העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מב' פסוק י'
(יחזקאל מב' פסוק י')
י בְּרֹ֣חַב ׀ גֶּ֣דֶר הֶחָצֵ֗ר דֶּ֧רֶךְ הַקָּדִ֛ים אֶל־פְּנֵ֧י הַגִּזְרָ֛ה וְאֶל־פְּנֵ֥י הַבִּנְיָ֖ן לְשָׁכֽוֹת׃
– תרגום –
י) בְּפוּתְיָא דְכָתְלָא דְדַרְתָּא בְּאוֹרַח מַדִינְחָא דִקֳדָם בְּצוּרְתָא וְדִקֳדָם בִּנְיָנָא לִשְׁכָּן:
(י) ברחב גדר החצר וגו'. הבא מן הקדים של חצר החיצונה וסובב אל הצפון דרך מקצוע צפונית מזרחית של חומות הפנימית מבחוץ לבא לאותן הלשכות שבצפון מוצא על פני גדר החצר כותל מזרח של חצר הפנימית שהיא מערבית לחיצונית כנגד הגזרה והבנין שבפנימית לשכות סמוכות לאותו הכותל ועומדי' בחיצונה מצאתי:
י) בְּפוּתְיָא דְכָתְלָא דְדַרְתָּא בְּאוֹרַח מַדִינְחָא דִקֳדָם בְּצוּרְתָא וְדִקֳדָם בִּנְיָנָא לִשְׁכָּן:
הלשכות התחתונות
פסוק י’: והלשכות התחתונות מתחילות מסוף התאים [נ] המזרחיים (12) שבשער הצפוני [של החצר הפנימית] [ציור 430]. וכן מסוף החומה הצפונית [נא] [ציור A 431] של החצר הפנימית, והן סוגרות המעבר לצפון החצר החיצונית. ומסוף הלשכות עד חומת המזרח יש מעבר של אחת עשרה אמה (13) [ציור A 431], כמו שיש מעבר של אחת עשרה אמה במערב אחורי הבית [ציור A 431].
[נ] מסוף התאים
רש"י לא כתב במפורש שהלשכות מתחילות מסוף התאים, רק כתב שהלשכות סמוכות לאותו כותל של החצר הפנימית. ואלו במשכני עליון (דף קפ"ז) כתב: ולקצה החדר השלישי מחדרי השער הצפוני וכן לדרומי, נמצאו לשכות אחרות כראשונות [חדר = תא]. עוד כתב: (בדף קצ"ז פ"א מ"ז): ולשכות אורך מאה אמה על רוחב חמשים אמה יוצאות מלמטן לצפון ולדרום, מסופן של תאים. וכן כתבו במצודת דוד, ובצורת הבית, ובבאור בנין העתיד (דף תשמ"ב פס' ט'). [ציור 430]
ולפי זה נשאר מעבר של עשר וחצי אמה, עד החומה המזרחית [ציור 433]. ולשיטת צורת הבית, מצודת דוד, ובאור בנין העתיד, המעבר ברוחב אחת עשרה אמה כמו במערב החצר החיצונה [ועיין בהשלמות לקמן הערה 12 בענין]. [ציור A 431]
וחייבים להעמיד הלשכות משוכות למערב, ומתחילות מסוף התאים, כי אם הם יעמדו מסוף החומה המזרחית של החצר החיצונית, הרי שיסגרו כל רוחב החצר החיצונית במזרח, שכן רחבה מאה אמה, וגם אורך הלשכות מאה אמה. [ציור 432]
*ואפשר שלזה התכוון רש"י בכתבו על הלשכות (בפס' י'): שהן "סמוכות" לאותו הכותל [של החצר הפנימית] [ועיין עוד בהשלמות בהערה 13].
[נא] ולא מקצרים מחלל הלשכות
הלשכות ברוחב חמשים אמה בדיוק, על אורך מאה אמה, כמו העליונות. והן מתחילות מסוף החומה הצפונית של החצר הפנימית מסוף התאים באותו קו אורך, כמו הלשכות העליונות, וכמו שכתב רש"י לשכות סמוכות לאותו כותל ועומדות בחצר החיצונה. [ציור A 431]
וכן כתב במשכני עליון (דף קפ"ז): ולקצה החדר הג' מחדרי השער הצפוני, וכן הדרומי, נמצאו לשכות אחרות כראשונות, ארכן מאה אמה ורחבן חמשים אמה ופתחיהם לכאן ולכאן… ואלה לחצר החיצונה שבהם מקבלים צבאות היצירה מן החצר הפנימית. (וכן כתב בדף קצ"ז פ"א מ"ז): ולשכות אורך מאה אמה על רוחב חמשים אמה יוצאות מלמטן לצפון ולדרום, מסופן של תאים. [ציור 430] [ציור A 431].
