מאמר משכני עליון
חלק ח'
שלשה סדרים בנתינת השפע
"משכני עליון"
חלק ח'
שלשה סדרים בנתינת השפע
סדר ראשון: הר הבית – קיום הנבראים
וְהִנְנִי מְפָרֵשׁ לְךָ עַתָּה סוֹדוֹת גְּדוֹלִים בְּעִנְיַן הַשֶּׁפַע (122) הַנִּתָּן לִבְרִיּוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה מִגָּדְלָם וְעַד קָטְנָם. וְתֵדַע בֶּאֱמֶת, שֶׁשֹּׁרֶש כָּל הַבְּרִיּוֹת הֵם הַכ"ב אוֹתִיּוֹת, שֶׁהַכֹּל מֵהֶם יָצְאוּ, מִצֵּרוּפֵיהֶם וְתוֹלְדוֹתֵיהֶם. וְהַכ"ב אוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה יוֹשְׁבוֹת רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת, וּמִשָּׁם יוֹצְאִים צֵרוּפִים עַד אֵין חֵקֶר. וְצֵרוּפָם בַּתְּחִלָּה – רל"א שְׁעָרִים, פָּנִים וְאָחוֹר, וְאַחֲרֵיהֶם יוֹצְאִים תּוֹלָדוֹת אֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר. וְשָׁלֹשׁ אַלְפָא בֵּיתוֹת נִרְאוּ בָרִאשׁוֹנָה, רָאשִׁים עַל כָּל הָאֲחֵרִים, וְהֵם: אבג"ד לַיָּמִין, תשר"ק לַשְּׂמֹאל, אתב"ש לָאֶמְצַע.
כַּאֲשֶׁר הֵאִיר אוֹר מִן הַזִּוּוּג הַקָּדוֹשׁ בַּמָּקוֹם הַזֶּה, מֵרֹב הָאוֹר וְהַזִּיו נִתְחַזְּקוּ הַכ"ב אוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה הָעוֹמְדִים שָׁם. וּמֵרֹב הַחֹזֶק וְהַכֹּחַ נִרְאָה כְּאִלּוּ נִתְחַדְּשׁוּ אָז; וּמָאוֹר אֶחָד נִתְגַּבַּר מְאֹד כּוֹלֵל אֶת כָּל הַכ"ב הָאֵלֶּה, וְגַם ה' אֲחֵרִים שֶׁהֵם מנצפ"ך. וְשֵׁם הַמָּאוֹר הַזֶּה – אוחז"ה וְנִכְלָל בַּפָּסוּק: "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אוֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו". וְנִמְצָא שֶׁהַשֵּׁם הַזֶּה הָעוֹלֶה כ"ז, אַחַר הַזִּוּוּג הוּא יוֹצֵא וּמִתְגַּבֵּר וּמְכַסֶּה עַל כָּל הָאֲחֵרִים. עַל כֵּן גָּדְלָה קְדֻשָּׁתוֹ מְאֹד וּלְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁה עַל הָאָדָם, עִם שֵׁמוֹת אֲחֵרִים הַמִּתְחַבְּרִים לוֹ (123) וְנִצְרָפִים בְּאוֹתוֹ הַפָּסוּק עַצְמוֹ. וְעַל כִּי מִן הַזִּוּוּג הוּא יוֹצֵא, עַל כֵּן נֶאֱמַר: "אֶעֱלֶה בְתָמָר"; וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי הַתָּמָר מוֹרֶה תָּמִיד עַל הַזִּוּוּג. וְאָז מִתְגַּבֵּר זֶה הַשֵּׁם אוחז"ה, הוּא כּוֹלֵל כָּל הָאוֹתִיּוֹת; וְהַ"סַנְסִנָּיו" שֶׁלּוֹ, מוֹרִים כְּמָשָׁל עַל הַצֵּרוּפִים הַיּוֹצְאִים מִן הָאוֹתִיּוֹת. וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כִּי מִכָּאן נִמְשָׁךְ כָּל הַשֶּׁפַע אֶל כָּל הַצָּרִיךְ לוֹ, [עמוד קצ"א] וְעַל כֵּן נֶאֱמַר "וְיִהְיוּ (שני) [נָא] שָׁדַיִךְ", כִּי שָׁדַיִם נִקְרָאִים הַמְּאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים הַנּוֹתְנִים הַשֶּׁפַע לַתַּחְתּוֹנִים. וְלָמָה אָמַר "כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן"? אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלִים הַתַּחְתּוֹנִים לְקַבֵּל מִן הַשְּׁעָרִים, הֵם מִתְדַּבְּקִים וְנִתְלִים בָּאוֹתִיּוֹת הַמְּאִירוֹת בַּשַּׁעַר, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי, כִּי אֵלֶּה הֵם שֹׁרֶשׁ לָאֵלֶּה. וּבִהְיוֹתָם דְּבוּקִים שָׁם, נִרְאוּ מַמָּשׁ כְּאֶשְׁכּוֹל שֶׁבּוֹ תְּלוּיִים הָעֲנָבִים. וּמ"ש: "וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים", הוּא רֵיחַ הַקָּרְבָּן הָעוֹלָה בָּאַף… [לְהִמָּתֵק] הַגְּבוּרָה הַנִּמְצֵאת בּוֹ.
