בנביא לא מוזכר רוחב החומה המערבית של פני הבית, שזה מהאולם עד סוף בית החליפות, וכן לא ברש"י ולא במשכני עליון.

ועל בית שני שנינו במדות (פ"ד מ"ז) שחומתו המערבית היתה חמש אמות, אלא ששם היה המבנה שונה [ציור 266], שכן לא היה מקום מונח כמו בבית שלישי. ומאחר והקיר המזרחי הוא חמש אמות [לפי רש"י ומשכני עליון], הרי שנשארו חמש אמות לחלל משני צדי האולם וכן לבית החליפות וכן לחומה המערבית שם [ציור 270].

ובספר "באור בנין העתיד" (שנמצא בספר "יסוד ושורש העבודה ח"ב, דף תשל"ט על פס' י"ד) כתב: שכנגד ה' האמות של עובי הכותל המזרחי של אולם, וה' אמות מן החלל שלו, שהכל הוא עשר אמות וכו'. וכן כתב בהמשך דבריו: נמצא נשאר תשעים אמה מתחילין מן סוף חמשה של חלל האולם וכו' עכ"ל. יתכן שסבר שמשני צדי האולם עד בית החליפות אין חומה מערבית כלל, או אפשר שכלל עובי החומה המערבית עם החלל שמצדי האולם, משום שמידת החומה המערבית לא מוזכרת.

ובמצודת דוד (בפס' י"ג) כתב: שהקיר המערבי עם החלל ביחד חמש אמות, וכן כתב ב"בנין הבית" (לרה"ג הלל בסימן כ"ח שפירש לפי שיטת מצודת דוד): שהכותל המערבי עם החלל – רחבו חמש אמות, וכן כתב בצורת הבית (לתוס' יו"ט בסימן ל"ה): שכותל מערבי על חללו חמש אמות, ע"כ.

ומאחר ומקום זה משמש גם מעבר מהאולם לבית החליפות [ומסתבר שהמקום משמש לתפקידים נוספים שלא פורשו], *ועל כן אפשר שעובי החומה אמה אחת, שזה עובי מינימלי כדי להחזיק חומה בגובה של מאה אמה [כמו ציור 270], וע"י קורות הארזים שבאות מקיר ההיכל לכותלו של אולם שלא יבעט [יפול], הקיר המערבי מספיק חזק [כמו שהיה שם בבית שני קורות לחזוק כמובא במדות (פ"ג מ"ח)].

וכן כתב במשכני עליון (דף קע"א): מחומת ההיכל עד חומת האולם נראו מאורות גדולים כמו קורות המחזיקות את החומות להעמידם על תלם. וכן כתב בדף ר"ב (פרק ג' משנה ד'): וכלונסאות של ארז קבועין מכתלו של היכל לכתלו של אולם שלא יבעט עכ"ל. ומספיק בקורות אלו להחזיק הקיר המערבי.

וכאשר עובי החומה אמה אחת ישאר ארבע אמות חלל כדי להלך שם, ולגנוז את הסכינים במקום שנשאר, וכן ישאר מספיק מקום לבית החליפות [ציור 268] [ציור 269]. וקורות הארז יבואו ממזרח האולם למערבו, לחזק הקיר המערבי של האולם שלא יבעט [יפול]. *והקורות לחיזוק נמצאות גם מצדי האולם כולל בית החליפות [כמו ציור 260].