בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי

העיקר להחזיר את

הכבוד לשרשו – לקב"ה

(עפ"י ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד

לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)

לשכנו תדרשו חלק א'

יחזקאל מ' פסוק ו'

שער מזרח החצר החיצונה החיל והסורג

(יחזקאל מ' פסוק ו')

ו וַיָּב֗וֹא אֶל־שַׁ֙עַר֙ אֲשֶׁ֤ר פָּנָיו֙ דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֔ימָה וַיַּ֖עַל בְּמַעֲלוֹתָ֑ו וַיָּ֣מׇד ׀ אֶת־סַ֣ף הַשַּׁ֗עַר קָנֶ֤ה אֶחָד֙ רֹ֔חַב וְאֵת֙ סַ֣ף אֶחָ֔ד קָנֶ֥ה אֶחָ֖ד רֹֽחַב׃

ביאור:  המלאך נכנס אל השער אשר פתוח לכיוון מזרח ועלה בי"ב מדריגותיו ומדד את מזוזת השער שיעור קנה אחד שהוא שש אמות רוחבו וכן המזוזה השנית שיעור קנה אחד שהוא שש אמות רוחבו:

– תרגום –

ו) וְעַל לְתַרְעָא דִפְתִיחַ לְאוֹרַח מַדִינְחָא וּסְלִיק בְּדַרְגוֹהִי וּמְשַׁח יַת סִפָּא דְתַרְעָא קַנְיָא חַד פּוּתְיָא וְיַת סִפָּא חַד קַנְיָא חַד פּוּתְיָא:

– רש"י

(ו) ויבא אל שער אשר פניו דרך הקדימה. נכנס לתוך ההיקף ובא לו לשער עזרת נשים המזרחי היא נקראת חצר החיצונה בכל הענין הזה לפי שהוא לפני עזרת ישראל: ויעל במעלתו. ששפוע ההר הולך ועולה מן החיל התחתון עד עזרת נשים שתים עשרה מעלות כאותה ששנינו לפנים ממנו החיל י' אמות וי"ב מעלות היו שם: סף השער. היא מזוזת השער: קנה אחד רוחב. שש אמות ומכסה את כל עובי החומה שהיה קנה אחד כמו שאמר למעלה: ואת סף אחד. מזוזה השנית אחת מצפון ואחת מדרום:

– תרגום –

ו) וְעַל לְתַרְעָא דִפְתִיחַ לְאוֹרַח מַדִינְחָא וּסְלִיק בְּדַרְגוֹהִי וּמְשַׁח יַת סִפָּא דְתַרְעָא קַנְיָא חַד פּוּתְיָא וְיַת סִפָּא חַד קַנְיָא חַד פּוּתְיָא:

ציור 19  הר הבית משופע ועולה עד מקום קודש הקודשים

פסוק ו' הקדמה: הר הבית משפע משלשת הכוונים: מזרח, דרום, וצפון, כלפי מעלה – למערב, כאשר המקום הגבוה ביותר בהר הבית הוא בקדש הקדשים [ציור 19].
לפני שנכנסים לבית המקדש, ישנו סורג בגובה עשרה טפחים [כ] [ציור 20]. ואח"כ נמצא החיל [כא] שהוא חומה בגובה עשר אמות (5). וכן מהחומה עד השער שטח פנוי של עשר אמות שגם נקרא חיל.  [ציור 21]
מהחיל ישנן שתים עשרה מדרגות [כב], שדרכן נכנסים (6) לשער המזרחי של החצר החיצונה [כג]. גובה המדרגה חצי אמה וכן רחבה [שלחה] חצי אמה. והמדרגה האחרונה ארכה [שלחה] ארבע וחצי אמות. סה"כ המדרגות באורך עשר אמות ובגובה שש אמות, מהחיל עד פתח השער המזרחי [ציור 22].
חומת החצר החיצונה רחבה שש אמות.
ומזוזות השער [כד] רחבן שש אמות [קנה אחד], ומכסים את כל עובי החומה [ציור 23].
גובה פתח השער חמשים אמה, ויש לשער דלתות [כה] [ציור 25].