וְעַתָּה אַשְׁלִים לְפָרֵשׁ עִנְיַן הַשֶּׁפַע שֶׁהִתְחַלְתִּי. בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְחַבְּרוּ יַחַד הַתִּפְאֶרֶת וְהַמַּלְכוּת, ג' מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים יָצְאוּ מִן רֹאשׁ הַתִּפְאֶרֶת, וְיָרְדוּ דֶּרֶךְ הַיְסוֹד אֶל הַמַּלְכוּת, וְשָׁם הִגִּיעוּ אֶל ג' הָאַלְפָא בֵּיתוֹת הָאֵלֶּה. וּבְהַגִּיעָם אֲלֵיהֶם – מִי יוּכַל לְהַגִּיד רֹב הֲדָרָם וְזִיוָם, כִּי הָאוֹר עוֹלֶה וְיוֹרֵד וְעוֹלֶה, בְּכָל אֶחָד מֵהֶם בְּעָצְמָה רַבָּה, וּמִתְפַּשֵּׁט בְּכָל תּוֹלְדוֹתֵיהֶם כְּאֶחָד. וְעַל יְדֵי זֶה נִמְצָא כֹּחַ לְכָל בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם כָּרָאוּי לָהּ.
סדר שני: סורג – התחדשות הנבראים
אַחַר כָּךְ הֵאִיר אוֹר אַחֵר מִן הָרֹאשׁ הַנִּזְכָּר, וְהִגִּיעַ אֶל הַג' אַלְפָא בֵּיתוֹת, וְאֶל תּוֹלְדוֹתֵיהֶם כֻּלָּם. וּמֵרֹב הָדָר הַגָּדוֹל הַזֶּה חָזְרוּ כָּל הַתּוֹלָדוֹת, וְשָׁבוּ לִהְיוֹת נִכְלָלִים בְּתוֹךְ שָׁרְשֵׁיהֶם, וְנִקְשַׁר הַכֹּל לִפְנַי וְלִפְנִים. וְעַל יְדֵי כֵן לָקְחוּ כֻלָּם אוֹר חָדָשׁ גָּדוֹל מְאֹד, וְעַל יָדוֹ קִבְּלוּ כֹחַ לְהִתְחַדֵּשׁ הֵם בְּעַצְמָם, וְגַם לְהוֹלִיד תּוֹלָדוֹת כַּיּוֹצֵא בָהֶם. רַק לֹא יָצְאוּ הַתּוֹלָדוֹת אֶלָּא מֵחִבּוּר הָאוֹרוֹת וְהַרְכָּבָתָם זֶה בָזֶה.
