כן היה בבית ראשון ככתוב מלכים א' (ו' ל"א): "ואת דלתות הדביר עשה דלתות עצי שמן" [הדביר זה פתח קדש הקדשים לפירוש אחד, ולפירוש שני זה קדש הקדשים], ועל הפתח פרסו פרוכת לצניעות, ואחרי שהביאו את ארון ברית ה' אל קדש הקדשים, כתוב במלכים א' (ח' ח') "ויאריכו הבדים [המוטות של ארון הברית] ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה". ובמנחות (צ"ח ע"א): "ויאריכו [הבדים]" יכול לא יהיו נוגעים בפרוכת, תלמוד לומר "ויראו", יכול יהיו מקרעים בפרוכת ויוצאים לחוץ ת"ל ולא "יראו", הא כיצד? הבדין דוחקין ובולטין בפרוכת, ודומין כמין שני דדי אשה. ובתוס' שם: מעשה ניסים היה לחבתן של ישראל [שהבדים האריכו]. ורבי יצחק אברבנאל פירש: כדי שהכהן גדול ידע היכן להזות ביום הכפורים, שצריך להזות בהיכל על הפרוכת במקום שנמצאים בדי הארון בקדש הקדשים [ציור 349]. ובילקוט שמעוני (א' שס"ז) כתב: שמכאן למדים שלא ננעלו דלתות קדש הקדשים מעולם, שאם ננעלו כיצד בלטו בפרוכת? [ציור 348-349]

וכן כתב במשכני עליון (דף ק"ס): כי אלמלא לא היה השער הזה פתוח היה כל העולם מתבטל מחוסר כל. [למרות ששם מדבר על פתיחת פתח השער בפעם הראשונה].

לאיזה כוון הדלתות פתוחות: לפי הנלמד במנחות (צ"ח ע"א) ישנן כמה אפשרויות. אפשרות אחת: שהדלתות פתוחות כלפי פנים לקדש הקדשים ולא לכוון ההיכל, שאם לכוון ההיכל פתוחות, הרי הדלתות יבלטו בפרוכת שפרוסה על הפתח. וכן גם דלתות ההיכל פתוחות כלפי פנים. אפשרות שניה: שהדלתות פתוחות כלפי חוץ והפרוכת בין הדלתות, והדלתות נראות מצדי הפרוכת. אפשרות שלישית: הדלתות פתוחות לצד ההיכל צמודות לקיר שבין קדש הקדשים להיכל. ובמשכני עליון (דף קס"ו) כתב: לפני השער אשר לקדש הקדשים נפרש מסך גדול כמדת השער, לא פחות ולא יותר ע"כ. ומשכתב "לא פחות ולא יותר" משמע שהן על הפתח עצמו וללא דבר ביני לביני [גם לא הדלתות], *וע"כ אפשר שהן פתוחות כלפי פנים כמו שדלתות ההיכל פתוחות כלפי פנים ולא לחוץ [ושגיאות מי יבין וה' יזכנו לדעת האמת]. [ציור 348]