בית המקדש השלישי

בית המקדש השלישי

העיקר להחזיר את

הכבוד לשרשו – לקב"ה

(עפ"י ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד

לשרשו – לקב"ה (ע"פ ליקו"מ יד)

העיקר להחזיר את הכבוד לשרשו – לקב"ה (ליקו"מ יד)

לשכנו תדרשו חלק א'

יחזקאל מא' פסוק יח'

כרובים ותימורים מעטרים את קירות ההיכל וק"ק

(יחזקאל מא' פסוק יח')

יח  וְעָשׂ֥וּי כְּרוּבִ֖ים וְתִמֹרִ֑ים וְתִֽמֹרָה֙ בֵּין־כְּר֣וּב לִכְר֔וּב וּשְׁנַ֥יִם פָּנִ֖ים לַכְּרֽוּב׃

ביאור:  לוחות עצי הארז החופים את הקירות צורות פנים וצורות של עץ דקל ועץ דקל אחד בין צורת כרוב אחד לצורת הכרוב השני ושתי צורות פנים לכל כרוב וכרוב.

– תרגום –

יח) וּגְלִיף כְּרוּבִין וְכוֹתְרָן וְכוֹתַרְתָּא בֵּין כְּרוּבָא לִכְרוּבָא וּתְרֵין אַפִּין לִכְּרוּבָא:

– רש"י

(יח) ועשוי כרובים ותמורים. ואותו הארז מצוייר כרובים ודקלים: ושנים פנים לכרוב. אחד פני כפיר ואחד פני אדם זה פונה לכאן וזה פונה לכאן כשהיתה התמורה בין כרוב לכרוב היה פני הכפיר לה מכאן ופני אדם מכאן כמו שאמור בענין:

– תרגום –

יח) וּגְלִיף כְּרוּבִין וְכוֹתְרָן וְכוֹתַרְתָּא בֵּין כְּרוּבָא לִכְרוּבָא וּתְרֵין אַפִּין לִכְּרוּבָא:

שרטוט בית המקדש שלישי

ההיכל וקדש הקדשים

פסוק י"ח: והלוחות שעל הקירות, חקוקים בצורות כרובים (29) ודקלים [סב] זה לצד זה, כרוב ודקל (30), כרוב ודקל, וכן הלאה [ציור 303].

ובכל כרוב ישנן שתי צורות [סג] פנים [סד]. בימין הכרוב [סה] צורת פני ארי צעיר [סו], ובשמאל הכרוב צורת פני אדם, וצורת פני הארי פונה לימין, לצדו השמאלי [סז] של הדקל, ופני האדם פונים לשמאל, לצדו הימני של הדקל השני [ציור 301].

וכל לוחות העצים מצופים בזהב טהור (31) שרדדו אותו לטסין דקין [סח], כדי לשקען בפיתוחי הצורות, להיות שקוע בו במקום החקוק, ובולט על הבליטה, שלא יהיה הזהב מבטל הצורות, ויהיו צורות העץ ניכרות [סט].

301   הכרובים והדקלים חרוטים על קיר ההיכל
302   אריה לימין
303  חריטת צורת הכרובים ודקלים מזהב בקדש הקדשים ובהיכל 

[סב]  דקלים

ובלוחות הארז חקוקים צורות כרובים ודקלים, ד"תמרה" המוזכר בפסוק פירש רש"י זה דקל. וכן הזכירם במשכני עליון (דף קס"ח). וכן כתב (דף ר"ג פ"ג מ"ד): ודקלים עשויים בין כרוב לכרוב [ציור 303].

[סג]  בכל כרוב שתי צורות

כהסבר רש"י, מצו"ד, הרד"ק, והמלבי"ם ועוד מפרשים, שפני האריה והאדם ביחד בכרוב אחד, ולא בנפרד כל אחד, וכן דייק הרב ע. א הי"ו. וכן כתב במשכני עליון (דף קס"ח): ולכרוב נמצאו שתי פנים וכו' [ציור 302].

