וכן שנינו במידות (פ"ב מ"ג): ולפנים ממנו החיל 10 אמות.

ובכלים (פ"א מ"ח) כתוב: הר הבית מקודש ממנו [מירושלים] שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמא מת נכנסים לשם. עזרת נשים מקודשת ממנו, שאין טבול יום נכנס לשם. ור"ע מברטנורא שם הסביר: כנגד ג' מחנות, מחנה שכינה, מחנה לויה ומחנה ישראל, א) ירושלים עד הר הבית זה כנגד מחנה ישראל, ב) מפתח הר הבית עד שער נקנור [שער הכניסה לעזרת ישראל], זה כנגד מחנה לויה, ג) משער נקנור ולפנים זה כנגד מחנה שכינה (עיין פסחים, ס"ז ע"א).

לפי המפרשים [ר' עובדיה מברטנורא, תוס' יו"ט, תפארת ישראל] הרי הסורג היא חומת החיל, שמהסורג באורך עשר אמות מקום זה נקרא חיל, וכן פרש רש"י ביומא (ט"ז ע"א) שהחיל אורך 10 אמות. וכן פרש הרא"ש שם שהחיל באורך 10 אמות. ועל האיסור להכנס לחיל כתב ר"ע מברטנורא: אע"ג שגזרו חכמים על הנכרים שיהיו כזבים [ואסור היה להם להכנס להר הבית], הרי חכמים הקלו כאן והתירו להם להכנס עד החיל כטמאי מתים, שכן גם האיסור להכנס מהחיל ולפנים לטמאי מתים זה מדרבנן, אבל מהתורה מותר לטמא מת להכנס גם לעזרת נשים שזה מחנה לויים, ורק במחנה שכינה שזה בעזרת ישראל, אסור.

החיל – חומה בגובה 10 אמות

ואלו המאירי במדות (פ"ב מ"ג) פירש: החיל הם כתלים בגובה 10 אמה, ומשם מיד 12 מדרגות עד עזרת נשים [ציור 21]. וברמב"ם בהלכות בית הבחירה (פרק ה' הלכה ג') כתב: לפנים ממנו הסורג מקיף סביב, גבהו י' טפחים. ולפנים מן הסורג, החיל גבהו עשר אמות. ועוד (בפרק ז' הלכה טו-יז בעשר קדושות) כתב: הר הבית מקודש ממנה שאין זבין וזבות נדות ויולדות נכנסין לשם, ומותר להכניס המת עצמו להר הבית, ואין צריך לומר טמא מת, שהוא נכנס לשם. (ובהלכה ט"ז) החיל מקודש ממנו שאין גויים וטמא מת ובועל נדה נכנסים לשם. (הלכה י"ז) עזרת נשים מקודשת מן החיל, שאין טבול יום נכנס לשם [מדרבנן] ע"כ.

הרי לסברת הרמב"ם הסורג בנפרד [ולא צויין מקומו], ואח"כ נמצא החיל שהוא חומה בגובה עשרה אמות. וזה שחלק בין קדושת החיל, לקדושת עזרת ישראל, בא ללמד שהם שני מקומות שונים, אף שאין מוזכר שיש ביניהם מחיצה, שכן לשטת הרמב"ם בבית המקדש השני במאה השנה הראשונות, לא היתה חומה לעזרת נשים, והחיל היה גם חומת עזרת נשים, ואח"כ בנו גזוזטראות, שהנשים יושבות מלמעלה, וכן בנו אז חומת עזרת נשים. [ראה במס' מדות פרק ב' משנה ה', בפירוש הרמב"ם למשניות]. וכן כתב הרמב"ם (בהלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה א': וכן בפירוש למשניות שם) ש-י"ב מדרגות היו מהחיל לעזרת נשים. ובכסף משנה (בהלכות בית הבחירה פרק ה' הלכה ג') כתב: שמקור הרמב"ם הוא בפסחים (דף פ"ו ע"א): עובי החומה כלפנים. "היכי משכחת לה? כגון בבר שורא [חומה קטנה היא החיל] דכתיב (איכה ב', ח') "ויאבל חיל וחומה". ור' אחא, ואיתימא ר' חנינא, שורה ובר שורה. ורש"י פירש: חומה קטנה [החיל] לפנים מן החומה גדולה והיא נמוכה ושווה לקרקע גובה העזרה, שקרקע העזרה הולך וגבוה. [וההפרש היה שש אמות בין החיל לעזרה, וכל החומות היו גבוהות מעל עשרים אמה, וחומת החיל היתה רק עשר אמות, לכן נקרא קטנה, והעזרה בגובה שש אמות, נשאר הפרש ארבע אמות בגובה בינה לבין העזרה]. וכן פרש שם ר' חננאל שהחיל חומה קטנה. [עפ"י הגמרא בפסחים פ"ו ע"א, הרמב"ם, כסף משנה, רש"י, ר' חננאל בפסחים, המאירי במדות פ"ב מ"ג – החיל היא חומה].

