בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי

העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד

לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)

ספר אמרי רחמים

על חשיבות הבית השלישי

~ ספר אמרי רחמים ~

בית המקדש השלישי – השקפה, מחשבה ומדרש 

בית המקדש השלישי ירד משמיים

בו הבאנו מאמרי חז"ל בענין חשיבות בית המקדש

ובו אבן השתיה, חורבן הבית, והצער במרומים על שכינתא בגלותא,

על חשיבות הבית השלישי יותר מהבתים שקדמו לו,

ההבדלים בין בית שלישי לקודמיו ולמה צריכים בית שלישי,

הבית שאליו מצפה ומייחל כל יהודי.

~ איך יבנה הבית השלישי? ~

איך יבנה בית המקדש השלישי?

האם על ידי אדם או שירד מן השמים?

נאמרו מספר דעות בענין:

דעה א': ביהמ"ק השלישי ירד מן השמים

איתא בזוהר הקדוש (פרשת פנחס דפו"י דף רכ"א ע"א):

דְּכַד נַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד לוֹן בְּאַרְעָא, כְּמַלְאָכִין קַדִּישִׁין לְעֵילָּא, וּבָעָא לְמִבְנֵי לוֹן בֵּיתָא קַדִּישָׁא, וּלְנַחְתָּא לֵיהּ מִגּוֹ שְׁמֵי רְקִיעִין, וּלְנַטְּעָא לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, נְצִיבָא קַדִּישָׁא, כְּגַוְונָא דְּדִיּוּקְנָא דִּלְעֵילָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות טו) תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ. בְּאָן אֲתָר בְּמָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ. בְּהַהוּא דְּפָעַלְתָּ אַנְתְּ יְיָ, וְלָא אַחֲרָא. מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ, דָּא בַּיִת רִאשׁוֹן. מִקְּדָּשׁ יְיָ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ, דָּא בַּיִת שֵׁנִי. וְתַרְוַויְיהוּ, אוּמָנוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִינּוּן.

וּמִדְּאַרְגִּיזוּ קַמֵּיהּ בְּמַדְבְּרָא, מִיתוּ, וְאַכְנָס לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנַיְיהוּ בְּאַרְעָא. (אוליפו עובדיהון) וּבֵיתָא אִתְבְּנֵי עַל יְדָא דְּבַר נָשׁ, וּבְגִין כַּךְ לָא אִתְקְיָּים. וּשְׁלֹמֹה הֲוָה יָדַע, דִּבְגִין דְּהַאי עוֹבָדָא דְּבַר נָשׁ לָא יִתְקָיָּים, וְעַל דָּא אָמַר, (תהלים קכז) אִם יְיָ לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, דְּהָא לֵית לֵיהּ בֵּיהּ קִיוּמָא. בְּיוֹמוֹי דְּעֶזְרָא, גָּרַם חֲטָּאָה, וְאִצְטָרְכוּן אִינּוּן לְמִבְנֵי, וְלָא הֲוָה בֵּיהּ קִיוּמָא. וְעַד כְּעַן, בִּנְיָינָא קַדְמָאָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא הֲוָה בְּעָלְמָא, וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב, (תהלים קמז) בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ ם יְיָ, אִיהוּ וְלָא אָחֳרָא. וּבִנְיָינָא דָּא אֲנָן מְחַכָּאן, וְלָא בִּנְיָינָא דְּבַר נָשׁ, דְּלֵית בֵּיהּ קִיּוּמָא כְּלַל.

בַּיִת רִאשׁוֹן, וּבַיִת שֵׁנִי, יָחִית לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּחֲדָא מִלְּעֵילָּא. בַּיִת רִאשׁוֹן בְּאִתְכַּסְיָא, וּבַיִת שֵׁנִי בְּאִתְגַּלְיָא. הַהוּא בַּיִת לֶהֱוִי בְּאִתְגַּלְיָא, דְּאִתְקְרֵי בַּיִת שֵׁנִי, דְּיִתְחֲזֵי לְכָל עָלְמָא אוּמָנוּתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. חֶדְוָה שְׁלִים, וּרְעוּתָא דְּלִבָּא בְּכָל קִיּוּמָא.

הַהוּא בַּיִת רִאשׁוֹן בְּאִתְכַּסְיָא, אִסְתְּלַּק לְעֵילָּא, עַל גַּבּוֹי דְּהַהוּא דְּאִתְגַּלְיָא. וְכָל עָלְמָא יֶחמוּן, עֲנָנֵי יְקָר דְּסָחֲרָן עַל גַּבֵּי דְּהַהוּא דְּאִתְגַּלְיָיא, וּבְגוֹ דְּאִינּוּן עֲנָנִין, הֲוִי בַּיִת רִאשׁוֹן, בְּעוֹבָדָא טְמִירָא, דְּסָלִיק עַד רוּם יְקַר שְׁמַיָּיא, וּבִנְיָינָא דָּא אֲנָן מְחַכָּאן.

