העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את
הכבוד לשרשו – לקב"ה
(עפ"י ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד
לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)
העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)
לשכנו תדרשו חלק א'
יחזקאל מב' פסוק ו'
(יחזקאל מב' פסוק ו')
וכִּ֤י מְשֻׁלָּשׁוֹת֙ הֵ֔נָּה וְאֵ֤ין לָהֶן֙ עַמּוּדִ֔ים כְּעַמּוּדֵ֖י הַחֲצֵר֑וֹת עַל־כֵּ֣ן נֶאֱצַ֗ל מֵהַתַּחְתּוֹנ֛וֹת וּמֵהַתִּיכֹנ֖וֹת מֵהָאָֽרֶץ׃
– תרגום –
ו) אֲרֵי מִתַּלְתָּן אִינוּן וְלֵית לְהוֹן עַמוּדִין כְּעַמוּדֵי דָרָתָא עַל כֵּן דְחִיקָן מֵאַרְעֲיָתָא וּמִמְצִיעָתָא מֵאַרְעָא:
(ו) כי משולשות הנה וגו'. לא הבנתי בהם כלל:
כי יוכלו אתיקים. כמו יאכלו אוכלים וממעטים באויר הלשכות:
ו) אֲרֵי מִתַּלְתָּן אִינוּן וְלֵית לְהוֹן עַמוּדִין כְּעַמוּדֵי דָרָתָא עַל כֵּן דְחִיקָן מֵאַרְעֲיָתָא וּמִמְצִיעָתָא מֵאַרְעָא:
הלשכות העליונות
פסוק ו’: כי ללשכות ג’ קומות, והאתיקים בכל קומה שונים אחד מחבירו: בקומה ג’ הם רחבים ותופסים ממקום חלל הלשכה עצמה [לב], וכן הן בכל קירות הלשכה [לג], בצפון ובדרום [לד]. [ציור 400] [ציור 401]
ובקומה ב’ ו-א’ יוצאים ג’ עמודים מהאתיקים שבקומה ג’, ועל העמודים נתמך כל כובד הבניין והלשכות העליונות. ועל כן אין צורך בעמודי תמיכה אחרים, כעמודי החצירות [לה]. [ציור 401]
והעמודים [האתיקים] נמצאים ותופסים מהמקום של החומות בקומה ב’ ו-א’, ובולטים מעט לחוץ ומעט לפנים. והם עד הארץ וביסודות הארץ [לו] [ציור 402], והבניין נשען עליהם, ורק אחרי כן חומות הלשכות נבנות [לז], שכן בנין האתיקים התחיל מלמעלה בקומה ג’ והוא מחזיק הבניין (9). [ציור 401] [ציור 402]
[לב] הלשכה עצמה
בנין הלשכות מתחלק לג' סוגים:
א. חלל הלשכה – בפנים, המקום שמשתמשים בו ואוכלים בו, ועליהן נאמר (בפס' ג'): "והלשכות העליונות קצרות", כלומר בחללם. ושם נמצאים האתיקים. [ציור 399]
ב. חומת הלשכות – כמו שנאמר (בפס' ז'): "וגדר אשר לחוץ". [ציור 399]
[לג] קירות הלשכה
*ואפשר שהאתיקים בקומה ג' נמצאים בכל אורך קירות הלשכות.
כתוב (בפס' ה'): "והלשכות העליונות קצרות כי יוכלו אתיקים מהנה", ופירש במשכני עליון (דף קפ"ז): ומ"ש "מהנה", הוא כי לא בכל לשכה יש אתיק, כי ג' אתיקים הם בכל הכותל, ע"כ.
*ואפשר שכך פרוש הפסוק: קומה ג' שמחולקת ללשכות לשכות, שם האתיקים תופסים את כל מקום הכותל [בצפון ובדרום], כי שם האתיקים אינם רק בחלק מקיר כל לשכה, אלא הם בכל אורך הכותל בצפון ובדרום [ונראים כנראה כחבור אחד]. *ואפשר מה שכתב הרמח"ל: "כי לא בכל לשכה יש אתיק" וכו', בא להסביר שקומה ג' מחולקת לג' לשכות [צ' ו'6], ושלושת האתיקים שם אינם רק בחלק מקירות הלשכות כמו בקומה ב' וא', ששם הם יוצאים רק בג' עמודים, אלא בקומה ג' הם בכל אורך קירות הלשכות בחיבור אחד, כי שם עיקר מקומם וכמו שכתב (דף קפ"ו): "כי ממקום גבוה מאד הם מקבלים".
