לשכנו תדרשו חלק ג'
פרק ג' – נושא לז'
מנחת חינוך כהן
מְקוֹם עֲרִיכַת מִנְחַת חִנּוּךְ כֹּהֵן
בְּבַיִת שֵׁנִי
בְּבַיִת שֵׁנִי מִנְחַת חִנּוּךְ כֹּהֵן נֶעֶשְׂתָה בַּקֹּדֶשׁ. [ציור 248]
כֹּהֵן הַמַּתְחִיל בַּעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת חַיָּב לְהָבִיא מִנְחָה, וְהִיא נִקְרֵאת "מִנְחַת חִנּוּךְ", שֶׁעַל יָדָהּ נֶחְנָךְ הַכֹּהֵן לַעֲבוֹדָתוֹ.
וְכֵן פָּסַק הָרַמְבָּ"ם (מעשה הקורבנות יב ד): "הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב כָּל כֹּהֵן תְּחִלָּה כְּשֶׁיִּכָּנֵס לָעֲבוֹדָה שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ בְּיָדוֹ וְהִיא הַנִּקְרֵאת מִנְחַת חִנּוּךְ". עַד כָּאן.
וְכֻלָּהּ מֻקְטֶרֶת עַל הַמִּזְבֵּחַ. (הרמב"ם מעשה הקורבנות יג ד).
וּמְקוֹם עֲרִיכָתָהּ וַאֲפִיָּתָהּ בַּקֹּדֶשׁ בָּעֲזָרָה, הֵיכָן בְּדִיּוּק הָיָה? לֹא פֹּרַשׁ, וְנַרְחִיב מְעַט יוֹתֵר.
הָרַמְבָּ"ם בְּהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת (פרק יב'):
הֲלָכָה א': הַמְּנָחוֹת הֵם מִן הַקָּרְבָּנוֹת. וְהַמְּנָחוֹת הַבָּאוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן וִאֵינָן בָּאוֹת מִשּׁוּם נְסָכִים. מֵהֶם מִנְחַת צִבּוּר. וּמֵהֶם מִנְחַת יָחִיד:
הֲלָכָה ב': וְכָל הַמְּנָחוֹת סֹלֶת חִטִּין חוּץ מִמִּנְחַת סוֹטָה וְעֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁהֵם מִן הַשְּׂעוֹרִים:
הֲלָכָה ג': שָׁלֹשׁ מְנָחוֹת לַצִּבּוּר. עֹמֶר הַתְּנוּפָה וְהוּא קָרֵב לַמִּזְבֵּחַ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁמְּבִיאִין בְּיוֹם עֲצֶרֶת. וְאֵלּוּ נִקְרְאוּ מִנְחָה וְאֵינָן קְרֵבִין לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְהֵן חָמֵץ. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ויקרא ב יב) "קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַה' וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ". וְהַמִּנְחָה הַשְּׁלִישִׁית הוּא לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁעוֹשִׂין בְּכָל שַׁבָּת וְאֵינוֹ קָרֵב לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא כֻּלּוֹ נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:
הֲלָכָה ד': וְתֵשַׁע מִנְחוֹת הַיָּחִיד וְכֻלָּן קְרֵבִין לַמִּזְבֵּחַ וְאֵלּוּ הֵן. מִנְחַת חוֹטֵא וְהוּא הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב הֶעָנִי כְּשֶׁיִּתְחַיֵּב חַטָּאת וְלֹא תַגִּיעַ יָדוֹ. מִנְחַת סוֹטָה וְהִיא מִנְחַת הַקְּנָאוֹת שֶׁכְּבָר נִתְפָּרְשׁוּ מַעֲשֶׂיהָ. הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב כָּל כֹּהֵן תְּחִלָּה כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַעֲבוֹדָה שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ בְּיָדוֹ וְהִיא הַנִּקְרֵאת מִנְחַת חִנּוּךְ. הַמִּנְחָה שֶׁמַּקְרִיב כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם וְהִיא הַנִּקְרֵאת חֲבִיתִין. מִנְחַת הַסֹּלֶת וְהִיא בָּאָה בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. מִנְחַת הַמַּחֲבַת וְהִיא בָּאָה בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. מִנְחַת הַמַּרְחֶשֶׁת וְהִיא בָּאָה בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. מִנְחַת מַאֲפֵה תַּנּוּר וְהִיא בָּאָה בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. מִנְחַת רְקִיקִין וְהִיא בָּאָה בְּנֵדֶר וּנְדָבָה: עַד כָּאן.
