הכרובים הם בצורת פני אדם, ופני ארי צעיר בכל כרוב. דהיינו שבכל כרוב ישנן שתי צורות פנים: של פני ארי צעיר, ושל אדם. ואלו במשכן כתוב (שמות כ"ו א'): "כרובים מעשה חושב תעשה אותם" [ביריעות המשכן], ורש"י שם פירש: פרצוף אחד מכאן, ופרצוף אחד מכאן, ארי מצד זה ונשר מצד זה, ע"כ, [ושם משמע במפרשים שהיו בצורת כל הגוף ולא רק הפנים], הארי לבד, והנשר לבד, וכל אחד נקרא כרוב. ובעיקר שפתי חכמים (שם באות כ') כתב: ארי ונשר הם מארבעת הפנים אשר במרכבה (שביחזקאל פרק א' פס' י', ובפרק י' פס' י"ד). והרא"ם כתב על הצורות: ולכן צריך להיות דוגמת המרכבה העליונה שכתב הנביא יחזקאל (א' י'), ע"כ. וכן כתב הרמב"ן בשמות (כ"ה כ"א) בעניין הכרובים של ארון הברית שהם כמראה אשר ראה יחזקאל, כש"כ שם (י' כ'): "אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי הכרובים המה", ולכן נקרא יושב הכרובים, כי היו פורשי כנפים להורות שהם המרכבה נושאי הכבוד, עכ". וכן הגמרא בסוכה (ה' ע"ב) שואלת מאי כרוב [מהו הכרוב שעל הכפורת של ארון העדות], א"ר אבהו כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא רביא. א"ל אביי אלא מעתא דכתיב (יחזקאל י' י"ד): "פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם", היינו כרוב היינו אדם, אפי רברבי ואפי זוטרא. ופירש"י: הלא שניהן שווים ולמה חלקם הכתוב, ומתרץ לעולם כרוב נמי פני תינוק הוא, וזהו חילוקם, פני אדם אפי רברבי [פני אדם גדול], פני הכרוב אפי זוטרי [פני תינוק קטן]. ודברי הרא"ם הם על המשכן, וכן על ביהמ"ק, כדברי הגמ' בעירובין (ב' ע"א) המשכן נקרא ביהמ"ק וביהמ"ק נקרא משכן, ששם הוא המקום להשראת השכינה, וכדברי תיקוני הזוהר (תיקון כ"א דף ס' ע"ב) שביהמ"ק הוא הבית לשכינה, וכמו שפירש הרמב"ן שמהמלה "משכן" למדו חז"ל על המילה שכינה. ובצורות הכרובים שבמסך פתח האוהל יש פירושים שונים במפרשים.

ובמס' חגיגה (י"ג ע"ב) אמר ריש לקיש, אמר מר, מלך שבחיות – ארי, מלך שבבהמות – שור, מלך שבעופות – נשר, ואדם מתגאה [שולט] עליהן. ואלו ארבעה פנים שבמרכבה, והקב"ה מתגאה על כולן ועל העולם כולו. שואלת הגמרא, פעם כתוב במרכבה (ביחזקאל א' י'): פני אדם, אריה, שור ונשר, ופעם כתוב (ביחזקאל י' י"ד): פני כרוב, אדם, אריה, נשר, ואלו שור לא מוזכר. אמר ריש לקיש, הנביא יחזקאל ביקש עליו רחמים והפכו לכרוב, אמר לפניו: רבונו של עולם, כיצד קטיגור יעשה סניגור?. ורש"י שם: אנו צריכים שיבקשו מרכבותיך עלינו רחמים, והשור קטיגור הוא [מעשה העגל במדבר]. שואלת הגמרא מאי כרוב? אמר ר' אבהו כרביא, שכן בבבל קורין לינוקא – רביא. ורש"י שם: כרביא פני תינוק, ע"כ. ופירש רבינו חננאל: וקי"ל דכרוב פניו פני אדם, ויש לו כנפים כשאר עופות, ע"כ. והכלי יקר (בשמות כ"ה י"ח) פירש: ושני כרובים בדמות מלאכים שנקראו כרובים ובדמות ילדים, ע"כ. וכן פירש הספורנו שם (פס' כ'): כבר בארו הנביאים שהמלאכים במראה הנבואה נראים לחוזים כדמות כרובים, והם פני אדם ולהם כנפים וכו' עכ"ל. וביחזקאל (א' ה') הסביר רש"י שפני האדם כנגד יעקב אבינו, וכן כתב במשכני עליון (דף קס"ח): והוא מתחבר עם האדם שהוא התפארת ע"כ. וכן שם בחגיגה: כתוב אחד אומר (ישעיה ו' ב'): "שש כנפים שש כנפים לאחד", וכתוב אחד אומר (יחזקאל א' י'): "וארבע כנפים לאחת להם", לא קשיה כאן בזמן שבהמ"ק קיים [שש כנפים שמוזכר בישעיה], וכאן בזמן שאין בית המקדש קיים [המתואר ביחזקאל רק ארבע כנפים], כביכול שנתמעטו כנפי החיות, ופירש"י: בימי ישעיה היה המקדש קיים במכונו, ובימי יחזקאל כבר הגיע זמן שיחרב ונטמעטה פמליא של מעלה, ע"כ.

ולפי דברי חז"ל הנ"ל, וכן עפ"י הסבר הרמב"ן הרא"ם והמפרשים בבית המקדש לעתיד שהשראת השכינה תהיה בשלמות, *אפשר שהכרובים כאן בנביא, וכן הכרובים שעל הכפורת בארון העדות [צ' יט'4] יהיו להם שש כנפים לכל כרוב כמוזכר בישעיה. וכידוע אין למעלה לא גוף, ולא דמות הגוף, אלא הכול רוחני למעלה מהשגתנו, אלא שדברה התורה בלשון בני אדם, ואין ברוחני ח"ו שום צורות ודמויות.