ציור 20  הסורג בגובה 10 טפחים, לפני הכניסה לבית המקדש

[כ] סורג בגובה עשרה טפחים

כן כתב במשכני עליון (דף קצ"ו משנה ג'): ולפנים ממנו [מהר הבית] הסורג גבוה עשרה טפחים. (ובדף קצ"א) כתב: שהחומה הזאת, ארוגה מעצים מעשה רשת.

וכן שנינו במדות (פרק ב' משנה ג'): לפנים ממנו סורג גבוה עשרה טפחים. [ור' עובדיה מברטנורא פרש: שהיא מחיצה עשויה נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והיא עשויה מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבים אותם זה על זה באלכסון].

ולדברי הרא"ש (במדות שם) היא לצורך היתר טלטול בשבת עד לשם. והביאו הכסף משנה ברמב"ם [בהלכות בית הבחירה פרק חמישי הלכה ג'].

מקום הסורג: לרמב"ם, המאירי, הרא"ש משכני עליון ועוד- הסורג נמצא בשטח הר הבית בין החיל לחומת הר הבית. 

ולשיטת ר' עובדיה מברטנורה, התוס' יו"ט, תפארת ישראל, היא חומת החיל. ועיין בהשלמת שרת הערה 5.

[כא]  החיל

החיל בגובה עשר אמות [הרמב"ם, המאירי, משכני עליון]. והיא חומה. והנו במרחק עשר אמות מהשער של החצר החיצונה. [ועיין בהשלמת שרת הערה 5].

ציור 21  החיל עשר אמות

[כב]  שתים עשרה מדרגות

בנביא לא מוזכר מס' המדרגות ומדתן, ורש"י כתב שהם שתים עשרה מדרגות כמו בבית שני, לפי הכלל שדבר שלא מוזכר הרי הוא כמו שעשו בבית שני, שכן בבית שני עשו חלק מהדברים כמו שעתיד להיות בבית שלישי. וכן שנינו במדות (פרק ב' משנה ג'): …לפנים ממנו החיל עשר אמות. ושתים עשרה מעלות היו שם, רום המעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה [כעשרים וארבע ס"מ].

וכן כתב במשכני עליון (דף קצ"ו משנה ג): ו-י"ב מעלות עולות מן החיל לעזרה למזרח, וכן כתב (בדף קצ"ב) על המדרגות: …כי הם מעלות ממש, שבם עולים העולמות ויושביהם מעולם לעולם… כי לצד המזרח נמצאו י"ב מעלות גדולות, לפי עוצם חשיבותם וכו' עיין שם.

ושתים עשרה המדרגות בגובה שש אמות, כאשר אחת עשרה מדרגות אורכן חצי אמה, אחת עשרה כפול חצי אמה = חמש וחצי אמות, והמדרגה האחרונה ארכה – ארבע וחצי אמה, סה"כ אורך המדרגות עשר אמות, מתחילת החיל שהוא עשר אמות עד פתח השער, והמדרגה האחרונה בגובה רצפת השער [ציור 22].

ציור 22  י"ב מדרגות עולות לחצר בשער המזרחי

[כג]  שתים עשרה מדרגות

בבית שני החצר החיצונה היתה נקראת עזרת נשים, וזאת היתה תוספת מדרבנן, שכן מהתורה במשכן [שגם נקרא "אהל מועד"] היה: הקדש וקדש הקדשים. והמשכן עמד בחצר, וגודל החצר היה באורך מאה אמה על רוחב חמישים אמה, מוקף עמודים וקלעים. והמקום הזה נקרא: "חצר אהל מועד", וכן "בין קלעי החצר" וכן בשם "קדש" או "מקום קדוש". וכנגדו בביהמ"ק הראשון היה: קדש הקדשים והיכל וכן אולם וזה נקרא הבית, והוא כנגד המשכן. וכנגד חצר המשכן, בביהמ"ק היתה העזרה ששם המזבח, ובה אוכלים קדשי קדשים.

