משני צדי האולם נמצא בית החליפות באורך חמש עשרה אמה, כאשר חמש אמות הם חומת בית החליפות לצד חוץ בצפון, וכן לצד חוץ בדרום, וחללו עשר אמות מהצפון לדרום [מדות פ"ד מ"ז ר"ע מברטנורא].

ובשני צדיו היו בבית ב' שני פשפשים בגובה שמונה אמות, * ואפשר שכן יהיה בבית שלישי להתיר המקום לשחיטת קדשים קלים. [ציור 165]

וכן כתב במשכני עליון (דף ר"ב פ"ג מ"א): "בית החליפות" עודף עליו מכאן ומכאן טו' אמה רחבם, וכתלם עשר אמות. וכן כתב (דף קע"ו): ועתה אודיע לך סוד גדול ועצום למה נקראו ב' המקומות אשר זכרתי "בית החליפות", כי גונזים שם את הסכינים… ונמצא שבכאן גונזים הסכינים כי מכאן יקחו כוחם הסכינים האלה לפעול פעולתם כראוי… ושם יניחו בצד הא' המתוקנים ובאחד הצריכים תיקון לתקנם עכ"ל. [ציור 165]

* ואפשר שבדרום המתוקנות, ובצפון הצריכות תיקון. ונקראים חליפות ע"ש חלף שזה סכין גדול בלשון רומי (במפרשים מדות פ"ד מ"ז). ורש"י בזבחים (כ' ע"א, בד"ה רבי מוסיף) כתב שזה בלשון ערבית.

חומה מערבית של בית החליפות: המקום שבין האולם לבין בית החליפות אין לו שם מסויים או תפקיד מוגדר, ונקרא לו בשם "בין האולם לבית החליפות" [ציור 165]. עוביה של החומה המערבית של בית החליפות, וכן עובי החומה במערב "שבין האולם לבית החליפות" לא מוזכר, וגם לא ניתן ללמוד זאת מבית שני שכן היא היתה מעט שונה. [ציור 173]

ובבית שלישי רוחב בית החליפות מהמזרח למערב, וכן המקום בין האולם לבית החליפות, הינו עשר אמות בלבד. [רש"י בפרק מ"א פס' י"ב, וכן במשכני עליון דף ר"ב פרק ג' משנה א'], וזה כולל את החומה המזרחית באורך מאה האמה [כולל פתח האולם] שהוא ברוחב חמש אמות. [ציור 165]

ע"כ עובי החומה המערבית, עם חללה שהוא המקום הפנוי למעבר ולהנחת הסכינים הוא חמש אמות, ע"כ עשינו בציור עובי לחומה המערבית אמה אחת, שזה העובי ההכרחי לפחות כדי שהחומה תעמוד, ונשאר מקום למעבר ולהנחת הסכינים ברוחב ארבע אמות [ציור 165], ולחזוק הבנין אפשר ע"י עצי ארז מהחומה המזרחית למערבית כמו שמוזכר [בפרק מ"א פס' כ"ה] שישנם עצי ארז מהאולם לכותל ההיכל לחזוק. וכן היה בבית שני כמובא במדות (פ"ג מ"ח): וכלונסאות של ארז היו קבועין מכתלו של היכל לכתלו של אולם כדי שלא יבעט [יפול].