָ֡ן אֲשֶׁר֩ אֶל־פְּנֵ֨י הַגִּזְרָ֜ה פְּאַ֣ת דֶּֽרֶךְ־הַיָּ֗ם רֹ֚חַב שִׁבְעִ֣ים אַמָּ֔ה וְקִ֧יר הַבִּנְיָ֛ן חָמֵשׁ־אַמּ֥וֹת רֹ֖חַב סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וְאׇרְכּ֖וֹ תִּשְׁעִ֥ים אַמָּֽה׃
ביאור: כל הבנין כולל הבית הגבוה מאה אמה שבצד מערב רחבו שבעים אמה וכותל חומות התאים חמש אמות רחב בצפון ובדרום ואורך קיר התאים ממזרח למערב עם המונח תשעים אמה.
– תרגום –
יב) וּבִנְיָנָא דִקֳדָם בְּצוּרְתָּא רוּחַ אוֹרַח מַעַרְבָא פּוּתְיָא שַׁבְעִין אַמִין וְכָתְלָא דְבִנְיָנָא חֲמֵשׁ אַמִין פּוּתְיָא סְחוֹר סְחוֹר וְאוּרְכֵּהּ תִּשְׁעִין אַמִין:
(יב) והבנין אשר אל פני הגזרה וגו'. רחב כל הבנין לרוח המערבית רחב הבית ועובי הכתלים הצפוניים והדרומיים עם התאים הצפונים והדרומים ועובי כתליהם לצפון ולדרום רחב ע' אמה וכן היה בבית שני וכן שנינו במסכת מדות בקיר מערבי מן הצפון לדרום שבעים אמה ומונה החשבון: הגזרה. ת"י בצורתא, ואומר אני שהבית הגבוה קרוי כן והתאים הנמוכין אשר סביב אותם הוא קורא בנין ומנחם פתר גזרה לשון לשכה: פאת דרך הים. רוח מערבית: רוחב שבעים אמה. רוחב הבנין מצפון לדרום שבעים אמה, והא לך החשבון, התא הצפוני ארבע, וכותליו עשר, הרי ארבע עשר, וחמש מקום הפנוי בין התא לבית, הרי תשע עשר, רוחב יסוד הכתלים היה נבלע בחלל התא ובמקום הפנוי וכותל ההיכל ששה, הרי כ"ה, וחללו רוחב כ', הרי מ"ה, וכותל ההיכל דרומי ששה, הרי נ"א, וי"ט של תאי הדרום, סך הכל שבעים: וקיר הבנין. כותלי התאים: וארכו תשעים אמה. אורך בנין התאים והמונח תשעים אמה הצפון והדרום חוץ מבית החליפות שאינו נמנה עמו לפי שהיה בולט אל החוץ לצפון ולדרום ולא היה שוה לשאר הבנין שהבית היה רחב מלפניו ל' אמה יותר משל אחריו כמו ששנינו האולם עודף על ההיכל ט"ו אמה בצפון וט"ו אמה בדרום והוא היה נקרא בית החליפות ששם גונזין את הסכינין ואורך אותו בנין מן המזרח למערב עשר אמות נשארו תשעים אמה אורך ברוחב ע' שכל הבית היה אורך ק' מזה ומזה כמו שמפורש בענין ובמסכת מדות:
יב) וּבִנְיָנָא דִקֳדָם בְּצוּרְתָּא רוּחַ אוֹרַח מַעַרְבָא פּוּתְיָא שַׁבְעִין אַמִין וְכָתְלָא דְבִנְיָנָא חֲמֵשׁ אַמִין פּוּתְיָא סְחוֹר סְחוֹר וְאוּרְכֵּהּ תִּשְׁעִין אַמִין:
מיקום: אזור הבית
פסוק י"ב: רוחב הבית במערב (19) מאחורי בית החליפות [לו] מהצפון לדרום – שבעים אמה [לז], שזה כולל את הגזרה, [הוא הבית הגבוה בגובה מאה אמה], שרוחבו שלושים ושתים אמה [לח] [ציור 247], והבניין הנמוך יותר שכולל את התאים, וחומתם, המסיבה [בצפון] וחומתה, ובית הורדת המים [לט] [בדרום] וחומתו, שהם ברוחב שלושים ושמונה אמה ביחד, סה"כ הם שבעים אמה [ציור 247]. ורוחב התאים ארבע אמות, ורוחב חומתם חמש אמות. המסיבה חמש אמות, וחומתה חמש אמות. בית הורדת המים חמש אמות, וחומתו חמש אמות, מהצפון לדרום.
