בגמרא בזבחים (נ"ד ע"ב) ובסנהדרין ( פ"ו ע"ב, פ"ז ע"א) מובא ששמואל הנביא ודוד המלך למדו מהפס' בדברים (י"ז, ח'): "כי יפלא ממך דבר למשפט… דברי ריבות בשעריך [אם יעלם ממך דין באחת מערי ארץ ישראל], וקמת ועלית [לברר הדין] אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו" [ללשכת הגזית שבבית המקדש שהוא מקום מושב הסנהדרין הגדולה], מזה שכתוב "ועלית", מלמד שביהמ"ק גבוה מכל ארץ ישראל, ע"כ. ואת הלמוד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות למדו חז"ל שם בסנהדרין וכן בקידושין (ס"ט ע"ב) מהפס' בירמיה (כ"ג פס' ז', ח') שנאמר: "הנה ימים באים… כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות", עיין ברש"י בגמ' שם. והקשו על דברי הגמרא בזבחים (נ"ד ע"ב), והרי ישנם הרים הגבוהים מירושלים, כגון: הרי הגליל, שהם הר מירון ומקצת הרי צפת. וכן הקשו המפרשים בקידושין (ס"ט ע"א) שישנם בחוץ לארץ הרים גבוהים יותר מארץ ישראל, כגון: הרי הגולן, והאלפים ועוד. ותרצו שם בקידושין מס' תירוצים:

א. המהרש"א תרץ – שכל העולם ככדור עגול, ומקום בית המקדש וארץ ישראל הם במרכז הפסגה של הכדור, לפיכך נחשבים בית המקדש וארץ ישראל למקומות הגבוהים ביותר, ואף שיש הרים גבוהים, אינם גבוהים מא"י שנמצאת בפסגת הכדור.

ב. המהר"ל מפראג תרץ – מאחר והכדור עגול, לא שייך לומר שנקודה מסויימת ממנו היא באמצע, אלא הסביר שהכל מבחינה רוחנית, שהמעלה הרוחנית של א"י גדולה מהמעלה הרוחנית של שאר ארצות [וכן ביהמ"ק קדושתו הרוחנית גדולה מכל א"י, כדברי המשנה בכלים (פ"א מ"ו) עשר קדושות הן וכו'].

ג. ובשו"ת חתם סופר (ביורה דעה סימן רל"ד) כתב: שיש אפשרות שא"י תהיה במקום הכי גבוה בכדור, כיוון שמקום בית המקדש נברא תחילה שייך להתייחס אליה כמרכז העולם [דהיינו אבן השתיה שעליו הושתת העולם ומשם התחילה בריאת העולם, והיא נמצאת בקדש הקדשים] עכ"ל [ציור 12]. ועיין משכני עליון (דף ק"נ) שכתב … אבן השתיה, וכן היתה האבן הזאת בעולם הזה למטה במקום קדש הקדשים… וממנה נתפשטו סביב מסילות ושבילים וכו' עיין שם. וכדאיתא בזוהר (וישב דפו"י קפ"ו): "ועלמא כד אתברי, מההוא אתר אתברי, דאיהו חד נקודה דעלמא ואמצעיתא דכלא ומאן איהו-ציון".

וכן כתב במשכני עליון (דף קע"א) על הפס' בחגי (ב', ט'): "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון", [הראשון היה מאה ועשרים אמה גובה, [והשני] והשלישי מאה אמה [ציור 13].

וכתב רש"י [בבא בתרא ג' ע"א] שהאחרון גבהו מאה אמה. והקשו הגהות הב"ח ומסורת הש"ס על רש"י: והלא הראשון היה יותר, שכן היה ק"כ אמה? ובמשכני עליון (דף קע"א) הסביר: וגובה הבית השלישי מאה, והם מאה של הכתר, ע"כ. נמצא שהמאה האלו הן הרבה יותר מכל המאה והעשרים הראשונים. (ובדף ק"ע) הבית הראשון נבנה עפ"י החכמה, ע"כ היו בו מאה אמות מן החכמה, וכ' אמות עודפים עליה מאירים בה מן הכתר וזה לתיקון היה לה, אך גם הבית עליה היה עליו להראות את הכתר כ"ף השורה על החכמה וכו'… עיין לקמן פרק מ"א פס' ח' הערה [15].