115) אָרְכָּן שֶׁל תָּאִים פ"ה אַמָּה:

נֶאֱמַר בַּנָּבִיא (מ"א י"ב): "וְאָרְכּוֹ תִּשְׁעִים אַמָּה:" וּפֵרַשׁ רַשִּׁ"י: "אֹרֶךְ בִּנְיַן הַתָּאִים וְהַמֻּנָּח תִּשְׁעִים אַמָּה הַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם". עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

לְאַחַר שֶׁנַּפְחִית אֶת רֹחַב הַמֻּנָּח שֶׁהוּא מָקוֹם פָּנוּי [כְּלוֹמַר רֵיק מִתָּאִים וּבְנִיָּה] בְּרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת, יִשָּׁאֲרוּ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אַמָּה אֹרֶךְ חֲמֵשֶׁת הַתָּאִים וְשֵׁשֶׁת כָּתְלֵיהֶם.

שֶׁכֵּן כָּל תָּא אָרְכּוֹ י"א אַמָּה וְיֶשְׁנָם חֲמִשָּׁה תָּאִים [י"א כָּפוּל ה' = נ"ה אַמָּה חֲלַל הַתָּאִים]. עֳבִי כָּל כֹּתֶל חָמֵשׁ אַמּוֹת וְיֶשְׁנָם שִׁשָּׁה כְּתָלִים [ל' אַמּוֹת]. נִמְצָא אֹרֶךְ הַתָּאִים וְכָתְלֵיהֶם פ"ה אַמָּה. וְעִם חָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב הַמֻּנָּח נִמְצָא תִּשְׁעִים אַמָּה. וְזֹאת דַּעַת רַבֵּנוּ, וְכֵן דַּעַת רַשִּׁ"י בַּמַּסְקָנָה. [ציור 232א]

מַהִי דַּעַת רַשִּׁ"י?

רַשִּׁ"י כָּתַב תְּחִלָּה (יחז' מ"א ו') ד"ה "שָׁלוֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים" שֶׁכָּל תָּא בְּאֹרֶךְ י"ב וְשֶׁיֶּשְׁנָם רַק חֲמִשָּׁה כְּתָלִים. עַד כָּאן תֹּכֶן דְּבָרָיו.

אֲבָל הר"ר שְׁמַעְיָה תַּלְמִיד רַשִּׁ"י כָּתַב שֶׁרַשִּׁ"י חָזַר בּוֹ וְכָל תָּא בַּצָּפוֹן וְכֵן בַּדָּרוֹם אָרְכּוֹ י"א אַמָּה בִּלְבַד, וֶהֱבִיאוֹ הַתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב בְּסִפְרוֹ "צוּרַת הַבַּיִת" וְלָכֵן מַסְקָנַת הַתּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב שֶׁלְּרַשִּׁ"י יֶשְׁנָם שִׁשָּׁה כְּתָלִים לַחֲמֵשֶׁת הַתָּאִים שֶׁאָרְכָּם י"א אַמָּה, כּוֹלֵל לַתָּא שֶׁבַּקֶּרֶן הַמִּזְרָחִית, בַּצָּפוֹן וְכֵן בַּדָּרוֹם. וְכֵן דַּעַת הָרַב "בֵּאוּר בִּנְיָן הֶעָתִיד" (דף תשל"ט), וְהָרַב "לְבוּשֵׁי שְׂרָד" שֶׁזֹּאת דַּעַת רַשִּׁ"י בַּמַּסְקָנָה.

וְהוּבְאוּ דִּבְרֵי הר"ר שְׁמַעְיָה בְּרַשִּׁ"י שָׁם בְּסוֹגְרַיִם בְּד"ה: ס"א ל"ג פְּעָמִים וְכוּ' . וְכָעֵת, לְאַחַר דִּבְרֵי הר"ר שְׁמַעְיָה שֶׁרַשִּׁ"י חָזַר בּוֹ, נִרְאֶה שֶׁאֶפְשָׁר לְדַיֵּק זֹאת מִדִּבְרֵי רַשִּׁ"י בְּהֶמְשֵׁךְ דְּבָרָיו (פס' ט'), שֶׁאֹרֶךְ כָּל תָּא י"א אַמָּה, שֶׁכֵּן כָּתַב שָׁם בְּד"ה וַאֲשֶׁר מֻנָּח וְזֶה לְשׁוֹנוֹ :כִּי לֹא הָיָה לָהֶם פְּתָחִים לַתָּאִים וְכוּ', אֶלָּא לְאוֹתָן שֶׁבְּמִקְצוֹעַ מִזְרָחִית צְפוֹנִית וּבְמִזְרָחִית דְּרוֹמִית הָיָה הַפֶּתַח 'בַּכֹּתֶל' רָחְבּוֹ לְאוֹתוֹ מְקוֹם הַמֻּנָּח" וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. מִזֶּה שֶׁכָּתַב שֶׁלַּתָּאִים הַמִּזְרָחִיִּים יֵשׁ "כֹּתֶל" מוּכָח שֶׁדַּעַת רַשִּׁ"י כַּסְּבָרָא הַשְּׁנִיָּה שֶׁהֵבִיא הר"ר שְׁמַעְיָה, שֶׁיֶּשְׁנָם שִׁשָּׁה כְּתָלִים לַתָּאִים וּמִמֵּילָא אֹרֶךְ כָּל תָּא י"א אַמָּה. [ל' אַמָּה כְּתָלִים, נ"ה אַמָּה תָּאִים, ה' אַמּוֹת מֻנָּח=צ' אַמָּה].

עַיֵּן "לְשִׁכְנוֹ תִּדְרְשׁוּ" חֵלֶק א פֶּרֶק מא פס' יב.