וְעַד כְּעַן, לָא הֲוָה בְּעָלְמָא, דְּאֲפִילּוּ קַרְתָּא דִּיְרוּשָׁלַם לָא לִיהֱוִי אוּמָנוּתָא דְּבַּר נָשׁ, דְּהָא כְּתִיב, (זכריה ב) ואֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וְגוֹ'. אִי לְקַרְתָּא כְּתִיב הָכִי, כָּל שֶׁכֵּן בֵּיתָא, דְּאִיהוּ דִּיּוּרָא דִּילֵיהּ. וְעוֹבָדָא דָּא, הֲוִי אִתְחֲזֵי לְמֶהֱוִי בְּרֵישָׁא, כַּד נַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְאִסְתְּלַּק עַד לְסוֹף יוֹמִין, בְּפוּרְקָנָא (דף רכ"א ע"ב) בַּתְרָאָה.

תרגום [תמצית דברים]

שֶׁכְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹתָם בָּאָרֶץ כְּמַלְאָכִים קְדוֹשִׁים שֶׁל מַעְלָה, וְרָצָה לִבְנוֹת לָהֶם בַּיִת קָדוֹשׁ וּלְהוֹרִידוֹ מִתּוֹךְ שְׁמֵי הָרְקִיעִים וְלִנְטֹעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, נְצִיב קָדוֹשׁ, כְּמוֹ הַדְּמוּת שֶׁלְּמַעְלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות טו) תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךְ. בְּאֵיזֶה מָקוֹם. בְּמָכוֹן לְשִׁבְתְּךְ פָּעַלְתָּ ה'. בְּאוֹתוֹ שֶׁפָּעַלְתָּ אַתָּה ה', וְלֹא אַחֵר. מָכוֹן לְשִׁבְתְּךְ פָּעַלְתָּ ה' – זֶה בַּיִת רִאשׁוֹן. מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךְ – זֶה בַּיִת שֵׁנִי. וּשְׁנֵיהֶם אֻמָּנוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵם.

וּמִשֶּׁהִרְגִּיזוּ לְפָנָיו בַּמִּדְבָּר – מֵתוּ, וְהִכְנִיס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת בְּנֵיהֶם לָאָרֶץ, (למדו מעשיהם) וְהַבַּיִת נִבְנָה עַל יְדֵי אָדָם, וְלָכֵן לֹא עָמַד. וּשְׁלֹמֹה הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁמִשּׁוּם שֶׁמַּעֲשֶׂה זֶה שֶׁל אָדָם לֹא יַעֲמֹד, וְעַל זֶה אָמַר, (תהלים קכז) אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ בּוֹ עֲמִידָה. בִּימֵי עֶזְרָא גָּרַם הַחֵטְא, וְהִצְטָרְכוּ הֵם לִבְנוֹת, וְלֹא הָיְתָה בּוֹ עֲמִידָה. וְעַד עַכְשָׁו בִּנְיַן הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הָיָה בָּעוֹלָם, וְלֶעָתִיד לָבא כָּתוּב (שם קמז) בּוֹנֵה יְרוּשָׁלם ה'. הוּא וְלֹא אַחֵר. וּלְבִנְיָן זֶה אָנוּ מְחַכִּים, וְלֹא בִּנְיַן אָדָם, שֶׁאֵין לוֹ עֲמִידָה כְּלָל.

בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי יוֹרִיד אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאֶחָד מִלְמַעְלָה. בַּיִת רִאשׁוֹן בְּכִסּוּי, וּבַיִת שֵׁנִי בְּגִלּוּי. אוֹתוֹ בַּיִת יִהְיֶה בְגִלּוּי, שֶׁנִּקְרָא בַּיִת שֵׁנִי, שֶׁיֵּרָאֶה לְכָל הָעוֹלָם אֻמָּנוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חֶדְוָה שְׁלֵמָה וּרְצוֹן הַלֵּב בְּכָל עֲמִידָה.

אוֹתוֹ בַּיִת רִאשׁוֹן בְּכִסּוּי עָלָה לְמַעְלָה, עַל גַּב אוֹתוֹ שֶׁבְּגִלּוּי. וְכָל הָעוֹלָם יִרְאוּ עַנְנֵי כָבוֹד שֶׁסּוֹבְבִים עַל גַּב אוֹתוֹ שֶׁבְּגִלּוּי. וּבְתוֹךְ אוֹתָם עֲנָנִים יִהְיֶה בַּיִת רִאשׁוֹן בְּמַעֲשֶׂה טָמִיר שֶׁעוֹלֶה עַד רוּם כְּבוֹד הַשָּׁמַיִם, וּלְבִנְיָן זֶה אָנוּ מְחַכִּים.