[סד]  פנים

*משמע מהנביא והמפרשים [רש"י, רד"ק, מצו"ד, מלבי"ם, משכני עליון ד' קס"ח] שרק צורת הפנים [חלק מהגוף] הוא של ארי ואדם ולא כל צורת הגוף, אבל ביריעות המשכן (שמות כ"ו א') משמע במפרשים ששם היתה כל צורת הגוף עם הפנים.

[סה]  בימין הכרוב [ובשמאל הכרוב]

בנביא וכן במפרשים לא פורש באיזה צד צורת הארי, ובאיזה צד צורת האדם. ובמשכני עליון (דף קס"ח) כתב: ותדע שהבית הזה נמשך מן הימין ברחמים [ובהערה 68 שם כתב: מן הימין ברחמים מכח שניהם – חסד ותפארת], והוא סוד הפסוק: "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים" (ישעיה ב' י"ב), והימין הוא ראש ההרים, והוא האריה שנאמר בו: "ופני אריה אל הימין" (יחזקאל א' י'), והוא מתחבר עם האדם שהוא תפארת, ומאור שניהם נכלל החיבור הקדוש הנרמז בתמורה [ציור 302].

[סו]  פני ארי צעיר

כתוב בנביא: "פני כפיר", שזה פני ארי צעיר, וכן כתב רש"י, וכן כתב במצו"ד: פני כפיר הוא ארי בחור. ובמשכני עליון (דף קס"ח) כתב: פני אריה.

[סז]  לצדו השמאלי [וכן לצדו הימני] של הדקל

צורת פני הארי הוא בימין הכרוב, ע"כ פניו אל הדקל שנמצא בימינו.
וכן פני האדם נמצא בשמאל הכרוב, ע"כ הוא פונה לדקל האחר שנמצא לשמאלו, וכן הלאה בשאר הכרובים והדקלים [ציור 303].

[סח] לטסין דקין

ועיין בפרק מ"א פס' ט"ז בהערה 25 על אופן הכנת הזהב כדי לטוח על העצים.

[סט] צורות העץ נכרות

עפ"י פירוש רש"י (במלכים א', ו' ל"ב), על בית ראשון כנ"ל הערה 25.

(29)  צורות כרובים:

הכרובים הם בצורת פני אדם, ופני ארי צעיר בכל כרוב. דהיינו שבכל כרוב ישנן שתי צורות פנים: של פני ארי צעיר, ושל אדם. ואלו במשכן כתוב (שמות כ"ו א'): "כרובים מעשה חושב תעשה אותם" [ביריעות המשכן], ורש"י שם פירש: פרצוף אחד מכאן, ופרצוף אחד מכאן, ארי מצד זה ונשר מצד זה, ע"כ, [ושם משמע במפרשים שהיו בצורת כל הגוף ולא רק הפנים], הארי לבד, והנשר לבד, וכל אחד נקרא כרוב. ובעיקר שפתי חכמים (שם באות כ') כתב: ארי ונשר הם מארבעת הפנים אשר במרכבה (שביחזקאל פרק א' פס' י', ובפרק י' פס' י"ד). והרא"ם כתב על הצורות: ולכן צריך להיות דוגמת המרכבה העליונה שכתב הנביא יחזקאל (א' י'), ע"כ. וכן כתב הרמב"ן בשמות (כ"ה כ"א) בעניין הכרובים של ארון הברית שהם כמראה אשר ראה יחזקאל, כש"כ שם (י' כ'): "אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי הכרובים המה", ולכן נקרא יושב הכרובים, כי היו פורשי כנפים להורות שהם המרכבה נושאי הכבוד, עכ". וכן הגמרא בסוכה (ה' ע"ב) שואלת מאי כרוב [מהו הכרוב שעל הכפורת של ארון העדות], א"ר אבהו כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא רביא. א"ל אביי אלא מעתא דכתיב (יחזקאל י' י"ד): "פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם", היינו כרוב היינו אדם, אפי רברבי ואפי זוטרא. ופירש"י: הלא שניהן שווים ולמה חלקם הכתוב, ומתרץ לעולם כרוב נמי פני תינוק הוא, וזהו חילוקם, פני אדם אפי רברבי [פני אדם גדול], פני הכרוב אפי זוטרי [פני תינוק קטן]. ודברי הרא"ם הם על המשכן, וכן על ביהמ"ק, כדברי הגמ' בעירובין (ב' ע"א) המשכן נקרא ביהמ"ק וביהמ"ק נקרא משכן, ששם הוא המקום להשראת השכינה, וכדברי תיקוני הזוהר (תיקון כ"א דף ס' ע"ב) שביהמ"ק הוא הבית לשכינה, וכמו שפירש הרמב"ן שמהמלה "משכן" למדו חז"ל על המילה שכינה. ובצורות הכרובים שבמסך פתח האוהל יש פירושים שונים במפרשים.