*ויתכן שגם בקומה א' וב' ישנם ג' לשכות בכל קומה ושאינן שונים מקומה ג' בענין זה, שכן, בכל שלושת הקומות ישנם ג' אתיקים בצפון וכן בדרום. [ציור 401]
*וכן אפשר שבקומה ג' האתיקים מחוברים בתקרה, והתקרה גם היא מהאתיקים, והיא יצאה ראשונה, והיא בצורת זויות כמו שפירש התרגום (פס' ה'): ולשכתא עליתא דחיקו ארי נסיבו זיויא מנהין, *ואפשר שכל הבנין עם התקרה בצורת מלבן עם זויות ולא עגול. *ואפשר שכך הסדר: האתיקים הם ג' בצפון וג' בדרום בכל הקיר עם תקרה, ומהם יצאו ג' עמודים בצפון וכן בדרום עד הארץ, וכדברי משכני עליון (דף קפ"ז): "כי הם [העמודים] יצאו ראשונה מן העליונות". וראה בהערה לה [וה' יזכנו לכוין לאמת]. [ציור 400] [ציור 401]
[לד] בצפון ובדרום
וכן כתב במשכני עליון (דף קצ"ח פ"א מ"ח): וג' עמודים נכנסים בתוך עביו של כותל, א' מכאן וא' מכאן וא' באמצע, ובולטים לשני הצדדים, וג' בכותל שכנגדם, שנאמר: "אתיק אל פני אתיק בשלישים". וכן כתב (בדף קפ"ז) על קומה ג': כי ג' אתיקים הם בכל הכותל, ע"כ. כלומר גם בקומה העליונה הם ג' אתיקים, והם בשני הכתלים, בצפון וכן בדרום, שנאמר (פס' ג'): "אתיק אל פני אתיק", שזה נאמר גם על קומה ג'. וכן (בדף קפ"ו) כתב: "ג' עמודים אלה מחומת העליונות יוצאת", ע"כ. כלומר שהן גם למעלה בשני הצדדים, והם יוצאים מהאתיקים שבקומה ג'. [ציור 402]
[לה] כעמודי החצרות
בבניה רגילה מוסיפים לבנין גבוה עמודי חיזוק מבחוץ, והם מחזקים הבנין. אך בלשכות אלו הסביר משכני עליון (דף קפ"ז): ומתחת הלשכות העליונות מתפשטים ג' עמודים גדולים יוצאים תחת חומתם, והחומה נסמכת עליהם. ג' עמודים אלו מחומת העליונות יוצאת, ומגעת עד הארץ למטה… ועל הבנין ההוא נסמך כותל הלשכות העליונות, כי אין העמודים האלה כעמודי החצרות, כי עמודי החצרות הם מבחוץ מקבלים, על כן נסמכים אליהם, אך אלה הם מחזיקי הבנין ובעביו הם נכנסים, על כן דחקו האתיקים את התחתונות להיות לעליונות יסוד, ע"כ. [פירוש המלים: "עמודי החצרות הם מבחוץ מקבלים" – בבנין רגיל שהוא גבוה בונים מהחצר בחוץ עמוד חיזוק, והוא לחזוק הבנין. אבל בלשכות אלה האתיקים הם מחזיקי הבנין, ולכן אין צורך בעוד עמודי חזוק] [כמו ציור 385]
[לו] וביסודות הארץ
כדברי משכני עליון כנ"ל בהערה לה.
