בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי

העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד

לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)

מאמר משכני עליון

הקדמה

"משכני עליון"

הקדמה

בהנו"א [בעזרת ה' נעשה ונצליח אמן]

[עמוד קמ"ט] הַמַּאֲמָר הַזֶּה רָאִיתִי לְבָאֵר בּוֹ עִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהִזְכִּירוּ חז"ל, צוּרָתוֹ וּתְכוּנָתוֹ וְכָל מִשְׁפָּטָיו וְכָל חֻקּוֹתָיו. וְלָדַעַת אֵיךְ מְכֻוָּן כְּנֶגְדּוֹ אוֹתוֹ שֶׁלְּמַטָּה, בְּתַבְנִיתוֹ וּבְמִדּוֹתָיו בַּאֵר הֵיטֵב. וְאַתָּה קוֹרֵא נָעִים הִתְגַּבֵּר בְּשִׂכְלְךָ, וְלִבְּךָ תָּשִׁית לָדַעַת מְאֹד, וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה נִפְלָאָה, וַאֲשֶׁר לֹא שָׁמָעְתָּ. לָדַעַת אֵיךְ הַמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים מַשְׁגִּיחַ עַל בְּרִיּוֹתָיו, וּמְנַהֵג אֶת עוֹלָמוֹ וּסְדָרָיו, … [וְהַסְּדָרִים] חָקַר וְתִקֵּן לְהַעֲמִיד אֶת הָעוֹלָם עַל מִשְׁפָּטוֹ וּלְהָכִין אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה. וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים, וְהֵמָּה נִשְׂגָּבִים מְאֹד מִשֵּׂכֶל הָאֲנָשִׁים, כִּי לֹא נִתְחַזַּק עֲדַיִן בֶּן הָאָדָם בְּחָכְמַת בּוֹרְאוֹ, וְעַל כֵּן לֹא עָמַד בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל אֶל פְּעֻלּוֹת ה' וְאֶל מַעֲשֵׂי יָדָיו בְּדַעַת וּבִתְבוּנָה. וְהִנְנִי מֵשִׂים לְפָנֶיךָ עַתָּה דְּבָרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים, וְאֶכְלוֹל אוֹתָם בְּהַקְדָּמָה אַחַת, וּבָהּ תָּבִין דַּרְכֵי הַהַנְהָגָה הַזֹּאת (2), וְהַמָּזוֹן אֲשֶׁר הוּא נוֹתֵן לַכֹּל בְּעִתּוֹ, דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְהָבֵן מְאֹד. 

בהנו"א [בעזרת ה' נעשה ונצליח אמן]

אבן השתיה, קה"ק ושאר הבית.

כְּשֶׁרָצָה הַמַּאֲצִיל לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, כָּלַל הַכֹּל בְּעֶשֶׂר מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים, שֶׁמֵּהֶם יָצְאוּ כָּל הַנִּבְרָאִים כַּעֲנָפִים הַיּוֹצְאִים מִנּוֹף הָאִילָן, עַד שֶׁלֹּא נִמְצָא דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם בַּמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה. וְהַמָּאוֹר הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם הוּא הַנִּקְרָא שְׁכִינָה (3), וְשָׁם נִשְׁרְשׁוּ כָּל הַנִּמְצָאִים, וְהָבֵן מְאֹד. כִּי מִלְּבַד הַשֹּׁרֶשׁ אֲשֶׁר לָהֶם

בִּשְׁאָר הַמְּאוֹרוֹת, יֵשׁ לָהֶם שֹׁרֶשׁ זֶה בַּשְּׁכִינָה, לִהְיוֹתָהּ נִקְרֵאת בְּמָשָׁל – אֵם הַבָּנִים, וְהַכֹּל יוֹצֵא מִתַּחַת יָדֶיהָ, לָכֵן בָּהּ נִשְׁרְשׁוּ כֻלָּם. וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע כִּי יֵשׁ מָקוֹם אֶחָד מְיֻחָד וְנוֹדָע לָהּ, שֶׁבּוֹ נִכְלָלִים כָּל הַשָּׁרָשִׁים הָאֵלֶּה, וְשָׁם יֵשׁ הַשֹּׁרֶשׁ לְכָל הַדְּבָרִים (4), לַתְּלוּיִים בָּהּ וְלַתְּלוּיִים בִּשְׁאָר הַמְּאוֹרוֹת כְּאֶחָד, כִּי בוֹ [עמוד ק"נ] נִשְׁרָשִׁים הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל צִבְאוֹתֵיהֶם, אִישׁ לֹא נֶעְדָּר.