וּבִהְיוֹת הָאוֹרוֹת הָאֵלֶּה מְחַבְּקִים זֶה אֶת זֶה וְנִרְכָּבִים זֶה בָזֶה, נִרְאֶה בְּתוֹךְ הַמָּקוֹם הַזֶּה כְּמוֹ (ה)חוֹמָה אַחַת, שֶׁתִּהְיֶה הַחוֹמָה אֲרוּגָה מֵעֵצִים מַעֲשֵׂה רֶשֶׁת; וְנִקְרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה הַמְּסוֹבֵב מִן הַחוֹמָה הַזֹּאת "סוֹרֵג". וְנִמְצָא, שֶׁבַּמָּקוֹ[ם*] הָרִאשׁוֹן, וְהוּא הַחִיצוֹן הַסּוֹבֵב אֶת הָאֲחֵרִים, נִמְצָא הַשֶּׁפַע לְקִיּוּם כָּל הַמִּינִים, וְהוּא הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵאִיר בָּרִאשׁוֹנָה אֶל הַכ"ב אוֹתִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁזָּכָרְתִּי. וְזֶה הִקִּיף הַכֹּל, כִּי הוּא הַכּוֹלֵל אֶת כָּל הַדְּבָרִים, וּבְתוֹכוֹ נִמְצְאוּ הַמְּקוֹמוֹת הָאֲחֵרִים. וְגֹבַהּ הַחוֹמָה הַזֹּאת נִמְצָא עֲשָׂרָה טְפָחִים לְבַד, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. וְאַתָּה יָדַעְתָּ מַהוּ טֶפַח, וּמָה רוֹמֵז שִׁיעוּר הָעֲשָׂרָה; וְנִמְצָא שֶׁזֶּה הַשִּׁיעוּר דַּי לְכָל הַבְּרִיּוֹת.
[פ"א מ"ג. אות ב]
סדר שלישי: חיל – תיקון הנבראים
[עמוד קצ"ב] אַחַר כָּךְ עוֹד הֵאִיר אוֹר שְׁלִישִׁי מִן הָרֹאשׁ הַנִּזְכָּר, וְהִגִּיעַ אֶל הָאַלְפָא בֵּיתוֹת. וְזֶה הָאוֹר חָזַר וְקָבַץ אֶת כָּל הַמְּאוֹרוֹת וְאֶת כָּל הָאוֹתִיּוֹת כֻּלָּם, וְכָלַל אוֹתָם בְּקֶשֶׁר אֶחָד. וְנִמְצָא, שֶׁכָּל זֶה הַקֶּשֶׁר שֵׁם נִכְבָּד וְנוֹרָא מְאֹד, הוּא שֵׁם הַהוי"ה ב"ה. וְעַל כֵּן לָקְחוּ כֹחַ כָּל הַנִּמְצָאִים לִתָּקֵן בְּסוֹד הָאָדָם; וְהוּא סוֹד גָּדוֹל לְיוֹדְעֵי דַּרְכֵי הַחָכְמָה וְיוֹדְעֵי תִּקּוּן הָעוֹלָם כַּאֲשֶׁר הוּא. וְתֵדַע, שֶׁהַשֵּׁם הַזֶּה שֶׁאָמַרְתִּי הוּא אד"ם – יו"ד ק"א וא"ו ק"א. וּבְצֵאת כָּל הַמַּעֲשִׂים, יָצְאוּ מִן הַבִּינָה, וְהִיא אקי"ק, וְנִמְלָא זֶה הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו אל"ף ק"א יו"ד ק"א, וְכָךְ הוּא נִכְנָס בְּתוֹךְ ההוי"ה אֲשֶׁר זָכַרְתִּי, בָּאל"ף הָאֶמְצָעִית שֶׁבּוֹ, וְנִמְצָא הַכֹּל – הוי"ה ואקי"ק, וְהַכֹּל נִכְלָל בָּאָדָם. וְלַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִתְפַּשַּׁט זֶה הָאוֹר שֶׁאָמַרְתִּי, נִמְצֵאת חוֹמָה סָבִיב עֶשֶׂר אַמּוֹת וְנִקְרָא "חֵיל", וְהוי"ה וְאקי"ק הֵם כְּמִנְיַן חי"ל. וַהֲרֵי נִשְׁלְמוּ כָּל מִדּוֹת הַבַּיִת הֵיטֵב.
