לשכנו תדרשו ספר שלישי
הקדמת מילין והסכמות
לְבוֹרֵא הָעוֹלָם אוֹדֶה רֵאשִׁית
"בְּכָל לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה"
עַל כָּל חֲסָדָיו שֶׁעָשָׂה עִמִּי
מָה־אָשִׁיב לַייָ כֹּל־תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי. כּוֹס־יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא. נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכָל־עַמּוֹ. יָקָר בְּעֵינֵי יְיָ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו. אָנָּה יְיָ כִּי־אֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲנִי־עַבְדְּךָ בֶּן־אֲמָתֶךָ, פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי. לְךָ־אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם יְיָ אֶקְרָא. נְדָרַי לַייָ אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכָל־עַמּוֹ. בְּחַצְרוֹת בֵּית יְיָ, בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָלַיִם, הַלְלוּ־יָהּ.
שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִשְׁמַע, צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִֽׁיעַ. וְכָתוּב רַנְּנ֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהֹוָ֑ה לַ֝יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה:
בְּחַסְדֵי ה' הֵבֵאנוּ כָּאן אֶת חֵלֶק ג' שֶׁל הַסְּפָרִים "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ" שֶׁעוֹסֵק בַּלְּשָׁכוֹת שֶׁצְּרִיכוֹת לִהְיוֹת בְּבַיִת שְׁלִישִׁי מִדְּאוֹרַיְתָא חֲזַ"ל בַּשַּׁ"ס וּבַמִּדְרָשִׁים, וּבְסוֹף פִּסְקֵי הָרַמְבָּ"ם. וְחֵלֶק ב' עוֹסֵק בְּגָבְהֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁשִּׁנּוּיֵיהֶם לְפִי דַּרְגַּת קְדֻשָּׁתָם.
חֵלֶק זֶה זִכּוּנִי מֵהַשָּׁמַיִם לְכָתְבוֹ בְּסִיּוּם הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בִּלְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וְלָכֵן נִכְתַּב בִּקְצָרָה, וּבָרוּךְ ה' רְצוֹנֵנוּ בְּהוֹצָאָה חֲדָשָׁה זוֹ לְהַרְחִיב וּלְפַשֵּׁט נוֹשְׂאִים אֵלּוּ כְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר.
הוֹצָאָה זוֹ בְּעֶזְרַת ה' תִּהְיֶה אֲחִידָה.
בִּשְׁמוֹת הַפֵּרוּשִׁים נִרְמְזוּ שְׁמוֹתַי
בֵּאוּר קֵץ הַיָּמִין – יִצְחָק בֶּן אָמִיר רַחֲמִים, קֵץ- מֵהַשֵּׁם יִצְחָק, כַּנֶּאֱמָר (דניאל פרק י"ב פס' י"ג) וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין". וְכַיָּדוּעַ הַיָּמִין הוּא תְּחִלַּת הַטּוֹב שֶׁאַחֲרֵי סוֹף הָרָע. וְקֵץ הַיָּמִים הוּא סוֹף הָרָע.
בֵּאֵר לַחַי – בֶּן אָמִיר רַחֲמִים, חַי חֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל יִצְחָק וּבְיַחַד זֶה קֵץ חַי= יִצְחָק,
וְכֵן מֻזְכָּר בּוֹ שְׁמִי הַשֵּׁנִי שֶׁהוֹסַפְתִּי חַי כְּדֵי לְהוֹדוֹת לְחַי הָעוֹלָמִים הוּא הקב"ה עַל כָּל חַסְדֵי הַחִנָּם שֶׁעוֹשֶׂה עִמִּי וְעוֹדֶנִּי חַי.
פֵּרוּשׁ ג' הַשְׁלָמַת שָׁרָת שָׁרָת הוּא הַפֵּרוּשׁ שֶׁל כֹּהֵן.
כַּיָּדוּעַ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ, וְצִיּוֹן הוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַצְמוֹ. וְלֹא עוֹסְקִים בָּהּ בִּגְלַל אֲרִיכוּת הַגָּלוּת, שֶׁכֵּן עַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. אֲבָל הַהֶכְרֵחַ לַעֲסֹק בְּנוֹשֵׂא הַלְּשָׁכוֹת הוּא הֶכְרֵחַ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּדוֹרֵנוּ דּוֹר הַגְּאֻלָּה, שֶׁכֵּן "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ" וְלָכֵן נִבְרָא הָאָדָם לְבַדּוֹ כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם וְיִרְאֶה מָה חָסֵר בּוֹ וְיַשְׁלִימוֹ. וּבְדוֹרֵנוּ זֶה הַנּוֹשֵׂא שֶׁעוֹסְקִים בּוֹ הֲכִי פָּחוֹת בַּתּוֹרָה, כִּי מִקּוּם נוֹשֵׂא הַלְּשָׁכוֹת אֵינוֹ מֻזְכָּר בַּנָּבִיא וְיֵשׁ לִדְרֹשׁ בְּלִמּוּד וְלָדַעַת מִקּוּמוֹ.
לְאַחַר שֶׁהוֹדֵינוּ לְבוֹרֵא עוֹלָם, בִּרְצוֹנִי לְהוֹדוֹת לְכָל הָעוֹזְרִים וּמְסַיְּעִים בְּהוֹצָאַת הַסְּפָרִים עַל יְדֵי חִזּוּק רוּחִי, הָרַב הַיְּנוּקָא וְכֵן לִידִידִי מ.נ. נ"י.
הַחוֹתֵם לִכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה
לַהֲקָמַת קֶרֶן שְׁכִינַת עֻזֵּנוּ בְּתִפְאַרְתָּהּ. י.ח.כ.