לשכנו תדרשו חלק ג'
פרק ד' – נושא מ'
לשכת עושי לחם הפנים
לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי לֶחֶם הַפָּנִים
בְּבַיִת שֵׁנִי
בְּבַיִת שֵׁנִי לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי לֶחֶם הַפָּנִים הָיְתָה בַּקֹּדֶשׁ. [ציור 269 א]
לָמַדְנוּ בְּנוֹשֵׂא ל"ח בְּבַיִת שֵׁנִי שֶׁהֲכָנַת לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁהִיא מִנְחַת צִבּוּר, הָיְתָה בָּעֲזָרָה בְּלִשְׁכַּת לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁבְּבֵית הַמּוֹקֵד (מדות א ו) (בית שני א ו). הַלִּשְׁכָּה נִקְרֵאת כָּךְ מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם לָשׁוּ וְאָפוּ אֶת שְׁנֵים עָשָׂר לַחְמֵי הַפָּנִים פַּעַם בְּשָׁבוּעַ, בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי.
מְקוֹם הַלִּישָׁה וְהָעֲרִיכָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת גַּם בַּחֹל, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין חִיּוּב שֶׁתֵּעָשֶׂה בָּעֲזָרָה, אֶלָּא יָכְלוּ לָלוּשׁ וְלַעֲרֹךְ אוֹתָהּ בַּחֹל. אֲבָל מְקוֹם אֲפִיָּתָהּ הָיָה רַק בַּקֹּדֶשׁ, שֶׁזֶּה בְּלִשְׁכַּת עוֹשֵׂי לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁהָיְתָה בְּבֵית הַמּוֹקֵד, בְּחֵלֶק הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּהּ, כְּלוֹמַר בְּשֶׁטַח הָעֲזָרָה, וּמְקוֹמָהּ נִלְמָד מִדְּאוֹרַיְתָא.
עִם זֹאת לָמַדְנוּ שֶׁמֻּתָּר הָיָה לַהֲכִינָהּ בַּחוּץ, דְּהַיְנוּ לַעֲרֹךְ וְלָלוּשׁ מִחוּץ לַקֹּדֶשׁ, בְּכָל זֹאת הֶחֱמִירוּ לַעֲרֹךְ הַכֹּל בַּקֹּדֶשׁ, וּמִזֶּה אָנוּ לוֹמְדִים שֶׁגַּם לֶעָתִיד יֵשׁ לַעֲשׂוֹת כָּל הַמְּנָחוֹת בַּקֹּדֶשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לַחֲשַׁשׁ טֻמְאָה.
לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי לֶחֶם הַפָּנִים
בְּבַיִת שְׁלִישִׁי
בְּבַיִת שְׁלִישִׁי מְקוֹם עֲשִׂיַּת לֶחֶם הַפָּנִים יִהְיֶה בַּקֹּדֶשׁ, בְּמִזְרַח "הַיַּרְכָתַיִם". [ציור 270]
אַחַר שֶׁרָאִינוּ שֶׁבְּבַיִת שֵׁנִי לָשׁוּ אֶת לֶחֶם הַפָּנִים בַּקֹּדֶשׁ בַּלִּשְׁכָּה, כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל קְדֻשַּׁת הַלְּחָמִים (מדות א ו) (בית שני א ו), לַמְרוֹת שֶׁמֻּתָּר לָלוּשׁ וְלַעֲרֹךְ בַּחוּץ, כְּמוֹ שֶׁפָּסַק הָרַמְבָּ"ם (תמידין ומוספין ה ז): "לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ [שֶׁל לַחְמֵי הַפָּנִים], וַאֲפִיָּתָן בִּפְנִים בָּעֲזָרָה כִּשְׁאָר הַמְּנָחוֹת". לָכֵן מִסְתַּבֵּר שֶׁגַּם לִישַׁת לֶחֶם הַפָּנִים תִּהְיֶה "בַּיַּרְכָתַיִם". וְכֵן מִסְתַּבֵּר שֶׁהֲכָנַת כָּל מִנְחוֹת הַצִּבּוּר לֶעָתִיד יִהְיוּ רַק בַּקֹּדֶשׁ "בַּיַּרְכָתַיִם". [ציור 272]
וּכְמוֹ שֶׁפָּסַק הָרַמְבָּ"ם (הלכות מעשה הקרבנות יב):
הֲלָכָה ג': שָׁלֹשׁ מְנָחוֹת לַצִּבּוּר. עֹמֶר הַתְּנוּפָה וְהוּא קָרֵב לַמִּזְבֵּחַ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁמְּבִיאִין בְּיוֹם עֲצֶרֶת. וְאֵלּוּ נִקְרְאוּ מִנְחָה וְאֵינָן קְרֵבִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְהֵן חָמֵץ. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ויקרא ב יב) "קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַה' וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ". וְהַמִּנְחָה הַשְּׁלִישִׁית הוּא לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל שַׁבָּת וְאֵינוֹ קָרֵב לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא כֻּלּוֹ נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:
