בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי

העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד

לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)

לשכנו תדרשו חלק ב'

יחזקאל מו' פסוק יב'

דרכי הכניסה לבית שלישי

דרכי הכניסה לבית שלישי

(יחזקאל מו' פסוק יב')

יב  וְכִֽי-יַעֲשֶׂה֩ הַנָּשִׂ֨יא נְדָבָ֜ה עוֹלָ֣ה אֽוֹ-שְׁלָמִים֮ נְדָבָ֣ה לַֽיהוָה֒ וּפָ֣תַֽח ל֗וֹ אֶת הַשַּׁ֙עַר֙ הַפֹּנֶ֣ה קָדִ֔ים וְעָשָׂ֤ה אֶת-עֹֽלָתוֹ֙ וְאֶת-שְׁלָמָ֔יו כַּאֲשֶׁ֥ר יַעֲשֶׂ֖ה בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וְיָצָ֛א וְסָגַ֥ר אֶת-הַשַּׁ֖עַר אַחֲרֵ֥י צֵאתֽוֹ:

בֵּאוּר צַח:  וּבִימוֹת הַחֹל כְּשֶׁיִּרְצֶה לְהָבִיא הַנָּשִׂיא קָרְבַּן עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים נְדָבָה לַה', אָז רַק לַנָּשִׂיא יִפְתַּח הַשּׁוֹעֵר הַלֵּוִי אֶת הַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָעֲזָרָה וְיָבוֹא הַנָּשִׂיא עַד לְצַד הַפִּשְׁפֵּשׁ הַדְּרוֹמִי שֶׁבָּאוּלָם וִיחַכֶּה שָׁם עַד שֶׁיַּקְרִיבוּ אֶת כָּל קָרְבְּנוֹתָיו: הָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים, וְיִשְׁתַּחֲוֶה לְכִוּוּן קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְיֵצֵא אֲחוֹרַנִּית כְּמוֹ שֶׁנִּכְנַס בְּשַׁבָּת, אֲבָל הַפַּעַם יִסְגּוֹר הַשּׁוֹעֵר הַלֵּוִי אֶת שַׁעַר הָעֲזָרָה הַמִּזְרָחִית אַחֲרֵי שֶׁיֵּצֵא הַנָּשִׂיא [רַק בְּשַׁבָּת יִשָּׁאֵר פָּתוּחַ].

– תרגום –

יב) וַאֲרֵי יַעְבֵּיד רַבָּא נִדְבָתָא עֲלָתָא אוֹ נִכְסַת קוּדְשַׁיָא נִדְבְתָא קֳדָם יְיָ וְיִפְתַּח לֵיהּ יַת תַּרְעָא דִפְתִיחַ לְמַדִינְחָא וְיַעְבֵּיד יַת עֲלָתֵיהּ וְיַת נְכָסַת קוּדְשׁוֹהִי כְּמָא דִי עֲבַד בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָּא וְיִפּוֹק וְיֵחוּד יַת תַּרְעָא בָּתַר מַפְקֵיהּ:

– רש"י

יב) וכי יעשה הנשיא נדבה. בששת ימי המעשה: ופתח לו את השער וגו. לא נכנס בו להיכל אלא עומד שם והכהנים יעשו את עולתו ואת שלמיו והשתחוה ויצא שנאמר כאשר עשה ביום השבת ומה אומר ביום (השבת כאן) ועמד על מזוזת השער ועשו הכהנים את עולתו וגו': אחרי צאתו". ואינו אומר כאן והשער לא יסגר עד הערב כמ"ש ביום השבת שביום השבת הוא אומר והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא לפיכך מניחו פתוח אבל בחול אין דרכם לבא להשתחות שכל אחד עסוק במלאכתו לפיכך וסגר את השער אחרי צאתו וביום שבת בראשית שהשער המזרחי אין נכחו שער במערב:

– תרגום –

יב) וַאֲרֵי יַעְבֵּיד רַבָּא נִדְבָתָא עֲלָתָא אוֹ נִכְסַת קוּדְשַׁיָא נִדְבְתָא קֳדָם יְיָ וְיִפְתַּח לֵיהּ יַת תַּרְעָא דִפְתִיחַ לְמַדִינְחָא וְיַעְבֵּיד יַת עֲלָתֵיהּ וְיַת נְכָסַת קוּדְשׁוֹהִי כְּמָא דִי עֲבַד בְּיוֹמָא דְשַׁבְּתָּא וְיִפּוֹק וְיֵחוּד יַת תַּרְעָא בָּתַר מַפְקֵיהּ:

(פסוק י"ב)  כָּל סוּגֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבָּאִים חוֹבָה אוֹ נֶדֶר אוֹ נְדָבָה שֶׁל יָחִיד, מַקְרִיבִין בִּימֵי הַחֹל בִּלְבַד, וְלֹא דּוֹחִים מִפְּנֵיהֶם שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב.