בבית שני הוסיפו עזרת נשים מדרבנן עפ"י בית שלישי, והיה לפני הכניסה לעזרת ישראל. [ציור 24]

ציור 24  עזרת הנשים רק בבית שהי ושלישי

[כד] מזוזות השער

מזוזות השער הן סף השער, ורחבם כמו כל רחב החומה שהיא שש אמות [קנה אחד]. [ציור 23]

ציור 23  עובי מזוזת השער 6 אמות (מבט ללא דלתות)

[כה] יש לשער דלתות

גובה הפתח מוזכר לקמן (בפס' ט"ו). וכן כתב במשכני עליון (דף ק"ע) שגובה הפתחים חמשים אמה.

ופתח ניתן לפרש שהוא ללא דלתות. וכאן כתוב: "וימד את סף השער", שפרושו שיש לו דלתות. ואף שלא מוזכר ברש"י.

* אפשר שלא הזכיר כי זה דבר פשוט שיש לשער דלתות [ציור 25].
וכן היה בבית שני כמו ששנינו במדות (פ"ב מ"ג): כל הפתחים שהיו שם, היו להן דלתות, חוץ משל אולם.

ציור 25  גובה פתח השער 50 אמה

(5) [החיל] בגובה 10 אמות וכן ברוחב פנוי של 10 אמות:

וכן שנינו במידות (פ"ב מ"ג): ולפנים ממנו החיל 10 אמות.

ובכלים (פ"א מ"ח) כתוב: הר הבית מקודש ממנו [מירושלים] שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם. עזרת נשים מקודשת ממנו, שאין טבול יום נכנס לשם. ור"ע מברטנורא שם הסביר: כנגד ג' מחנות, מחנה שכינה, מחנה לויה ומחנה ישראל, א) ירושלים עד הר הבית זה כנגד מחנה ישראל, ב) מפתח הר הבית עד שער נקנור [שער הכניסה לעזרת ישראל], זה כנגד מחנה לויה, ג) משער נקנור ולפנים זה כנגד מחנה שכינה (עיין פסחים, ס"ז ע"א).

לפי המפרשים [ר' עובדיה מברטנורא, תוס' יו"ט, תפארת ישראל] הרי הסורג היא חומת החיל, שמהסורג באורך עשר אמות מקום זה נקרא חיל, וכן פרש רש"י ביומא (ט"ז ע"א) שהחיל אורך 10 אמות. וכן פרש הרא"ש שם שהחיל באורך 10 אמות. ועל האיסור להכנס לחיל כתב ר"ע מברטנורא: אע"ג שגזרו חכמים על הנכרים שיהיו כזבים [ואסור היה להם להכנס להר הבית], הרי חכמים הקלו כאן והתירו להם להכנס עד החיל כטמאי מתים, שכן גם האיסור להכנס מהחיל ולפנים לטמאי מתים זה מדרבנן, אבל מהתורה מותר לטמא מת להכנס גם לעזרת נשים שזה מחנה לויים, ורק במחנה שכינה שזה בעזרת ישראל, אסור.

החיל – חומה בגובה 10 אמות

ואלו המאירי במדות (פ"ב מ"ג) פירש: החיל הם כתלים בגובה 10 אמה, ומשם מיד 12 מדרגות עד עזרת נשים [ציור 21]. וברמב"ם בהלכות בית הבחירה (פרק ה' הלכה ג') כתב: לפנים ממנו הסורג מקיף סביב, גבהו י' טפחים. ולפנים מן הסורג, החיל גבהו עשר אמות. ועוד (בפרק ז' הלכה טו-יז בעשר קדושות) כתב: הר הבית מקודש ממנה שאין זבין וזבות נדות ויולדות נכנסין לשם, ומותר להכניס המת עצמו להר הבית, ואין צריך לומר טמא מת, שהוא נכנס לשם. (ובהלכה ט"ז) החיל מקודש ממנו שאין גויים וטמא מת ובועל נדה נכנסים לשם. (הלכה י"ז) עזרת נשים מקודשת מן החיל, שאין טבול יום נכנס לשם [מדרבנן] ע"כ.