(12) המזרחיים
הלשכות מתחילות מסוף התאים [כנ"ל הערה מט] לפי משכני עליון [דף קפ"ז]. ולפי החשבון נותרו עשר וחצי אמות עד סוף חומת החצר החיצונית במזרח [ציור 433]. ובצורת הבית [לתוס' יו"ט] כתב שהמעבר הוא ברוחב י"א אמה [ציור A 431]. ותוספת חצי האמה, היא בשל שהחומה המערבית של הלשכות כלולה בחצי אמה של חומת התאים, ואותה חצי אמה היא חומה לשניהם גם יחד [ציור B 431]. וכל זה כדי שהמזרח יהיה כמו המערב, שכן גם במערב החצר החיצונית ישנו אויר מהמזרח למערב ברוחב אחת עשרה אמה, כמו שהיה בבית שני אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת (מדות פ"ה מ"ב) [ציור A 431].
והלכו לשיטתו: ביאור בנין העתיד (דף תשמ"ב פס' ט'), מצודת דוד (בפס' ט'), ובאור בנין הבית.
ואף שבמערב החצר החיצונית לא מוזכר בבית שלישי בנביא שיש רוחב אויר של י"א אמה, כתב זאת "צורת הבית" מצד סברא, עפ"י מה שהיה בבית שני.
ובמשכני עליון לא כתב הרוחב שנותר מהלשכות התחתונות עד חומת החצר החיצונית במזרח, רק כתב (בדף קפ"ד – קפ"ה): "והחצר הזה סובב את כל הבנין גם לאחוריו, עד שנמצא מאחורי הבנין אל כותל החצר י"א אמה, כנגד הוי"ו והה"א שבפנים. ותדע שלא סבבה כך החצר הזה את הבנין בבית ראשון, ולמה כך? אלא מפני שלאחורי המקדש נמצא מקום למטה למטה, אל מלאכי הקצף והטומאה, ולכן לא סבבה שם החצר, שלא לתת להם חלק כלל, אבל לעתיד לבא יטהר העולם והאלילים כליל יחלוף, ומה שישאר בטהרה ישאר וכו', על כן תסוב החצר לכל הצדדין כי אין מונע", ע"כ. *ואפשר שגם סברת משכני עליון שיש רוחב אויר של י"א אמה במזרח כמו במערב, אף שלא כתב זאת.
ובמצודת דוד למד שיש מעבר לעבור במזרח מהכתוב (בפס' ט'): "המביא מהקדים בבואו להנה מהחצר החיצונה", ע"כ. כלומר שהבא מהמזרח לצפון החצר החיצונה היה לו מבוא למעבר, והוא המעבר של י"א האמה. [וחישוב י"א האמה עיין לקמן בהשלמות בהערה 13].
הגרסא ברש"י וסברתו: ובבאור בנין העתיד (דף תשמ"ב פס' ט') כתב שהגרסא ברש"י "כנגד הבנין שבפנימיות" [ולא כמו שכתוב אצלינו בספרים "שבפנימית"] וז"ל: א"נ יש לפרש הבנין שבפנימיות הם התאים, ונוכל נמי לומר שחצי אמה מכותל תא החיצון נכנס לתוך אלו הלשכות, כדי שישווה הלשכות שבמזרח אל הלשכות במערב, שכמו שנשאר במערב י"א אמה, שהוא נקרא אחורי בית הכפורת, כמו כן יהא נשאר י"א אמה במזרח, עכ"ל. הרי שבאור בנין העתיד העמיד דעת רש"י, שסובר שהלשכות התחילו מסוף התאים ולא מסוף חומת החצר הפנימית. [וחצי אמה משותפת לשניהם, ולכן יש מעבר של י"א אמה במזרח].
ואם נעמיד את הלשכות מסוף חומת החצר הפנימית במזרח הרי שכל רוחב החצר החיצונה נסגר, שכן אורך הלשכות מאה אמה ורוחב החצר החיצונה מאה אמה ולא ישאר מקום למעבר [ציור 432].
אלא שבגרסא שלפנינו ברש"י כתוב שהלשכות כנגד הגזרה והבנין שבפנימית. *ואפשר שהגרסא בבאור בנין העתיד היא המדוייקת יותר, ואצלנו היא תקון לא משל רש"י, כמו שהעמיד באור בנין העתיד מס' מקומות את דברי רש"י בדקדוק וללא שינוי מדברי רש"י במקור.
מהו כנגד הגזרה: וכתב רש"י כנגד הגזרה והבנין [ולמעשה הוא דומה ללשון הנביא שם]. והרי רש"י (בפרק מ"א פס' י"ב) כתב שהגזרה הוא הבנין הגבוה של הבית, והבנין הן התאים הנמוכים, ולכאורה הלשכות אינן נגד הבית.
*ואפשר אף שאין הן כנגדם ממש, באותו רוחב כמו העליונות, אלא הן מקבילות ללשכות העליונות מתחתן, גובלות לחצר הפנימית מצדה, והחצר הפנימית שהיא מאה אמה ברוחבה, היא כנגד מאה אמה של רוחב הבית, יוצא שהלשכות העליונות מקבילות לבית מצדו, והלשכות התחתונות גובלות לחצר הפנימי מתחתיו בתוך החצר החיצונית. ועפ"י משכני עליון (דף קפ"ו, קפ"ז) מובן הקשר, שכן הלשכות העליונות מקבילות לבית, והלשכות התחתונות מקבילות דרך החצר הפנימי [כמובא לקמן בהערה צו] [ציור A 431]. והגר"א (פס' י') פירש: כנגד הלשכות שהיו אל פני הגזרה והבנין לצד מערב, היו גם כן לשכות בצד קדים כנגדו ממש.
(13) מעבר של י"א אמה
מסוף הלשכות התחתונות עד החומה המזרחית של החצר החיצונית, ישנו מעבר של עשר וחצי אמה [ציור 433].
ולסברת צורת הבית, המעבר הוא ברוחב של אחת עשרה אמה, כי חצי אמה של הלשכות התחתונות היא גם חומת התאים במערבם, כמו שיש במערב החצר אחורי הכפורת י"א אמות רוחב אויר. וכן סוברים: מצודת דוד, בנין הבית, וביאור בנין העתיד, וכן מסתבר לומר [ציור 431 A].
וכך החשוב: מהשער המזרחי של החצר החיצוני, עד השער המזרחי של החצר הפנימי יש מאה אמה [A בציור 433]. חומת החצר הפנימי – שש אמות [B בציור 433]. החצר הפנימי מאה על מאה אמה [C בציור 433]. חצי החצר הפנימי חמשים אמה [D בציור 433] סה"כ: 156 = 100+6+50. נמצא, ממזרח החצר החיצוני, עד אמצע החצר הפנימי ישנו מרחק של מאה חמשים ושש אמה. [E בציור 433]
כעת נמדוד מרחק סוף חומת התאים מאמצע השער. חצי פתח השער חמש אמות [F בציור 433], + שניים וחצי אמות רוח אויר עד תחילת חומת התאים [G בציור 433], + שמונה עשרה אמה של ג' תאים, כל תא שש אמות [18 = 6X3] [H בציור 433], + עשרים אמה של ארבע חומות התאים כל חומה חמש אמות רוחב, [20 = 4×5] [I בציור 433], סה"כ: 45.5 = 5+2.5+18+20. וזהו המרחק מאמצע החצר הפנימית עד סוף חומת התאים במזרח [J בציור]. אורך הלשכות מאה אמה מהמזרח למערב. נמצא, מאמצע השער החצר הפנימי עד סוף הלשכות במזרח 145.5 = 100+45.5 [K בציור 433]. ואם ננכה 145.5 מ-156 הנ"ל, 10.5 = 156-145.5. הרי שנשאר עשר וחצי אמה למעבר מסוף הלשכות בצד מזרח [L בציור 433].
ולפי צורת הבית, אורך הלשכות נמשך חצי אמה למערב, לתוך חומת התאים, ואותו חצי אמה של החומה הוא גם בחומת התאים, וגם חומה ללשכות [ציור 431 B], על כן נשאר מעבר של אחת עשרה אמה במזרח. ולדברי באור בנין העתיד [דף תשמ"ב פס' ט'] גם לרש"י יש מעבר של י"א אמה במזרח [ציור 431 A].
ולמרות שבמשכני עליון לא הזכיר שיש מרחב של אחת עשרה אמה במזרח אלא כתב (בדף קפ"ז): ולקצה החדר הג' מחדרי השער הצפוני וכן לדרומי, נמצאו לשכות. וכן כתב (בדף קצ"ז פ"א מ"ז): ולשכות.. יוצאות מלמטן לצפון ולדרום, מסופן של תאים, עכ"ל. ולפי החשוב לכאורה נשאר אויר של עשר וחצי אמה. וכתב (בדף קפ"ד): והחצר הזה סובב את כל הבניין גם לאחוריו, עד שנמצא מאחורי הבנין אל כותל החצר י"א אמה כנגד הוי"ו והה"א שבפנים וכו'.
*ואפשר שגם לשיטת משכני עליון, המרווח הוא אחת עשרה אמה במזרח, כמו במערב, והלשכות התחתונות הן חצי אמה כלולות בחומת התאים במערב, שכן בשרטוט כל הבית והחצרות, אנו מגלים את השויון והשלמות בכל, מדות שוות ומדוייקות כגון: שער מול שער, ושערים דומים, תאים מול תאים ובאותם גדלים, ואולם מול אולם, מרחק מחצר לחצר מאה אמה, החצר הפנימית מאה על מאה, לשכות שוות, וכן מרחק חמשים אמה מהלשכות לחומה חיצונית, ארבע חצרות קטורות בארבע פנות החצר החיצונית באותו גודל ועוד. וע"כ מסתבר שבמזרח יש רוחב אויר של אחת עשרה אמה למעבר, כמו שיש במערב אחת עשרה אמה מאחורי הכפורת, למרות שגם במערב לא מוזכר בנביא שישנו מעבר של אחת עשרה אמה רוחב. ובמשכני עליון כתב, שישנו מעבר של אחת עשרה אמה במערב כמו שהיה בבית שני (מדות פ"ה מ"ב). [כמו ציור 431 A]