בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי

העיקר להחזיר את

הכבוד לשרשו – לקב"ה

(עפ"י ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד

לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)

לשכנו תדרשו חלק א'

יחזקאל מ' פסוק ב'

הר הבית לעתיד

~ הר הבית לעתיד ~

(יחזקאל מ' פסוק ב')

ב בְּמַרְא֣וֹת אֱלֹהִ֔ים הֱבִיאַ֖נִי אֶל־אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְנִיחֵ֗נִי אֶל־הַ֤ר גָּבֹ֙הַּ֙ מְאֹ֔ד וְעָלָ֥יו כְּמִבְנֵה־עִ֖יר מִנֶּֽגֶב׃

במראה בלבד של נבואה הראני ה' כאילו באתי לארץ ישראל ושם הניח אותי על  הר העתיד להיות גבוה מכל ההרים ועל ההר כבנין עיר בדרומו של ההר:

– תרגום –

ב) בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים הֱבִיאַנִי אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיְנִיחֵנִי אֶל הַר גָּבֹהַּ מְאֹד וְעָלָיו כְּמִבְנֵה עִיר מִנֶּגֶב.

– רש"י

(ב) במראות אלהים הביאני. לא הוליכני שם אלא הראני כאילו אני שם: אל הר גבוה מאוד. שכן הוא עתיד להיות גבוה שנא' (ישעי' ב) ונשא מגבעות: כמבנה עיר. כבנין עיר: מנגב. בדרומו של הר:

– תרגום –

ב) בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים הֱבִיאַנִי אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיְנִיחֵנִי אֶל הַר גָּבֹהַּ מְאֹד וְעָלָיו כְּמִבְנֵה עִיר מִנֶּגֶב.

פסוק ב': במראות הנבואה הראהו ההר לעתיד שהוא גבוה מאוד [יג], ובשפוע ההר לצד דרום-העיר ירושלים[יד] [ציור 10], ובצד צפון בראש ההר-הר הבית לעתיד בגודל שלושת אלפים אמה על שלושת אלפים אמה [ציור 11] [לקמן פרק מ"ב פס' ט"ז-כ'], ובו בית המקדש במקום הגבוה ביותר[טו].

[יג] גבוה מאוד

כמובא בנביא וברש"י כאן. בית ראשון ושני לא היו בראש ההר, אלא מעט למטה מראש ההר, כמובא בזבחים (נ"ד ע"ב) שדוד ושמואל חשבו בתחלה לבנות את ביהמ"ק במקום הגבוה ביותר בירושלים, אבל מהפס' "ובין כתפיו שכן" (דברים ל"ג, י"ב) למדו שהוא בגובה הכתפיים ולא בגובה הראש, לכן הבינו שמקומו מעט נמוך מהמקום הכי גבוה בהר, שהוא כ"ג אמות פחות, כדאיתא ביומא (ל"א ע"א) שעין עיטם גבוהה מקרקע עזרה כ"ג אמות. אבל לעתיד יהיו שינויים בטבע, ומקום ביהמ"ק יגבה כמובא ביחזקאל (ל"ח, כ'). וכן בזכריה (י"ד, ד'), נאמר: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, אשר על פני ירושלים מקדם, ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה, וחציו נגבה". ורש"י שם פרש: חציו הצפוני יזוז ממקומו לצד צפון, וכן לצד דרום, והגיא [עמק] שבין הר הזיתים לירושלים יסתם. וכן בישעיה (ב', ב') כתוב: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות".

[יד] העיר ירושלים

לעתיד, העיר ירושלים תהיה בדרום ההר (ברש"י בפס' ה', ובפר' מ"ה מפס' א'-ח', ובפרק מ"ח מפס' י'-כ"א). ובמשכני עליון (דף קפ"ד) כתב: ועל כי הכבש הזה לדרום, נמצא שהמזבח נמשך אחר הדרום, והוא הסוד: "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים". (ובדף קפ"ט) נמצא שהעיר היא בדרום והמקדש בצפון עיי"ש.

ובבאור בנין הבית (מהגר"א ז"ל בפס' ב') כתב: "כמבנה עיר"- זה ירושלים שעומדת בשיפוע ההר [ציור 10].