וְכֵן הַנָּשִׂיא כַּאֲשֶׁר יָבִיא קָרְבַּן חוֹבָה אוֹ נֶדֶר אוֹ נְדָבָה, מְבִיאוֹ בִּימוֹת הַחֹל בִּלְבַד. וְיָבוֹא דֶּרֶךְ שַׁעַר מִזְרָחִי שֶׁל הֶחָצֵר הַפְּנִימִי וְיִפְתַּח הַשַּׁעַר [כא], וְיָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בֶּחָצֵר הַפְּנִימִית, וְיָבוֹא עַד הַפִּשְׁפֵּשׁ הַדְּרוֹמִי שֶׁל הַהֵיכָל, וְיַעֲמוֹד עַל הַמְּזוּזָה שֶׁל הַפִּשְׁפֵּשׁ עַד שֶׁיַּקְרִיבוּ קָרְבְּנוֹתָיו, יִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם וְיֵצֵא אֲחוֹרַנִּית וּפָנָיו לַהֵיכָל עַד שֶׁיֵּצֵא חֲזָרָה מֵהַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית וְיִסְגְּרוּ הַשַּׁעַר, שֶׁכֵּן בִּימֵי הַחֹל (13) אֵין דֶּרֶךְ הָעָם לָבוֹא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְאַחַר כָּךְ [מִסְתַּבֵּר] שֶׁיּוּכַל לָלֶכֶת רָגִיל וּפָנָיו לַמִּזְרָח וְלֹא לַהֵיכָל, שֶׁכֵּן כְּבָר אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַהֵיכָל. [ציור 244 ה]

244 א  מַבָּט עַל פֶּתַח מַעֲבַר הָעָם מִחוּץ לְלִשְׁכָּה תַּחְתּוֹנָה.
244 ב  מַבָּט שָׁקוּף לְתוֹךְ הַלִּשְׁכָּה, מֻתָּר לָשֶׁבֶת וְלֶאֱכוֹל בָּהּ.
244  כְּנִיסַת הַנָּשִׂיא.
244 ג  מַעֲבַר הָעָם מֵהַלִּשְׁכָּה הַתַּחְתּוֹנָה לָעֲזָרָה.
244 ד  מַעֲבַר הָעָם מֵהָעֲזָרָה לַלִּשְׁכָּה הַתַּחְתּוֹנָה.

[כא]  וְיִפְתַּח הַשַּׁעַר

לָאו דַּוְקָא הוּא, אֶלָּא הַשּׁוֹעֲרִים יִפְתְּחוּ הַשַּׁעַר לִכְבוֹדוֹ [מְצוּדַת דָּוִד, רַדַּ"ק], וּבָא לְלַמֵּד שֶׁיִּפְתְּחוּ בַּיָּד, וְלֹא יִפָּתְחוּ הַשְּׁעָרִים מֵאֲלֵיהֶם כַּנִּזְכָּר לְעֵיל [פָּסוּק א' הֶעָרָה א], שֶׁבְּשַׁבָּת וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ הַשְּׁעָרִים יִפָּתְחוּ מֵאֲלֵיהֶם, לְסִימָן שֶׁה' בָּא דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר.

(13)  בִּימֵי הַחֹל

רַשִּׁ"י פֵּרַשׁ שֶׁבִּימֵי הַשָּׁבוּעַ אֵין דֶּרֶךְ הָעָם לָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲווֹת, שֶׁכָּל אֶחָד עָסוּק בִּמְלַאכְתּוֹ, עַד כָּאן. וּמַשְׁמַע מִדְּבָרָיו שֶׁאִם יִרְצוּ הָעָם לָבוֹא לְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם, וְלִרְאוֹת הָעֲבוֹדָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְשִׁירַת הַלְוִיִּם, מֻתָּר לָהֶם לָבוֹא גַּם בִּימֵי הַשָּׁבוּעַ. וְהַשְּׁאֵלָה, אֵיךְ יִכָּנְסוּ לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל בֶּחָצֵר הַפְּנִימִית, שֶׁכֵּן הַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁל הֶחָצֵר הַפְּנִימִי סָגוּר בִּימֵי הַחֹל?

וְכֵן בִּזְמַן הַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת עוֹמְדִים שָׁם נְצִיגֵי הָעָם וְנִקְרָאִים "יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם", שֶׁתַּפְקִידָם לִהְיוֹת בַּמָּקוֹם בְּעֵת הַקְרָבַת קָרְבְּנוֹת הַתָּמִיד, שֶׁבָּא לְכַפֵּר עַל כָּל הָעָם. וּמֵאַחַר וּצְרִיכִים הָעָם [הַבְּעָלִים] לִהְיוֹת בְּעֵת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן, וְאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת כֻּלָּם שָׁם תָּמִיד, עַל כֵּן יֶשְׁנָם נְצִיגִים מֵהָעָם וְנִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם (תענית כ"ז ע"א ע"ב) [וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל פָּסוּק ב' הֶעָרָה 4]. וְכֵיצַד יִכָּנְסוּ לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא בְּרֹחַב שְׁבַע עֶשְׂרֵה אַמָּה עַל אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה בֶּחָצֵר הַפְּנִימִית, כַּאֲשֶׁר הַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי סָגוּר?

*וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּכָּנְסוּ דֶּרֶךְ הַמַּעֲבָר שֶׁמֵּהַלְּשָׁכוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת אֶל עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל [כַּנִּזְכָּר לְעֵיל פֶּרֶק מ"ב פָּסוּק י"ב] [ציור 244].

דילוג לתוכן