הֲלָכָה יט': הַמְחַמֵּץ לֶחֶם הַפָּנִים לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ב יא) "כָּל הַמִּנְחָה". אֲבָל מִנְחַת נְסָכִים אֵין בָּהּ מַלְקוּת שֶׁאִם גִּבְּלָהּ בְּמַיִם הֲרֵי נִפְסְלָה קֹדֶם שֶׁתִּתְחַמֵּץ. וְאִם גִּבְּלָהּ בְּיַיִן שֶׁל נְסָכִים מֵי פֵּרוֹת הֵן וְאֵין מַחְמִיצִין:
וְכֵן הָרַמְבָּ"ם (תמידים ומוספין ה):
הֲלָכָה א': מִצְוַת עֲשֵׂה לְסַדֵּר לֶחֶם הַפָּנִים בְּכָל יוֹם שַׁבָּת עַל הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי ה' בַּהֵיכָל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד ח) "בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ" וְגוֹ': [צייור 274-275]
הֲלָכָה ב': וְדָבָר בָּרוּר בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת כָּל חַלָּה שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים. וְעוֹרְכִין אוֹתוֹ שְׁנֵי סְדָרִים. שֵׁשׁ חַלּוֹת בְּכָל סֵדֶר. חַלָּה עַל גַּבֵּי חַלָּה וּבֵין כָּל שְׁתֵּי חַלּוֹת שְׁלֹשָׁה קָנִים שֶׁל זָהָב כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ. וְסוֹמֵךְ כָּל מַעֲרָכָה בִּשְׁתֵּי קְשָׂווֹת. וְנוֹתְנִין בְּצַד כָּל מַעֲרָכָה כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קֹמֶץ לְבוֹנָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד ז) "וְנָתַתָּה עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה". וּכְלִי זֶה הוּא הַנִּקְרָא בָּזָךְ. נִמְצְאוּ שְׁנֵי קֻמְצֵי לְבוֹנָה בִּשְׁנֵי הַבָּזִיכִין. וְשׁוּלַיִם הָיוּ לַבָּזִיכִין כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחוּם עַל הַשֻּׁלְחָן:
הֲלָכָה ג': שְׁנֵי הַסְּדָרִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. וּשְׁנֵי הַבָּזִיכִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. וְהַסְּדָרִין וְהַבָּזִיכִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. וְאֵין מְחַנְּכִין אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא בְּלֶחֶם הַפָּנִים בְּשַׁבָּת. מִיּוֹם הַשַּׁבָּת לְיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹצִיאִין אֶת הַלֶּחֶם שֶׁהוּא שָׁם עַל הַשֻּׁלְחָן מִשַּׁבָּת שֶׁעָבְרָה וּמְסַדְּרִין לֶחֶם אַחֵר. וְזֶה שֶׁמּוֹצִיאִין הוּא שֶׁחוֹלְקִין שְׁתֵּי הַמִּשְׁמָרוֹת הַנִּכְנֶסֶת וְהַיּוֹצֵאת עִם כֹּהֵן גָּדוֹל וְאוֹכְלִין אוֹתוֹ:
הֲלָכָה ד': וְכֵיצַד מְסַדְּרִין אֶת הַלֶּחֶם. אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים נִכְנָסִים. שְׁנַיִם בְּיָדָן שְׁנֵי סְדָרִין. וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בָּזִיכִין. וְאַרְבָּעָה מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם שְׁנַיִם לִטֹּל שְׁנֵי סְדָרִים וּשְׁנַיִם לִטֹּל שְׁנֵי בָּזִיכִין שֶׁהָיוּ שָׁם עַל הַשֻּׁלְחָן. הַנִּכְנָסִין עוֹמְדִין בַּצָּפוֹן וּפְנֵיהֶם לַדָּרוֹם. וְהַיּוֹצְאִין עוֹמְדִים בַּדָּרוֹם וּפְנֵיהֶם לַצָּפוֹן. אֵלּוּ מוֹשְׁכִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין וְטִפְחוֹ שֶׁל זֶה בְּתוֹךְ טִפְחוֹ שֶׁל זֶה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה ל) "לְפָנַי תָּמִיד":
הֲלָכָה ה': יָצְאוּ וְנָתְנוּ אֶת הַלֶּחֶם שֶׁהוֹצִיאוּ עַל שֻׁלְחַן זָהָב אַחַר שֶׁהָיָה בָּאוּלָם וְהִקְטִירוּ הַבָּזִיכִין. וְאַחַר כָּךְ מְחַלְּקִין הַחַלּוֹת. וְאִם חָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת הַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לָעֶרֶב:
לֶחֶם הַפָּנִים
לֶחֶם הַפָּנִים נַעֲשֶׂה בִּימֵי שִׁשִּׁי בִּלְבַד. אַחַר אֲפִיָּתָם מַכְנִיסִים אוֹתָם לְאוּלָם הַהֵיכָל וּמַנִּיחִים אוֹתָם עַל הַשֻּׁלְחָן מִשַּׁיִשׁ [ציור 271 א], וּבְיוֹם שַׁבָּת מַכְנִיסִים אוֹתָם לַהֵיכָל וּמְסַדְּרִים אוֹתָם עַל שֻׁלְחַן לֶחֶם הַפָּנִים [ציור 271 ב], שָׁם הֵם מֻנָּחִים עַד לַשַּׁבָּת הַבָּאָה. [ציור 271 ג]