ּבְהִקָּבֵץ כָּל הַשָּׁרָשִׁים הָאֵלֶּה אֶל מָקוֹם אֶחָד, בָּאֶמְצַע יֵרָאֶה שָׁם כְּמוֹ אֶבֶן אֶחָת. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת יְקָרָה מְאֹד, כְּלוּלָה מִכָּל יֹפִי וְחֶמְדָּה, וְהִיא הַנִּקְרֵאת "אֶבֶן שְׁתִיָּה", וְכֵן הָיְתָה אֶבֶן הַזֹּאת בָּעוֹלָם הַזֶּה לְמַטָּה בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר עוֹד. וּמִמֶּנָּה נִתְפַּשְּׁטוּ (5) סָבִיב מְסִלּוֹת וּשְׁבִילִים לְכָל הַדְּבָרִים. וּבִתְחִלָּה נַעֲשׂוּ מְסִלּוֹת גְּדוֹלוֹת סְבִיבוֹתֶיהָ, הֵם הַדְּרָכִים לְכָל הַנִּבְרָאִים לְמִינֵיהֶם, כִּי כֻלָּם מְבִינִים אֶת דַּרְכָּם, וּמִשָּׁם יִקְחוּ חֶלְקָם אֲרוּחַת תָּמִיד הַנִּתְּנָה לָהֶם מֵאֵת הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר אֵלֶּה הַמְסִלּוֹת נִמְצְאוּ עוֹד שְׁבִילִים רַבִּים קְטַנִּים מֵהֶם. לַשְּׁבִילִים הָאֵלֶּה אֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר, כִּי בָהֶם נִשְׁרְשׁוּ כָּל הַדְּבָרִים לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, וְנִמְצָא לְכָל דָּבָר שְׁבִיל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכָל הַדְּרָכִים הָאֵלֶּה, כָּל הַמְסִלּוֹת וְהַשְּׁבִילִים כֻּלָּם, עוֹמְדִים בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר זָכַרְתִּי לְךָ בָּרִאשׁוֹנָה.                        

וּבִהְיוֹתָם מִתְקַבְּצִים בָּאֶבֶן אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע הַמָּקוֹם הַזֶּה, מִשָּׁם יַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם הַיּוֹצֵר ב"ה, וְסוֹקֵר אוֹתָם בִּסְקִירָה אֶחָת, וְעַל הַסּוֹד הַזֶּה נֶאֱמַר: "הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם". כִּי זֹאת הָאֶבֶן בְּלֵב הָעוֹלָם הִיא עוֹמֶדֶת (6), וְשָׁם הֵם כֻּלָּם יַחַד מִתְחַבְּרִים וְנֶאֱסָפִים וְנִסְקָרִים בִּסְקִירָה אַחַת מֵאֵת הַמֶּלֶךְ.

ארץ ישראל

בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר זָכַרְתִּי לְךָ, נִמְצָא דֶּרֶךְ אֶחָד גָּדוֹל, סָבִיב לָאֶבֶן סָבִיב, וְזֶה הַדֶּרֶךְ הוּא כְּמוֹ אֶרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם מְאֹד, וּבָהּ עָרִים גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת, לֹא נִרְאוּ כָהֵנָּה בְּרֹב יָפְיָם וַהֲדָרָם. וְכָל זֶה (ב)[ה]דֶּרֶךְ, מֵאוֹר עַצְמוּתוֹ וְזִיו יָפְיוֹ וַהֲדָרוֹ, שֶׁל זֶה הַמָּאוֹר אֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר לְךָ יָצָא. וְעַל כֵּן הָיָה הַמָּקוֹם קָדוֹשׁ מְאֹד, וְהָאֲדָמָה אַדְמַת קֹדֶשׁ הִיא אֲשֶׁר מִמֶּנָּה יָצְאָה לְמַטָּה הָאָרֶץ הַנִּקְרֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל(7), אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ,