ומאחר ועמודי האתיקים הם מחזיקי הבנין, ולכל בנין צריך יסודות חזקים בארץ להחזיק הבנין, *ע"כ מסתבר לומר שהעמודים האלה הם גם יסודות בתוך הארץ להחזיק כל הבנין. [ציור 402]
[לז] אחרי כן חומות הלשכות נבנות
כהסבר משכני עליון (דף קפ"ז): והאמת, כי הם [האתיקים] יצאו ראשונה מן העליונות, ואחריהם נסגרה החומה סביב, ע"כ.
ובזה הסביר הרמח"ל ענין האתיקים, שלמעלה חומותם רחבים ולמטה צרים, ההיפך מבנין רגיל שאנו בונים, שהוא רחב בחומותיו למטה, כדי להחזיק החלק העליון. והסביר במשכני עליון – שהבנין מתחיל להבנות מלמעלה, ויורד למטה והעליון מחזיק התחתון, וכמו שכתב (בדף קפ"ו): אך הלשכות העליונות קצרות מן התחתונות, כי ממקום גבוה מאד הם מקבלים [וחשיבותם גדולה מאוד ולכן שם הם רחבים]. (בדף קפ"ז הסביר) שבהם מקבלים שרי הבריאה מאחורי הבית. (דף קע"ב): …הם השרפים בעלי היכלות העומדים לכסא… והשרים מקבלים מהחצר הפנימית. (דף קפ"ו): ומתחת הלשכות העליונות מתפשטים ג' עמודים גדולים יוצאים תחת חומתם והחומה נסמכת עליהם. ג' עמודים אלה מחומת עליונות יוצאת ומגעת עד הארץ ואחריהם נבנית החומה לתחתונות, ע"כ לשון קדשו של הרמח"ל. *ואפשר שהאתיקים של הלשכות הם אחד הדברים שירדו מן השמים מוכנים, וע"כ בניינה יתחיל להיות מלמעלה מקומה ג' עד למטה ביסודות, ואח"כ תבנה החומה סביב ע"י מלך המשיח, וכדברי משכני עליון (דף קנ"ז): אבל לעתיד שהבית העליון יתפשט ויגיע למטה… ואז יבנה סביבותיו בנין חמרי כאשר לעולם הזה, ויתחבר בנין בבנין להיות אחד וכו'. [ולשכות והאתיקים אלה הם אחד הדברים שבבית שני לא עשו כלל כדוגמתם]. [ציור 401]
העליון נושא התחתון
*ובס"ד אפשר אולי להבין מעט הדבר על פי דברי הזוהר חדש (פרשת יתרו דפו"י דף מ' טור א') וז"ל: והיינו דכתיב "ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות וכו' ינשאו האופנים" (יחזקאל א' י"ט), אלא מכאן דחיות נטלין לדנטלין לון, כגוונא דא ארון נטיל למאן דנטיל ליה, כרסייא קדישא נטלת לחיות וכו'. ובפירוש שם שואל: כתוב "בלכת החיות ילכו האופנים" וכו', ואם האופנים הם רבוצים תחת החיות, היה צריך לומר ובלכת האופנים ילכו החיות אצלם? ומשיב, אלא מכאן שהחיות נושאות את האופנים הנושאים אותן, וכעין זה הארון נושא את נושאיו, וכן הכסא נושא את החיות הנושאות אותו, אבל [אלא] כל אלו המתדבקים בקדושה העליונה הם נושאים את אלו הנושאים אותם, ע"כ. [ובארון נמצאים לוחות ראשונים שנשתברו, שהיו מעשה ידי ה', וכן בכתב ה', וכן היו בו לוחות שניית הכתובים בכתב ה'].
(9) והוא מחזיק הבנין
סיכום האתיקים והלשכות
לסברת התוס' (בפס' ג' ברש"י) האתיקים הם עמודים רגילים לחיזוק שנמצאים בקומה א' וב', ולכן חלל הלשכות שם צר, ואלו בקומה ג' אין אתיקים, ולכן רוחב חללם רחב יותר.
והאתיקים לשיטתם נמצאים רק בלשכות העליונות שבמערב, ואלו בלשכות התחתונות שבמזרח אין אתיקים.