וְעַד עַכְשָׁו לֹא הָיָה בָעוֹלָם, שֶׁאֲפִלּוּ עִיר שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם לֹא תִהְיֶה אֻמָּנוּת אָדָם, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב (זכריה ב) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וְגוֹ'. אִם לְעִיר כָּתוּב כָּךְ – כָּל שֶׁכֵּן הַבַּיִת, שֶׁהוּא דִּיּוּר שֶׁלּוֹ. וּמַעֲשֶׂה זֶה הֲרֵי רָאוּי לִהְיוֹת בָּרֹאשׁ כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְהִסְתַּלֵּק עַד לְסוֹף הַיָּמִים בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה.

עד כאן תמצית דברי הזוהר. ועיין ב"מתוק מדבש" מה שהוסיף לבאר על פי זוהר זה את הפסוק בחגי: "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון".

וכן כתוב בזוהר הקדוש (בראשית דפו"י דף כ"ח ע"א) 

וְעֲלָהּ אִתְּמָר (זכריה ב) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב. וּבְגִין דָּא בְּטוּרָא דָא אִתְבְּנֵי בֵּי מִקְדְּשָׁא. עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהֵא קַיָּימָא (מ"י דף קי"ט) לְדָרֵי דָרִין. וְעֲלֵיהּ אִתְּמָר (חגי ב) גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן. דְּקַדְמָאָה אִתְבְּנֵי עַל יְדָא דְּבַר נָשׁ וְהַאי עַל יְדָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין דָּא (תהלים קכז) אִם ה' לֹא יִבְנְה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ.

תרגום [תמצית דברים]

וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (זכריה ב) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב. וְלָכֵן בְּהַר זֶה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִהְיֶה קַיָּם לְדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְעָלָיו נֶאֱמַר (חגי ב) גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן. שֶׁהָרִאשׁוֹן נִבְנָה עַל יְדֵי אָדָם – וְזֶה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְלָכֵן (תהלים קכז) אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ.

וכן מובא בתקוני הזוהר (תיקון כ"א דף ס' עמ' ב'): בְּהַהוּא זִמְנָא יִתְבְּנִי בֵּיתָא דִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי בֵּית הַבְּחִירָה עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִתְּמַר בָּהּ (זכריה ב ט) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יהו"ה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וַאֲנִי אֶבְנֶה אִינוּן אֲבָנִין טָבִין דְּאִתְבְּנִי מִינָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית ל ג) וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה, נְטִיעִין קַדִּישִׁין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה ס כא) נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר, וּבִנְיָינָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא תְהֵא בְּנוּיָה מִכַּסְפָּא וְדַהֲבָא וְאַבְנִין יַקִּירִין, וּתְהֵא מְרַקְּמָא מִכָּל צִיּוּרָא דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וַעֲלָהּ נַהֲרָא יְרוּשָׁלֵם דִּלְעֵילָא, לְעֵילָא מְרַקְּמָא מִכָּל מִינֵי גַוָּונִין דִּנְהוֹרָא, וְרָזָא דְמִלָּה יְרוּשָׁלַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שְׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּיו (תהלים קכב ג), דְּאַנְהָרָא עַל גַּבּוֹי.

וכן כתוב בזוהר הקדוש (וישב דפו"י דף קפ"ג): " 'מכון לשבתך פעלת ה'.' הבנויה, דזמין קב"ה לנחתא לה ירושלים דלעילא כדקא יאות".

וכן בזוהר (וירא דפו"י דף קי"ד ע"א): "נשבע הקב"ה לבנות ירושלים, ושלא תהרס לעולמים. דאמר ר' ירמיה: עתיד הקב"ה לחדש עולמו, ולבנות ירושלים, ולהורידה בנויה מלמעלה בגין שלא יהרס".

וכן הביא ב"עזרת ישראל" (לרה"ג ישראל חיים שליט"א בהקדמה לצורת – הבית), שדעת רש"י בסוכה מ"א ע"א, שמקדש העתיד, שאנו מצפין, בנוי ומשוכלל, הוא יגלה ויבוא מן השמים.

וכן כתב בר"ה ל' ע"א, וכן הוא בתוס' שבועות ט"ו ע"ב ד"ה אין, ובריטב"א סוכה שם. ודבריהם מיוסדים על מדרש תנחומא כי תשא וכו'. וכן דעת תנא דבי אליהו (פרק י"ח) וכן בכתובות ה' ע"א. ובמדרש ויושע מובא, שאת ההיכל יוריד הקב"ה מן השמים. ועיין בשאר דבריו שם (עמ' כ"א-כ"ג) מה שכתב בעניין.

ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א ביאר על הנאמר בתפלת מוסף של חג: "הראנו בבנינו ושמחנו בתקונו", שאנו מבקשים לראות את בית המקדש, שיוריד לנו ה' מהשמים, וכן "שמחנו בתקונו", דהיינו, שאנו מבקשים, שאנו מלמטה נזכה עם המשיח להשלים את הדברים, שלא יהיו גמורים בו

דעה ב': בית המקדש – יבנה ע"י מלך המשיח

ואילו הרמב"ם (בחלק שופטים בהלכות מלכים פי"א הלכה א') פסק: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית-דוד ליושנה, לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל". וכן כתב בהלכה ד': "ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ובעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם במלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח, ואם עשה והצליח… ובנה מקדש במקומו, וקבץ נדחי ישראל- הרי זה משיח בודאי, ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". וכן כתב עוד ב"עזרת ישראל" שסברת: המאירי בסוכה (מ"א ע"א) ובערוך לנר בסוכה שם, שבית המקדש לעתיד יבנה ע"י מלך המשיח. ע"כ.

וזכורני שכאשר באתי לבשרו ולקבל את ברכתו להוצאת ספרי, אחד הדברים הראשונים שאמר לי מרן הרב שמעון חיררי שליט"א, היה בענין זה: "את ביהמ"ק השלישי יבנה מלך המשיח".

הרמח"ל מישב את שתי הדעות

והרמח"ל ב"משכני – עליון" (דף קנ"ז) ישב העניין וז"ל: "אבל לעתיד, לא די שיהיו דומים, אלא שהבית העליון יתפשט ויגיע למטה, והוא משרז"ל: שמקדש שלישי הוא מעשה ידיו של מקום, כי לא יעקר הבית העליון ממקומו, רק יתפשט ויגיע למטה, ואז יבנה סביבותיו בנין חומרי כאשר לעולם הזה, ויתחבר בנין בבנין להיות אחד, ולא יתפרדו זה מזה", עכ"ל.

משמע שהרמח"ל בא לישב ולהסביר דברי הזוהר הקדוש (שבפרשת פנחס דפו"י דף רכ"א ע"א), שכתב, שבית ראשון  ובית שני הקב"ה יוריד מלמעלה [והכוונה לבית העליון בדרגת הכתר שבעולם האצילות, שהוא בחינת מקיף – חיה ויחידה, ובית שני שבזו"ן שבאצילות שהוא בחינת פנימיות של נפש רוח נשמה]. והסביר שאין הכוונה שהבית הגשמי והנגלה ירד מהשמים, אלא הבית הרוחני שבירושלים של מעלה יתפשט עד למטה, והוא לא ייראה לעיני בשר ודם, וסביבו ייבנה בית גשמי ע"י מלך המשיח, והוא הבית השני המוזכר בזוהר הקדוש שם.

ומאחר ומלך המשיח, שהוא משיח ה' ושליחו ובחיר הבריאה כמשה, שהשכינה דברה מתוך גרונו, ונקרא משיח ה', הוא יבנה את הבית הגשמי, לכן נקרא שה' יבנהו. ולדעת הזוהר הקדוש, הבית הרוחני יהיה מוקף בענני כבוד, וייראו לעיני כל ענני הכבוד, ומתחתיו ייבנה הבית הגשמי ע"י מלך המשיח כדברי הרמב"ם.

וכאן יישב הרמח"ל שתי הדעות: האחת שסוברת שירד מן השמים, והשניה שסוברת כדעת הרמב"ם וסיעתו, שאת הבית יבנה מלך המשיח. וכן משמע שהבינו שכן דעת רמח"ל, הגאון הרב חיים פרידלנדר זצוק"ל, ויבדל לחיים הגאון הרב מרדכי שריקי שליט"א. עם זאת לא מפורש וברור מדברי הרמח"ל כיצד יהיו הדברים בדיוק. ועל ספק כגון זה כבר נאמר (פרקי אבות פ"ב מט"ז): "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה".

בנין העתיד – כצורת בית המקדש המתואר ביחזקאל

בנין העתיד, הבית שיבנה לעולמים, צורתו מפורשת בנביא יחזקאל מ'- מ"ג. ומפרק מ"ד מפוזרים הדברים עד פרק מ"ח.

וכן פסק הרמב"ם (בהל' בית הבחירה פ"א ה"ד) וז"ל: "בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים. וכן בנין העתיד להבנות אע"פ שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר, ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא, בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל". ע"כ. הרי שכתב הרמב"ם שבנין העתיד להבנות כתוב ביחזקאל, רק שהוסיף שלמרות שהוא כתוב ביחזקאל "אינו מפורש ומבואר", דהיינו לנו. אבל לעזרא ובית דינו הדברים היו מפורשים, כפי שנביא בס"ד לקמן.