ציור 10 הר הבית הכי גבוהה

[טו] ביהמ"ק במקום הגבוה ביותר

בגמרא בזבחים (נ"ד ע"ב) ובסנהדרין ( פ"ו ע"ב, פ"ז ע"א) מובא ששמואל הנביא ודוד המלך למדו מהפס' בדברים (י"ז, ח'): "כי יפלא ממך דבר למשפט… דברי ריבות בשעריך [אם יעלם ממך דין באחת מערי ארץ ישראל], וקמת ועלית [לברר הדין] אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו" [ללשכת הגזית שבבית המקדש שהוא מקום מושב הסנהדרין הגדולה], מזה שכתוב "ועלית", מלמד שביהמ"ק גבוה מכל ארץ ישראל, ע"כ. ואת הלמוד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות למדו חז"ל שם בסנהדרין וכן בקידושין (ס"ט ע"ב) מהפס' בירמיה (כ"ג פס' ז', ח') שנאמר: "הנה ימים באים… כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות", עיין ברש"י בגמ' שם. והקשו על דברי הגמרא בזבחים (נ"ד ע"ב), והרי ישנם הרים הגבוהים מירושלים, כגון: הרי הגליל, שהם הר מירון ומקצת הרי צפת. וכן הקשו המפרשים בקידושין (ס"ט ע"א) שישנם בחוץ לארץ הרים גבוהים יותר מארץ ישראל, כגון: הרי הגולן, והאלפים ועוד. ותרצו שם בקידושין מס' תירוצים:

א. המהרש"א תרץ – שכל העולם ככדור עגול, ומקום בית המקדש וארץ ישראל הם במרכז הפסגה של הכדור, לפיכך נחשבים בית המקדש וארץ ישראל למקומות הגבוהים ביותר, ואף שיש הרים גבוהים, אינם גבוהים מא"י שנמצאת בפסגת הכדור.

ב. המהר"ל מפראג תרץ – מאחר והכדור עגול, לא שייך לומר שנקודה מסויימת ממנו היא באמצע, אלא הסביר שהכל מבחינה רוחנית, שהמעלה הרוחנית של א"י גדולה מהמעלה הרוחנית של שאר ארצות [וכן ביהמ"ק קדושתו הרוחנית גדולה מכל א"י, כדברי המשנה בכלים (פ"א מ"ו) עשר קדושות הן וכו'].

ג. ובשו"ת חתם סופר (ביורה דעה סימן רל"ד) כתב: שיש אפשרות שא"י תהיה במקום הכי גבוה בכדור, כיוון שמקום בית המקדש נברא תחילה שייך להתייחס אליה כמרכז העולם [דהיינו אבן השתיה שעליו הושתת העולם ומשם התחילה בריאת העולם, והיא נמצאת בקדש הקדשים] עכ"ל [ציור 12]. ועיין משכני עליון (דף ק"נ) שכתב … אבן השתיה, וכן היתה האבן הזאת בעולם הזה למטה במקום קדש הקדשים… וממנה נתפשטו סביב מסילות ושבילים וכו' עיין שם. וכדאיתא בזוהר (וישב דפו"י קפ"ו): "ועלמא כד אתברי, מההוא אתר אתברי, דאיהו חד נקודה דעלמא ואמצעיתא דכלא ומאן איהו-ציון".

וכן כתב במשכני עליון (דף קע"א) על הפס' בחגי (ב', ט'): "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון", [הראשון היה מאה ועשרים אמה גובה, [והשני] והשלישי מאה אמה [ציור 13].

וכתב רש"י [בבא בתרא ג' ע"א] שהאחרון גבהו מאה אמה. והקשו הגהות הב"ח ומסורת הש"ס על רש"י: והלא הראשון היה יותר, שכן היה ק"כ אמה? ובמשכני עליון (דף קע"א) הסביר: וגובה הבית השלישי מאה, והם מאה של הכתר, ע"כ. נמצא שהמאה האלו הן הרבה יותר מכל המאה והעשרים הראשונים. (ובדף ק"ע) הבית הראשון נבנה עפ"י החכמה, ע"כ היו בו מאה אמות מן החכמה, וכ' אמות עודפים עליה מאירים בה מן הכתר וזה לתיקון היה לה, אך גם הבית עליה היה עליו להראות את הכתר כ"ף השורה על החכמה וכו'… עיין לקמן פרק מ"א פס' ח' הערה [15].

ציור 11 שטח הר הבית לעתיד
ציור 12 אבן השתיה
ציור 13  גובה הבית

האתר בתהליך הקמה

בימים הקרובים יתוסף תוכן וכן תמונות והסברים, כנסו והתעדכנו.

נשמח לקבל שאלות והערות, ניתן לכתוב לנו למטה או להתקשר.

מומלץ להירשם כדי לקבל עדכון במייל על עדכונים באתר

תודה ולימוד מהנה!

דילוג לתוכן