בנביא כתוב (בפס' ט"ז): "והארץ עד החלונות והחלונות מכוסות". ובתרגום כתב: וארעא עד כויה. וב"צורת הבית, המחודש [לתוס' יו"ט בהוצאת הרב ישראל חיים דף שט"ז על פס' ט"ז) כתב שיש לגרוס ברש"י ד"ה "והארץ" – "וקרקעית" בוא"ו ולא "מקרקעית" במ"ם.

* ואפשר שלפי גירסא זו ברש"י גם הרצפה מכוסה בלוחות עץ, ובהם צורות, ועליהם טחו בזהב. וכן היה בבית ראשון, שנאמר: (מלכים א', ו' ט') "ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים", ופירש שם רש"י: הרצפה כולה. וכן שם (פס' ל'): "ואת קרקע הבית צפה זהב לפנימה ולחיצון", פירש"י: כל הרצפה, לבית הכפורת ולהיכל. וכן כתוב שם (פס' כ"א): "ויצף שלמה את הבית בפנימה זהב סגור ויעבר ברתוקות זהב לפני הדביר ויצפהו זהב". משמע מהפס' שאת כל קדש הקדשים וההיכל כולו, כולל התקרה והרצפה צפה זהב.

ובמשכני עליון (דף קס"ח) כתב: וכאשר עמד ההיכל בחומותיו ובמידותיו הכול כראוי, נראה מבפנים כדמות מכסה אחד גדול מאוד המכסה את החומה מראשה ועד רגליה, ועליו מכסה אחר ע"כ. יתכן שמ"ש "ועד רגליה" כולל הרצפה.

ובחסדי ה' מצאתי עתה בספר זבד טוב פירש על בית שלישי: "והארץ עד החלונות" – רוצה לומר כי גם הקרקע היתה מכוסה בנסרים עכ"ל. ולכן אם בבית ראשון עשו צורות וזהב בקרקע הבית, ודאי שכן יהיה בבית שלישי, ואף יותר משהיה, כמו שנאמר (חגי ב' ט') "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון" [ציור 300].