וְהַכֶּסֶף מִשְׁנֶה שָׁם (הלכה ד') הִסְבִּיר: וְתֵשַׁע מִנְחוֹת הַיָּחִיד וְכוּ'. בַּמִּשְׁנָה בְּפֶרֶק כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת (מנחות דף ס'). וְיֵשׁ בַּנֻּסְחָאוֹת שֶׁלָּנוּ בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ חֶסְרוֹן וְצָרִיךְ לִכְתֹּב מִנְחַת מַאֲפֵה תַנּוּר וְהִיא בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, מִנְחַת רְקִיקִין וְהִיא בָּאָה בְּנֶדֶר וּנְדָבָה:
עוֹד פָּסַק הָרַמְבָּ"ם (שם):
הֲלָכָה ה': כָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אֵין כָּל אַחַת מֵהֶן פְּחוּתָה מֵעִשָּׂרוֹן. וּמִעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת כֻּלּוֹ. וְחָמֵשׁ מְנָחוֹת הַבָּאוֹת בְּנֵדֶר וּנְדָבָה יֵשׁ לוֹ לְהִתְנַדֵּב וְלִנְדֹּר מֵהֶן כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה אֲפִלּוּ אֶלֶף עִשָּׂרוֹן. אֲבָל מִנְחַת הָעֹמֶר וּמִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת וּמִנְחַת חִנּוּךְ וְהַחֲבִיתִין כָּל אַחַת מֵהֶן עִשָּׂרוֹן אֶחָד לֹא פָּחוֹת וְלֹא יָתֵר:
הֲלָכָה ו': כָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה בַּמַּעֲרָב כְּנֶגֶד חֻדָּהּ שֶׁל קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית. וְאֵינָן טְעוּנוֹת תְּנוּפָה. חוּץ מִמִּנְחַת סוֹטָה וְעֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁשְּׁנֵיהֶן טְעוּנוֹת תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה:
הֲלָכָה ז': כָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה. לֹג שֶׁמֶן לְכָל עִשָּׂרוֹן. וְקֹמֶץ לְבוֹנָה לְכָל מִנְחָה. בֵּין שֶׁהָיְתָה עִשָּׂרוֹן אֶחָד בֵּין שֶׁהָיְתָה שִׁשִּׁים עֶשְׂרוֹנִים. שֶׁאֵין מְבִיאִין בִּכְלִי אֶחָד יָתֵר עַל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. חוּץ מִמִּנְחַת קְנָאוֹת וּמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ה יא) "לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה":
הֲלָכָה ח': נָתַן וְהִקְרִיב לוֹקֶה עַל הַשֶּׁמֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הַלְּבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. נָתַן כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁמֶן אוֹ לְבוֹנָה עַל גַּבֶּיהָ אֵינוֹ עוֹבֵר וְלֹא פָּסַל. מִנְחַת חִנּוּךְ וְהַחֲבִיתִין מוֹסִיף לְכָל אַחַת מֵהֶן שֶׁמֶן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:
הֲלָכָה ט': כָּל הַמְּנָחוֹת הַקְּרֵבוֹת לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ נִקְמָצוֹת וּמַקְטִיר הַקֹּמֶץ כֻּלּוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים חוּץ מִמִּנְחַת זִכְרֵי כְּהֻנָּה שֶׁאֵינָהּ נִקְמֶצֶת אֶלָּא מַקְטִירִין אוֹתָהּ כֻּלָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו טז) "וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן" וְגוֹ'. הָא לָמַדְתָּ שֶׁמִּנְחַת חִנּוּךְ וְהַחֲבִיתִין וְכֹהֵן שֶׁהֵבִיא מִנְחַת חוֹטֵא אוֹ מִנְחַת נְדָבָה כֻּלָּן נִשְׂרָפוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְאֵינָן נִקְמָצוֹת:
מְקוֹם עֲרִיכַת מִנְחַת חִנּוּךְ כֹּהֵן
בְּבַיִת שְׁלִישִׁי
גַּם בְּבַיִת שְׁלִישִׁי מְקוֹם מִנְחַת חִנּוּךְ יִהְיֶה בַּקֹּדֶשׁ
*וְאֶפְשָׁר שֶׁלֶּעָתִיד בְּבַיִת שְׁלִישִׁי יַעֲרֹךְ הַכֹּהֵן אֶת מִנְחַת חִנּוּכוֹ בְּאֶחָד מִשֵּׁשֶׁת הָאוּלָמוֹת שֶׁנִּמְצָאִים בָּעֲזָרָה – בַּקֹּדֶשׁ. וְעָשִׂינוּ אוֹתָהּ בְּסִפְרֵנוּ בַּשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָעֲזָרָה בָּאוּלָם הַדְּרוֹמִי בְּקוֹמָה ג'. [ציור 249 א] [ציור 250]