חוץ לארץ

וְסָבִיב לָאָרֶץ הַזֹּאת נִמְצְאוּ עוֹד דְּרָכִים רַבִּים, הוֹלְכִים מִקְצֵה הָעוֹלָם וְעַד קָצֵהוּ, אֵלֶּה מַיְמִינִים וְאֵלֶּה מַשְׂמְאִילִים. וְהַדְּרָכִים הָאֵלֶּה מְזֻמָּנִים הֵם לְהוֹצִיא מֵהֶם אֲרָצוֹת רַבּוֹת, מְדִינוֹת וּמְדִינוֹת בָּעוֹלָם, לָתֵת אוֹתָם תַּחַת שָׂרִים רַבִּים וַעֲצוּמִים. וְעַל כֵּן תֵּדַע כִּי כָל הָאֲרָצוֹת הָיָה לָהֶם לִהְיוֹת טְהוֹרוֹת וְלֹא טְמֵאוֹת, וְכֵן הַשָּׂרִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם. וְכַאֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶת דַּרְכָּם, נִתְבַּלְבְּלוּ הַדְּבָרִים וְנִתְקַלְקַל [עמוד קנ"א] הָעוֹלָם, וְנִמְשְׁכוּ הַשָּׂרִים לְצַד הַטֻּמְאָה, וְנִשְׁאֲרוּ הָאֲרָצוֹת טְמֵאוֹת. כִּי הַטֻּמְאָה נִתְחַזְּקָה בְּרֹב מַדְרֵגוֹתֶיהָ, וְחָלְקָה לָהֶם אֶת הָאֲרָצוֹת הָאֵל, וְעַל כֵּן נִטְמָאוּ. אַךְ בְּעָמְדָם בְּתִקּוּנָם, וְכֵן בְּהִתָּקְנָם לֶעָתִיד לָבֹא, לֹא יִהְיוּ טְמֵאוֹת כִּי אִם טְהוֹרוֹת, רַק לֹא קְדוֹשׁוֹת כִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן ה' לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם. וְהָבֵן מְאֹד, כִּי סוֹדוֹת גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, מוּשְׁרָשִׁים בְּשָׁרְשֵׁי הַחָכְמָה הָרַבָּה, אֲנִי מְגַלֶּה לְפָנֶיךָ. עַל כֵּן תִּתְגַּבֵּר בְּבִינָתְךָ, וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ מַשְׂכִּיל חָכָם וְנָבוֹן, לָדַעַת מִגְּדֻלַּת אֱלֹקֵינוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל, כִּי הַמַּגִּיעַ לַשִּׁיעוּר הַזֶּה כְּבָר הִגִּיעַ אֶל שִׁיעוּר גָּדוֹל לַאֲשֶׁר יוּכְלוּן הָאֲנָשִׁים שְׂאֵת מֵעֹצֶם הַגְּדֻלָּה וְהַנִּפְלָאָה. וְעַתָּה הַטֵּה אָזְנְךָ וּשֲׁמָע, וְאַגִּיד לְךָ סוֹד עָצוּם וְנִפְלָא מְאֹד.

