העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מב' פסוק ב'
(יחזקאל מב' פסוק ב')
ב אֶל־פְּנֵי־אֹ֙רֶךְ֙ אַמּ֣וֹת הַמֵּאָ֔ה פֶּ֖תַח הַצָּפ֑וֹן וְהָרֹ֖חַב חֲמִשִּׁ֥ים אַמּֽוֹת׃
– תרגום –
ב לָקֳבֵל אוּרְכָּא דְאַמִין מְאָה תַּרְעָא חַד דִפְתִיחַ לְצִפּוּנָא וּפוּתְיָא חַמְשִׁין אַמִין:
(ב) אל פני אורך אמות המאה. פתח הצפון אל פתח הלשכה שהיא פונה לצפון לחצר החיצונה ורואה כנגדו חמשים אמה רחב עד הכותל צפוני של חצר החיצונה ואורך מאה אמה שהרי הלשכות מחזיקות מן המזרח למערב מאה אמה ורחבו מן הצפון לדרום נ' אמה כמו שאמו' למטה בענין וחלל החצר החיצונה מאה אמה רחב כמו שאמור למעלה וימד משער אל שער מאה אמה נמצא לפני הלשכות חלל אויר אורך מאה אמה ורוחב חמשים:
ב לָקֳבֵל אוּרְכָּא דְאַמִין מְאָה תַּרְעָא חַד דִפְתִיחַ לְצִפּוּנָא וּפוּתְיָא חַמְשִׁין אַמִין:
הלשכות העליונות
פסוק ב’: ופתח הלשכות בצפון (3) [ציור 373 A]. ומפתח הלשכות עד חומת החצר החיצונה [ח] יש רוחב אויר חמישים אמה [ציור 373 C]. וכן ישנו חלל אויר באורך מאה אמה כאורך הלשכות, מהמזרח למערב, כנגד מקום הלשכות [ט]. [ציור 373 E]
[ח] עד חומת החצר החיצונה
מדידת חמשים האמה היא מפתח הצפון של הלשכות עד חומת החצר החיצונית, כמו שכתוב (פס' ב'): "פתח הצפון והרוחב חמשים אמה", ורש"י פירש: פתח הלשכה שהיא פונה לצפון לחצר החיצונה ורואה כנגדו חמשים אמה. [ציור 373 C]
ואף שלקמן (בפס' ג') נלמד שללשכות העליונות ישנם אתיקים, ובקומה א' ו-ב' האתיקים [כמין עמודים] בולטים לחוץ [ציור 373 D], הרי המדידה היא מפתח הצפון של הלשכה, ולא ממקום בליטת האתיק לחוץ, ע"כ הרוחב חמשים אמה. ופירוש רש"י (בפס' ב') מתחיל מהכתוב: "אל פתח הלשכה שהיא פונה לצפון". והכתוב לפני זה [באותו כתב קטן כמו של רש"י]: "פתח הצפון", זה המשך צטוט של הנביא.
וכך הפירוש ברש"י: שמפתח הצפון יש חמשים אמה רוחב עד הכותל הצפוני של החצר החיצונה [ציור 373 C]
[ט] כנגד מקום הלשכות
אורך מאה האמה (שבפס' ב') הם מהמזרח למערב, כנגד מקום הלשכות בלבד, שכן הלשכות מאה אמה מהמזרח למערב, והמדידה במקביל אליו [כנגדם], ושם יש חלל אויר באורך מאה אמה. אבל אורך החצר החיצונה מהמזרח למערב, הרבה יותר ממאה אמה. [ציור 373 E]
ורש"י האריך (בפס' ב') להסביר לנו שני דברים:
א. שמאחר והחצר החיצונית מאה אמה, והלשכות רוחבן חמשים אמה, לכן נותרו חמשים אמה מהפתח של הלשכות עד חומת החצר החיצונה. [ציור 373 C]
ב. שיש אורך חלל אויר מאה אמה כנגד הלשכות, כי אורך הלשכות מאה אמה, וע"כ החלל שכנגד הלשכות [בלבד ולא כנגד כל החצר החיצונה] מאה אמה. [ציור 373 E]
וכן פירשו את רש"י: מצודת דוד, והתוס' יו"ט [בצורת הבית]. ובצורת הבית הוסיף: שאף על פי שאורך החצר החיצונה מהמזרח למערב הרבה יותר ממאה אמה, הרי מדידת מאה האמה היא כנגד הלשכות בלבד.
וכן פירש במשכני עליון (דף קצ"ז פ"א מ"ז) שכתב: נמצא מן הלשכות לכותל – רוחב חמשים אמה, על אורך מאה אמה. [ועיין עוד בהערה 5 בהשלמות]. [ציור 373 E,C]
(3) פתח הלשכות בצפון
יש עדיין להבין מדוע הלשכות העליונות וכן פתחיהן, נקראות ע"ש "הצפון" יותר מהדרום. בשלמא בפס' א' ובפס' ב' תאור הלשכות הוא בצדם הצפוני, ולכן מוזכר בהן "הצפון" [ציור 373 A]. אבל בפס' ד' הנביא מתאר את צדם הדרומי של הלשכות ובכל זאת כתוב שם: "ופתחיהן לצפון", למרות שגם בדרום ישנן לשכות, וכן פתחיהן לדרום כש"כ לקמן (פרק מ"ו פס' י"ט) על הלשכות: "הפונות צפונה", ופירש"י: שיש להם פתחים לצד החצר החיצונה לצפון, ופתחים היו להם לאויר העשרים, ע"כ. ואויר העשרים הוא בצד הדרומי. וכן יש להבין ברש"י מדוע לא הזכיר שהפתחים לדרום, אלא רק כתב "לאויר העשרים", ועיין בעניין לקמן בהערה 8. [ציור 373 A]