הרי לסברת הרמב"ם הסורג בנפרד [ולא צויין מקומו], ואח"כ נמצא החיל שהוא חומה בגובה עשרה אמות. וזה שחלק בין קדושת החיל, לקדושת עזרת ישראל, בא ללמד שהם שני מקומות שונים, אף שאין מוזכר שיש ביניהם מחיצה, שכן לשטת הרמב"ם בבית המקדש השני במאה השנה הראשונות, לא היתה חומה לעזרת נשים, והחיל היה גם חומת עזרת נשים, ואח"כ בנו גזוזטראות, שהנשים יושבות מלמעלה, וכן בנו אז חומת עזרת נשים. [ראה במס' מדות פרק ב' משנה ה', בפירוש הרמב"ם למשניות]. וכן כתב הרמב"ם (בהלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה א': וכן בפירוש למשניות שם) ש-י"ב מדרגות היו מהחיל לעזרת נשים. ובכסף משנה (בהלכות בית הבחירה פרק ה' הלכה ג') כתב: שמקור הרמב"ם הוא בפסחים (דף פ"ו ע"א): עובי החומה כלפנים. "היכי משכחת לה? כגון בבר שורא [חומה קטנה היא החיל] דכתיב (איכה ב', ח') "ויאבל חיל וחומה". ור' אחא, ואיתימא ר' חנינא, שורה ובר שורה. ורש"י פירש: חומה קטנה [החיל] לפנים מן החומה גדולה והיא נמוכה ושווה לקרקע גובה העזרה, שקרקע העזרה הולך וגבוה. [וההפרש היה שש אמות בין החיל לעזרה, וכל החומות היו גבוהות מעל עשרים אמה, וחומת החיל היתה רק עשר אמות, לכן נקרא קטנה, והעזרה בגובה שש אמות, נשאר הפרש ארבע אמות בגובה בינה לבין העזרה]. וכן פרש שם ר' חננאל שהחיל חומה קטנה. [עפ"י הגמרא בפסחים פ"ו ע"א, הרמב"ם, כסף משנה, רש"י, ר' חננאל בפסחים, המאירי במדות פ"ב מ"ג – החיל היא חומה].

ולפי הרא"ש שהביא הכסף משנה בהלכות בית הבחירה (פרק ה' הלכה ג'): שהסורג נעשה להתיר טלטול בשבת, ושחומת הר הבית לא מועילה להתיר טלטול, שהרי הוקף ואח"כ נפתח [התישב], לשטתו הסורג אינו סביב החיל, ומקומו בין החיל להר הבית, ולא פורש מקומו. וכן כתב הרא"ש במדות (פ"ב מ"ג): ולא פירש כמה היה בין מחיצות הר הבית ובין הסורג עיין שם.

ובמשכני עליון (דף קצ"א) כתב בסורג: שהוא לקיום כל המינים. 

* ואולי התכוון גם לגויים. וכן כתב אח"כ שם: ונמצא שזה השיעור די לכל הבריות. וכן (בדף קצ"ב) כתב: ולמקום שבו נתפשט זה האור, נמצא חומה סביב עשר אמות ונקרא חיל. ומשמע שלדעת משכני עליון החיל הוא חומה בגובה עשר אמות כסברת הרמב"ם [וכתב, על כן לקחו כח כל הנמצאים ליתקן בסוד האדם. * ואפשר אולי לפרשו על פי דברי חז"ל אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם, שלכאן מותר ליהודי להכנס אבל לא לגוי, וכדאיתא בכלים (א' מ"ח): החיל מקודש ממנו [מהר הבית], שאין גויים וטמא מת נכנסים לשם]. 

