*וְהַנִּרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי שֶׁהַיְּשִׁיבָה הֻתְּרָה לְמַלְכֵי בֵּית דָּוִד רַק בָּעֲזָרָה, וְאִלּוּ בִּיחֶזְקֵאל (מ"ד ג') מְדֻבָּר עַל כְּנִיסַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לִפְנִים הַבַּיִת לְצֹרֶךְ אֲכִילַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, לַפִּשְׁפֵּשׁ שֶׁלְּצַד הַהֵיכָל שֶׁדַּרְגָּתוֹ גְּבוֹהָה מֵהָעֲזָרָה. וְכֵן יֵשׁ סִיּוּעַ לְכָךְ מִן הָאָמוּר בִּיחֶזְקֵאל שֶׁשָּׁם יֵשֵׁב הַנָּשִׂיא לֶאֱכוֹל, וְתַפְקִיד הַכֹּהֲנִים הוּא לֶאֱכוֹל מִלֶּחֶם ה' וּמֵהַקֳּדָשִׁים, וּלְכַפֵּר בְּכָךְ עַל הָעָם (יומא ס"ח ע"ב), וְאֵינוֹ תַּפְקִיד מַלְכֵי בֵּית דָּוִד. הוּא הֱבִיאָם לְפָרֵשׁ שֶׁמְּדֻבָּר בְּכֹהֵן גָּדוֹל.

וְכֵן מָצִינוּ יְשִׁיבָה לְכֹהֵן גָּדוֹל לְצַד הַהֵיכָל בִּשְׁמוּאֵל (א', א' ט'): "וַתָּקָם חַנָּה אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא עַל מְזוּזַת הֵיכַל ה' ", וּפֵרְשׁוּ שָׁם רַשִּׁ"י וְהָרַדַּ"ק בְּשֵׁם חֲזַ"ל שֶׁעֵלִי נִתְמַנָּה בְּאוֹתוֹ יוֹם לְכֹהֵן גָּדוֹל.

* וְיֵשׁ לוֹמַר לְרַשִּׁ"י וּלְרַבֵּנוּ לְפִי זֶה שֶׁעֵלִי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אָכַל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְלָכֵן יָשַׁב. וְאַגַּב הֶסְבֵּר רַשִּׁ"י וְרַבֵּנוּ תִּתְיַשֵּׁב קֻשְׁיַת הַתּוֹסָפוֹת בְּסוֹטָה (מ' ע"ב בד"ה והאמר מר בסוף הדבור) בְּעִנְיָן זֶה. וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר לְכֹהֵן גָּדוֹל לָשֶׁבֶת לְצַד הַהֵיכָל רַק בְּעֵת אֲכִילַת קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁכֵּן הָרִ"י בַּתּוֹסָפוֹת (סוטה דף מ' ע"ב בד"ה והאמר מר) הִקְשָׁה אִם יֵשׁ יְשִׁיבָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בָּעֲזָרָה, מָה מַקְשָׁה הַגְּמָרָא שָׁם כֵּיצַד יָשַׁב כֹּהֵן גָּדוֹל בָּעֲזָרָה בְּיוֹם כִּפּוּר וְקָרָא בַּתּוֹרָה? וְלָכֵן תֵּרְצָה שֶׁמְּדֻבָּר בְּעֶזְרַת נָשִׁים? וּלְפִי רַשִּׁ"י וְהָרַמְחַ"ל יְתֹרַץ שֶׁרַק לַאֲכִילָה מֻתָּר לְכֹהֵן גָּדוֹל לָשֶׁבֶת בָּעֲזָרָה, וּבְסוֹטָה מְדֻבָּר בְּיוֹם כִּפּוּר שֶׁאֵין אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְאָז אֵין הֶתֵּר גַּם לְכֹהֵן גָּדוֹל לָשֶׁבֶת בָּעֲזָרָה, וְלָכֵן הַגְּמָרָא מַעֲמִידָה שֶׁקָּרָא בְּעֶזְרַת נָשִׁים.

וּלְעִנְיַן הַפְּסוּקִים שֶׁבִּיחֶזְקֵאל (פרק מ"ד) שֶׁנִּרְאִים שֶׁסּוֹתְרִים. בְּפָסוּק א' נֶאֱמַר: וַיָּשֶׁב אֹתִי, דֶּרֶךְ שַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ הַחִיצוֹן, הַפֹּנֶה, קָדִים; וְהוּא, סָגוּר. ב'- וַיֹּאמֶר אֵלַי יְהֹוָה, הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא-יָבֹא בוֹ-כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, בָּא בוֹ; וְהָיָה, סָגוּר. וְאִלּוּ בְּפָסוּק ג' נֶאֱמַר: אֶת-הַנָּשִׂיא, נָשִׂיא הוּא יֵשֶׁב-בּוֹ לֶאֱכָל-לֶחֶם–לִפְנֵי יְהֹוָה; מִדֶּרֶךְ אוּלָם הַשַּׁעַר יָבוֹא, וּמִדַּרְכּוֹ יֵצֵא. מַשְׁמַע שֶׁמֻּתָּר לַנָּשִׂיא, הוּא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, לָשֶׁבֶת וְלֶאֱכוֹל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים?

*וְנִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי לְיַשֵּׁב כָּךְ לְפִי חֲזַ"ל, רַשִּׁ"י וְהָרַמְחַ"ל, שֶׁלַפִּשְׁפֵּשׁ הַצְּפוֹנִי שֶׁרָחְבּוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת יֶשְׁנָם שְׁתֵּי דְּלָתוֹת פְּתוּחוֹת תָּמִיד וְדַרְכָּם נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים כָּל יוֹם. [ציור 187 א]

וְכֵן לַפִּשְׁפֵּשׁ הַדְּרוֹמִי יֵשׁ זוּג דְּלָתוֹת, עַל הַדֶּלֶת הַחִיצוֹנִית נֶאֱמַר פָּסוּק א', ב' שֶׁהוּא סָגוּר תָּמִיד [ציור 187 ב] וְרַק ה' עוֹבֵר דַּרְכּוֹ מִדֶּלֶת הַפְּנִימִי שֶׁל הַפִּשְׁפֵּשׁ הַצְּפוֹנִי אֶל הַדֶּלֶת הַחִיצוֹנִית [שֶׁל הַפִּשְׁפֵּשׁ הַצְּפוֹנִי] [ציור 187 ג] וְדַרְכּוֹ נִכְנָס הקב"ה אֶל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

וְאִלּוּ עַל הַדֶּלֶת הַפְּנִימִית שֶׁל הַפִּשְׁפֵּשׁ הַדְּרוֹמִי מֻתָּר רַק לְכֹהֵן גָּדוֹל לְהִכָּנֵס וְלָשֶׁבֶת בַּפִּשְׁפֵּשׁ הַדְּרוֹמִי וְלֶאֱכוֹל בּוֹ קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, אֲבָל אָסוּר גַּם לְכֹהֵן גָּדוֹל לָצֵאת מֵהַדֶּלֶת הַחִיצוֹנִית שֶׁל הַפִּשְׁפֵּשׁ הַדְּרוֹמִי, אֶלָּא רַק לַה'.

עַיֵּן "לְשִׁכְנוֹ תִּדְרְשׁוּ" חֵלֶק ב פֶּרֶק מד פס' א-ג.