והתאים באורך שמונים וחמש אמה מהמזרח למערב, ועוד חמש אמות רוחב המונח (20), סה"כ תשעים אמה [מ] עד בית החליפות. [ציור 247]
[לו] מאחורי בית החליפות
וכן היה בבית שני (מדות פ"ד מ"ז): האולם עודף עליו [על ההיכל] חמש עשרה אמה מן הצפון, וחמש עשרה אמה מן הדרום, והוא נקרא בית החליפות ששם גונזים את הסכינים. וכן כתב במשכני עליון (דף ר"ד פרק ה' משנה א'): האולם עודף עליו ט"ו בצפון וט"ו לדרום, והוא נקרא בית החליפות [ורש"י הסביר שרחבו עשר אמה]. סה"כ רוחב הבית מהצפון לדרום – מאה אמה [ועיין לקמן בפס' י"ד בהערה מג על בית החליפות].
[לז] שבעים אמה
רוחב הבית מאחור – שבעים אמה. והרי החשבון לפי רש"י:
התא הצפוני – ארבע אמות, וכתליו עשר [כותל התא, וכותל המסיבה כל אחד חמש], הרי ארבע עשרה, וחמש מקום פנוי [המסיבה שפנויה ברובה] בין התא לבית [קורא לקיר המסיבה "תא" כי התא עיקר, וכל כותלי הבנין וכותלי המסיבה וכן המסיבה נקראים ע"ש התא], הרי תשע עשרה. רוחב יסוד הכתלים היה נבלע בחלל התא [היסוד שש, וכותל התא חמש, והאמה היתרה בולטת לכוון הבית מתחת לתא] ובמקום הפנוי [היסוד של חומת המסיבה שש אמות, ואמה היתרה של היסוד בולטת כלפי פנים בתוך המסיבה שפנויה ברובה, ואינה כלולה ברוחב שבעים האמה] [ציור 248], וכותל ההיכל ששה – הרי כ"ה, וחלל רוחב [ההיכל] כ' – הרי מ"ה, וכותל היכל דרומי ששה – הרי נ"א, וי"ט של תאי הדרום – סה"כ שבעים אמה [ועיין בהערה 19]. וכן חִישֶב במשכני עליון לפי מדות אלו (בדף ר"ד פרק ה' משנה א'): מן הצפון לדרום ע' אמה וכו' מסיבה וכותלה וכו'. וכן בדף קפ"א הסביר את המסיבה. [ציור 247]
[לח] שלושים ושתים אמה
רוחב חלל קדש הקדשים – עשרים אמה, ועם שני כתליו – רחבו שלושים ושתים אמה. וכן מדת רוחב ההיכל. ואלו כתלי האולם ברוחב עשר אמות בלבד. נמצא, האולם וכתליו שלושים אמה בלבד. ושלושתם [קדש הקדשים ההיכל והאולם] בגובה מאה אמה ובאורך תשעים אמה. [ציור 247]
[לט] [המסיבה] ובית הורדת המים
בנביא לא הוזכרה המסיבה, ולא בית הורדת המים, וכן לא הוזכר במפורש ברש"י, ואלו במשכני עליון (דף קפ"א ודף ר"ד פ"ה) הזכירם.
המסיבה: וכן שנינו במדות (פ"ד מ"ה) על בית שני: ומסיבה היתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית, שבה היו עולים לגגות התאים. היה עולה במסיבה ופניו למערב, הלך על כל פני הצפון עד שהוא מגיע למערב [ציור 249], הגיע למערב והפך פניו לדרום, הלך על כל פני מערב, עד שהוא מגיע לדרום… עד שהוא מגיע לפתחה של עליה… ובפתחה של עליה היו שני כלונסאות של ארז, שבהן היו עולין לגג של עליה [ציור 250], וראשי פיספסין מבדילין בעליה בין הקדש לקדש הקדשים, ולולין היו פתוחין בעליה לבית קדש הקדשים שבה היו משלשלין את האומנים בתבות כדי שלא יזונו עיניהן מבית קדש הקדשים [ציור 251]. והמפרשים שם כתבו שהמסיבה היינו העליה בשיפוע ממזרח למערב, ונקראה מסיבה מפני שעולים בה בסיבובים לגג התאים ולעלית ההיכל ולגגו.