[פ"א מ"ג. אות ג]
מעלות עולות מחיל לעזרה
וְעַתָּה עֲדַיִן נִשְׁאַר לִי לְפָרֵשׁ לְךָ עִנְיַן הַמַּעֲלוֹת הַנִּמְצָאוֹת בֵּין מָקוֹם לְמָקוֹם. וְנִמְצְאוּ בַּמַּעֲלוֹת הָאֵלֶּה סוֹדוֹת גְּדוֹלִים, כִּי הֵם מַעֲלוֹת מַמָּשׁ, שֶׁבָּם עוֹלִים הָעוֹלָמוֹת וְיוֹשְׁבֵיהֶם מֵעוֹלָם לְעוֹלָם. וְנִמְצְאוּ לְכָל הַשְּׁעָרִים הַמַּעֲלוֹת הָאֵלֶּה [שׁוֹנוֹת], לְפִי סוֹדוֹתֵיהֶם. כִּי לְצַד הַמִּזְרָח נִמְצְאוּ י"ב מַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת לְפִי עֹצֶם חֲשִׁיבוּתָם, וְלִשְׁנֵי הַצְּדָדִים הָאֲחֵרִים – שֶׁבַע לָאֶחָד. וְעַתָּה אֲפָרֵשׁ לְךָ זֶה הָעִנְיָן, כִּי ב' דְּרָכִים נִמְצְאוּ לַמְּאוֹרוֹת, וְעַל כֵּן ב' דְּרָכִים הֵם לַעֲלִיָּתָם דֶּרֶךְ לְפִי דֶּרֶךְ. כִּי הִנֵּה הַמְּאוֹרוֹת נֶחֱלָקִים לְעֶשֶׂר וּלְשֶׁבַע, וְהַשֶּׁבַע הֵם בְּסֵדֶר הַהֵיכָלוֹת, וְעֶשֶׂר בְּסֵדֶר הַמַּדְרֵגוֹת עַצְמָם. וּשְׁנֵיהֶם צְרִיכִים לַעֲלוֹת, וְכֵיצַד הֵם עוֹלִים? מַתְחִילִים כָּל הַמְּאוֹרוֹת מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, וְנִכְלָלִים הַתַּחְתּוֹן בָּעֶלְיוֹן, עַד שֶׁנִּמְצְאוּ כֻלָּם נִקְשָׁרִים בִּכְלָל אֶחָד. וְעַל כֵּן לְפִי הַמַּדְרֵגוֹת נִמְצְאוּ הַמַּעֲלוֹת, לְהַעֲלוֹתָם מַעֲלָה אַחַר מַעֲלָה עַד לְמָעְלָה. עַל כֵּן נִמְצְאוּ שֶׁבַע מַעֲלוֹת לַצָּפוֹן וְלַדָּרוֹם לְשֶׁבַע הַהֵיכָלוֹת.
וְי"ב (ל)מַדְרֵגוֹת לַמִּזְרָח. וְאוֹמַר לְךָ לָמָה הֵם י"ב, וְהַסּוֹד עָמֹק מְאֹד, עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁתִּתֵּן דַּעְתְּךָ לְהָבִין אוֹתוֹ. מַלְכוּת שֶׁבַּחַיּוֹת נִשְׁאֲרָה בָּאוֹפַנִּים(124), וְשָׁם נִתְחַלְּקָה לִשְׁנַיִם, וְהִשְׁלִימָה לָהֶם מִנְיַן הַמַּדְרֵגוֹת; וְאָז נִתְחַדַּשׁ לַחַיּוֹת מַלְכוּת אַחֵר. וּמִן הַמַּלְכוּת הַזֹּאת נַעֲשׂוּ שְׁנֵי [עמוד קצ"ג] רָאשִׁים גְּדוֹלִים אֶל כָּל הָאוֹפַנִּים, עוֹמְדִים לָהֶם לְמַעְלָה כְּמוֹ זָכָר וּנְקֵבָה. וְנִמְצְאוּ עֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת, וּב' רָאשִׁים עֲלֵיהֶם. וּמִפְּנֵי שֶׁחֵלֶק מִן הָרָאשִׁים נִמְצָא בְּתוֹךְ הָעוֹלָם עַצְמוֹ, שֶׁהוּא הַמַּלְכוּת הָרִאשׁוֹן שֶׁזָּכַרְתִּי, וְעַל כֵּן הֻצְרְכוּ עוֹד ב' מַעֲלוֹת לְנֶגֶד הָרָאשִׁים הָהֵם עַצְמָם.
