בפס' ט"ו מוזכרים שני מקומות: "ההיכל הפנימי" הוא קדש הקדשים, "ואולמי החצר" הפנימי. ורק בפס' (ט"ז) מוזכר בנביא: "סביב לשלשתם" כלומר יש עוד מקום, ורש"י (בפס' ט"ו) פירשו על ההיכל היא הגזרה.

* ואפשר שלמד זאת רש"י מוא"ו החיבור, שכתוב: "וההיכל הפנימי ואולמי החצר" שזה המשך למוזכר לעיל (בפס' י"ג י"ד) "הגזרה", ומאחר וקדש הקדשים מפורש, שכתוב: "וההיכל הפנימי", לכן פירש רש"י שהגזרה הוא ההיכל. אבל משמע שלא כלל את האולם, כי כתוב "סביב לשלושתם" ולא יותר, ואם האולם כלול – היה צריך לפרש [וכן סברת ה"ר ע. א.].

ועדיין צריך למוד, שכן רש"י (בפסוק י"ב) לעיל פירש על המלה "גזרה": ואומר אני שהבית הגבוה קרוי כן, והתאים הנמוכים סביב קורא בנין, ע"כ. והרי האולם הוא גבוה, ומשמע שהוא בכלל הגזרה, וצריך עדיין למוד אם גם הוא כלול. *ואפשר, מזה שהנביא (בפס' ט"ו) הזכיר קדש הקדשים בנפרד, למד רש"י שהגזרה המוזכרת לפני זה, מדובר על ההיכל לבד בפסוקים אלו, ולא כולל את האולם, שכן הבית לפעמים נקרא בשם היכל (מדות פ"ד מ"ו), ולמרות שקדש הקדשים הוא תחילת ועיקר הבית, אפשר בשל שההיכל הוא הגדול בבית, נקרא הבית "היכל". וכן אפשר להסביר על הגזרה שהיא כוללת בדרך כלל גם את קדש הקדשים והאולם, וכאן הגזרה פירושו ההיכל בלבד.

פירוש שני ברש"י כהסבר מצו"ד: "וההיכל"- זה הגזרה, "הפנימי"- זה קדש הקדשים, "ואולמי החצר"- שש האולמות הנ"ל. ולפי זה י"ל שכוונת רש"י בכותבו: וכן פירושו "וההיכל הפנימי" שהוא בית קדשי-הקדשים", בא לפרש רק על "הפנימי" שהוא בית קדשי הקדשים, אבל ה"היכל" כפשוטו. ואפשר שזה שכתב בנביא "וההיכל הפנימי" ולא כתב וההיכל והפנימי בוא"ו, בא ללמד שההיכל בכלל הפנימי נחשב, וכאילו כתוב וההיכל של הפנימי, שכן ההיכל מקדש הקדשים יצא, כהסבר משכני עליון (ד' ק"ס). ופרוש זה יסתדר לדברי רש"י שכתב: "סופו של מקרא זה אינו מוסב כלפי ראשו, אלא מחובר למקרא של אחריו, וכן פירושו: "וההיכל הפנימי" וכו', ולפי פרוש זה מובן מדוע האולם אינו בכלל השלושה, כי הגזרה כאן הוא "ההיכל" המוזכר בנביא, ו"הפנימי" הוא קדש הקדשים.