בס"ד נָבִיא כָּאן עוֹד מְעַט מִדִּבְרֵי חֲזַ"ל בְּעִנְיַן אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה.

וְכֵן מוּבָא בַּזֹּהַר (נח עא:) וְז"ל: הַאי הִיא אֶבֶן שְׁתִיָּה, דְּאִיהִי נְקֻדָּה חֲדָה דְּכָל עָלְמָא, "וְקַיְמָא עֲלָהּ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים" וּמַאי הִיא, כֻּרְסְיָא קַדִּישָׁא, עכ"ל. וְכֵן שָׁם (שם עב:): "וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִיו וַתִּכֹּן מַלְכֻתוֹ מְאֹד", מַאי שְׁבָחָא דָּא? אֶלָּא דְּאַתְקִין אֶבֶן שְׁתִיָּה, וְשַׁוֵּי עֲלָהּ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, ע"כ.

וְכֵן מוּבָא בְּזֹהַר וַיְחִי (רלא.) (מתוק מדבש עמ' תקנו-תקנט): וְעוֹלָם הַזֶּה לֹא נִבְרָא עַד שֶׁהקב"ה לָקַח אֶבֶן אַחַת וְהִיא הָאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, וְהִיא הֶאָרָה מִמַּלְכוּת דַּאֲצִילוּת הַנִּקְרֵאת אֶבֶן, וְלָקַח אוֹתָהּ הקב"ה וְזָרַק אוֹתָהּ לְתוֹךְ הַתְּהוֹם וְנִתְקְעָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה וּמִמֶּנָּה הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם, ר"ל הוֹרִיד אֶת הֶאָרַת הַמַּלְכוּת לְעוֹלַם הַבְּרִיאָה שֶׁשָּׁם הִיא יוֹרֶדֶת לְהַשְׁפִּיעַ שֶׁפַע הַבְּרָכוֹת לָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים.

וּמַה שֶּׁאָמַר שֶׁנִּתְקְעָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה פֵּרַשׁ כִּי הַמַּלְכוּת לֹא נֶעְתְּקָה וְלֹא יָרְדָה מֵעוֹלַם הָאֲצִילוּת אֶלָּא נִשְׁאֲרָה מְצִיאוּתָהּ לְמַעְלָה וּמִשָּׁם מְאִירָה לְמַטָּה, וְהִיא נְקֻדָּה הָאֶמְצָעִית שֶׁל יִשּׁוּב הָעוֹלָם, וּבִנְקֻדָּה זוֹ עוֹמֵד הַקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, ר"ל הַבִּינָה הַנִּקְרֵאת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מְאִירָה לְתוֹךְ הַמַּלְכוּת.

…פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה לְפָרֵשׁ מש"כ (תְּהִלִּים מח ג): "יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב":

בֹּא וּרְאֵה כְּשֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, זָרַק הקב"ה אֶבֶן אַחַת יְקָרָה מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ, וְשָׁקְעָה עַד הַתְּהוֹם, וְרֹאשׁ אֶחָד שֶׁל אֶבֶן הַהִיא תָּקוּעַ תּוֹךְ הַתְּהוֹם, וְרֹאשׁ הָאַחֵר שֶׁל הָאֶבֶן הוּא לְמַעְלָה.

וְרֹאשׁ הָאַחֵר שֶׁלְּמַעְלָה, הוּא נְקֻדָּה אַחַת שֶׁעוֹמֶדֶת בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וּמִשָּׁם נִתְפַּשֵּׁט הָעוֹלָם לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וּלְכָל הַצְּדָדִים, וְנִתְקַיֵּם הָעוֹלָם בַּנְּקֻדָּה הַהִיא הָאֶמְצָעִית, וְאֶבֶן הַהִיא נִקְרֵאת שְׁתִיָּה שֶׁהִיא לְשׁוֹן יְסוֹד, (עמ' כו בְּמָתוֹק מִדְּבַשׁ) כִּי מִמֶּנָּה נִשְׁתַּל וְנִתְפַּשֵּׁט הָעוֹלָם לְכָל הַצְּדָדִים.

עוֹד טַעַם שֶׁנִּקְרֵאת אֶבֶן שְׁתִיָּה, כִּי שְׁתִיָּ"ה הִיא נוֹטְרִיקוֹן שָׁ"ת יָ"הּ מִלְּשׁוֹן שִׂימָה, כְּמוֹ: "לְמַעַן שִׁיתִי אוֹתוֹתַי", שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הקב"ה שָׂם אוֹתָהּ שֶׁתִּהְיֶה יְסוֹד הָעוֹלָם וּשְׁתִילָה שֶׁל כָּל הַמְּצִיאוּת. (רָמָ"ק וּמָקָ"מ וּמְפָרְשִׁים)

וְסוֹד הָעִנְיָן הוּא, כִּי הַמַּלְכוּת נִקְרֵאת אֶבֶן, וְהקב"ה הוֹרִידָהּ שֶׁתִּשְׁרֶה בַּתַּחְתּוֹנִים, וְהִיא יְקָרָה מִצַּד הַחָכְמָה, וְיָרְדָה מִתַּחַת הַבִּינָה שֶׁהִיא כִּסֵּא לַחָכְמָה, וְהִיא נִשְׁקְעָה וְנִתְפַּשְּׁטָה עַד הַתְּהוֹם, דְּהַיְנוּ עַד מִשְׁכַּן הַחִיצוֹנִים שֶׁהֵם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, וְזֶהוּ שֶׁרֹאשָׁהּ הָאֶחָד תָּקוּעַ בְּחֹזֶק בַּתְּהוֹם, כִּי הִיא אֵינָהּ רוֹצָה לְהַשְׁפִּיעַ לְהַחִיצוֹנִים אֶלָּא שֶׁרַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת וְנֶאֱחָזִים בָּהּ בְּעַל כָּרְחָהּ.

וְרֹאשָׁהּ הָעֶלְיוֹן הוּא בָּאֲצִילוּת דָּבוּק עִם ז"א, וְקִיּוּם כָּל הָעוֹלָם הוּא עַל יָדָהּ, וְנִקְרֵאת שְׁתִיָּ"ה כִּי שָׁת הוּא מִלְּשׁוֹן יְסוֹד, וְשֵׁם יָ"הּ הוּא בְּאו"א שֶׁמִּכֹּחָם נִתְפַּשְּׁטָה הַמַּלְכוּת לִהְיוֹת יְסוֹד הָעוֹלָם.

המשך >