[פ"א מ"ג. אות ד]
מעלות עולות מעזרת נשים לעזרת ישראל
וּמַעֲלוֹת הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה הָעוֹלוֹת אֶל הַפְּנִימִית הֵם שְׁמוֹנֶה לַכֹּל, וְנִמְצָא לָהֶם מָקוֹם מִן הָאוּלָם עַד הַפֶּתַח כָּל מֶשֶׁךְ חַדְרֵי הַשָּׁעַר. וְאוֹמַר לְךָ סוֹד הַשְּׁמוֹנֶה הָאֵלֶּה. דַּע כִּי לַמַּעֲלוֹת הָאֵלֶּה נִמְצְאוּ שֵׁמוֹת יְדוּעִים, שְׁנֵי שֵׁמוֹת הֵם, וּבָהֶם שְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת, שֶׁמֵּהֶם נַעֲשׂוּ אֵלֶּה הַמַּעֲלוֹת. כִּי כְּשֶׁצְּרִיכִים הָעוֹלָמוֹת לַעֲלוֹת, אָז יֵצֵא מִן הָעֶלְיוֹן שֶׁפַע וְכֹחַ אֶל הַתַּחְתּוֹנִים, וּבַכֹּחַ הַזֶּה הֵם מִתְחַזְּקִים וְעוֹלִים, וּכְשֶׁרָצוּ לַעֲלוֹת הַחַיּוֹת אֶל הַכִּסֵּא (125), יָצְאוּ ב' מְאוֹרוֹת עֲצוּמִים מִן הַכִּסֵּא אֲלֵיהֶם, וּבָם נִתְחַזְּקוּ וְעָלוּ. וּבַעֲלוֹתָם הֵם מַשְׁמִיעִים שִׁירָה נְעִימָה בְּכֹחַ הַמְּאוֹרוֹת הָהֵם, כִּי בָהֶם מִתְחַזְּקִים וְעוֹלִים; עַל כֵּן אֵינָם מַנִּיחִים אוֹתָם, וְלֹא יֶחְסַר מֵהֶם הַכֹּחַ.
שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הָאֵלֶּה יוֹצְאִים מִן הַחָכְמָה וְהַבִּינָה שֶׁבַּכִּסֵּא, וְנִמְצָא שָׁם הַמָּאוֹר הָרִאשׁוֹן קדו"ש וְשֵׁם הַמָּאוֹר הַשֵּׁנִי ברו"ך, וְשָׁרְשָׁם יקו"ק אקי"ק. הַמְּאוֹרוֹת הָאֵלֶּה מַגִּיעִים אֶל הַחַיּוֹת. וּבְהַגִּיעָם אֲלֵיהֶם – מִי יוּכַל לְהַגִּיד רֹב הֶהָמוֹן וְהַהֲמֻלָּה וְהַחֲרָדָה שֶׁהֵם חֲרֵדִים, וְהָרַעַשׁ שֶׁהֵם מַרְעִישִׁים לִקְרָאתָם, וּמְקַבְּלִים אוֹתָם בְּאֵימָה וְיִרְאָה בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, וּבָהֶם מִתְחַזְּקִים וְעוֹלִים. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ" וגו', וִיחֶזְקֵאל אוֹמֵר: "וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וגו' [בָּרוּךְ כְּבוֹד" וגו']. וְנִמְצָא שֶׁבְּאֵלֶּה הַב' שֵׁמוֹת הֵם עוֹלִים. וְעַל כֵּן יִשְׂרָאֵל מְדַלְּגִים בְּאָמְרָם שְׁנֵי הַפְּסוּקִים הָאֵלֶּה בִּתְפִלָּתָם, כִּי כֵן בִּנְסֹעַ הַחַיּוֹת לַעֲלוֹת אוֹמְרִים אוֹתָם. וְאָז כָּתוּב: "וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים" וגו'. אַךְ בְּעָמְדָם בַּמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן נֶאֱמַר בָּהֶם: "בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶ(ם)[ן]". וְהָבֵן, אֵיךְ הַמַּעֲלוֹת הֵם לִפְנֵי הַפְּתָחִים; כִּי בִּבְקֹעַ הָאוֹר אֶת הַחוֹמָה וְיָצָא לַחוּץ, אָז נִתְגַּלּוּ הָאוֹרוֹת הָאֵלֶּה אֶל הַתַּחְתּוֹנִים.