ובכתר מרדכי (להרה"ג הרב שריקי על משכני עליון עמ' 80) כתב: שלדעת משכני עליון החיל היא חומה בגובה עשר אמות כדעת הרמב"ם ע"כ.

ובין לרמב"ם ובין למאירי וכן למשכני עליון, המדרגות מתחילות מהחיל עד השער. וכן כתב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פרק ו' הלכה א'): ועולה מן החיל לעזרת נשים בשתים עשרה מעלות. ובמשכני עליון (דף קצ"ו) כתב: י"ב מעלות עולות מן החיל לעזרה למזרח. ובכסף משנה על הרמב"ם שם כתב שזה לפי מסכת מדות. ע"כ. * ויתכן שגם לרמב"ם מהחומה עד השער המקום ארכו עשר אמות, וכן לפי משכני עליון, וכפשט המשנה במדות. בנוסף לסברתם שהחיל הוא חומה בגובה עשר אמה.

ובס"ד נעשה החומה לצורך הלמוד ברוחב אמה אחת, כי אין לנו מדה לרחבה, ומצד הסברא יוצא בקו ישר עם חומת התאים שהם אחת עשרה אמה, ונותר עשר אמות מקום פנוי לחיל, וכן החומה בגובה עשר אמה. ובס"ד מצאתי עתא שכן פירש המאירי (יומא ט"ז ע"ב) שהחיל חומה בגובה עשר אמה, וכן היא ברוחב פנוי של עשר אמות [ציור 21].

[ועיין רש"י ביומא ט"ז ע"א, ובשוטנשטין מה שהעיר עליו בהערה 23, וברש"י במס' שבת צ"א, מה שהזכיר החיל שם].

הסורג

שנינו במדות (פ"ב, מ"ג): לפנים ממנו [מהר הבית] סורג גבוה עשרה טפחים ושלש עשרה פרצות היו שם שפרצום מלכי יון. לפנים ממנו החיל עשר אמות [משום שנאסר לגויים להכנס לפנים הסורג, כנקמה פרצו היונים בסורג].

והמפרשים: ר' עובדיה מברטנורא, תוס' יו"ט ותפארת ישראל, פירשו שהסורג היא חומת החיל, ולפנים מהסורג היה החיל באורך עשר אמות עד עזרת נשים.

והרמב"ם סובר שהסורג אינו חומת החיל, שכן פסק (הלכות בית הבחירה ה', ג): לפנים ממנו הסורג מקיף סביב גבהו עשרה טפחים, ולפנים מן הסורג החיל גובהו עשר אמות. וכן למאירי (מדות פ"ב מ"ג) הסורג אינו חומת החיל.

וכן כתב במשכני עליון (דף קצ"א) …ונקרא המקום הזה המסובב מן החומה הזאת "סורג", נמצא השפע לקיום כל המינים… וגובה החומה הזאת נמצא עשרה טפחים לבד… ונמצא שזה השיעור די לכל הבריות [ואפשר שכוונתו שעד לשם גם לגויים מותר להכנס] ובדף ק"ב כתב: …נמצאת חומה סביב ונקראת חיל …ועל כן לקחו כל הנמצאים ליתקן בסוד האדם. 

וכן לרא"ש (מדות פ"ב מ"ג) הסורג אינו מסביב לחיל בסמוך, אלא מקום הסורג אינו ידוע והוא בין החיל להר הבית. והכסף משנה על הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פ"ה ה"ג) כתב: שלפי הרא"ש הסורג נעשה להתיר בשבת טלטול מבית-המקדש לשם, ולזה היה גבוה עשרה טפחים, דהיקף הר הבית לא מהני, דהוי מוקף ולבסוף נפתח [ישב], [פרוש צריך לשבת ואח"כ לעשות חומה, ובבית שני עשו החומה ואח"כ ישבו. והקשו על דברי הרא"ש שהביא הכסף משנה, הרי שבות הותרה במקדש?].