וכן פירשו בשיטת התוס': בצורת הבית, מצודת דוד, מצודת ציון, בנין הבית, באור בנין העתיד ועוד. [ציור 403]
והסבר זה הוא הפוך מהסבר רש"י ומשכני עליון שכתבו שהלשכות בקומה ג' קצרות מבפנים, כי שם האתיקים נמצאות ומקצרות מחלל הבנין. אבל בקומה א' וב' הלשכות רחבות יותר מבפנים. וכן הסביר בבאור בנין העתיד (דף תש"מ) סברת רש"י, וכתב שלשיטת רש"י זה ההיפך מפירוש התוס'.
סברת הרד"ק
והרד"ק הבין כמו רש"י (בפס' ה') שהלשכות העליונות הן קצרות בחללם בפנים מהתחתונות. והיה קשה גם לרד"ק: איך ראה אותן הנביא, וכיצד יתכן שהתחתונות רחבות מהעליונות [שזה ההיפך מבנין רגיל]. ותירץ: "ואפשר שהיו כותלי הלשכות עשויות כמין כיפה שאוירם הולך ומצר למעלה" [ציור 404]. וכתב בסוף: "ואומר אני פרשה זו עתיד אליהו לפרשה", ע"כ. כדברי חז"ל במנחות (מ"ה ע"א) שעתיד אליהו לפרש הדברים הסתומים והקשים שבספר יחזקאל.
סברת רש"י
ורש"י כתב (בפס' ג') על האתיקים: "לא ידעתי מהו" [ואח"כ מובא סברת התוס' שהיא ההיפך מסברת רש"י] ודברי רש"י ממשיכים לקראת סוף הפס' מהכתוב: בשלישים (עפ"י פירוש "באור בנין העתיד" דף תש"מ פס' ג'). ואעפ"י שכתב רש"י שלא יכל להבין העניין, הסביר מס' כללים יסודים:
1. שהלשכות משולשות – שלוש זו למעלה מזו, והביא ראיה מהכתוב: "והלשכות העליונות [קומה ג'] קצרות מהתחתונות [קומה א'] ומהתיכונות" [קומה ב'].
2. שהאתיקים אוכלות [מקצרים וממעטים באויר הלשכות (בפס' ו')] מן העליונות, ואינן אוכלות ומקצרות מאויר התחתונות והתיכונות. [ציור 401]
3. שהאתיקים נמצאים בלשכות העליונות שבמערב ולא בלשכות התחתונות שבמזרח.
קושיות רש"י בהבנת האתיקים: כאמור רש"י הבין שחלל הלשכות בקומה ג' הן קצרות יותר מקומה ב' וא', כי בקומה ג' נמצאים האתיקים שמקצרים המקום בחללם, ובקומה ב' וא' האתיקים אינם מקצרים חלל האתיקים. ושאל:
1. "מהו כי יוכלו אתיקים, מה הם אותם אתיקים?"
2. "והיאך [מדוע] אוכלות מן העליונות, ואינן אוכלות מן התחתונות ומן התיכונות" [כלומר הרי זה בדיוק הפוך מבנין רגיל שבונים, שלמטה רחב בחומות כדי להחזיק הכובד שלמעלה, ומדוע כאן החומות למעלה רחבות [הם האתיקים], ואלו למטה החומות צרות, וחלל הלשכה רחב יותר].
3. "וטעם שהוא [הנביא] נותן לדבר כי משולשות הנה, ואין להן עמודים, לא ידעתי להבין" [כלומר הסיבה שהאתיקים אוכלות מלמעלה מחלל הלשכה ולא אוכלות [מקצרות] מלמטה, כי הן משולשות, וגם בשל שאין להם עמודי חזוק כמו בניה רגילה שיש לה חזוק מבחוץ, רש"י לא הבין הקשר והסיבה שבין הדברים, מדוע הן צריכות להיות קצרות למעלה בחללם, בגלל שהן משולשות, ושאין להם עמודי חזוק]. ורש"י זכה שיראו לו מהשמים ענייני הבית, ורק בענין זה של האתיקים כתב שלא הסבירו לו את כל פירושו [אפשר משום שעדיין לא הגיע עדיין הזמן בדורו].