בנין הבית ע"י חיבור המאורות

כַּאֲשֶׁר נִכְלַל הַמָּאוֹר הָאַחֲרוֹן הַזֶּה בְּכָל אוֹרוֹתָיו וּבְכָל תִּקּוּנָיו, וְעָמַד עַל מְכוֹנוֹתָיו כָּרָאוּי, נִמְצָא לוֹ בְּסוֹפוֹ מָקוֹם אֶחָד נוֹרָא מְאֹד, הוּא מְקוֹם הַחֶמְדָּה הַגְּדוֹלָה וּמְקוֹם הָאַהֲבָה וְהַשָּׁלוֹם. וְהַמָּקוֹם צָפוּן וְגָנוּז לַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ לָבוֹא בוֹ, וְאִישׁ לֹא יָבוֹא בוֹ זוּלָתוֹ. וּבַמָּקוֹם הַזֶּה נִכְלָל כָּל יוֹפִי הַמָּאוֹר הַזֶּה וְכָל הֲדָרוֹ וּשְׁלֵמוּתוֹ, וּבוֹ נִמְצָא כָּל הַנּוֹעַם וְחֶדְוָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבוֹא בוֹ הַמֶּלֶךְ, מִי יוּכַל לְמַלֵּל רוֹב יָפְיוֹ וְטוּבוֹ, כִּי אֵין עֲרוֹךְ אֵלָיו בְּכָל גְּאוֹנוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ, וּכְפִי רוֹב הִסְתַּתְּרוֹ נִתְחַזַּק בְּאוֹרָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה. וּמִן הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה נִגְלֶה הַמָּקוֹם הָאַחֵר, שֶׁמִּמֶּנּוּ דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה, וְהָאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה מִתְגַּבֶּרֶת בְּתוֹכוֹ. וְעַל כֵּן תָּבִין, כִּי זֶה הַמָּקוֹם הַנִּסְתָּר וְהַנֶּעְלָם הוּא הַכָּלוּל מִכָּל יוֹפִי הַמָּאוֹר הַזֶּה. וְהַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי הוּא כָּלוּל מִכָּל הַמְּקוֹרוֹת וְהַשָּׁרָשִׁים שֶׁנִּשְׁתָּרְשׁוּ בוֹ מִכָּל הַדְּבָרִים. וְהַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן הוּא בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר נִמְצָא שָׁם הָאָרוֹן וְהָעֵדוּת, וְהָאֶבֶן הַשְּׁתִיָּה שָׁם עָמְדָה לְהִתְחַזֵּק בּוֹ הַרְבֵּה. וְהַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי הוּא שְׁאָר כָּל הַבַּיִת הַיּוֹצֵא מִן הָאֶבֶן הַהִיא, כַּאֲשֶׁר אֲפָרֵשׁ עוֹד בס"ד.

 וְעַתָּה תִּרְאֶה כִּי כַּאֲשֶׁר נִתְחַבַּר בָּרִאשׁוֹנָה הַמָּאוֹר הַזֶּה הַנִּקְרָא "מַלְכוּת" עִם "הַמֶּלֶךְ", מִבֵּין עֹצֶם הַמְּנוּחָה יָצָא זֶה הַבַּיִת, עַל מִדּוֹתָיו וְעַל מִשְׁפָּטוֹ, וְכָל חֲצֵרוֹתָיו וְכָל חֲדָרָיו לַפְּנִימִי וְלַחִיצוֹן, מִדּוֹת לְפִי הָאוֹרוֹת, הַמְעַטִּים הֵם אִם רַבִּים. כִּי בְּזֶה הַבַּיִת נִמְצְאוּ הַדְּרָכִים הַגְּדוֹלִים, הֵם הַמְסִלּוֹת אֲשֶׁר לְמִינֵי הַנִּבְרָאִים שֶׁזָּכַרְתִּי לְךָ לְמָעְלָה. וְלַדְּרָכִים – שֵׁמוֹת מְפוֹאָרִים מְלֵאִים עָצְמָה וִיכֹלֶת. וּמִן הַדְּרָכִים נִתְפַּשְּׁטוּ הַשְּׁבִילִים, אֲשֶׁר הִגַּדְתִּי לְךָ; וְנִמְצְאוּ לְכָל שְׁבִיל שֵׁמוֹת [עמוד קנ"ב] מְיוּחָדִים, בְּחָכְמָה גְּדוֹלָה וּבְסֵדֶר נִפְלָא. וּמִשָּׁם לָקְחוּ כֹחַ כָּל הַדְּבָרִים, וּבָהֶם מִתְאַחֲזִים בַּעֲלוֹתָם מִמַּטָּה לְמָעְלָה. וּבְבוֹאָם אֶל הַמְסִלּוֹת, נִתְכַּסּוּ תַּחַת אוֹתָם הַשֵּׁמוֹת הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר זָכַרְתִּי, וְלֹא נִרְאֶה מֵהֶם דָּבָר; רַק בְּצֵאתָם יִתְגַּבְּרוּ בִּשְׁמוֹתֵיהֶם אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ. עַל כֵּן לֹא הָיָה בַּבַּיִת רַק הַשֵּׁמוֹת לַמְסִלּוֹת וְלֹא אֲשֶׁר לַשְּׁבִילִים, וְהָבֵן הֵיטֵב. וּבִהְיוֹת הַבַּיִת יוֹצֵא בְּרוֹב [הַמְּנוּחָה] וְהַהַשְׁקֵט, עַל כֵּן נִקְרָא שְׁמוֹ "מְנוּחָה".

