קדשי קדשים היו נאכלים: במשכן – בין קלעי החצר, ובבית ראשון ושני – בעזרה. וכנגדן יאכלו בחצר הפנימית בבית שלישי (זבחים נ"ג ע"א) [ועיין לקמן פס' י"ג הערה סב בעניין]. ועל הלשכות העליונות כתוב בנביא (פס' י"ג): "הנה לשכות הקדש אשר יאכלו שם הכהנים אשר קרובים לה' קדשי הקדשים, שם יניחו קדשי הקדשים והמנחה והחטאת והאשם כי המקום קדש". (ובפס' י"ד): "בבואם הכהנים ולא יצאו מהקדש אל החצר החיצונה" וגו'. הרי שהנביא קרא ללשכות מקום קדש, ושם יאכלו את קדשי הקדשים כמו העזרה [בבית שני] שהיה מקום קדש, והוא כנגד מחנה שכינה (כלים פ"א מ"ח במפרשים. הרמב"ם הל' בית הבחירה פ"ז הי"ח). ואלו רש"י (בפרק מ"א פס' י') כתב: "לשכות היו בחצר החיצונה בצפונה של החצר הפנימית" [הרי כתב שהלשכות בחצר החיצונה. ומקום אכילת קדשי קדשים מקומם בחצר הפנימית בלבד ולא בחצר החיצונית, א"כ כיצד יהיה מותר לאכול קדשי קדשים בלשכות העליונות].

*ואפשר שבתוך החצר החיצונית, יקדשו מקום הלשכות בקדושת החצר הפנימית, כדי שיהיה מותר לאכול שם קדשי הקדשים. וכן כתב במשכני עליון (דף קפ"ו) על הלשכות העליונות: "מסוף חומת החצר הפנימית בתוך החיצונה, נמצאו כדמות לשכות … והלשכות האלה מכלל החצר הפנימית נחשבים", ע"כ. הרי שכתב שהלשכות בחצר החיצונה, ובכל זאת הם מכלל החצר הפנימית נחשבים. וכן (בדף קפ"ז) כתב: "כי [הלשכות] העליונות הם לחצר הפנימית". וכן (בדף קצ"ח פ"א מ"ט) כתב על הלשכות העליונות: "וקדושתם כלפנים ששם אוכלים קדשי קדשים, שנאמר (פס' י"ג): "ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום וגו' כי המקום קדוש", ע"כ.

אלא שעדיין יש לדון, שכן ברמב"ם (בהלכות בית הבחירה פ"ו ה"ח) פסק (עפ"י זבחים נ"ו ע"א): "היו בנויות [לשכות] לחול, ופתוחות לקדש, תוכן קדש לאכילת קדשי קדשים, אבל אין שוחטין שם קדשים קלים", ע"כ.

ודרשו חז"ל (בזבחים נ"ו ע"א): "לשכות בנויות בחול ופתוחות לקדש, מנין שהכהנים נכנסים לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ושיירי מנחה? תלמוד לומר (ויקרא ו' ט'): "בחצר אהל מועד יאכלוה", התורה ריבתה חצירות הרבה אצל אכילה אחת", ע"כ. פירוש, כתוב בתורה בעניין שיירי מנחות שהן קדשי קדשים: "והנותרת ממנה… מצות תאכל במקום קדוש בחצר אהל מועד יאכלוה". וקשה, למה כפל הכתוב לשונו, שאחרי שאמר שיש לאוכלה "במקום קדוש" כלומר בעזרה, למה חזר לפרש שיאכלוה "בחצר אוהל מועד" שזה אותו מקום קדוש?, מייתור זה למדה הגמרא שהתורה ריבתה הרבה חצירות שכשר לאכול בהן קדשי קדשים. א"כ יתכן שההיתר לאכול שם קדשי קדשים, הוא בשל הפתח של הלשכות שפונה לכיוון פתח בית החליפות שהוא בקדש, וההיתר לאכול בלשכות קדשי קדשים משום שהלשכות פתוחות לקודש.

וכן שנינו בזבחים (נ"ו-נ"ח): "שני פשפשין [פתחים קטנים בגובה 8 אמות], היו בבית החליפות להתיר מאחורי הבית שחיטת קדשים קלים" [אבל לא לצורך אכילת קדשי קדשים, שכן קדשי קדשים לא צריכים להיות נוכח פתח הבית, ורק בקדשים קלים צריך נוכח פתח הבית] [ועיין בפס' י"ג בהשלמות בהערה 21 באותו ענין]. [ציור 371 F]

*אלא שלא מסתבר לומר שהמקום הקבוע לאכילת קדשי קדשים יהיה מותר לאכול בו רק מצד למוד של יתור פסוק [כמו שלומדת הגמרא בזבחים נ"ו ע"א], שבא להתיר מקום נוסף לאכילה, והמקום העיקרי לא יהיה קבוע לאכילה [שזה החצר הפנימית] כמו שכתוב בפס' י"ג, י"ד.

ע"כ ההסבר כפשט דברי משכני עליון (דף קפ"ו), שההיתר לאכול בלשכות כי הן מכלל החצר הפנימית נחשבות.

*וכן בחסדי ה' זכינו לראות עתה דברי הגמרא במנחות (צ"ו ע"א) ושם הגמרא לומדת על רוחב עשרים האמה שהוא מכלל החצר הפנימית, כי כתוב [ביחזקאל מ"ו כ']: "…זה המקום אשר יבשלו החטאת והאשם … לבלתי הוציא אל החצר החיצונה" [ראה לקמן פס' ג' הערה 4 בענין]. * ואולי אותו למוד, ניתן ללמוד אצלנו, שכתוב (בפס' י"ג): "לשכות הקדש אשר יאכלו שם קדשי הקדשים". (פס' י"ד): "ולא יצאו מהקדש אל החצר החיצונה". ונלמד כפשוטו, שהלשכות קדושות בקדושת העזרה [היא החצר הפנימית], ואסור להוציא קדשי קדשים לחצר החיצונה, שהיא חול כלפיהן.

ד' דרגות ברוחני: לפי הרמח"ל הר הבית מתחלק לארבע דרגות ברוחני, וכך חילקו: על דרגה ראשונה כתב במשכני עליון (דף ק"פ): "ומקום צאת השפע בראשונה הוא אל ההיכל, ומשם מקבלות הנשמות". על דרגה שניה כתב שם: "בחצר הפנימית יצא האור הראוי לשרי הבריאה, ובפתחיה יקבלוה". ובדף קע"ב ביאר: "הם השרפים בעלי היכלות העומדים לכסא, (וכן כתב בדף קע"ט). על דרגה שלישית כתב (דף ק"פ קפ"ז): "בחצר החיצונה יצא (האור) הראוי למלאכי היצירה". והסביר (בדף קצ"ג) "הם החיות". על דרגה רביעית כתב (דף ק"פ): "ובהר הבית הראוי לפקידי העשיה ולכל הבריות", והסביר (בדף קצ"ג): "הם האופנים", ע"כ.

ולדעת רמח"ל הלשכות העליונות מכלל החצר הפנימית כמו שכתב (בדף קפ"ו): "והלשכות האלה מכלל החצר הפנימית". וכן כתב (בדף קפ"ז): "ואומר לך מה משמשות אלה הלשכות, כי העליונות לחצר הפנימית, שבהם מקבלים שרי הבריאה מאחורי הבית", ע"כ. וכן עיין עוד במשכני עליון (דף קצ"ב) מה שהסביר בענין המדרגות [הגבהים] של כל מקום, החצר החיצונה, החצר הפנימית, והאולם של ההיכל וקדש הקדשים.