וכבר בזמן הגמרא נשתכחו מספר הסברים ופירושים בדברים העוסקים בבנין העתיד, עד שחשבו לגנוז את ספר יחזקאל, כדברי הגמרא (שבת י"ג ע"ב, חגיגה י"ג ע"א, מנחות מ"ה ע"א): "אמר רב יהודה אמר רב, ברם זכור אותו האיש לטוב, וחנניה בן חזקיה שמו, שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל, שהיו דבריו סותרין דברי תורה. מה עשו? העלו לו ג' מאות גרבי שמן, וישב בעלייה ודרשן [ועיין פרש"י שם שהביא חלק מהשאלות ויישבן]. וזה היה כשבעים שנה בערך לפני חורבן בית שני. וכעבור כמאתיים שנה, שוב נשתכחו חלק מהדברים עד שאמרו בגמרא (מנחות מ"ה ע"א) אמר רבי יהודה [הנשיא] וכן א"ר יוחנן, פרשה זו אליהו עתיד לדורשה [בענין חנוכת הבית לעתיד המוזכר ביחזקאל]. וכן כתב הרד"ק (ביחזקאל מ"ב ה') בענין האתיקים: "ואומר אני, פרשה זו עתיד אליהו לפרשה".

ומאז ועד ימינו הדברים נשתכחו יותר ויותר, עד שעל מקום קדש הקדשים שהיה ידוע באלף שנה האחרונות, יש בימינו דעות מספר על מקומו המדויק. ולכן אסרו חכמים בימינו לעלות להר הבית, גם מסיבה זאת. ומכאן נבוא לנושא חשוב נוסף, והוא, שישנן שלוש שיטות עקריות שונות בפירוש צורת הבית לעתיד.

השיטות השונות לפרוש צורת הבית לעתיד:

שיטה מרכזית היא של ראש המפרשים, רש"י הקדוש. לשיטתו נקט הרמח"ל שבמאמרו "משכני עליון" הסביר תמיד לפי רש"י וכן יישב את כל הקושיות של המפרשים על דעת רש"י בנושא. גם הרד"ק, התוס' יו"ט, מצודת דוד, זבד טוב, שחיף עץ, ביאור בנין העתיד ועוד נקטו בדרך כלל כדעת רש"י, אך לא תמיד. כגון בענין האתיקים, אותם פרשו כשיטת התוס' שמופיע ברש"י וכן כמו שפירש התוס' יו"ט להפך מסברת רש"י. וכן בעוד מס' פרטים נקטו בפירוש אחר.

שיטה שניה היא פירוש הגר"א שפירש בצורה אחרת מרש"י.
שיטה שלישית היא שיטת המלבי"ם. הרמח"ל בספרו "משכני עליון" הוא היחיד שנקט כשיטת רש"י לאורך כל הדרך כפי שנביא בס"ד לקמן.
כאמור לפי חז"ל (מנחות מ"ה ע"א) עתיד אליהו הנביא לפרש הסתום בנבואת יחזקאל על הבית העתיד.

וכן דעת הרד"ק בעניין האתיקים שעתיד אליהו לדרשה. וכן כתב התוס' יו"ט בהקדמתו למסכת מדות וז"ל: "וכן אנחנו כשנזכה וכו' יגלה הקב"ה עינינו ומלאה הארץ דעה את ה' ונבין הסתום בדברי יחזקאל" וכו'. עכ"ל.

~ לא בשמים היא ~

עוד יש לציין שקבלה בידינו מפי מפרשי תורתנו הנצחית שלא תשתנה לעולם שאין פוסקין הלכות ברוח הקודש ולא על פי אליהו הנביא, וכדברי חז"ל "לא בשמים היא". עם זאת, בכל הקשור לענין הבית השלישי וכליו, מלבד הדברים שהם קבועים ולא משתנים כמובא לקמן בשם הרמב"ם, הרי ישנם דברים שניתן לשנותן עפ"י נביא.

וכן פסק הרמב"ם (בהל' בית הבחירה פ"א ה"א): "וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו. והיה לפי שעה שנאמר: "כי לא באתם עד עתה" וגו'. הלכה ד': בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים, וכן בנין העתיד להבנות אע"פ שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר וכו'. הלכה ה': ואלו הן הדברים שהם עיקר בבנין הבית. עושין בו קדש וקדש קדשים וכו'. ע"כ. עיין שם בכל הפרק שפירט הדברים שלא ניתן כלל לשנות בהם ושגודלם ומקומם הוא לעולמים, ולעומתם ישנם דברים שניתן להגדיל וכו'. עיין שם.