ובמס' חגיגה (י"ג ע"ב) אמר ריש לקיש, אמר מר, מלך שבחיות – ארי, מלך שבבהמות – שור, מלך שבעופות – נשר, ואדם מתגאה [שולט] עליהן. ואלו ארבעה פנים שבמרכבה, והקב"ה מתגאה על כולן ועל העולם כולו. שואלת הגמרא, פעם כתוב במרכבה (ביחזקאל א' י'): פני אדם, אריה, שור ונשר, ופעם כתוב (ביחזקאל י' י"ד): פני כרוב, אדם, אריה, נשר, ואלו שור לא מוזכר. אמר ריש לקיש, הנביא יחזקאל ביקש עליו רחמים והפכו לכרוב, אמר לפניו: רבונו של עולם, כיצד קטיגור יעשה סניגור?. ורש"י שם: אנו צריכים שיבקשו מרכבותיך עלינו רחמים, והשור קטיגור הוא [מעשה העגל במדבר]. שואלת הגמרא מאי כרוב? אמר ר' אבהו כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא – רביא. ורש"י שם: כרביא פני תינוק, ע"כ. ופירש רבינו חננאל: וקי"ל דכרוב פניו פני אדם, ויש לו כנפים כשאר עופות, ע"כ. והכלי יקר (בשמות כ"ה י"ח) פירש: ושני כרובים בדמות מלאכים שנקראו כרובים ובדמות ילדים, ע"כ. וכן פירש הספורנו שם (פס' כ'): כבר בארו הנביאים שהמלאכים במראה הנבואה נראים לחוזים כדמות כרובים, והם פני אדם ולהם כנפים וכו' עכ"ל. וביחזקאל (א' ה') הסביר רש"י שפני האדם כנגד יעקב אבינו, וכן כתב במשכני עליון (דף קס"ח): והוא מתחבר עם האדם שהוא התפארת ע"כ. וכן שם בחגיגה: כתוב אחד אומר (ישעיה ו' ב'): "שש כנפים שש כנפים לאחד", וכתוב אחד אומר (יחזקאל א' י'): "וארבע כנפים לאחת להם", לא קשיה כאן בזמן שבהמ"ק קיים [שש כנפים שמוזכר בישעיה], וכאן בזמן שאין בית המקדש קיים [המתואר ביחזקאל רק ארבע כנפים], כביכול שנתמעטו כנפי החיות, ופירש"י: בימי ישעיה היה המקדש קיים במכונו, ובימי יחזקאל כבר הגיע זמן שיחרב ונטמעטה פמליא של מעלה, ע"כ.