בית הורדת המים: ובמידות (פ"ד מ"ז) שנינו: מן הצפון לדרום – שבעים אמה, כתל המסיבה – חמש, והמסיבה – שלוש, כותל התא – חמש, והתא – שש, כותל ההיכל – שש, ותוכו – עשרים. כותל ההיכל – שש, וכותל התא – חמש, ובית הורדת המים – שלש, והכותל – חמש. ותפארת ישראל והמפרשים שם: בית הורדת המים היה מקום פנוי ברוחב שלש אמות, ונקרא כך לפי ששם המים יורדים מגגות המקדש. [ציור 256 א-ד]
ורש"י אצלנו כתב על רוחב שבעים האמה של הבית: וכן היה בבית שני, וכן שנינו במידות וכו'… והא לך החשבון וכו' ע"כ, ולא הזכיר המסיבה ובית הורדת המים רק כתב "מקום פנוי" [ועיין לעיל בפס' זה בהערה 19 מהו המקום הפנוי].
ובמשכני עליון (בדף קפ"א) כתב: והמקום הזה כנגדן נמצא למטה המסיבה, וכן כתב (בדף ר"ד פרק ה' משנה א'): ומן הצפון לדרום – ע' אמה, ומסיבה וכותלה – עשר, כותל התא – חמש, והתא – ארבע, כותל ההיכל – שש ותוכו – עשרים, כותל ההיכל – שש והתא – ארבע, כותל התא – חמש, ובית הורדת המים וכותלה – עשר. [ציור 247]
[מ] סה"כ תשעים אמה
אורך תשעים האמה כולל את: המונח ברוחב חמש אמות, חמשה תאים כל תא באורך אחת עשרה אמה [ביחד חמשים וחמש אמה], חומות התאים כל חומה חמש אמות, וישנן שש חומות [שלושים אמה], נמצא ביחד תשעים אמה [ועם רוחב בית החליפות שהוא עשר אמות – סה"כ מאה אמה]. ועיין בהערה כו (בפס' ט') שיתכן שאורך המונח עשרים אמה לכל צדי התאים וחומותיהם, המסיבה [בצפון], ובית הורדת המים [בדרום], וחומתם. [ציור 247]
(19) רוחב הבית במערב:
מס' שאלות להבנה ברש"י במנין שבעים האמה שכתב:
א. רש"י כתב: התא הצפוני ארבע, וכותליו עשר. שאלה: מדוע כלל עם כותל התא שהוא חמש אמות, את כותל המסיבה, וקרא לו כתליו [של התא]?
ב. עוד כתב: וי"ט אמה של תאי הבית בדרום. שאלה: הרי זה כולל את התא ארבע אמות, וכותלו חמש, בית הורדת המים חמש, וכותלו חמש. הרי ששוב כלל רש"י את בית הורדת המים וחומתו, וקרא להם תאי הבית.
ג. עוד כתב רש"י: וחמש, מקום הפנוי בין התא לבית. שאלה: מהו המקום הפנוי? אם זה המונח, מדוע לא הזכיר במפורש "מונח" כמו שכתב בפסוק ט' (ד"ה "ואשר"): "ומקום פנוי היה מונח במקצועות הצפון והדרום שאצל המזרח". וכן שם (ד"ה "בית צלעות"): "סביב סביב שכתוב במקום המונח, אינו בד' פינות כמשמעו, אלא כלומר מכאן ומכאן, דרום וצפון, זוית דרומית מזרחית, וזוית צפונית מזרחית". ובפסוק י"א (ד"ה ופתח") כתוב: "ופתח התאים החיצונים פתוחים למקום המונח". וכן בפס' י"ב (ד"ה "וארכו"): "אורך בנין התאים והמונח".