ולפי הרא"ש שהביא הכסף משנה בהלכות בית הבחירה (פרק ה' הלכה ג'): שהסורג נעשה להתיר טלטול בשבת, ושחומת הר הבית לא מועילה להתיר טלטול, שהרי הוקף ואח"כ נפתח [התישב], לשטתו הסורג אינו סביב החיל, ומקומו בין החיל להר הבית, ולא פורש מקומו. וכן כתב הרא"ש במדות (פ"ב מ"ג): ולא פירש כמה היה בין מחיצות הר הבית ובין הסורג עיין שם.

ובמשכני עליון (דף קצ"א) כתב בסורג: שהוא לקיום כל המינים. 

* ואולי התכוון גם לגויים. וכן כתב אח"כ שם: ונמצא שזה השיעור די לכל הבריות. וכן (בדף קצ"ב) כתב: ולמקום שבו נתפשט זה האור, נמצא חומה סביב עשר אמות ונקרא חיל. ומשמע שלדעת משכני עליון החיל הוא חומה בגובה עשר אמות כסברת הרמב"ם [וכתב, על כן לקחו כח כל הנמצאים ליתקן בסוד האדם. * ואפשר אולי לפרשו על פי דברי חז"ל אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויים אדם, שלכאן מותר ליהודי להכנס אבל לא לגוי, וכדאיתא בכלים (א' מ"ח): החיל מקודש ממנו [מהר הבית], שאין גויים וטמא מת נכנסים לשם]. 

ובכתר מרדכי (להרה"ג הרב שריקי על משכני עליון עמ' 80) כתב: שלדעת משכני עליון החיל היא חומה בגובה עשר אמות כדעת הרמב"ם ע"כ.

ובין לרמב"ם ובין למאירי וכן למשכני עליון, המדרגות מתחילות מהחיל עד השער. וכן כתב הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (פרק ו' הלכה א'): ועולה מן החיל לעזרת נשים בשתים עשרה מעלות. ובמשכני עליון (דף קצ"ו) כתב: י"ב מעלות עולות מן החיל לעזרה למזרח. ובכסף משנה על הרמב"ם שם כתב שזה לפי מסכת מדות. ע"כ. * ויתכן שגם לרמב"ם מהחומה עד השער המקום ארכו עשר אמות, וכן לפי משכני עליון, וכפשט המשנה במדות. בנוסף לסברתם שהחיל הוא חומה בגובה עשר אמה.

ובס"ד נעשה החומה לצורך הלמוד ברוחב אמה אחת, כי אין לנו מדה לרחבה, ומצד הסברא יוצא בקו ישר עם חומת התאים שהם אחת עשרה אמה, ונותר עשר אמות מקום פנוי לחיל, וכן החומה בגובה עשר אמה. ובס"ד מצאתי עתא שכן פירש המאירי (יומא ט"ז ע"ב) שהחיל חומה בגובה עשר אמה, וכן היא ברוחב פנוי של עשר אמות [ציור 21].

[ועיין רש"י ביומא ט"ז ע"א, ובשוטנשטין מה שהעיר עליו בהערה 23, וברש"י במס' שבת צ"א, מה שהזכיר החיל שם].