ולפי דברי חז"ל הנ"ל, וכן עפ"י הסבר הרמב"ן הרא"ם והמפרשים בבית המקדש לעתיד שהשראת השכינה תהיה בשלמות, *אפשר שהכרובים כאן בנביא, וכן הכרובים שעל הכפורת בארון העדות [צ' יט'4] יהיו להם שש כנפים לכל כרוב כמוזכר בישעיה. וכידוע אין למעלה לא גוף, ולא דמות הגוף, אלא הכול רוחני למעלה מהשגתנו, אלא שדברה התורה בלשון בני אדם, ואין ברוחני ח"ו שום צורות ודמויות.

(30)  כרוב ודקל:

בנביא כתוב (בפס' י"ח): "ועשוי כרובים תימורים ותימורה בין כרוב לכרוב", ופירש"י שתימורים זה דקלים. ו"תימורה" שכתוב, הוא לשון יחיד, דהיינו דקל אחד, ופירש"י שהיתה התימורה בין כרוב לכרוב. וזה שכתוב בנביא בתחלת הפס' "תימורים" לשון רבים, הכוונה על כל הדקלים שבכל הקירות. וכן פירשו המצודת דוד, הרד"ק, והמלבי"ם.

וכן כתב במשכני עליון (דף קס"ח) … ועל כן נמצאו פני הכרובים אל התימורה – פני אריה מצד אחד, ופני אדם מצד אחד, והתימורה בין שניהם … ואומר לך מה היא התימורה, היא העולה זכר ונקבה, ועל הסוד הזה נאמר "צדיק כתמר יפרח" (תהלים צ"ב י"ג) והם הצדיק ובת זוגו. (ובדף ק"צ): וכבר ידעת כי התמר מורה תמיד על הזיווג … וצריך שתדע כי מכאן נמשך כל השפע אל כל הצריך לו. (ועיין שם דבריו בדף ק"צ, קצ"א).

(31)  זהב טהור:

איתא במשנה (יומא מ"ג ע"ב): בכל יום היתה זהבה ירוק והיום אדום [המחתה בכל השנה בזהב ירוק, ביום כפור בזהב אדום – יקר יותר]. ושם (דף מ"ד ע"ב): אמר רב חסדא, שבעה זהבים הן: זהב, וזהב טוב, וזהב אופיר, וזהב מופז, וזהב שחוט, וזהב סגור, וזהב פרוים [האחרון חשוב מכולם – ר' יונתן מלונין]. ושם (מ"ה ע"א): זהב מופז – שדומה לפז [מצהיב כמרגלית – רש"י], זהב שחוט – שנטוה כחוט [מפני שהוא דק – רש"י], זהב סגור – בשעה שנפתח [שנמכר] כל החנויות נסגרות [שכולם רוצים אותו], זהב פרוים – שדומה לדם הפרים. רב אשי אמר חמשה מיני זהב הן, וכל חד וחד [מהזהב], אית ביה זהב וזהב טוב [שמוזכרות ראשונה בין השבעה], ע"כ. ובדברי הימים ב' (ג' ו') פירשו רש"י, רד"ק, ומצו"ד על שם המקום שבא משם שנקרא פרוים. ובבית ראשון צפה שלמה המלך את קדש הקדשים וההיכל בזהב פרוים (דברי הימים ב', ג' ד' י'). ואלו במלכים (א', ו' כ' כ"א) כתוב שצפה בזהב סגור. וכנראה שצפה הבית משניהם, חלק כך וחלק כך ליופי. ובית שלישי יהיה מהזהב הטוב מכולם ומאבנים טובות, כדברי תקוני הזהר (תקון כ"א דף ס' ע"ב).

האתר בתהליך הקמה

נשמח לקבל שאלות והערות, ניתן לכתוב לנו למטה או להתקשר.

מדי יום מתוסף תוכן וכן תמונות והסברים, כנסו והתעדכנו,

מומלץ להירשם כדי לקבל עדכון במייל על עדכונים באתר.

תודה ולימוד מהנה!

דילוג לתוכן