ד. לפי מה שכתב רש"י: "וחמש מקום הפנוי בין התא לבית" ע"כ, נמצא שיש הפסק בין התאים לבית, ולפי תלמיד רש"י ר' שמעיה, סברת רש"י (בפס' ט') שהתאים צמודים לבית.
ואם נפרש ברש"י שמקום פנוי זה המונח, יוצא שהמונח אינו רק בקרן זוית, אלא גם לכל אורך התאים, ור' שמעיה תלמיד רש"י כתב על סברה זו (בפס' ט') שאינו מדברי רש"י כלל אלא תלמיד טועה כתב סברה זאת. ולא יתיישב להסביר כאן, שהמונח לפי רש"י גם צמוד לבית וגם בקרן זווית בשני מקומות (ועיין בפס' ט'). ואם רש"י הסתפק על מקום המונח אם הוא בקרן זווית, או בין הבית לתאים, היה לו לכתוב זאת כמו שכתב על האתיקים (בפר' מ"ב פס' ג'): "לא ידעתי מהו", וכן כתב שם בהמשך: "ואני לא יכולתי להבין בשלשת המקראות הללו כלל מהו כי יוכלו אתיקים וכו'". וכן (בפס' ו') כתב: "לא הבנתי בהם כלל". ועוד, אם רש"י מסופק, קשה א"כ על ר' שמעיה שכתב שתלמיד טועה כתב זאת, הרי פה מפורש שרש"י מסופק על מקום המונח, ויפה כתב אותו תלמיד.
הסבר: *ואפשר אולי לישב שהתאים הם העיקר ביחס לבית הורדת המים וחומותיה, ולכן כלל בחשוב התא את בית הורדת המים וחומתה. וכן והמסיבה וחומותיה נקראות על שם התאים, ונכללים בחשוב האמות בשם תאים, כמו שהבית עיקר והתאים נקראים על שם הבית, וכמו שכתב רש"י בהקדמה: "ואומר אני… והתאים הנמוכים אשר סביב, אותם הוא קורא בנין". [ציור 247]
וכבר כתב רש"י בתחילת הפס' על רוחב הבית: "וכן היה בבית שני, וכן שנינו במס' מדות… שבעים אמה ומונה החשבון". ובמס' מדות (פ"ד מ"ז) שנינו: מן הצפון לדרום – שבעים אמה כותל המסיבה … ובית הורדת המים, ע"כ. וכמו שהסביר לעיל רש"י שהתאים סביב לבית והמסיבה ובית הורדת המים נקראים בשם התאים.
*ואפשר שרש"י קרא להם [למסיבה, ולבית הורדת המים] מקום פנוי, משום שברובו הוא פנוי משמוש, וכן במפרשים במס' מדות [פ"ד מ"ז] כתבו על בית הורדת המים: מקום פנוי היה ברוחב שלוש אמות שנקרא בית הורדת המים. וכן ר' עובדיה מברטנורא קורא לתאים מקום פנוי, כמו שהסבירו בחידושי הרש"ש.
ורש"י לסברתו שהמונח הוא בקרן זווית בלבד, כמו שכתב בפרוש א' בפס' ט', וכן שם בד"ה בית צלעות אשר לבית, וכן בפס' י"א, וכן בפס' י"ב על וארכו תשעים אמה. [ציור 247]
*ואפשר שהמקור לטעות של אותו תלמיד הוא מהפסוק כאן, שרש"י כתב: "וחמש, מקום הפנוי בין התא לבית", ואותו תלמיד הבין שרש"י סובר שזה המונח, ולכן כתב סברא שניה ברש"י.
(20) רוחב המונח:
רוחב המונח חמש אמות מוזכר בנביא, ברש"י, ובמשכני עליון.
ואורך המונח לא מוזכר. ועיין לעיל בהערה כו (בפס' ט') שמסתבר שארכו עשרים אמה. ובמשכני עליון (דף קפ"א) כתב: וצריך שתדע כי הפשפשים… [אשר] לשער הגדול, הם הנותנים השפע אל החדרים דרך המונח… אבל השפע היורד, לא משם הוא מקבלו, רק מן המונח. [ציור 247]