וכן פסק הרמב"ם (הל' מעשה הקרבנות פ"ב הי"ד): "כל שיעורי הנסכים האמורין בספר יחזקאל ומנין אותן הקרבנות וסדרי העבודה הכתובים שם כולם מלואים הן אין נוהגים לדורות אלא הנביא צוה ופירש כיצד יהיו מקריבין המלואין עם חנוכת המזבח בימי המשיח כשיבנה בית שלישי [וכן דעת רש"י ביחזקאל]. הלכה ט"ו: וכשם שהקריבו הנשיאים בחנוכת המזבח וכו' כך הנשיא מקריב חנוכתו בשבת לעתיד כאשר מפורש שם, וכן קרבנות שהקריבו בימי עזרא הבאים מהשבי, מלואים היו ואין נוהגין לדורות, אבל דברים הנוהגים לדורות הם דברי תורה שפירשנו כמו שהעתיקום מפי משה רבינו אין להוסיף עליהם ואין לגרוע". ע"כ

המשכן

בית המקדש הראשון

בית ראשון

בית ראשון שונה בצורתו מהמשכן

בית ראשון בהר המוריה היה שונה בצורתו ובמדותיו מהמשכן. את מדותיו מסר דוד המלך לבנו שלמה כ"ש (דברי הימים – א' כ"ח י"ט): "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכות התבנית". ודרשו חז"ל (ירושלמי מגילה פ"א ה"א) מגילה שמסר שמואל לדוד ניתנה לדרש, מאי טעמא? הכל בכתב – זו המסורת. מיד ה' – זו רוח הקדש. עלי השכיל – מכאן שניתנה לידרש.

וקרבן העדה הסביר שם: שמשה מסר ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לשמואל ושמואל מסרה לדוד. וכן הקשה (שם) אור החיים הקדוש על השינויים בצורת הבית הראשון מהמשכן, והביא דברי הרא"ם שתירץ: אין כוונת "וכן תעשו" (שמות כ"ה ט') על השיעור ממש, אלא על דוגמת תוכנית הבניין, הרוחב בערך האורך, וגובה לפי ערך ארכו ורחבו, אבל לענין הגודל אין קפידא.

ובעצמו תרץ אוה"ח הקדוש (שם) שהיא ברייתא ערוכה בזבחים בפ' קדשי קדשים (דף ס"ב ע"א), וז"ל: " ת"ר קרן וכבש ויסוד וריבוע מעכבין, מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אינו מעכב, ובלבד שלא יפחיתו ממזבח שעשה משה. ע"כ. והנה יש לדעת כי כל בנין הבית והכלים שעשה שלמה, לא עשה אלא ע"פ נביא, וגם הנביא הגיד כי לא דברי נבואתו הגיד אלא דברי קבלתו …ואמרו באגדת שמואל, רבי ירמיה בשם ר"ש וכו', בית המקדש מסרה הקב"ה בעמידה למשה, ומשה ליהושע בעמידה וכו', ונביאים מסרוה לדוד בעמידה. ואומר "הכל בכתב" – שנתנה לידרש, "מיד ה'" – מלמד שנתנה במסורה, "עלי השכיל" – מלמד שנתנה ברוה"ק. ע"כ הראת לדעת כי מה שעשה שלמה בבית ה' היה הלכה למשה מסיני, והכל כתוב בספר גלוי לדורשי התורה ברוה"ק וכו'". ע"כ דבריו.

וכן בשו"ת חת"ם סופר (ביורה דעה ס' רל"ו) שואל כיצד יתכן שהכלים
בבית שלישי שונים בגודלם במספר דברים מהכתוב בתורה. ואע"ג שהכל "בכתב מיד ה' השכיל" ע"פ נביא נאמר לדוד המלך, מכל מקום אין נביא רשאי לחדש דבר אלא לשעה ולא לקיום? [פירוש – כיצד כבר בבית ראשון גודל קדש הקדשים, ההיכל, מזבח העולה, ועוד דברים היו שונים בגודלם מהכתוב בתורה] ותירץ החת"ס על פי הפס' שנאמר למשה רבנו: "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו" (שמות כ"ה ט'), ופירש"י לדורות, ומחדש החת"ס שהמילה "לדורות" מתיחסת ל"ככל אשר אני מראה אותך", כלומר שבמהלך הדורות יראה הקב"ה מחדש לנביא שבאותו דור, בכל בנין ובנין איך יעשה, זה משונה מזה, כלומר שציווה הקב"ה מתחילה שישכיל בכתב מידו לנביאיו, ואין כאן דבר שחדשו נביאיו נגד דין תורה. ע"כ.

וכן בשמות (כ"ה ט') פירש הרמב"ן שעפ"י נביא ניתן לשנות בגודל הכלים, כמו שעשה שלמה בבית ראשון את מזבח העולה גדול משל משה.