[פ"ב מ"ב. אות טו]
מעלות בין האולם למזבח
[עמוד קצ"ד] וְלֶחָצֵר הַפְּנִימִית נִמְצְאוּ י"ב מַעֲלוֹת עוֹלוֹת אֶל הָאוּלָם אֲשֶׁר לַהֵיכָל. וְהֵם י"ב מִפְּנֵי הַהֵיכָלוֹת שֶׁבַּכִּסֵּא, שֶׁהֵם שִׁשָּׁה בְּהֵיכַל הָרָצוֹן, וְעוֹד ו' אֲחֵרִים, הֲרֵי י"ב. וְהָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא הָעוֹלֶה בָּאֲצִילוּת (126).
[פ"ג מ"א. אות כז]
"שער הפונה קדים סגור"
וְעַתָּה אוֹדִיעֲךָ סוֹד אֶחָד שֶׁנִּצְטַוָּה הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל (מו, א): בְּ"שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה קָדִים". כִּי שַׁעַר הַמִּזְרָח הוּא מְקוֹם עֹצֶם הָאוֹרָה וְהַכֹּחַ הַגָּדוֹל, וְזֶה לֹא יִפָּתַח לַתַּחְתּוֹנִים רַק בְּשַׁבָּת וּבְר"ח. כִּי מִן הַשַּׁעַר הַגָּדוֹל הוּא יוֹצֵא בְּקַו הַמִּישׁוֹר, וְעַל כֵּן יִהְיֶה סָגוּר וְלֹא יִפָּתַח רַק לַנָּשִׂיא שֶׁהוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כִּי כּוֹחוֹ גָּדוֹל, וּמִפְּנֵי רֹב חֲשִׁיבוּתוֹ יִפָּתַח לוֹ הַפֶּתַח הַזֶּה. אֲבָל לֹא לַשְּׁאָר, רַק בְּאֵלּוּ הַשְּׁנֵי יָמִים. וְאוֹמַר לְךָ לָמָּה בְּאֵלּוּ הַיָּמִים, כִּי בְּאֵלֶּה הַיָּמִים מְקַבֶּלֶת הַשְּׁכִינָה מִן הַתִּפְאֶרֶת אוֹר גָּדוֹל מְאֹד. וְעַתָּה אוֹמַר לְךָ מָה הַהֶפְרֵשׁ נִמְצָא בֵּין שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה. כִּי יוֹם רֹאשׁ-הַחֹדֶשׁ הוּא לְמַטָּה, רַק שֶׁהַשְּׁכִינָה מְקַבֶּלֶת כֹּחַ מִן הַתִּפְאֶרֶת, כֹּחַ חָדָשׁ לְנַהֵג אֶת כָּל חֲיָלוֹתֶיהָ כָּל שְׁלוֹשִׁים הַיָּמִים שֶׁהִיא סוֹבֶבֶת בָּהֶם, אַךְ הַשַּׁבָּת הִיא הָעוֹלָה בְּמַעֲלוֹת יוֹתֵר גְּדוֹלוֹת; וְעַל כֵּן בְּאֵלֶּה ב' יָמִים יִפָּתַח זֶה הַשַּׁעַר, וְהָעָם בָּאִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הָאוֹר הַגָּדוֹל.
דרך יציאה מהמקדש לעולי רגל
אַךְ רְאִיַּת הָרֶגֶל בְּסוֹד אַחֵר נִצְטַוְּתָה, כִּי הִיא לִכְלֹל הָעֲנָפִים בְּשָׁרְשֵׁיהֶם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. וְנִמְצְאוּ הַשָּׁרָשִׁים חֲלוּקִים לִשְׁנַיִם – א' לַיָּמִין וְא' לַשְּׂמֹאל. וְעַל כֵּן צְרִיכִים הֵם לַעֲבֹר מִשַּׁעַר אֶל שַׁעַר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, לִהְיוֹת כָּל הַשָּׁרָשִׁים מִתְחַבְּרִים וּמִתְאַחֲדִים, בְּהִתְחַבְּרָם אֶחָד אֶל אֶחָד, וְאָז נֶאֱמַר: "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ".
[פ"ה מ"ד]
מים יוצאים מבית קודש – הקדשים
מִפֶּתַח הַבַּיִת הַפְּנִימִי נִמְצָא שְׁבִיל קָטָן, שֶׁבָּהּ מְהַלְּכִים מַיִם מְתוּקִים מְאֹד. וְאוֹמַר לְךָ מֵהֵיכָן יוֹצְאִים אֵלֶּה הַמַּיִם, וְאָנָה הֵם [עמוד קצ"ה] הוֹלְכִים. כִּי אֵלּוּ יוֹצְאִים מִמְּקוֹם הַחֶמְדָּה הַפְּנִימִי, מָקוֹם שֶׁשָּׁם נִתְגַּבְּרוּ הָרַחֲמִים מְאֹד; וְלָכֵן גַּם בְּצֵאתָם שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֶל הַדָּרוֹם, וּמִשָּׁם עוֹבְרִים וְיוֹצְאִים הַחוּצָה. וּלְהֵיכָן הֵם הוֹלְכִים? זֶה נִתְבָּאֵר בַּכָּתוּב (מז, ח): "וּבָאוּ הַיָּמָּה אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים וְנִרְפּאוּ הַמָּיִם". כִּי לְרַפְּאוֹת כָּל מִקְוֵה מַיִם מִמְּלִיחָתוֹ הֵם הוֹלְכִים, מִפְּנֵי הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁנִּמְצָא בָהֶם. וְנִמְצָא שֶׁאֵין זֶה כְּמוֹ הַשֶּׁפַע הַבָּא לְקִיּוּם הַדְּבָרִים, אַךְ אוֹר יָקָר וְנִכְבָּד מְאֹד הַבָּא מִמְּקוֹם קֹדֶשׁ – הַקֳּדָשִׁים(127), לִמְסֹךְ תֹּקֶף הַגְּבוּרָה בְּכָל הַמָּקוֹם שֶׁנִּתְגַּבְּרָה שָׁם. וְעִם כָּל זֶה … [נֶאֱמַר] (שם, יא): "בִּצֹּאתָיו וּגְבָאָיו וְלֹא יֵרָפְאוּ לְמֶלַח נִתָּנוּ", כִּי כֵן צָרִיךְ לְהַשְׁאִיר מִמֶּנָּה בָּעוֹלָם. וְהוּא סוֹד הַמֶּלַח הַצָּרִיךְ עַל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, עַל כֵּן: "לְמֶלַח נִתָּנוּ", וּמִפְּנֵי זֶה נִשְׁאֲרָה; כִּי לוּלֵי כֵן הָיוּ הָרַחֲמִים מִתְפַּשְּׁטִים לְכָל הַצְּדָדִים, וְהָיוּ כּוֹחוֹת הַגְּבוּרָה מִתְבַּטְּלוֹת.
וְהִנֵּה נִמְצָא שֶׁכּוֹחוֹת הָרַחֲמִים יִתְפַּשְּׁטוּ מְאֹד בָּעוֹלָם בִּזְמַן הַמָּשִׁיחַ, וְכָל הַדְּבָרִים יִהְיוּ עוֹמְדִים בְּתִקּוּן גָּדוֹל מְאֹד, וְכָל הַמְּאוֹרוֹת יִהְיוּ מְאִירִים בְּאוֹרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא נִהְיָתָה. וְתִתְפַּשֵּׁט הַקְּדֻשָּׁה בְּלִי מְצָרִים, וְאָז תִּתְרַבֶּה הַמְּנוּחָה וְהַשִּׂמְחָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, עַל כֵּן נֶאֱמַר: "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ".
יְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְמַהֵר אֶת גְאֻלָּתוֹ בְּרַחֲמָיו "וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב". בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.