וכן התוס' יו"ט [במדות פ"ב מ"ג] הקשה על הרא"ש, ואני תמה דהא בספ"ה דפסחים (דף ס"ד ע"ב) תנן יצתה כת ראשונה עם פסחים וישבה לה בהר הבית, שניה בחיל, ואם היקף הר הבית לא מועיל איך טלטלו כת ראשונה לשם. ותרץ שטלטול לא צריך מחיצה, שכן מן התורה מחיצה של ארבע כוונים מספיקה לטלטול, ושבות [מדרבנן] במקדש לא גזרו.

* ואפשר אולי לתרץ דברי הרא"ש, שמאחר וסובר במדות (פ"ב מ"ג) שהסורג נמצא בין החיל להר הבית במקום לא ידוע, לכן בפסח טלטלו עד הסורג כת ראשונה, וכת שניה טלטלה עד החיל, ולא עברו את הסורג שנעשה להתיר בתוכו טלטול בשבת כדברי הרא"ש.

* וכן אפשר ששבות במקדש לא גזרו זה דווקא בחלק הבית והעזרות, אבל מחוץ לחומות עזרת נשים בשטח הר הבית לא הותרה שבות ואסור שם לטלטל, ובשטח הר הבית גזרו חז"ל שבות ואסור היה שם לטלטל, ולכן עשו הסורג להתיר עד לשם לטלטל בשבת, שכן דווקא בבית המקדש הנכנס לשם נזהר וזריז, ולא בכל שטח הר הבית, וזה שכתוב בפסחים שהכת ראשונה ישבה בהר הבית, זה בתוך שטח הסורג וכמו שפסק הרמב"ם. וכן תירץ התוי"ט שם ליישב דברי הרא"ש, אלא שדחה בסוף דבריו תירוץ זה עיין שם. וכן כתב בלבושי שרד על יחזקאל (מ', ג') ומאחר ויש תאים לפני שער החצר החיצונית, ע"כ הסורג לא יהיה בין התאים, וע"כ יהיה במרחק גדול יותר מעשר אמות. והבין הלבושי שרד שגם רש"י סובר כך.

* ואפשר שכן סברת הרא"ש והרמב"ם ומשכני עליון שהסורג במרחק כל שהוא מהחיל, והרא"ש סובר כמו הרמב"ם שהחיל היא חומה, וע"כ בהכרח שהסורג אינו חומת החיל. ומחומת החיל עד עזרת נשים יש עשר אמות אורך, וכדברי הרמב"ם שם ומשכני עליון (עפ"י מדות פ"ב מ"ג) שישנם י"ב מדרגות מהחיל עד פתח השער לעזרת נשים.

(6) שדרכן נכנסים

רוחב שערי החצר החיצוני והפנימי עשר אמות בלבד. ומשמע שדרכם יביאו את הבהמות להקרבה. וכבר אמרו חז"ל שבבית המקדש היו מעשי ניסים כגון: עומדים צפופים ומשתחוים רווחים [בעזרת ישראל], ועוד ניסים. והרמח"ל הסביר במשכני עליון (ד' קנ"ב) שבית המקדש הוא אחד הדברים שנבראו לפני בריאת העולם, על כן הדברים בו בנס עומדים.

האתר בתהליך הקמה

בימים הקרובים יתוסף תוכן וכן תמונות והסברים, כנסו והתעדכנו.

נשמח לקבל שאלות והערות, ניתן לכתוב לנו למטה או להתקשר.

מומלץ להירשם כדי לקבל עדכון במייל על עדכונים באתר

תודה ולימוד מהנה!

דילוג לתוכן