וכן יש לציין שכל המפרשים ביחזקאל פרשו הדברים כפשוטם בין בצורת הבית לעתיד שהוא שונה מכל קודמיו, ובין בענין שולחן לחם הפנים (יחזקאל מ"א) שלעתיד גודלו יגדל מהמפורש בתורה. ומזה שהמפרשים לא הקשו על כך, משמע שדבר ברור וידוע הוא שצורת בית המקדש העתיד הוא כמבואר ביחזקאל וצורתו תהיה שונה כי דבר זה נאמר בנבואה ואין חולק על כך.

השינויים בצורת הבית בכל התקופות

פירוש אחד על שינוי צורת הבית מתקופה לתקופה למספר מפרשים הוא משום שצורת הבית היא בהתאם לדרגתם הרוחנית בעבודת ה' של כלל עם ישראל. וכן פירש הרמח"ל ב"משכני עליון" (עמ' קנ"ה). "ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל" (הרמב"ם הל' ביהב"ח פ"א ה"ד).

יש להתבונן מהי כוונת הרמב"ם שכתב "ומעין הדברים המפורשים" ביחזקאל. ממבט ראשון נראה לומר שמדובר על עזרא ואנשי דורו שכשבנו את בית שני, בנו לפי הדברים המפורשים להם ביחזקאל, ואז יוצא שלא בנו הבית כולו כמובא ביחזקאל, משום שלא היה מפורש להם יתר הדברים ביחזקאל. אולם אם נעמיק מעט נגלה שלא כך פני הדברים, אלא בדיוק להיפך. ודווקא לעזרא ובית דינו שבנו הבית, פרטי הבית היו ידועים מפורשים וברורים כמו שפירש הרמח"ל.

לפי הסבר הרמח"ל נמצא שפרוש המילה ברמב"ם "המפורשים" הוא, הדברים שידעו עזרא ובית דינו שמותר וניתן לבנות בבית שני. וגם חלק ממה שבנו, בנו רק "מעין הדברים" הכתובים ביחזקאל דהיינו רק בחלק בנו דומה למוזכר בנביא ולא בדיוק כמוזכר בנביא. כגון ארבעה חצרות קטורות שֶשִנו מתפקידן המוזכר בנביא לתפקיד אחר, וכפי שנבאר לקמן.

וכן פירש"י (יחזקאל מ"ג י"א): "ובנין זה [בית שלישי] מאז היה ראוי להם, משעלו מן הגולה [בימי עזרא] לגאולת עולם, אלא שגרם החטא שלא היתה תשובתם הוגנת, על מנת שלא לחטוא, ויצאו ברשות כורש ובנו לעצמן" וכו'. ע"כ. ודבריו עפ"י דברי חז"ל (ברכות ד' ע"א) וכן מוזכר הדבר בזוה"ק (פר' פקודי דפו"י דף רל"ט ע"ב). והוסיפו חז"ל (יומא כ"א ע"ב) שבבית שני לא שרתה השכינה.

וכן הסביר הרמח"ל (משכני עליון עמ' קנ"ז): היתה ראויה להיות גאולת עזרא כגאולת מצרים, וביאתם כביאת יהושע, ואז היו בונים את הבית, כתבנית הזה אשר ראה יחזקאל… וכאשר לא היטיבו דרכיהם, היתה הגאולה בחשאי ולא עצרו כוח לעשות כבית ההוא, ואז עשו אותו על פי הנביאים שביניהם, קצת דומה אל הראשון וקצת דומה אל האחרון וכו', לא שרתה בו שכינה", עכ"ל קדשו.

הנה רש"י שלפנינו הוסיף לבאר על דברי חז"ל בברכות והרמח"ל הרחיב להסביר העניין כשיטת רש"י. ועיין לעיל ביתר הרחבה בענין, שם הוספנו סברא למה הוסיף רש"י את המלים "ובנו לעצמן".

דבר נוסף, קצת קשה ותמוה, שיש להתייחס אליו הוא, שהרי מדובר בעזרא, שעליו אמרו חז"ל (סנהדרין כ"א ע"ב) שראויה היתה התורה להינתן על ידו. וכן מדובר בנביאים ואנשי כנסת הגדולה שהיו עמו. ואם כן כיצד, אם כן, נוכל לומר שלא ידעו לפרש הדברים ביחזקאל? ומה עוד שהם היו בדורו של יחזקאל הנביא והיו עמו בבבל כאשר נצטווה הנביא יחזקאל, כארבעים וחמש שנה קודם עלייתם לארץ, לפרש להם הנבואה בצורה מפורטת וכן להסביר להם בצורה מוחשית כציור או כבניה (עיין מלבי"ם יחזקאל מ"ג ט' – י"ב וכן בתוס' יו"ט על הפס' הנ"ל, וכן בפירוש רש"י בשו"ת שהציווי היה לעשות צורת הבית במוחש). תמיהה נוספת לכך היא שדווקא את אותם הדברים שכן בנו בבית שני על פי נבואת יחזקאל, דווקא הם סתומים ולא מפורשים בנביא, ובכל זאת עזרא ובית דינו דקדקו בבינתם (או בעשייתם) עד לפרטים שאינם מוזכרים כלל. ונביא כאן חלק מהדברים.

