אֶחָד אַבְנֵי הַכֶּבֶשׁ, וְאֶחָד אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם, וְחוֹפְרִין לְמַטָּה מֵהַבְּתוּלָה (א), וּמְבִיאִים מִשָּׁם אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת שֶׁלֹּא הוּנַף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל, שֶׁהַבַּרְזֶל פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה וּבִפְגִימָה לְכָל דָּבָר (ב). נִפְגְּמָה אַחַת מֵהֶן, הִיא פְּסוּלָה וְכֻלָּן כְּשֵׁרוֹת. וּמְלַבְּנִים אוֹתָן (ג) פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה: אַחַת בַּפֶּסַח, וְאַחַת בֶּחָג. וְהַהֵיכָל, פַּעַם אַחַת בַּפֶּסַח. רַבִּי אוֹמֵר: כָּל עֶרֶב שַׁבָּת מְלַבְּנִים אוֹתוֹ בְּמַפָּה, מִפְּנֵי הַדָּמִים (ד). א הָיוּ סָדִין אוֹתָן בְּכָפִיס שֶׁל בַּרְזֶל (ה) שֶׁמָּא יִגַּע וְיִפְסֹל, שֶׁהַבַּרְזֶל נִבְרָא לְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְהַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם. אֵינוֹ בַדִּין שֶׁיּוּנַף (ו) הַמְקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ.