קַלְפִּי

קַלְפִּי: תֵּבָה עֲשׂוּיָה מֵעֵץ בְּגֹדֶל שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכְנִיס לְתוֹכָהּ רַק שְׁתֵּי יָדַיִם בִּלְבַד. [ציור 149] הַקַּלְפִּי הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת לַעֲרִיכַת הַגּוֹרָלוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים, אֶחָד לַה', וְאֶחָד לַעֲזָאזֵל. הַקַּלְפִּי לֹא הָיְתָה קְדוֹשָׁה בִּקְדֻשַּׁת כְּלֵי הַשָּׁרֵת.

בַּגְּמָרָא (יוֹמָא לט א): מוּבָאִים דִּבְרֵי רָבָא, שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַקַּלְפִּי הָיְתָה בְּגֹדֶל שֶׁאֶפְשָׁר לְהַכְנִיס לְתוֹכָהּ רַק שְׁתֵּי יָדַיִם. וְכֵן מְבֹאָר שָׁם שֶׁהַקַּלְפִּי הָיְתָה דַּוְקָא מֵעֵץ, וְלֹא נִתְקַדְּשָׁה בִּקְדֻשַּׁת כְּלֵי שָׁרֵת. וּמַסְבִּירָה הַגְּמָרָא שֶׁלֹּא עָשׂוּ אוֹתָהּ מִזָּהָב כְּדֵי לָחוּס עַל מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאֵיפֹה שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לַעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ כְּלֵי זָהָב לֹא עָשׂוּ.

וְכָךְ פָּסַק הָרַמְבָּ"ם (הִלְכוֹת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים ג א): "וּמַנִּיחִין שְׁנֵי הַגּוֹרָלוֹת בִּכְלִי אֶחָד הַמַּחֲזִיק שְׁתֵּי הַיָּדַיִם כְּדֵי שֶׁיַּכְנִיס שְׁתֵּי יָדָיו וְלֹא יִתְכַּוֵּן. וּכְלִי זֶה חֹל הוּא. וְשֶׁל עֵץ הָיָה וְקַלְפִּי שְׁמוֹ".