הסבר משכני עליון על שאלות רש"י
והרמח"ל שזכה לאורה חדשה [ראה בחלק ב' בהקדמה לספר משכני עליון], הסביר יותר הענין (בדף קפ"ו, קפ"ז, ובדף קצ"ח פ"א מ"ח). והסביר, שהאתיקים הם ממקום גבוה מאד מקבלים ורמתם הרוחנית גבוהה מאוד (דף קפ"ו), שכן הם לשרפים (דף קע"ב קע"ט), [והם מקבלים מהבית] במרחק עשרים אמה (דף קפ"ו), ולכן אורם וכחם רב כי הם מקבלים מסביב לבית (קפ"ז), והם מחזיקי בנין הלשכות. ובנין הלשכות מתחיל להבנות מלמעלה ורק אח"כ החומה נבנית למטה (דף קפ"ו, קפ"ז). והם משולשות בקומות [ג' דרגות גם ברוחני], והקומה הג' היא הגבוהה ברוחני והיא מחזיקה הבנין ולכן האתיקים שם רחבים וחלל הלשכות שם צר, אבל קומה ב' וא' אינה באותה דרגה רוחנית ולכן שם האתיקים רק בג' עמודים יוצאים ועליו אח"כ נסמך העליון. ולכן לא צריך עמודי חזוק כמו בבניה רגילה, כי עמודי האתיקים שיצאו מלמעלה הם מחזיקי הבנין, עכת"ד.
(9 – המשך) והוא מחזיק הבנין
משולשות:
וכן אנו מזכירים בתפילת שמונה עשרה בקדושה: "כנועם שיח סוד שרפי קדש [הם השרפים] המשלשים לך קדושה, וכן כתוב ע"י נביאך" (ישעיה ו' א' – ג') שהתנבא לפני חורבן הבית וראה השכינה בירושלים של מעלה ושם כתוב:"ואראה את ה' על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל, שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד, בשתים יכסה פניו, ובשתים יכסה רגליו, ובשתים יעופף, "וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה' צבאות, מלא כל הארץ כבודו". ופירש שם רש"י: [כביכול] "יושב על כסאו בשמים, והדום מרגלותיו בבית המקדש [למטה], והשרפים נוטלין רשות זה מזה שלא יקדים האחד ויתחייב שריפה, אלא אם כן פתחו כולם כאחד, וזהו שיסד ביוצר אור: קדושה כולם כאחד עונים וכו'. ומדרש הגדה מעשה מרכבה הוא, וכן תרגם קק"ק ג' פעמים כתרגומו", עכ"ל. וכתב באדר"נ: "בשעה שפותחין את פיהם ואומרים שירה, זה אומר לחברו פתח אתה שאתה גדול ממני, וזה אומר לחברו פתח אתה שאתה גדול ממני, ולא כדרך בני אדם שכל אחד מתגאה על חברו לומר אני גדול ממך, ואני אומר ראשון", ע"כ. ובהמשך הקדושה אנו אומרים: "לעמתם משבחים ואומרים: ברוך כבוד ה' ממקומו". פסוק זה מוזכר ביחזקאל (ג' ו') שהתנבא לאחר החורבן, ושם כתוב: "ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול, ברוך כבוד ה' ממקומו, וקול כנפי החיות… וקול האופנים לעומתם קול רעש גדול".