 וְזֶה הַבַּיִת כֵּיוָן שֶׁנִּבְנָה בָּרִאשׁוֹנָה – לֹא נִסְתָּר עוֹד. וְקֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם נִבְרָא הַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, כִּי מִן הַבַּיִת הַזֶּה לוֹקְחִים שֶׁפַע וְכֹחַ כָּל הַנִּבְרָאִים. וּבְהַגִּיעַ אֵלָיו הַשֶּׁפַע הַנִּשְׁפָּע מִן הַמֶּלֶךְ, נִרְאוּ כָּל חֲצֵרוֹתָיו וְכָל חֲדָרָיו כֻּלָּם מְלֵאִים כֹּחַ וְעָצְמָה, לָתֵת לְכָל הַקָּרֵב הַקָּרֵב, אִישׁ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. וְעַל כֵּן לֹא פָסַק הַשֶּׁפַע מִן הַבַּיִת הַזֶּה מֵעוֹלָם, כִּי לוּלֵי פָסַק רֶגַע אֶחָד הָיוּ מִתְבַּטְּלִים כָּל הַבְּרִיּוֹת מִיָּד.

הקדמה

נִמְצָא שֶׁאֵין הַמֶּלֶךְ מֵסִיר עֵינָיו מֵהֵיכָלוֹ כְּלָל. וְאִם תֹּאמַר עַל הָעֶלְיוֹנִים(8) אָמְרוּ שֶׁאֵינָם מִתְפָּרְשִׁים זֶה מִזֶּה, וְלֹא כֵן עַל הַתַּחְתּוֹנִים, אֵין זֶה קֹשִׁי, וְאַתָּה לֹא יָרַדְתָּ לְעֹמֶק הַחָכְמָה וְלֹא הִגַּעְתָּ אֶל שָׁרָשֶׁיהָ.

 וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כִּי יֵשׁ זִוּוּג וְיֵשׁ חִבּוּר (9). וְהַחִבּוּר הוּא בְּהָאִיר הַמְּאוֹרוֹת זֶה אֶל זֶה מִמְּקוֹמָם, וְאֵינָם נִגָּשִׁים זֶה לָזֶה, עַל כֵּן תִּתְחַלֵּשׁ הַהֶאָרָה בְּהִתְפַּשְּׁטָהּ מִלִּפְנֵי אֲדוֹנֶיהָ. וְלָזֶה קָרְאוּ חֲכָמִים "פֵּרוּד", כִּי אֵין פֵּרוּד בַּמְּאוֹרוֹת ח"ו, רַק כַּאֲשֶׁר אֵינָם קְרֵבִים זֶה לָזֶה נִקְרָא פֵרוּד, וְזֶה קִצּוּץ הַנְּטִיעוֹת. וְלֹא יַגִּיעַ זֶה רַק לְמַטָּה, אֲבָל לְמַעְלָה לֹא יַגִּיעַ פְּגָם זֶה ח"ו. וְנִמְצְאוּ שְׁתֵּי מְאוֹרוֹת [י"ה], [היו"ד] (10) תָּמִיד בְּחִבּוּר שָׁלֵם, וְהַקּוֹץ עַל גַּבֵּיהֶם, שְׁלָשְׁתָּם נִקְשָׁרִים בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְהֶחָזָק. אַךְ מִשָּׁם וּלְמַטָּה (11) נִמְצָא זֶה הַפֵּרוּד בְּחַטַּאת בְּנֵי הָאָדָם, כִּי הַיו"ד תִּפָּרֵד מֵהַה"א, וְהַה"א מֵהַוא"ו, וְהַוא"ו מֵהַה"א.