א) שתים עשר המדרגות לפני הכניסה לעזרת נשים – בנביא יחז' כתוב (מ' י'): "ויעל במעלותיו" – מס' המדרגות לא מבואר בנביא, ובבית שני עשו י"ב מעלות על פי בית שלישי (עיין רש"י) – והשאלה כיצד ידעו עזרא ודורו? שכן אינו מפורש.

ב) י"ב מדרגות לפני האולם של ההיכל – ביחזקאל (מ' מ"ט) כתוב "ובמעלות אשר יעלו", מס' המדרגות לא מבואר ורש"י פירש שהם י"ב שכן עשו בבית שני דהיינו על פי הכתוב בבית שלישי. ושוב השאלה כיצד ידעו? והרי ואינו מפורש.

ג) גובה הבית מאה אמה, ביחזקאל (מ"א ח') כתוב "וראיתי לבית גובה", גובה הבית לא פורש ורש"י פירש שהוא מאה אמה שכן עשו בבית שני. ועיין בספר "לשכנו תדרשו" (עמ' 96) על הפסוק מה שהקשו על רש"י וכיצד תירץ הרמח"ל את הקושיות על רש"י. וכן עיין בהרחבה בעניין בהסבר הרמח"ל שם. דבר נוסף הוא שבבית שני עשו לבית עליה, דהיינו חלקו את הבית לשתי קומות, ואלו בבית ג' אין עליה כהסבר הרמח"ל. ועיין שם בהסבר הרמח"ל שזה משום שעדיין לא הגיע הזמן לכך בבית ב' אלא רק לעתיד יגיע הזמן.

ד) פשפשים לצדי ההיכל – כתוב ביחזקאל (מ"ד א') "דרך המקדש החיצון הפונה קדים והוא סגור" – בנביא לא מפורש על איזה שער מדובר, וכן לא מוזכר שהיה שער נוסף שהוא פתוח, וכן לא מבואר שמדובר בפישפש, שזה שער קטן. ובמסכת מדות פי"ד מובא שעזרא ובית דינו ידעו שמדובר בפישפש הצפוני, ושכן יש עוד פישפש דרומי שהוא פתוח תמיד, דבר שלא מבואר בנביא כלל.

לעומת זאת, הדברים שכן עשו בבית שני לפי המוזכר ביחזקאל כגון ד' חצרות קטורות, מפורש בנביא (מ"ו כ"א–כ"ד) שתפקידם לבשול זבח העם דהיינו קדשים קלים. עם זאת, בבית שני שִנו תפקידם ללשכת: העצים, השמנים, הנזירים והמצורעים וכן שינו את צורת עזרת הנשים ובִמְקום שיהיה סביב כל העזרה בנו אותו תחתיו במזרח, דבר שמפורש ביחזקאל (פרק מ') שהוא סביב העזרה ולא לפני העזרה במזרח.

וכן הלשכות העליונות והתחתונות, אולמי השערים, גודל וצורת עזרת הנשים והעזרה. צורת דקלים לפני כל אולם השער, גובה השערים והאולמות, ג' שערים לעזרת נשים וג' שערים לעזרה כולם מפורטים ומוזכרים בנביא יחזקאל, דווקא דברים אלא לא בנו עזרא וב"ד כלל וכלל בבית שני, דבר שמוכיח שדברים רבים המפורשים ביחזקאל לא בנו עזרא וב"ד אלא להיפך, דברים שלא פורש בנביא כן בנו. ואלולא עשו אותם לא ידענו אנו כלל לפרשם.

ומכאן ההכרח לומר שכוונת הרמב"ם שכתב "ומעין דברים המפורשים ביחזקאל" פירושו שעזרא ובית דינו בנו הדברים שהיו מפורשים להם כגון בקבלה שנתן לבנותו, אם מסיבה שהגיע הזמן לכך בדורם, או מסבה שאלולא היו עושים אותם לא היינו יודעים כלל פרושם, או מסיבה אחרת. ועם זאת כשבנו אותו דבר לא בנו אותו בדיוק כנבואת יחזקאל אלא "מעין דברים" דהיינו חלקו כנבואת יחזקאל וחלקו שונה, ועיין בספר "משכני עליון" (עמ' קנ"ז) שהסביר שסיבת השינוי בחלק מהדברים היא, משום שעדיין לא הגיע הזמן לכך בבית שני. וכן עיין בהערות שם לרב ספינר שליט"א.

 

דילוג לתוכן