Midot-25 – בית המקדש השלישי

בית המקדש השני

מסכת מידות – פרק ד'

משנה ב' – שני פשפשין לשער ההיכל

משנה ב' - שני פשפשין לשער ההיכל

וּשְׁנֵי פִשְׁפְּשִׁין הָיוּ לוֹ לְשַׁעַר הַגָּדוֹל (א): אֶחָד בַּצָּפוֹן [ציור 30א], וְאֶחָד בַּדָּרוֹם [ציור 30ב]. שֶׁבַּדָּרוֹם א נִכְנַס בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם, וְעָלָיו הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי יְחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מד, ב) "וַיֹּאמֶר אֵלַי ה', הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה א יִפָּתֵחַ, וְאִישׁ א-יָבֹא בוֹ, כִּי ה' אֱלהֵי-יִשְֹרָאֵל בָּא בוֹ וְהָיָה סָגוּר". נָטַל (ג) אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפֵּשׁ (ב), וְנִכְנַס לְהַתָּא, וּמֵהַתָּא לַהֵיכָל [ציור 30ג]. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּתוֹךְ עָבְיוֹ שֶׁל כֹּתֶל הָיָה מְהַלֵּךְ, עַד שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי הַשְּׁעָרִים, וּפָתַח אֶת הַחִיצוֹנוֹת מִבִּפְנִים, וְאֶת הַפְּנִימִיּוֹת מִבַּחוּץ.

ציור 30 דעת תנא קמא

רבי עובדיה מברטנורה

ושני פשפשין. שני פתחים קטנים אחד מימין שער הגדול של היכל ואחד משמאלו, רחוקים קצת מן השער. אותו שבדרום כתיב סגור יהיה לא יפתח, בשל עתיד, ומסתמא כך היה בבית עולמים.

ופתח את הפשפש ונכנס משם לתא. והיא לשכה אחת הפתוחה להיכל. ומן התא נכנס להיכל, והולך בחלל ההיכל עד השער הגדול שבסוף עובי הכותל מבפנים, ופותחו ובא לו אל שער השני שבסוף עובי הכותל מבחוץ ועומד בפנים ופותחו.

רבי יהודה אומר בתוך עוביו של כותל היה מהלך. קסבר דמן התא לא היה נכנס להיכל, אלא מן התא היה מהלך בתוך עוביו של כותל עד שנמצא עומד בין שני השערים, ופותח את דלתות של שער החיצון מבפנים, ודלתות של שער הפנימי מבחוץ.

א) לשער הגדול. ההיכל:

ב) פשפש. פנשטרנו"ן:

ג) נטל. הכהן את המפתח בשחרית ופתח את הפשפש שבצפון השער הגדול ונכנס להתא, לאחד מן התאים שבזוית צפונית מזרחית של היכל – הוא האחרון שבשורה, והיה מקצת חללו כנגד עובי כותל היכל.

חקקו כותלו של היכל כנגד התא ועשו פתח בתא שיכנס ממנו לעובי כותל ההיכל עד שמגיע לפשפש הצפוני שאצל שער הגדול, הרי שיכול ליכנס מפשפש להתא. ועוד עשו לו פתח לאותו התא כנגד חלל ההיכל ונכנס מהתא להיכל ופותח שם דלתות פנימיות של היכל ושוב דלתות חיצוניות שלו.

וזהו לרבנן דלקמן חמשה פתחים היו לאותו התא אחד לפשפש ואחד להיכל. ולרבי יהודה לא היה צריך התא לשני פתחים הללו שהרי מפשפש היה נכנס בעובי כותל היכל ומהלך בעוביו לצד הדרום עד שעומד בין שני זוגות שערים שבשער הגדול, ופתח חיצונות מבפנים ממקום העובי שהוא עומד שם, ופנימיות של צד היכל פתח מבחוץ – מקום רגליו קרי חוץ כלפי הפנימיות.

רבי יהודה לא בעי להאי תא אלא ג' פתחים כשיעור לחביריו, אלא אחד מהם למסיבה כמפורש להלן, ואף בבנין יחזקאל ה' אמות מונח לפני התא האחרון מכוון חללו כנגד עובי כותלו של היכל לפי החשבון. ואפשר להעמיד לו שני פתחים אחד לפשפש וא' להיכל בדברי הימים וה' פתחים לו: