119) עַל רוּם מֵאָה:

מִדַּת גֹּבַהּ הַבַּיִת לֹא פֹּרַשׁ בַּנָּבִיא, רַק נֶאֱמַר (יחז' מ"א ח'): "וְרָאִיתִי לַבַּיִת גֹּבַהּ" וּפֵרַשׁ רַשִּׁ"י "לֹא פֵּרַשׁ שִׁעוּרוֹ אֲבָל בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (פ"ד מ"ו) שָׁנִינוּ עַל רוּם מֵאָה". עַד כָּאן. [ציור 240 ג, 241]

עַיֵּן "לְשִׁכְנוֹ תִּדְרְשׁוּ" חֵלֶק א פֶּרֶק מא פס' ח.

דֵּעוֹת בְּגֹבַהּ הַבַּיִת

הַגְּרָ"א (ב'צורת בית שלישי' ביחז' שם) לֹא פֵּרַשׁ גָּבְהוֹ, וְ"אוֹר אֵלִיָּהוּ" (לרה"ג אוריאל שונברג שליט"א שם הערה 8) סוֹבֵר שֶׁגַּם לַגְּרָ"א גָּבְהוֹ מֵאָה אַמָּה לֶעָתִיד. וְאִלּוּ לְדַעַת הַתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב (בצורת הבית סי' נ"א) וְעוֹד מְפָרְשִׁים גֹּבַהּ הַבַּיִת לֶעָתִיד לֹא יָדוּעַ, אֲבָל יוֹתֵר מִמֵּאָה וְעֶשְׂרִים אַמָּה. וּלְדַעַת הַמַּלְבִּי"ם (יחז' שם) גָּבְהוֹ כַּמָּה מֵאוֹת אַמָּה. וּלְדַעַת הָרַדַּ"ק גָּבְהוֹ מֵאָה אַמָּה, וְדַעַת רַבֵּנוּ כְּדַעַת רַשִּׁ"י.

הַסּוֹבְרִים שֶׁגֹּבַהּ הַבַּיִת לֶעָתִיד לֹא יָדוּעַ, גַּם מִשּׁוּם שֶׁלֹּא פֹּרַשׁ, וְגַם מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (חגי ב' ט'): "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן", וּפֵרְשׁוּ חֲזַ"ל (בבא בתרא ג' ע"א) שֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל הַשֵּׁנִי [וְכֵן הַשְּׁלִישִׁי] מִן הָרִאשׁוֹן בְּשָׁנִים וּבְגֹבַהּ הַבַּיִת. וּפֵרַשׁ רַשִּׁ"י שֶׁגָּבְהוֹ מֵאָה. וְהִקְשׁוּ עַל רַשִּׁ"י (שם) הַגָּהוֹת הַבַּ"ח וּמָסֹרֶת הַשַּׁ"ס, וַהֲרֵי בַּיִת רִאשׁוֹן הָיָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים? אֶלָּא תֵּרְצוּ: טָעוּת דְּפוּס הוּא, עַד כָּאן תֹּכֶן דִּבְרֵיהֶם. וְכֵן הִקְשָׁה עַל רַשִּׁ"י הַתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בִּיחֶזְקֵאל (מ"א ח'). וְהָלְכוּ לְשִׁטָּתָם עוֹד מְפָרְשִׁים.

תֵּרוּץ רַבֵּנוּ

וְיִשֵּׁב רַבֵּנוּ בִּפְנִים מַאֲמָר זֶה (עמ' קע"א) מֵאַחַר כִּי כֵן הַגֹּבַהּ בָּאֹרֶךְ וּבָרֹחַב עַל כֵּן לֹא פֵּרְשׁוֹ, שֶׁכֵּן אָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ כֵּן פֹּרַשׁ. וְגֹבַהּ הַבַּיִת מֵאָה, וְהֵם מֵאָה מִן הַכֶּתֶר וְהֵם יוֹתֵר מִכָּל הַמֵּאָה וְעֶשְׂרִים שֶׁל הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיוּ מִן הַחָכְמָה. וְעֶשְׂרִים הוֹסִיפוּ לָרִאשׁוֹן כְּנֶגֶד הַכ' שֶׁל הַכֶּתֶר שֶׁל הֶעָתִיד, וְלָכֵן עֲלִיָּה הָיְתָה לָהּ בֶּעָבָר אֲבָל לֶעָתִיד אֵין עֲלִיָּה. עַד כָּאן תַּמְצִית דְּבָרָיו, עַיֵּן שָׁם. [ציור 241א]

וּכְעֵין זֶה מָצָאנוּ (קדושין ס"ט ע"ב) שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, וְהִקְשׁוּ, וַהֲרֵי הָרֵי הַגּוֹלָן וְהָאַלְפִּים יוֹתֵר גְּבוֹהִים? וְכֵן דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (זבחים נ"ד ע"ב) שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם גָּבוֹהַּ מִכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִקְשׁוּ שֶׁהָרֵי הַגָּלִיל גְּבוֹהִים יוֹתֵר? וְתֵרֵץ הַמַּהֲרַ"ל וְעוֹד מְפָרְשִׁים שֶׁמְּדֻבָּר בְּרוּחָנִי וּבַחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁהוּא מְקוֹר תְּחִלַּת בְּרִיאַת הָעוֹלָם.

המשך סימן 119 >