סכום האתיקים והלשכות לפי רש"י ומשכני עליון
ובעניין הלשכות והאתיקים נכתוב לקמן את מדותיהם במדות השערה, משום שלא פורשו מדותיהם. ונציין את המדה המשוערת בראשי תיבות "ד"מ" דהיינו דרך משל. וכן כתבנו מראי מקומות לסברות הנ"ל ומסומנים במספרים: אורך הלשכות מאה אמה על רוחב חמשים אמה [1], ואפשר שהן בגובה חמשים אמה [2], כאשר הן מחולקות לג' קומות [3], חלל כל קומה ד"מ עשר אמות, ועובי קירות קומה א' וב' בכל ארבעת הרוחות, וכן עובי תקרתם ד"מ חמש אמות. [ציור 405]
(9 – המשך) והוא מחזיק הבנין
ואלו בקומה ג' הקירות בצפון ובדרום הם לכל אורכם מהאתיקים, ד"מ בעובי עשר אמות על גובה עשר אמות [4], [ציור 406]. אבל במזרח ובמערב החומה רגילה ולא מהאתיקים [5], והם ד"מ בעובי חמש אמות, נשאר חלל אויר הלשכות בקומה ג' ד"מ ברוחב שלושים אמה על אורך תשעים אמה ובגובה של עשר אמות. ואלו בקומה א' וב' נשאר חלל אויר הלשכות ד"מ ברוחב ארבעים אמה על אורך תשעים אמה. [ציור 405] [ציור 406]
כל תקרת קומה ג' מהאתיקים ד"מ בגובה עשר אמות, כאשר היא מתחלקת לשני חלקים. חלק א': האתיקים בכל הצפון והדרום בלבד ד"מ בגובה של חמש אמות, ובולטים פנימה בעובי של עשרים אמה, וביניהם חלל אויר עשר אמות [6], חלק ב': תקרת כל קומה ג' מהאתיקים [7], והיא ד"מ באורך מאה אמה על רוחב חמישים אמה ובעובי חמש אמה. [ציור 406]
וג' עמודי אתיקים יוצאים מקומה ג' לקומה ב' וא' [8], ואפשר שהם בולטים אמה לפנים הלשכות, וכן אמה מחוץ ללשכות [9], ע"כ עוביים ד"מ שבע אמות. [ציור 405] [ציור 406]
והאתיקים בצורת מלבן עם זויות [10], ולא עגולות. ופתח הלשכות לצפון וכן לדרום [11], והלשכות במרחק עשרים אמה מהבית, ואפשר שחישוב המדידה הוא מבליטת עמוד האתיק שעוביו אמה ולא מחומת הלשכות [12]. [ציור 407]
בנין האתיקים החל מלמעלה בשל דרגת החשיבות הרוחנית של קומה ג' שהיא גדולה מאוד, יותר מקומה א' וב' [13], ולכן עובי האתיקים בקומה ג' גדול מקומה א' וב' [14], ועמודיו שמגיעים עד ליסודות הארץ הם מחזיקי הבנין, ולכן אין צורך בעמודי תמיכה לבנין מבחוץ. ורק אחר שנבנה בנין האתיקים, נבנה בנין הלשכות שהוא בנין רגיל [15], וקומה ג' מחזיקה הבנין מלמעלה כמו שארון הברית נושא את נושאיו, וכמו שהכסא נושא את החיות שתחתיו, והחיות נושאות האופנים שתחתן [16].
(9 – המשך) והוא מחזיק הבנין
מראי מקומות:
[1] בנביא, ברש"י, ובמשכני עליון, כמובא לעיל הערות ד ה מב.
[2] סברא זאת נלמדת מהכתוב (פס' ג' ): "ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה אתיק אל פני אתיק בשלישים" כמובא לעיל בהערה 6.
[3] כמ"ש (פס' י'): "כי משולשות הנה", וכהסבר רש"י ומשכני עליון כמובא בהערה יח.
[4] כמ"ש (פס' ג'): "אתיק אל פני אתיק בשלשים", וכהסבר משכני עליון (דף קפ"ז): "כי ג' האתיקים בכל הכותל", כמובא בהערה לג.
[5] כמ"ש (פס' ג'): "אתיק אל פני אתיק", כמובא בהערות לג לד.
[6] כמ"ש (פס' ה'): "והלשכות העליונות קצורות" כמובא בהערה יז.
[7] עיין בהערה לג.
[8] רש"י ומשכני עליון כמובא בהערה יט.
[9] עיין בהערה כ.
[10] כפירוש התרגום כמובא בהערה לג.
[11] בנביא, ולפי פירוש רש"י ומשכני עליון כמובא בהערה 8.
[12] עיין בהערה 7 בהסבר ג' שם.
[13] עפ"י הסבר משכני עליון כמובא בהערה לז.
[15] עפ"י משכני עליון כמובא בהערה לז.
[16] עיין בהערה לז.