 אַךְ הַזִּוּוּג הוּא בְּהִתְקָרֵב הַמְּאוֹרוֹת אֶחָד אֶל אֶחָד. וּבְהִתְקָרְבָם בְּדֶרֶךְ זֶה, מִי יוּכַל לְהַגִּיד רוֹב תִּפְאֶרֶת קְדֻשָּׁתָם וְעֹצֶם גְּאוֹנָם, כִּי כְּאֵשׁ בּוֹעֵרָה לוֹהֲטִים זֶה בָזֶה, וְנֶאֱחָזִים בְּיִחוּד גָּדוֹל. וּמֵרוֹב הָעֹז וְהַחֶדְוָה, תַּגִּיעַ הַשִּׂמְחָה אֶל כָּל הַמְּאוֹרוֹת, מִמָּאוֹר לְמָאוֹר, עַד לִפְנֵי הַשֹּׁרֶשׁ הַשָּׁלֵם וְהַיָּחִיד – אֵין סוֹף ב"ה. וּבִרְבוֹת הַשִּׂמְחָה יִרְבֶּה הַשֶּׁפַע מִמֶּנּוּ לָרֶדֶת בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת. וְזִוּוּג זֶה הוּא הֶחָסֵר

מִן הַתַּחְתּוֹנִים, וְעַל כֵּן אָמְרוּ הַחֲכָמִים ז"ל (תענית ה.): "אָמַר הקב"ה – לֹא אָבוֹא בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה" וכו', כִּי עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים יְרוּשָׁלַיִם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ,

לֹא יָבוֹא הַמֶּלֶךְ בִּיאָה גְמוּרָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מָעְלָה. וּבִרְבוֹת [עמוד קנ"ג] הַתִּקּוּן בַּמְּאוֹרוֹת, יִתְפַּשְּׁטוּ הַדְּבָרִים בְּכֹחַ גָּדוֹל וְיִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְמָטָּה. וְכַאֲשֶׁר חָסַר הַתִּקּוּן הַזֶּה מִפְּנֵי הָעֲווֹנוֹת – נֶחֱרַב הַבַּיִת לְמָטָּה. וְעִם כָּל זֶה לֹא פָסַק לְמַעְלָה, כִּי לוּלֵי פָסַק הָיָה הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָרֵב בְּרֶגַע אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְמָעְלָה. רַק הוּחְשַׁךְ מְאֹד מִמַּה שֶּׁהָיָה בַּתְּחִלָּה, וְגַם חָסַר מִמֶּנּוּ הַשִּׂמְחָה הָעֲצוּמָה שֶׁהָיְתָה בוֹ מִימֵי קֶדֶם, בִּהְיוֹתוֹ מִשְׁכַּן כָּבוֹד וּזְבוּל מְנוּחָה אֶל הַמֶּלֶךְ. וְכַאֲשֶׁר יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ -יָשׁוּבוּ הַדְּבָרִים כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְהָאוֹר יִהְיֶה יוֹתֵר, וְהַשֶּׁפַע יִרְבֶּה מְאֹד, וְעַל כֵּן יִבָּנֶה עוֹד הַבַּיִת הַזֶּה לְמַטָּה, וּכְבוֹדוֹ יִהְיֶה גָדוֹל מִן הָרִאשׁוֹנִים. וְעוֹד אֲדַבֵּר לְךָ מִזֶּה בס"ד, וְעַד הֵנָּה הָיוּ דִּבְרֵי הַהַקְדָּמָה.

 

דילוג לתוכן